הפורומים של אתר לדעת

על ידי **שש משזר** » 15 דצמבר 2016, 11:40

אפתח דברי בתפילה לה' שלא אכשל בלשוני ח"ו, ולא תצא תקלה מתחת ידי, ואביא רק נחת להשי"ת ולא להיפוך.

אקדים ואומר כמה מילים אודותי: אני אברך חסידי ויש לי שם של יר"ש מרבים, ת"ח בעל שיעור קומה, מחדש חידושים ואהוד על כולם. בבחרותי הייתי בחור 'פרומער', הסתופפתי בצל צדיקים [לאו דוקא רביים...] כגון ר' מאטל זילבר מסטיטשין, האדמו"ר מסקולן, ר' שרגא האגר מקוסוב, רצ"מ זילברברג, האדמו"ר מאמשינוב, ולבסוף (עד היום) אצל מו"ר רבי אלימלך בידרמן. יש לי שם טוב וראש 'יותר' מטוב... ב"ה על הכל.

למה אני מספר לכם כל זאת? לא, לא כדי שאף אחד יכבדני ח"ו, וב"ה שאף אחד כאן לא מכיר אותי [חוץ מיהודה המנהל], כך שאני יודע שלא אקבל שמץ של כבוד מסיפור הדברים. אני מספר לכם הנ"ל רק בכדי שתדעו שאני לא אברך ממורמר, לא התדרדרתי ח"ו, הייתי בחור בעל שיעור קומה ולא הייתי רועה בשדות זרים, ולכן כל מה שאני אומר במאמר הבא - אין מקורו מטרוניא על מה ש'עוללו לי', או מקלות ראש וכדומה, אלא מתוך כאב לאחר הסתכלות בבעיה כראוי, ולאחר דיבור עם אין ספור אנשים, בחורים כאברכים.

[אגב, כתבתי קרוב ל-30,000 תווים, כאשר מספר התווים המורשה הוא 20,000 תווים. אי לכן אצטרך לחלק את המאמר לכמה חלקים].

עולמם של הבחורים לפני השואה.
הבה ונגולל קצת היסטוריה, עד שנגיע למצב הבוער של זמנינו.

הנה זאת לפנים בישראל, שבחורים ככלל לא הלכו ללמוד בישיבה. היו בחורים שנפשם חשקה בתורה, והלכו ללמוד אצל גדולי ישראל - שלפעמים היו להם ישיבות מפורסמות, לפעמים איזה ישיבה קטן, ולפעמים סתם תלמידים שהתגודדו סביבו. היו בחורים בני גדולי ישראל, שמטבע הדברים נמשכו ללמוד. היו בחורים בני עשירים, שאבותיהם רצו שבניהם יהיו תלמידי חכמים, ושלחו אותם לישיבה ללמוד. אבל רוב רובם של הבחורים לא יכלו ללמוד בישיבה, ואף לא עלה בדעתם ללמוד בישיבה, בין אם משום שהוצרכו לעזור לאבותיהם בפרנסה, ובין אם משום שפשוט לא עלה בדעתם להיות גולה למקום תורה. זה פשוט לא היה דבר שבשגרה.

כתוצאה מזה, היו הרבה אנשים עמי הארץ במלוא מובן המילה. אבל כמו"כ כתוצאה מזה, היו הבחורים שהלכו לישיבה הולכים ומתגדלים לאילני רברבי, נשאו פרי, ועשו חיל בלימודם עד שנעשו לרבנים מפורסמים בישראל. כי הם הקריבו את עצמם, חלבם ודמם, ללמוד תורה מתוך הדחק.

כך נמשכה האידיליה עד תקופת טרום השואה, ובעיקר בערך בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, שאז ראו גדולי ישראל שצריכים להעמיד ישיבות לכלל הבחורים, כי המשכילים וגרורותיהם ה'איזמ'ים לקחו שלל, בין ע"י ספריהם ובין ע"י התארגנותיהם, והיה חובת השעה להעמיד חיילים שיעמדו נגדם, כי אם לא הלכו לישיבה - היה ברור ופשוט שמן הסתם סופו להיות אפיקורס ח"ו. וזה היה נכון רח"ל.

מ"מ לא פתחו הישיבות משום ששינו את השקפתם, והחליטו שבאמת כל בחור צריך ללמוד תורה כל היום, אלא פתחו הישיבות כמענה לה'פתח חטאת רובץ' של המשכילים וכו'. חשוב לציין, שאני לא מדבר מישיבות ליטא, שרובם היו תוצאה מסגירת ישיבת וולוז'ין המעטירה, שאכן היתה מקום קיבוץ של בחורים חשובים, ומה גם שבליטא התחילו לשים דגש גדול כ"כ על הלימוד, עד שהרעיון ש'כל בחור [ובעצם, כל אדם] צריך ללמוד כל היום' מצא מסילות ללבבם. אני מדבר על הישיבות ככלל, בהונגריה, פולין, גאליציה, ושאר המדינות.

עוד יש לציין, שרק אצל הבחורים שמו דגש ללמוד כל היום בישיבה, אבל אברכים - מאן דכר שמיה. בוודאי היו אברכים שמסרו את עצמם על התוה"ק, וכמו שהיו אברכים מיוחדים כאלו בכל דור ודור, אבל זאת לא היתה נחלת הכלל אף בליטא, אלא רובם ככולם הלכו לעבוד ולהתפרנס.

על ידי **שש משזר** » 15 דצמבר 2016, 11:41

ב.
התקופה שלאחר השואה.
התקופה שלאחר השואה, הצטיינה בבניית עולם היהדות מחדש, ובאופן מפליא.

היו אלו שני קברניטי הדור, החזו"א בארה"ק והסאטמר רב בארה"ב, שחינכו דור חדש ובעצם סללו את הדרך מחדש. אף שבארה"ק היה גם הרב מבריסק והרב דושינסקיא, ובארה"ב היו עוד הרבה גדולי ישראל ורביים, שהיו מנהיגי הדור ומסרו את עצמם לבנות את עולם התורה מחדש, מ"מ ברור בעיני כל מי שמכיר קצת היסטוריה שאלו שני גדו"י הנ"ל הם שהצליחו להחדיר את השקפתם והלך רוחם ומחשבתם לתוך עולם התורה בארץ מושבתם [אם יבקשו ממני להאריך בזה, אשתדל לעשות כן].

שניהם הלכו בהרגשת שליחות, ובחרדת קודש הלכו ושינו את פני העולם החרדי. אולי הלשון 'הם הקצינו' חריפה מדי, אבל ברור שהחרדיות עד זמניהם ולאחר זמניהם, לא היה אותו דבר. הם הכניסו הרבה 'פרומקייט' והקפדות שלפני כן לא היה נחלת הכלל, והם הנחילו אותם להרבים. כן היה בגשתם למושג עולם הישיבות, וכך היה בכלליות [לבוש האנשים, אברכים, צניעות, קפידות בהלכה, ועוד. אי אפשר להאריך בזה, כי זה חומר לספר שלם]. היה להם חשבון חשוב מאוד, כי חינכו דור מחדש ורצו לעשותו כראוי. כיון שלא עמדו על אדמתם דמקדמת דנא, אלא עזבו את אירופה, היה אפשר להנחיל דרך יחיד להכלל כולו. [כמו"כ היה להחזו"א עוד חשבון, וע"ז ראה בסמוך].

אבל כאן רואים השוני הגדול שבין השקפת עולמם. בעוד שהחזו"א מצטייר כ'מתון' לעומת הרב מסאטמר, הרי בזה החליפו התפקיד שלהם... הרב מסאטמר היה ה'פרגמטי' יותר - אם אפשר להתבטא ככה, והחזו"א היה יותר 'קיצוני' (בבקשה, נא להבין כוונתי, ואל תצעקו על הלשון. אני לא מוצא את המילה המתאימה, סוכ"ס אני אמריקני...). בעוד שהרב מסאטמר התנגד שיטתיות לעצם המושג של כוללים לאברכים, ואף הישיבה לא פתח לשם להוציא משם גדולי ישראל ורבנים, הרי החזו"א עודד וחיזק את מי שהיה ביכולתו לפתוח ישיבות וכוללים, וכל מעייניו היו להוציא מהם רבנים ומורי הוראה בישראל.

וטעמו ונימוקו עמו: היות והיה עכשיו חורבן הכי גדול לעם ישראל, מאז חורבן הבית, ואבדו כלי הגולה וגאוני התורה נשרפו באש הי"ד, אזי צריכים להקים דור של רבנים וגדולי התורה שיוכלו להורות ולדון לעם ישראל [וכעין חזונו הגדול של רבי מאיר שפירא בהקימו את ישיבת חכמי לובלין]. אי לכן לא ראה שום שינוי בין בחור לאברך ובינם למבוגר יותר. היה בעיניו כעין 'צורך השעה', והוא התבטא פומבית על כך לא פעם ולא פעמיים. יתכן שהושפע מהשיטה הרווחת בליטא שהתורה היא היעד והתכלית וכו', ולכן עסק בזה במרץ גדול כ"כ, ויתכן שרק 'חובת השעה' היה מניעו. אבל מה שברור הוא, שבזה הוא שינה לגמרי מהשיטה הישנה שלאחריה נהה העם עד אז. ובצדק.

אבל הרב מסאטמר דעה אחרת היתה עמו, והוא רק המשיך את השיטה הישנה שבחורים לא יקבלו השפעות זרות [שכאמור התחילה בעשרות השנים שלפני השואה], ולכן ילמדו בישיבה - לא לשם בית שמגדלים שם גדולי ישראל העתידיים, אלא לשם שיהיו ב'חממה' יהודית. ומאותה סיבה לא הנחיל שיטה זו כלפי האברכים, ואף לא רצה בשיטה שילמדו בכולל, אלא שלחם להתפרנס מיגיעת כפם. דבר שעזר להם להתבסס כספית עד היום הזה, ולא מנע מהם להישאר יהודים נאמנים לה' ולתורתו.

מ"מ שניהם לדבר אחד נתכוונו בזה שסגרו את העולם החרדי עוד יותר ממה שהיה לפני השואה, ולא עוד - אלא שהוסיפו חומרות וסייגים חשובים, שהתקבלו בתפוצות ישראל החרדיים.

על ידי **שש משזר** » 15 דצמבר 2016, 11:42

ג.
תקופת ההצלחה הגדולה.
במבט לאחור, רואים שחזונם הגדול ומסירותם הנפלאה עמדה להם, שהחרדים הלכו ועשו חיל, בכמות ובאיכות. הבחורים שהלכו ללמוד הכפילו את עצמם שוב ושוב, ואף האברכים התחילו ללמוד הרבה יותר ממה שהיה מקובל עד אז, החומרות קיבלו על עצמם בשמחה רבה, ועשו פרי בכל מעשי ידיהם, עד שהדברים נראים כפשוטים עד כדי כך - שכל המספר דברים כהווייתן עד תקופת השואה, מיד גבות העינים מורמים לאמר 'מהיכן דנתני' [אבל קראתי מאות ספרים ע"ז]. ברור גם שהישיבות הוציאו רבנים וגדו"י הרבה למעלה מן המשוער, וכח התורה וגאון התורה עלתה עשרת מונים, ב"ה.

יתירה מזו. הן באירופה היו הבחורים צריכים להתמודד עם יצרם, עם אכזבתם, ועם ראיית ההצלחה שהאירה פנים להחילונים ומשכילים. הם היו אז על הגובה [עדיין לא היו בורים וריקים, מלאי השחתה, כהחילונים המנוערים ממושגי התורה והמצוות כהיום], עם אידיאולוגיות מוצקות שכבשו את העולם, הם לחמו בעד ה'צדק והשוויון' או בעד ה'אומה והלאום', וכו', ספריהם מלאי ליצנות על כל הקדוש והיקר היה מושך את הנוער, וכל בחור ישיבה היה צריך להתמודד עם זה, בה בשעה שהרחוב - אף היהודי - צוחק ולועג עליו. אבל לאחר השואה, התנתקנו מהם כליל. החרדים התקבצו למושבותם ולא הכירו את החילונים כלל, ספריהם לא היו בעלי השפעה על הבחור החרדי, ושיטותם פשטו את הרגל בדרך כלל.

כל מה שעשו החילונים היה מאוס, ואף מוקצה מחמת מיאוס, ובצדק. הרב מסאטמר לא רצה שהבחורים ישחקו בכדור, כי זה מה שהיה ה'עבודה זרה' האמריקני, ולא רצה שיושפעו מהם ומהסלברטאים הנכרים ששיחקו כדור. זו דוגמה על המציאות הכללית שאחזה בהם. כל מה שהיה נאה וחשוב בעיני החילוני/הנכרי, היה ממילא מאוס אצל החרדי. כולם היו חדורי שליחות וידעו שהם הם הבונים את 'כלל ישראל' מחדש.

עצם הדבר שכהיום ישנם עשרות אלפי בחורי ישיבות, מאות אלפי בתי אב חרדיים, בארה"ק ובארה"ב, הן הם עדי הדברים על ההצלחה הגדולה שנחלו מאורי האומה. ועצם הדבר שאני כותב שורות אלו, מעיד ג"כ על ההצלחה הגדולה הנ"ל. החזון של האי"ש התגשמה במלואה.

על ידי **שש משזר** » 15 דצמבר 2016, 11:42

ד.
בימים ההם בזמן הזה.
הגאון רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל - מנהיג עדת אשכנז היראים, התפרסם בעיקר בעקבות האגרות הנפלאות שכתב בהשקפה. הגאון החזון איש זצ"ל התפרסם בעיקר בעקבות ספריו העמוקים והמקיפים שכל רואם ישתומם ויתבהל על שארי זה חי בזמנינו. אבל רשר"ה כתב גם תשובות בהלכה והחזו"א כתב גם השקפה ב'אמונה ובטחון'. ורואים מזה, ששניהם היה יפה כוחם גם בחלק האחר שבתוה"ק, ומ"מ הוא כתב השקפה והוא כתב הלכה/סוגיות.

הטעם אינה משום שהוא היה יפה כוחו בזה והוא יפה כוחו בזה, שהרי כל המעיין שעה חדא באמונה ובטחון, יראה מיד שכותבו הוא בעל מבט חד, נפש פיוטית, בעל צחות הלשון ולשון חד והם קילורין לעינים. הרי שאם היה רוצה היה יכול לכתוב כמה ספרי השקפה. אלא הטעם הוא - בין השאר, כי רשר"ה ראה את אשר לפניו, והחזו"א ראה את אשר לפניו, ולכן עשו מה שעשו.

פירש"י: רשר"ה היה רב מוסמך בישראל, אבל ראה את אשר לפניו. הנוער פנה עורף לדת, ועכ"פ לדרך הסלולה (שהלכו אחרי הריפורם), הם היו נבערים במקרה הטוב ומתוסכלים במקרה הפחות טוב. הם לא הרגישו 'געשמאק' בחיי היהדות, הם לא הבינו טעמי המצוות, הם לא הכירו השקפת התורה, ולכן אזר רשר"ה כגיבור חלציו וכתב אגרות לנוער, בהם פתח אור חדש בהסתכלות על התורה, הגיש להם מנועם ונופת צוף דת התוה"ק, ובזה הציל את הנוער שרצו לדעת קצת יהדות. אולם החזו"א לא היה חי בדור כזה, הוא ידע שרק כבוד התורה יתחיל לחנך דור חדש כראוי, וספרי חזו"א הן העדות הכי חזקה לזה.

הקדמה זו נועדה להסביר דבר אחד. בתקופה שלאחר השואה, לא החדירו בתוך הבחורים וגם לרבות האברכים, אותה הגעשמאק וההשקפה שהחדיר רשר"ה בנוער שבזמנו. בישיבות לא נתנו שיחות מעמיקות על מה ומדוע הם עושים ככה וככה, טעמי המצוות לעומקן, השתלשלות התורה הסלולה, טעם השינוי בדרך החרדים, וכו' וכו'. כל הכח והמרץ נתנו בדבר אחד: תורה, ועוד פעם תורה. וזה כבר בארה"ק, אבל בארה"ב ששם לא היתה השקפת 'חיי התורה' [אלא חיים ע"פ התורה] רווחה כלל, היה הרב מסאטמר הרוח החיה שהחדיר דבר אחר - שאי אפשר כי אם 'להרגיש' ולא 'למשש' כהגמרא: יראת שמים ופרומקייט.

ברור שזאת היתה חובת השעה וכנ"ל, אבל בלא יודעין השאירו את המצב ככה. וככה נולד לו דור חדש אשר לא ידע את יוסף, ולא ידע את התלאה [הרוחנית] אשר עברו עד הנה, ולא הרגיש רגש 'שליחות דקדושה' להעמיד דור של עדת יראים מחדש. הוא כבר נולד עם הכפית בתוך פיו, ובקרבו - ריקנות רוחניות כאשר מדובר אודות 'רגש' יהודי, פנימיות, 'חוויה רוחנית', וכדומה. הכל נעשה באופן מכני וטכני, אבל מה שהיה ברור לדור הקודם לא היה ברור כ"כ לדור שלאחריו.

ככה התחילה מצב השחיקה. מצב של הנחת הדבר כקדמותו, אף שהשעה לא היתה צריכה לכך אלא להתחדשות [וכמו שעשו גדולי ישראל לפני השואה, ולאחר השואה, כפי צורך הדור]. אבל עדיין לא נראו ניצני החורבן, כי לא היה דבר מה שיעורר הדוב משינתו. הכל התנהל כאתמול, והעובדה שכהיום ישנם אברכים בני שלשים ויותר שיש בהם הרבה תורה אבל רק קצת השקפה ופנימיות אמיתית, לא זעזע את הממסד. הכל זרם כרגיל.

על ידי **שש משזר** » 15 דצמבר 2016, 11:43

ה.
עידן הטכנולוגיה והמדיה.
הכל השתנתה בעשר/חמש עשרה שנים האחרונות, ולרעה.

עידן הטכנולוגיה הוא עידן חדש, ואלו שנולדו לתוכה הם מזן חדש. ולא רק משום שכל מי שרוצה להגיע לשאול תחתית של זנות צריך רק ללחוץ על כפתור אחד בלתי נכונה, אלא - ובעיקר - משום שהמידע שמגיע מהעולם הרחב, מגיע כמו זרם ושטף מים. ולא רק קשיות באמונה וכדומה [שגם זה חורבן נורא, ונדבר מזה בסמוך], אלא בעיקר סתם מידע מהעולם. היום מכירים תופעות, מושגים, יצרים [לאו דוקא עבירות גסות], שבעבר היו צריכים להתגורר בתל אביב/מונהטן בכדי להיפתח להם. העולם החילוני/גויי מתנהל ע"י האינטרנט, ואף עם מסנן הכי חזק רואים מושגים שבעבר לא היו מודעים לזה, לפחות לא באופן יומיומי. המדיה פתוחה לכל, ואף המדיה החרדי למד מהם איך להגיש חדשות, והמבין יבין.

ומה לעשות, העולם החילוני/נכרי קורץ. קורץ כי אף אחד לא הסביר לו מה החסרון שלהם [תכל'ס, לחזור על אותן אימרות ריקות מתוכן: כמה רוצחים, גנבים, אנסים, מסוממים, יש בהם - וכמה יש בתוכינו, לא עוצר את האיש הממוצע מלהתאוות לחייהם הקלים והזורמים כביכול, אלא א"כ יוסבר להם בפנימיות יתר חיי הריק שלהם], קורץ כי אף אחד לא הסביר לו מה המעלה שלו עצמו! קורץ כי אף אחד לא הסביר לו מדוע עליו לחיות באופן מסוים כזה [מה רע בלהיות דתי ותו לא], וקורץ כי אף אחד לא הסביר לו עומק ושורש נשמתו, פנימיות רגשותיו, ולא נתנו לו הכלים ל'חפש את עצמו'.

על ידי **שש משזר** » 15 דצמבר 2016, 11:44

ו.
אי התחשבות ברצון היחיד.
למדתי בישיבה חשובה בארה"ב, ואח"כ בישיבה חשובה בארה"ק. בשניהם הייתי מהבחורים המתמידים ומחדשי חידו"ת בסוגיות, והרמי"ם כביכול שיבחו אותי ונתנו בי יותר משמינית שבשמינית... אבל רק מחמת זה אני יכול להבין את טעותם המרה בכמה יסודות. יסודות ממש. למדתי בישיבה חסידית, ואם התחשק לי ללמוד בלילה - הייתי צריך לנהל 'מערכה'. למה? כי זוהי 'תקנת הישיבה'. אתה מבין? נפש הבחור, תכונתו והילוך מחשבתו, פנימיותו, לא חשוב כלום. יש כאן ממסד ש'מייצר' אברכים בסוג א' א' וזהו.

הייתי פופולרי מאוד, יכולתי לעשות ריקוד עם חבר. כן, סתם כך. לא היה בזה שום סתירה ללימוד שמונה, עשרה, ושתים עשרה שעות רצופות, אלא השלמה. כתבתי חידושים בכמה מקצועות התורה, בבחרותי. אבל, הייתי כל ימי במלחמה עם ההנהלה, כי לא יכולתי ללכת עם ה'זרם'. אבל - למען ה' - זרם זה על שם מה הוא בא? להוציא פירות משובחים? לא. להוציא יקר מזולל? בוודאי שלא. להוציא אנשים שמקושרים לרגשי הלב שלהם? מה זה בכלל... אז אני יכול להעיד שמתוך עשרות בחורים בגיל שלי, כמעט ולא יצא אף אברך בן תורה אמיתי [לא מדבר מסתם אברכים ש'צריכים ללמוד בכויילל']. זוהי דוגמה אחת של תוצאה מאי התחשבנות בדור החדש.

אבל דוגמה של בחור אויבער-חכם ותלמיד חכם, אינה דוגמה ראויה לשמה. אז בוא נדבר על שאר הבחורים. כאשר הייתי בישיבה גדולה, התחיל הזמר יצחק פוקס לעשות קומזיצים. באמריקה - ששם פתוחים יותר למצב רוח העכשווי - היה לו עבודה קלה. הרבה ישיבות הכניסו אותו, כמובן רק בבין הזמנים או בקעמפ, אבל לפחות הבחורים יכלו לשחרר את רגשות לבבם. אבל בארה"ק? ח"ו. כאשר בחור התארס, עשו ריקודים בישיבה וכולם 'השתוללו', הרי ראו שהבחורים רצו ואולי הצטרכו לזאת בכדי לשחרר אנרגיה, אבל סתם כך? ח"ו. למה? ככה. אבל הדור העכשווי צריך את זה, והמון, וטוב שיהיה קומזיץ של ניגונים אותנטיים מלאי ערגה ויר"ש, שיכולים רק להוסיף חמימות בדרך ה' ועבודתו.

עוד דוגמה: למדתי בבני ברק, וכאמור עשיתי דברים חריגים מהנוהל הרגיל. אז בכמה ערבי שבתות הזדרזתי להכין את עצמי לשבת, והלכתי רגלית לגבעת שמואל הדתי, שם היה איזה מנין במקום לא גדול, אבל התאספו שם איזה שתי מאות אנשים לקבלת שבת וערבית. שם היה מנין קרליבכי. רוב רובם של המתפללים היו דתיים ולא חרדים, אבל ראיתי כל סוגי חרדים. אבל כל כולל הכל, ליטאים וחסידים, שטריימלים וספודיקים, כובעי ביבר הירושלמיים וכיפות סרוגות. הרגש שפרצה שם, הכיסופים לבורא עולם, ההשתפכות הנפש, הוא דבר שיכול לזעזע אותי עד היום. לדאבוני, לא ראיתי כדבר הזה אצלינו. והם לא היו חרדלי"ם, 'גבעת שמואל' הוא מקום של דתיים קצת שמאלניים לעומת אחיהם בהרבה מקומות. אבל היה שם ביהכ"נ שכל מבקש את ה' היה מסתפח שם, וכל מבקש את ה' - כולל חרדים. הליכה בת חצי שעה, בקיץ הבני ברקי, עד לאותו ביהכ"נ הדתי, בכדי לזכות להתרומם בשירה של געגועים לקל חי.

עוד דוגמה: רצינו לשחות במים בקיץ הבני ברקי. אהההם... אפשר לשחות בבני ברק? לא. אז כמובן שלפני שלושים שנה לא היו צריכים לזה, אבל היום? אז כמעט חצי מהישיבה היו משתמטים אחת בשבוע, ונסעו עד לפתח תקוה, למקום בשם 'גבעת השלושה', שם יכלו לשחות וללכת לשוויץ... אבל למה??? למה לסגור דברים נורמליים מקרב המחנה? תן להם דברים הללו בנוחיות, בקדושה, ויוטב להם בזה ובבא.

עוד דוגמה: מאז ומעולם הייתי קורא ספרים, קודש וחול, וכך למדתי המון דברים. כשהייתי בבני ברק רחוק מביתי ללא הספרים המעניינים, הייתי צריך או לקנות ספרים, או ללכת להספריה של החב"ד'סקאים, ששם יכולתי לקרות הכל... אבל שוב פעם: למה? למה אף ישיבה לא מעלה על דעתו לשים ארון ספרים שיתנו בהם קצת אהבת התורה, ידיעות בכל מכמני היהדות, השתלשלות התורה והמסורה, ביוגרפיות של גדולי ישראל, היסטוריה יהודית. כן, ספרים על טהרת הקודש, שרק יתן בקרב הבחורים גאווה דקדושה ויאגוד אותם בשושלת הזהב של בחירי העם.

עוד דוגמה: כבר אמרתי שהייתי שונה?... אז כשנסעתי ירושלימה לשב"ק, הלכתי להתפלל אצל הכותל המערבי, ושם חיפשתי וקיבלתי כל סוגי עלונים מטופשים של הדלי"ם. הייתי קורא את דבריהם בשקיקה, לומד את הילוך מחשבתם, רואה את טעויותיהן החמורות, לומד היסטוריה, ורואה אמונתם העיוורת בכל מיני דברים, והייתי קורא לי להנאה. כשהייתי בבני ברק, הייתי צריך ללכת לביהכ"נ הגדול, שגם שם הייתי יכול לקבץ כל סוגי עלונים שלהם. אבל כשחזרתי לישיבה, חששו חבריי שאהפוך למזרוח'ניק. אני עניתי להם שאדרבה, ככל שאני קורא את דבריהם כך אני הולך ומתרחק מכל חשש כלשהי שמא יש קצת צדק בדבריהם... אבל זה רק מראה מה קורה כשגדלים ללא שום ידיעה בשום דבר, וללא שום יכולת להביע דעה וידיעה בשום דבר.

אז שיהיה ברור: צחקתי כל הדרך לחתונתי, ולא היו לי זכרונות קשות אלא משעשעות, אבל כשמדברים אודות המצב הנוכחי בישיבות, יכולים לראות לאחר הבחנה עמוקה, כמה אנחנו מנותקים מעצמינו. כמה אנחנו לא יכולים לבטא את רגשותינו הטמונות עמוק בלב. ולא רק מחשש מה יאמרו הבריות, אלא גם משום שלא לימדו אותנו להקשיב לפנימיות שלנו. הכל מתנהל בקבוצתיות ללא שהיחיד יביע רגשותיו, וללא שהישיבה יקשיב ויבין ללבות יושביו.

על ידי **שש משזר** » 15 דצמבר 2016, 11:45

ז.
בין ארה"ב לארה"ק.
ואם בארה"ק נפלה שלהבת מה יענו אזובי ארה"ב.

ישנם הרבה חילוקים בין אמריקה לארץ ישראל. למשל, בארץ ישראל ישנה תופעת השבאב'ניקים, אבל אין כזה דבר באמריקה. מצד שני, באמריקה ישנה תופעת ה'באמעס' - כך קוראים לנוער המתדרדר [לא נושר ממש], שלא מתנהגים באלימות כלל אף פעם אבל הם מסותבבים בשוק ובשמחות ורואים אותם הרבה יותר מהשבאב'ניקים בארץ ישראל. הם חלק מהחברה, אם כי מרוחקים.

הסיבה יוצאת מעוד חילוק שבין אמריקה לאר"י. באר"י רוב האנשים יושבים בכולל ולומדים [עד שאצל קצה המחנה קוראים לאנשים שעובדים ללחמם בבוז 'חרדים עובדים'], ובאמריקה רוב האנשים עובדים לפרנסתם. המציאות היא, שבישיבות בנות זמנינו ישנם הרבה שנפלטים מהמסגרת, ונמשכים להרחוב. בעוד שבאמריקה רוב האנשים עובדים למחייתם, ולכן אף בחור שנפלט מהמסגרת אינו צריך להיראות אחרת מהם, ואף יכול לעבוד בעצמו, ועכ"פ עצם המציאות שאינו לומד אינו דבר מופרך כ"כ כבאר"י [הגם שבוודאי הוא כתם גדול], אינו מתדרדר למצב שבאב'ניקים אלא למצב 'באמעס', שפורקים עול המסגרת, אבל לאחר כמה שנים יכולים להסתדר, ועכ"פ אינם מגיעים לאלימות ושאר מרעין בישין.

לא כן הוא המצב באר"י, שמיד בהיפלטו ממסגרת הישיבה, הריהו נדמה לעפר ואפר, אין לו עתיד ואין לו שם, ואין שום דבר שיעצור אותו מליהפך לשבאב'ניק. ובעצם, כן הוא המצב גם בלייקווד עיר התורה והליטאים, שהגם שבניהם שמתדרדרים אינם בגדר שבאב'ניקים ממש, אבל הם גרועים בכמה דרגות מאחיהם החסידיים ה'באמעס', ולדוגמה: הם עישנו וחיללו את השבת, והסתובבו עם בתולות, אצל הנהר הסמוכה ללייקווד. כאשר באו רבני הישיבה למחות בהם, הם צעקו נגד הרבנים בקללות מאוסות וגסות, ודוקא הוציאו עשן הסיגריה בפניהם של הרבנים. 'בדווקא'. והטעם הוא, כי גם שם אם נפלטו מהמסגרת הרי מתייאשים מחייהם ומעתידם, כי בלי תורה אין כלום אצל הבני תורה הללו. ואכהמ"ל בזה.

ומתוך כך אבוא לחילוק החדש: היות ורוב החרדים אשר באמריקה עובדים לפרנסתם, הרי רוב בנ"א יש להם מחשבים - מסוננים כמובן. אבל באר"י הדבר עדיין קצת טאבו, ובדאי אינו נחלת הכלל. וא"צ לדבר אודות הפלאפון הכשר, היינו שיש פלאפון שמיוצר לחרדים בלבד, וזה דבר שלא עלה לעסקנים למיניהם לעשות באמריקה. וכ"ז היא תוצאה מזה שבאמריקה רוב האנשים עובדים, ובאר"י רובם לומדים תורה.

ויוצא מזה דבר מעניין. בעוד שבחור טיפוסי באר"י, שאינו מבין מדוע הוא יהודי, ובמה מתבטא יהדותו חוץ מלבושו וחיצוניותו [ולימודו], עדיין נשאר בקרב המחנה לאחר החתונה, כי הוא פשוט 'מחליף חיתולים', בעוד שהיה בחור למד בישיבה ועכשיו שהתחתן הוא לומד בכולל, וא"כ הכל ממשיך באותו רצף, חיים ריקניים מתוכן אבל החיים ממשיכים... הרי באמריקה אין הדבר כן, כי לאחר החתונה הוא הולך לעבוד, וכיון שאינו קשור למסגרת תורנית שהוא כעין המשך למצבו בבחרותו, אלא הוא עובד למחייתו, ובבחרותו הרי לא טעם נופת צוף וכל טעם ב'דרך' התורה [שוב, לא מדברים אודות 'לימוד' התורה], הריהו בועט בסוכה ויוצא.

כבר שנים רבות ששאלתי אברכים שהתחילו לעבוד למחייתם, כמה זמן הם לומדים מדי יום ביומו. חטפתי שוק לשמוע תשובתם. הייתי די מרוצה מזה שרובם הקפידו להתפלל שחרית במנין! זאת בשעה שאבותיהם קמו בשעה חמש לפנות בוקר בכדי ללמוד שתי שעות לפני התפילה, לפני ההליכה לעבודה. זאת אומרת: המצב בקריסה מתמשכת, אבל בתוככי הישיבה - הכל מתנהל כ[אילו הכל] רגיל.

אבל לפני שתושבי הארץ יתחילו לשמוח, אשבית שמחתם. המצב משתנה בשנים האחרונות, ויותר ויותר אנשים הולכים לעבוד למחייתם, נמצא שאם לא ישנו את הגישה בישיבה - הם יראו אותו דבר כאחיהם באמריקה. זו שאלה של שנים, ולא של מציאות. וזה כבר חוץ מהבעיה של השבאב'ניקים שהיא תוצאה ישירה מהגישה הישראלית וכנ"ל.

על ידי **שש משזר** » 15 דצמבר 2016, 11:46

ח.
מגושמים, נושרים, ואפיקורסים.
ומכאן, לבעיה הכי בוערת - מתחת השטח.

אודה ולא אבוש, שעד לפני שנה-שנתיים הייתי חושב כמו כל חרדי מן השוק, או לפחות מאתר לדעת, שרוב הנושרים אינם אלא בעלי תאוות והקשיות שלהם הן רק לתרץ תאוותם, ורוב האפיקורסים הם טיפשים ואפשר לענות להם בן רגע, ורוב המגושמים - טוב, הם מגושמים...

אבל שניתי את דעתי מן הקצה אל הקצה, ברגע שהתחלתי לעשות בדק הבית לעומק. אינני יכול לגלות מע"ג הפורום כאן, אבל אני יודע נתונים שכל השומע אותם - תצילנה אוזנם משמוע. אני יודע מקבוצה בפייסבוק המונה כאלפיים חברים, וכולם נושרים [מכונים אט"ד, בארה"ב] שבאו מבתים חרדיים למהדרין. אני יודע מארגון אמריקני - בדומה להל"ל הישראלי - שהתחיל לפני כ-12 שנה עם עשרים חברים, שעכשיו הם מונים יותר מאלף חברים. והאמת, אחד מגדולי מחזירי בתשובה באמריקה כבר אמר ע"ז, שלפני עשר שנים נפל לו האסימון: תחת מלעשות קירוב רחוקים הוא התחיל לעשות קירוב קרובים. הוא סיפר שעד אז היה שומע מבחור חרדי שהתפקר ממש פעמים בודדות, אבל מאז התחיל לשמוע פעם בשבוע, ואח"כ פעמיים בשבוע, וככה זה החמיר כ"כ עד שהחליט שצריך להתמקד רק בזה.

והם כבר אנשים ששרפו את הגשרים ל"ע, אבל דיברתי עם המון אנשים מתוקף אחד מתפקידיי, והזדעזעתי לשמוע את אשר בפיהם. אנשים שאין להם רגש יהודי, והם מגושמים שאבדו כל קשר וגעשמאק ביהדות, הם כבר בצד הטוב, אבל אנשים שבעצם לא מאמינים בכלוווום, ועדיין מסתובבים במחנינו כי אין להם לאן ללכת. הבעיה היא יותר מעמיקה מכפי שהיא נראית לעיני בשר.

הייתי מגדירו ואומר, שהאש בוער מתחת לשטיח. ישנם אנשים שמריחים אש, ישנם חכמים שאף רואים עשן, אבל ההמון עם לא יכול להשלים בדעתו שאכן כן הם פני הדברים, ולכן הוא פשוט מתייחס בספקנות או בביטול כלפי האנשים ה'מתיימרים' להריח ולראות עשן. אבל כ"ז רק כל עוד שמתסתובבים בביהמ"ד שאכן מלא באנשים, אבל כשמסתובבים במקומות עבודה, וכשעושים עבודת נמלה, נעמדים דום מול האש המתלקחת.

אבל דבר אחד למדתי מכל הנושרים למיניהם. אכן יש גרעין קטן של אינטלקטואלים שבאמת חוקרים ול"ע מתפקרים, וגם זה היה אפשר למנוע לו היינו משכילים להכין להם תשובות לכל הספיקות שלהם, אך לא אכנס לנידון זה לע"ע. אבל מה שבאמת מקומם הוא, שרוב הנושרים והמתפקרים ואף המסתפקים באמונה או רק נעשים למגושמים שאינם מעוניינים במצוות ונעשו קרירים לכל דבר שבקדושה ל"ע, כ"ז בא בעקבות אותו דבר שכתבתי לעיל: אף פעם לא נתנו להם געשמאק ביהדות, אף פעם לא שמעו את ה'כן' אלא את ה'לא'. אסור לחקות את הגוי, אסור לשנות כקוצו של יו"ד, חדש אסור מן התורה, אסור לעשות קומזיץ, ואסור לשמוע דעה אחרת מהרגיל, אסור ואסור ואסור. ומצד שני, אין הסברים למה אסור, ואף אין הסברים למה אהיה חרדי או אף יהודי, אין הסברים מדוע התורה ציוותה ככה, ואף אינו יודע עומק טעם מצות הנחת שתי קופסאות שחורות על ידו וראשו מדי יום ביומו.

סוף דבר: הוא נמצא במצב של הנוער הגרמני בימי רשר"ה, הוא רואה הרחוב קורץ לו, ולא די שאומרים לו על כל דבר שהיה יכול לעשות בקדושה - "לא", אלא שאף על דברים שהוא כן עושה מחמת היותו יהודי, דתי, וחרדי, אין לו הסבר נורמלי כלל. אין לו השקפה נכונה [שוב, לא מדובר בהשקפת בעלי מוסר, השקפת המהר"ל ורמח"ל, אלא פשוט השקפה עכשווית ונתינת געשמאק ביהדותו], ואין לו סיבה להישאר בחממה. ולכן, כתוצאה מזה, הוא נופל בפח יקוש כאשר הוא שומע איזה קשיא באמונה וכו', כי הוא כבר מנוער לגמרי בקרבו, אין לו רגש וחמימות, ומכאן ועד להסתפק במציאות ה' הדרך קצרה ל"ע.

על ידי **שש משזר** » 15 דצמבר 2016, 11:46

ט.
הרב יואל ראטה.
לתוך התמונה המכאיבה הזו [תדעו, שהרבה יותר ממה שכתבתי לפניכם כתוב וחרות על לוח לבי, לדאבוני], נכנס אברך כריזמטי אחד, בן אוריין ו...נפש מוסיקלי, בשם ר' יואל ראטה, בנו של ר' משה ראטה דומ"ץ קרלסבורג, בנו של הגאון האדיר ר' יחזקאל ראטה שליט"א.

ר' יואל הוא אדם יר"ש ות"ח, ראש על הכתפיים, ופה בתוך הראש. הוא פתח ישיבה שהרבה בחורים מצויינים נכנסו לשם, אבל הוא התחיל לכוון אותם לחסידות ברסלב של הרב שיק, לשם הוא משתייך. בדרך זה, הוא הציל הרבה בחורים מבאר שחת, אבל כמה וכמה בחורים בעלי פוטנציול נשבו בקסמו והלכו אחריו לדאבון לב הוריהם שרצו שבניהם יהיו העילית. אז הוא עשה טעות גדול, והיו שיצאו נגדו ופרסמו פקשווילים נגדו.

הרב ראטה נכווה ברותחין, ואף משפחתו שהתביישו בזה שהוא השתייך לברסלב, כמעט וניתקו עמו את הקשר. אבל ר' יואל כברסלבי אמיתי, ראה הכל כ'מניעות'... [למי שמבין השפה הברסלבי], והמשיך במפעלו הגדול. בעת הזאת שוב לא שלחו אליו את הבחורים סוג א' א', אבל הרבה בחורים רגילים וגם הרבה בעייתים נשלחו לפתחו, ועם בחורי ברסלב של הרב שיק, היה לו המשקל הראויה להמשיך בישיבה כחלומו.

התוצאה היתה צריכה להיות מהלומה לאנשי חינוך הרגילים. הבחורים עשו חיל בלימודם, והבעייתים שהיו דרגה אחת לפני נשירה חזרו בהם ולמדו בישיבה. הוא חידש כמה דברים, ביניהם משיטת ברסלב של הרב שיק, וביניהם ממה שהבין מלבו. הוא נותן שיחות - להדיא לא עמוקות ואף לא חסידיות במובן הרגיל - מלאי רגש, אהבה, חום, דרך ארץ, ושכל הישר והפשוט. הוא הנחיל דרך הלימוד הברסלבי שאכמ"ל. הוא ייסד יסוד הנגינה בישיבה, בשיטה, עם גיטרה וכינור וכו', עם וידאו ועם הראש ישיבה בעצמו. הוא הכניס שיעורי מוסר בישיבה. הוא הכניס לבחורים בתודעה שלהם, שהישיבה אינה כאן בשביל להיות להם כעין בייבי-סיטר, מקום לדחוף את הזמן, מקום שמצר צעדיהם, מקום שמשם יוצאים עם שנאת ע"ה לת"ח ועם אפס יכולת בעבודה, אלא אדרבה - מקום שבונה את הבחור בגשמיות וברוחניות. כך שבעצם - הוא עשה מהפיכה שלמעשה עובד כראוי.

כבר כמה שנים שאני אומר: בעוד עשרים שנה לערך, יהיו או חמישים אחוז מהישיבות כישיבתו של ר' יואל ראטה [פחות או יותר, היינו עם חידושים מפליגים להבין לנפש האדם], או יהיו חמישים אחוז מבני הישיבה - ברחוב. ה"י.

למזלם של אנשי החינוך הרגילים, הוא ברסלבי, וממילא לא צריך להתרגש ממנו. 'משוגעים', וזהו. אם היו משכילים להבין דבר מתוך דבר, היו מעתיקים כמה דברים שרואים שיש לזה השפעה גדולה וחיובית על נפש הבחור. אבל כנראה, שלכולם יותר נח שיהיה להם הישיבה 'הכי חשובה', ואם ישנו קצת - הרי ירד קרן הישיבה קצת. וטובת הבחור לאו כלום הוא, זה דבר פשוט ומובן מאליו.

מצד שני, ברור שר' יואל הוא ברסלבי, שיטותיו מושפעים מתורת ברסלב, והוא להדיא לא יכול להביא בשורה חדשה לעולם הישיבות באופן כללי [אלא שהלוואי והיו ראשי ומנהלי ישיבות אחרות רואות ומעתיקות דברים החיוביים שהוא התקין בישיבתו]. הוא לא בן אדם רחב אופקים, הוא לא חכם מחוכם, ואף לא נפש עדינה עד הסוף, שמתרגש מיופי, שמתפעל ממליצה, שבוכה מתוך רגש, וכו'. אבל הוא כבר השינוי הראשון עליו צריכים להסתכל.

על ידי **שש משזר** » 15 דצמבר 2016, 11:47

י.
הרב מענדל ראטה.
משום מה זכה לאותו שם משפחה כר' יואל ראטה, גם לאותו סוג כובע, וגם לאותו סוג ייחסנות.

ר' מענדל הוא בנו של האדמו"ר משומרי אמונים בב"ב, בנו של ר' אברהם חיים ראטה משומרי אמונים, בנו של ר' אהר'לע ראטה זצוק"ל. ר' מענדל התגדל בבית שמרני וקצת קיצוני, כדרכה של שומרי אמונים. אביו אינו חכם ומשכיל, אלא ירא שמים שלא הבין לנפש בנו ה'מוזר'. אבל המוזרות שלו יכולה לשנות את העולם.

ר' מענדל עדיין לא פתח ישיבה, ולא נכווה ברותחין, ולכן אי אפשר לדמותו לאף אחד. המעלה שלו היא, שהוא לא משתייך לאף חצר אחד, כך שאיך שהוא יעשה הוא לא ייקרא 'ברסלבר' כר' יואל, או 'קרליבכי' שזה כבר שם גנאי כשלעצמה.

אני עוקב אחריו כבר הרבה זמן, אם בשירים, אם באיז'ביצא תורה, אם בבלוגים, ואם בשא"מ. רק סומא בשתי עיניו, או לחלופין במוחו, לא יבין לרוחו הגדולה. רק מי שתורת איז'ביצה ורעיונותיו אינם שגורים בתוך פיו, יכול להיות עומד ותוהה. רק מי שלא הבין לעומקו של שלמה'לע קרליבך [אלא הבין לחטאיו בלבד], יכול לתמוה על השתייכותו אליו. ורק מי שלא טעם טעם מוהר"ן ותורותיו לדור הזה, לא יבין איך יכולים להיות חסיד של מוהר"ן ללא להיות ברסלבר. אבל מי שמבין מבין, שתורת האיז'ביצר הנועזים אודות קודם החטא ואחר החטא, מתמזגים באופן נפלא בכללות תורת המוהר"ן, ומשנת ר' שלמה'לע קרליבך אודות לבלתי ידח ממנו נדח, הן הן פני הדברים בספרי פולין ובראשם האיז'ביצר. אינני יכול להאריך בבמה הזאת, בביאור יסודות אלו, אבל הקשר של החוט המשולש הזה לא במהרה ינתק, וכל המבין קשרם של דברים, יבין רוב דבריו והגיגיו ובלוגיו של ר' מענדל ראטה.

הוא בעל רגש אדיר, בעל חזון נפלא ובעל מעוף רחוק, הוא כבר רואה התיקונים שהמוסדות צריכים לעשות - כשהם כבר מתוקנים. יש לו משנה בהירה - אם כי די נועזה - בכל בלוג ובלוג, והגם שאינני יכול לדעת איך יתממשו הדברים באופן הראוי, שהרי עדיין לא עשו שימוש בדבריו, מ"מ הכאב והרצון והיכולת לשנות, ובראש כל זה - התמרור אזהרה שהוא מציב, אינם דברים המוטלים בספק.

הוא לא מוכיח בשער. לא. כלל וכלל לא. הוא לא מחפש את זה, ומצדו היה יכול להמשיך בשירים וללכת לישיבות לעשות קומזיצים. בעוד חמש שנים היה פותח חצר משלו והיה יכול להצליח מאוד. אם כבוד הוא מחפש, הוא יכול לקבלו על מגש של זהב בדרכים הרבה יותר קלים. הוא לא צריך להתבכיין ולקבל השמצות על חשבונו, כאשר הוא יכול להיות הצדיק המעורר בחורי ישיבות ב'תהום אל תהום קורא'. האיז'ביצא תורה מתוק מספיק, לעשות חיל ולעשות נפשות שיתקשרו בו. למה לו להתגושש בישיבות ובכל האנשים הטרדיציונליים שלא ישכילו להבין אותו ולרוחו.

אלא שהאמת יורה דרכו, שהוא בא בשם. הוא היה בחור ישיבה, למד ועסק בעבודת ה', אבל זרה היתה לרוחו. כוחותיו - שרק עכשיו רואים שיש לו, ואף מתנגדיו יודו לזאת - היו ספונים וטמונים בקרבו, והוא כאב את כאבו בפנים. כששינה את תדמיתו ופנימיותו יצאה החוצה, החליט לעורר את הקהל לבעיה הגדולה, או כמו שקראתיו לעיל 'האש הבוער מתחת לשטיח'. הוא, שקרא ושנה, שהוא אינטלקטואל ובעל רגש, בעל מזג חם אבל שולט על עצמו, ששילב איז'ביצא וקרליבך וברסלב, שמבין דבר או שנים אבל כותב בבלוג הרהורים נחמדים, הוא האדם שיכול והלואי ויצליח לעורר דעת הקהל לבעיות השונות שבקרבינו.

הוא לא טיפש. הוא יודע שבדרכו הלז יהיו לו ידידי נפש, ושונאים מרורים. הוא יודע שבדרכו הלז, הרבה אנשים לא יבינו לו ולרוחו, ובוודאי לא לנקודות הזהב שלו. הוא יודע שבדרכו הלז, יוכל לקבל הצקות מאנשי חינוך ועסקנים עד לאנשים פרטים מהמגזר. אבל הוא יודע עוד דבר אחד: השנים הללו הם קריטיות בכדי לעשות השינוי המיוחל, להבין לרוחו של הצעיר בן זמנינו, להנעים התוה"ק ואף את הדרך החיים החרדי - עליו, ולהבטיח שהבחורים ישארו בקרבינו שמחים ושלמים בגופם וברוחם בדרך חייהם.

כמובן שיש לו מקוריות לא מעטה, וכמובן שסוכ"ס הוא צריך לדבר עם רב. אבל מובן גם, שלהעלות הבעיות, להעלות הצעות, לקרוא לשינוי, א"צ לשום גושפנקא דרבנן. הוא קורא מלבו, הוא צועק מנשמתו, הוא רואה בעיני רוחו, והוא כותב בטיפות דמו. הוא מתחנן ומבקש שישמעו לכל הבחורים שלא זכו להרגיש נועם התורה, לכל הבחורים שיש להם נפש עדינה, לכל הבחורים שהם 'שונים' ו'מוזרים', ובעצם - לכל הבחורים.

הוא לא רוצה להיות צודק בעוד עשרים שנה!

----
נ.ב. עסקתי שעות בכתיבת המאמר, וכמובן שרק נגעתי בהר ולא יכולתי להאריך עוד. היות ואני אמריקני, לא יכולתי להתבטא בלשון הנכונה כמה פעמים, אבל אקוה שעדיין הבינו כוונתי. לא יכולתי להאריך בכל מיני טענות ומענות שהעלו נגד ר' מענדל ראטה, כי איני זוכר מעשי כולם, ורובם יתורצו מאליהם לאחר קריאת המאמר מתחילתו ועד סופו.

אבל זאת הייתי רוצה להגיד: המגיד מראשית - אחרית. מי שמבין באמת כל מה שכתבתי עד הקטע על ר' מענדל, יסתדרו אצלו לכה"פ רוב הטענות שהועלה עליו. והיה אם מישהו עדיין יתקשה במשהו, ישתדל לכתוב בלשון בהירה מה טענתו, ואשתדל לענות כמיטב יכולתי.

ולבסוף. רק הערות נכבדות ומכבדות את בעליהן, אשתדל לענות. כל התוקף אישית, ידבר אל עצמו אישית.

על ידי **שש משזר** » 15 דצמבר 2016, 11:47

אלו עשרת הדברות אשר דיבר שש משזר...

ניתוח ארוך ומעניין. יישר כוח.
עכ"פ תורה היא וללמוד [וזמן] אני צריך.
ועוד חזון למועד בעזרתו ית"ש.

יש הרבה מה להוסיף ולהעיר על המאמר הארוך והמנומק שכתב הרב ש"מ.
אלא שצריך הרבה מחשבה מה להגיב ואיך. ברור שהוא נוגע בנקודה מוכרת ויסודית, ומאיר אותה בזוית מקיפה ומיוחדת בכשרון רב. גם אם ניתן לחלוק עליו באי אלו פרטים אין ספק שמאמר מהוה בסיס לבנות עליו דיון רציני ועניני שבטח יבוא. ועל כך, וגם על המאמר עצמו, ייש"כ לשש משזר, על הזמן שהקדיש לערוך את המאמר המיוחד דנן.

תודה רבה רב שש משזר שליט"א על העבודה היפה המושקעת שהעלת לפה.
ניכרת בקיאותך הרבה בהיסטוריה היהודית והחרדית בפרט.
ניתחת את זה מאוד מאוד יפה.

יש לי כמה הערות, אי"ה ובל"נ יבוא...

אני רק יכול לומר עכשיו דבר אחד: בקהילה שאני משתייך - קהילת חסידי בעלזא ב"ה יש פתרונות ומענה ל[כמעט ]כל דבר שהעלת, אתה מדבר כאחד שלא שייך לקהילה מגובשת כלשהי.

ראשית, תודה רבה לרבינו שש משזר על העבודה הנפלאה, לא שאני מבין כל שורה, אבל ממה שהצלחתי להבין, ניכרת היטיב ההשקעה ועיבוד אינפורמציה שהיתה פה, ונראה שדברים בגו... [מחמאה הכי גבוהה שהצלחתי לתת באחריות אישית, יותר מזה אני לא יכול לדעת כדי לאשר...]

כפי שהיטיב להגדיר ולבאר את מצב הנוער [עד גיל שלושים ואפ' ומעלה] - ר' שש, ברצוני לחדד נקודה מסויימת. אני לא מכיר לא את ר' יואל ולא את ר' מענדל, אין לי לא את הידע ולא את הכלים כדי לברר מי מהם טוב עושה או לא, אבל אני מנסה להוציא נקודה אחרת שצריך לקחת חזק.

יהודי, צעיר יהודי, ילד יהודי, שאוחז בשלבים המוקדמים של חייו - כדי שהוא יוכל לעמוד חזק ביהדותו, נגד כל הזרמים והשטפונות של הסטרא אחרא, צריך לחוות בצורה חיובית את היהדות, כל ענייני היהדות צריכים להתקבל כחוויה רוחנית, אחרת שום דבר לא יעבוד, ואת ההסברים לכך, עיינו במאמר הנוקב של ר' שש.

ולכן תצא הקריאה לכל ההורים שיש להם ילדים/ילדות שמתחנכים/מתחנכות בשנים אלו, בידינו הדבר! אנו יכולים להכניס בלב צאצאינו את החוויה, את השמחה, את הטוב של להיות יהודי, [כמובן קודם אנו צריכים לשכנע את עצמינו מספיק בדבר], אבל צריך להשקיע את כל הכוחות, את מלא הזמן, ואת האנרגיות הכי מרוכזות, בשביל להנחיל לילדינו יהדות מאושרת.

אנו עובדים כל היום בשביל לפרנס את הבית והילדים, ואם נגיע הביתה עייפים וסחוטים, פיזית ונפשית, ורק נצעק על הילדים, ולא יהיה לנו זמן להתייחס ולבנות אותם, ולא נצליח להנחיל להם את האושר שביהדות, אז בשביל מה עבדנו, חלילה?
סעודות שבת, בזמנינו במיוחד, צריכה להיות חוויה! בשירה, בזמרה, בריקודים עם הילדים, במחמאות, בהסברים והשקפה, כל כמה שבועות חידוש מרענן.

ילד שעושה סיום, להפוך את הבית! מוזיקה וסעודה כיד המלך, יחס של אושר ואהבה אמיתית, להסביר כמה זה שווה לעולם הבא, כמה אנחנו שווים שיש בנו נשמה קדושה, שאנו אנשי צורה ולא בעלי חיים של חומר.כל ילד צריך לקבל את ההערכה שלו, הפרטית, המיוחדת עבורו, התפורה על מידותיו, על תכונותיו והצלחותיו, להגיד בקול, לפרגן, אתה ילד צדיק, [כל גיל כפי הרמה שלו], צריך להשקיע זמן בכל ילד, הרבה דקות שבועיות פרטיות עם כל אחד, לדבר, לשתף, להנחיל את העולם בצורה ראויה, מה טוב ולמה, מה ריק ואיך.

נשב עם הילדים שלנו ונספר להם את ההסטוריה המפוארת שלנו, על משה רבינו, על דוד המלך, על אליהו הנביא, על הנביאים, על בית המקדש, על רבינו תם, על הרמב"ם, נספר בעיניים דולקות ובנפש בוערת, [באמת, לא מן השפה ולחוץ].

[וכשנדבר בענייני העולם הזה והבליו, שגם את זה צריכים לעשות, אז נדבר בשוויון נפש, לא נצא מן הכלים מהתפעלות, וכמובן שכל זה מדובר בהורה שבאמת אוחז בזה או קרוב לזה, משא"כ אם הילד יראה שאבא שלו עם חבריו עסוקים עד למעלה מראש בשטויות ופוליטיקה, ואיתו הוא מגלגל עיניים צדקניות ואומר 'הכל שטויות' זה יעבוד כבומרנג, ורק יקלקל את החינוך המועט שהוא נתן לו]...

בקיצור, כל אחד יוסיף עוד ועוד, אבל המפתח אצלינו ההורים, אנו יכולים לאשר את ילדינו ביהדותם, לתת להם סיפוק, אימון, אושר, וגאווה. והכל צריך להתחיל מגיל קטן, ולא לחכות עד גיל הטפש עשרה, שאז צריך לעבוד הרבה יותר קשה, שאז יש אי אימון והרבה תסבוכים צדדים, חברה! צריך לעבוד, תפסיקו לסמוך על המחנכים במוסדות, אתם ההורים, אתם האחראיים, תעבדו!!!

אשר בחר בנו מכל העמים...

אי"ש

גאליציינער כתב:
אני רק יכול לומר עכשיו דבר אחד: בקהילה שאני משתייך - קהילת חסידי בעלזא ב"ה יש פתרונות ומענה ל[כמעט ]כל דבר שהעלת, אתה מדבר כאחד שלא שייך לקהילה מגובשת כלשהי.

אני מקווה שכך אכן המצב בבעלזא, ומקווה עוד יותר שכך המצב בכל קהילה מגובשת, אבל בכל זאת אני חושב שיותר יהודים שומרי תורה ומצוות אינם חיים בקהילות מגובשות...

איש פשוט 0 כתב:
גאליציינער כתב:
אני רק יכול לומר עכשיו דבר אחד: בקהילה שאני משתייך - קהילת חסידי בעלזא ב"ה יש פתרונות ומענה ל[כמעט ]כל דבר שהעלת, אתה מדבר כאחד שלא שייך לקהילה מגובשת כלשהי.

אני מקווה שכך אכן המצב בבעלזא, ומקווה עוד יותר שכך המצב בכל קהילה מגובשת, אבל בכל זאת אני חושב שיותר יהודים שומרי תורה ומצוות אינם חיים בקהילות מגובשות...

אני חושב שזהו אחד הבעיות הכי גדולות שיש בדורנו, ולא אני הוא זה שהתחלתי לחשוב ככה, גדו"י הם אלו שסוברים כן !! הן גדו"י הליטאים, הן גדו"י מעדות המזרח, ובפרט גדו"י לחצרות החסידים !!!
נגמרו הזמנים שיהודי היה יכול לדור בכפר יחיד בפ"ע בלי מניין ובלי לראות פנים יהודיות ולהישאר יהודי נאמן לה' ולתורתו, היום אם רוצים להישאר חרדים צריך להצטופף ולהתחזק יחד.
בקהילות הגדולות הדבר ברור, אבל כיום הוקמו ומוקמים עשרות קהילות חסידיות בלא אדמו"ר אלא רבנים וכדו', חלקם כוללים מוסדות מכף רגל ועד ראש וחלקם עוד לא אלא הדבר מתבטא בביה"כ משותף ורב פעיל שמחזיקם יחד, הדבר בולט מאוד בחו"ל ובפרט בארה"ב, יש אציג למשל את קהילת 'אמונת ישראל' בראשות הגה"צ רבי משה וואלפסון שליט"א עמו"ש. וכן את קהילת הרה"ג רבי בנימין אייזנברגר שליט"א. וישנם עוד רבים כאלו.
בקהילות הליטאיות כבר ממזמן הם לא מתפללים בביה"כ השכונתי, הם הקימו עשרות ומאות בתי כנסת 'יוצאי ...' ו'חניכי ...' והם רואים בראש ישיבה שלהם [בד"כ] אם מורה דרכם, הם מקימים מוסדות משותפים לקהילה [או לקהילות שבאותו רמה...].
ודבר זה גם קורה אצל בני עדות המזרח, פשיטא שאצל חצרות האדמו"רים והמקובלים, אלא אפילו בכל עיר ועיירה אפשר לראות רב המקום ומוסדות המקום שכולם הם תחת פיקוחו וניהולו וכו'...
כמובן שזה עוד לא מושלם, זה רחוק מאוד, אבל בהחלט אפשר לומר שזהו הכיוון וזהו המגמה..
ונזכה ונחיה ונראה בעוד שנים לא רבות...

על ידי **zbz** » 18 דצמבר 2016, 00:20

גאליציינער כתב:אני רק יכול לומר עכשיו דבר אחד: בקהילה שאני משתייך - קהילת חסידי בעלזא ב"ה יש פתרונות ומענה ל[כמעט ]כל דבר שהעלת, אתה מדבר כאחד שלא שייך לקהילה מגובשת כלשהי.

עם כל הכבוד, אבל רוב הבעיות שהועלו בכשרון רב ע"י ידידי שש משזר נמצאים יותר בקהילות ממסדיות כמו בעלזא גור וויזניץ. ודו"ק.

מאמרו המופלא של החכם 'שש משזר' נר"ו בקובץ נוח לקריאה:

הכתב התורני כתב:מאמרו המופלא של החכם 'שש משזר' נר"ו בקובץ נוח לקריאה:

שכוייח!!!

על ידי **yehuda** » 18 דצמבר 2016, 10:28

קראתי בעיון את מאמרו היפה של שש משזר. ואני מסכים להרבה מדבריו, אבל לא למסקנא: כמו שכבר כתבתי במקום אחר: הבעיה העיקרית היא שאין בישיבות אנשי חינוך שתפקידם להכניס את נועם התורה והמצוות, אנשי חנוך שבקיאים בתורה וחסידות, שיש להם תוכן אמיתי. שיסבירו לבחורים למה הם באו לעולם, מה תפקידם, ואת מי הם עובדים. מה תכלית העבודה. מה תכלית הנסיונות. וכל מה שיהודי צריך לדעת.

לאחרונה במפגש ניקים נדיר וראשון מסוגו שהתקיים בארצות הברית באולם מפואר ענק ורחב מימדים (ברצינות!, רק שלא אני שילמתי על ההזמנה), נפגשנו הניקים שבארצות הברית, (אני ושש), והסכמנו כולנו שזה לכאורה פיתרון מתאים לכל הבעיות (אם הבנתי נכון את בן שיחי).

(אגב, למרות דיעותינו השונות מאוד בנושאים שונים (כידוע), לא היו מכות או חילופי מהלומות. תודה ששאלתם.)

על ידי **שש משזר** » 18 דצמבר 2016, 11:20

אמת, מצטרף כמעט לכל דברי יהודה, למעט במה שכתב שלא היו מכות. הוא הכה אותי עד זוב דם...

וברצינות: הסכמתי להרעיון שאחד מהיסודות הנחוצות ביותר בזמנינו הוא, שצריך להכניס אנשי חינוך בישיבות וכו', אבל לדעתי איננה הפתרון על הכל, אלא על רוב הבעיות.

על ידי **שש משזר** » 18 דצמבר 2016, 11:21

הדובדבן שבקצפת כתב:
הכתב התורני כתב:מאמרו המופלא של החכם 'שש משזר' נר"ו בקובץ נוח לקריאה:

שכוייח!!!

גם אני מודה לך. תודה רבה!

על ידי **1010** » 18 דצמבר 2016, 11:26

שש משזר, אתה מתכוון בטח, לכך שיהיה בישיבה איש, שהוא לא מויסר את מי שעובר על תקנות הישיבה, ומשפיע רוחניות לליבות צעירי הצאן, בקיצור: משפיע רוחני?

על ידי **שש משזר** » 18 דצמבר 2016, 13:01

כן, אבל לאו דוקא 'משפיע רוחני' במובן המקובל, אלא במובן החדש של מי שמדבר עם הבחורים יותר דיבורים עכשוויים, מבין יותר לליבותיהם, ובעיקר - יודע איך להגיש התוה"ק בצורה חיובית, ולא סתם 'משפיע' שיכול לצטט מאמרי חסידות/מוסר עם חום.

ראשית כל ברצוני להודות לשש משזר על שפינה לנו מזמנו היקר וראה לנכון להרחיב בענין,
אכן נהניתי מאוד מהניתוח החד והבהיר וגם המענין מאוד. במיוחד נהניתי מההבדלה בין שיטת סאטמער לשיטת החזון אי"ש.

אבל כפי אשר קורה בין שני יהודים, יש לי השקפה קצת שונה בענין.
אמנם יש הרבה דברים שאני מסכים עימהם לגמרי,
כמו לדוגמא ה'חזון' לגבי הישיבות בשנים הקרובות, גם אני סובר כמוהו, אלא שהמהלך כיצד יתהוו ישיבות כאלה שונה אצלי,
ואנסה להסביר כיצד הנני רואה את כל המצב,
ונראה כיצד יתבררו הצדדים.

לפני הכל אני לא יכול בלי מספרים, כפי אשר כבר כינוני 'איש המספרים', ולכן אני נתפס דווקא למספרים שהביא שש משזר, בהם דיבר על כאלף נושרים, או במקום אחר על אלפיים נושרים בארה"ב. כידוע לכולנו מתגוררים נכון להיום כחצי מליון חרדים בארה"ב, גם אלפיים נושרים עדיין מהווים פחות מאחוז מכלל החרדים...
אבל למה לי להתחיל עם הקטנות,

אנסה להסביר הכל מהתחלה:
(ואמנם גם אני חילקתי את דברי לפי תתי נושאים בשביל להקל על הקוראים)

א. מצב היהודים לפני השואה וגם מעט אחריה
כפי שכבר התחלתי לכתוב באשכול המקביל, המושג של יהודי חילוני הוא מושג חדש יחסית, הוא קיים סה"כ לא יותר ממאה חמישים שנה, עד אז גם בעולם הגדול לא היה כמעט מצב של חסרי דת, כל אדם היה שייך לדת מסוימת, אפילו הרפורמים שהתנתקו מעמינו לפני כמאתיים חמישים שנה, עדיין היו בעלי זהות דתית כלשהי, אמנם הם אימצו מנהגים ומצוות דתיות שקרובות יותר לנצרות מאשר ליהדות.
רק לפני כמאה שנה בערך, באירופה המזרחית, החלה להתהוות המציאות של יהודים חילונים, כלומר יהודים שמשייכים את עצמם ליהודים רק מבחינה לאומית, מבחינת העם (ארץ ישראל הסתפחה בהמשך) ללא כל קשר לדת.
בעקבות התופעה החדשה נוצר באירופה מצב בו חיו ביחד זה לצד זה יהודים חרדים וחילונים יחדיו, וקיימו חיים משותפים.
אם ננסה להגדיר זאת מבחינה קהילתית, אפשר לומר שבעירה האירופאית בה חיו כמאה משפחות יהודיות, היו 1-2 משפחות חרדיות לגמרי, במובן החרדי של ימינו, שלבשו שטריימל וציציות בחוץ, וכל שאר המשפחות היו דתיות מי יותר ובעיקר מי פחות, כולם על הסקאלה שבין שומר תורה ומצוות לחילוני לגמרי. המשפחות הללו קיימו חיי קהילה משותפים, אותם חיי חברה, אותו לבוש וכן הלאה. מי שהתבונן בצילומים של יהודי העירות שלפני השואה ראה בוודאי שרוב הצעירים נראו בערך אותו דבר, כלומר מכנס, חולצה, גילוח וכובע קסקט, בלבוש החיצוני לא היה ניתן להבדיל כלל בין שתו"מ לשאינו.
גם בא"י המצב לא היה שונה. היה את אנשי הישוב הישן, שהיו קנאים, בלבוש יהודי מסורתי, והיו הרבה יהודים שומרי תו"מ שהגיעו מרוסיה בעליות הראשונות, והתגוררו במושבות, יהודים אילו היו שתו"מ אבל חסרי כל סממן חרדי של ימינו, והיו מעורים עם החופשיים.
יתכן שלפני השואה כבר היו נסיונות לייצר בידול משמעותי בין שומרי תורה לשאינם, אולם המצב הגשמי הקשה, המלחמות והפרעות לא אפשרו זאת, וכאן אנחנו מגיעים אחרי השואה לא"י.
שוב, בשנים הראשונות אחרי השואה חיו יחדיו שומרי התורה והחילונים. כשאני כותב חיו יחדיו הכוונה גם למגורים במובן הגאוגרפי (תל אביב, בת ים, נתניה, ראשון לציון וכדו') וגם במובן חיי החברה והתרבות. רבים משומרי התורה התגייסו לצבא, קראו בעיתונות החילונית, הקשיבו לרדיו החילוני, לבשו לבוש חילוני מלבד כיסוי ראש שהיה פעמים רבות כובע צילינדר או כובע קסקט שלא היה חריג גם אצל החילונים. לא היתה בעיה באותם ימים להשתתף במצעדים צבאיים, לשיר את שירי א"י, ולהשתתף בחגיגות יום העצמאות. (אני מתכוון לרבים מהיהודים שומרי התורה שהגיעו מאירופה, ולא לאנשי הישוב הישן אשר התבדלו כבר לפני כן)
סיכומו של דבר, היו הרבה יהודים שהיו קודם כל 'ישראלים', אנשי העולם הגדול, והם גם היו שומרי תורה.

לסיכום, בתקופה לפני השואה היה הרמוניה בקהילה היהודית, שילוב של חרדים, דתיים, וחילונים, והאווירה כללית היתה ליבלרלית ופתוחה הרבה יותר.

ב. ביסוס החברה החרדית
אחרי השואה הבינו הגדולים שיש צורך בביסוס קהילה נפרדת עבור היראים, להביא מצב בו יהודי שומר תורה ומצוות הוא שונה בעצם מהותו מהחילוני, וכאן כולכם יכולים לקרוא את החלק השני של דברי שש משזר, הכיצד הגדולים הכניסו הרבה פרומקייטן והקצינו את כל הגישה, כל זאת כדי שהיהודי שומר התורה יהיה מובדל לגמרי מרעהו החילוני. לא עוד לבוש של חולצות צבעוניות, אלא לבוש חרדי גלוי, צניעות, מגורים נפרדים, ובעיקר תרבות נפרדת לחלוטין. בסאטמער לשם דוגמא אסרו את המשחק בכדור, אם תשאלו סאטמערער אמיתי הוא יסביר לכם בק"נ טעמים מדוע המשחק עצמו אסור, אבל ברור שמה שעומד מאחורי זה שהיהודי שומר התורה יגדל בהרגשה שהוא שונה מהחילוני בכל הוויתו.
עם התבססות החברה החרדית ו'הגדרתה' החלה גם ההגדרה הפנים מגזרית לצבור תאוצה. כלומר אם עד אז היו הרבה יהודים שלא השתייכו לשום מגזר, לא ליטאים ולא חסידים, אלא סתם "אונגערישע אידן" או "פוילישע יידן" וכדו, הרי שמאז החלה להיווצר חלוקה ברורה גם בתוככי הציבור החרדי, וכל אחד 'מחויב' להשתייך למקום כלשהו, חסיד או ליטאי, ואם הוא שייך לחסידות מסוימת הרי שהוא שייך רק לחסידות זו ואין בילתו, מצב שלא היה קיים לפני כן, בה היו הרבה יהודים פשוטים שנסעו מדי פעם לרב'ה חסידי אחר.
כמו שכבר כתב שש משזר אפשר להאריך בענין זה עוד הרבה.
אולם ברצוני להדגיש את מה שאני מבין בהוראת גדו"י, שלא היה זה רק בכדי לקומם את 'הריסות חורבן היהדות החרדית באירופה' (אם כי יתכן שבזה הם הלהיבו את בני אותו הדור) כי מי שיחקור באמת מה היה באירופה לפני השואה, יראה שהמצב הרוחני ברוב עמ"י היה שפל עד מאוד, ואין המקום כאן להאריך, אלא מכיוון שהבינו אל נכון שבכדי שלא ינשרו אחרוני שומרי התורה מהדרך המסורה, חובה עלינו להתבדל בבדידות מזהרת ולהקצין דרכינו מהחילוניים. שכן המצב בו חיינו ביחד עם החילונים באותו תרבות לא הוכיח את עצמו והרבה מאוד נשרו.
והאמת שכבר באירופה היה נסיון להפריד את הקהילות, אלא בגלל מאורעות התקופה לא הצליחו לבסס זאת.
כאן המקום גם לציין את הסיבה להתנגדות הרבה לחוגי ברסלב וחב"ד, כל זאת הרבה מפני שבקהילות אילו לא נתנו משמעות לחוקים החיצוניים החרדיים, בברסלב אפשר להתלבש איך שרוצים, להתנהג איך שרוצים, להיות מחובר לאיזה מדיה שרוצים ועדיין להיות מקובלים. מה שהקהילה החרדית רצתה להנהיג בכדי למנוע את הנשירה והוא שיהיו כללים וסייגים שאינם בהכרח תורניים גרידא, אלא שבזכות חוקים סגורים אילו יצליחו למנוע את הנשירה.

לסיכום, אחרי השואה הנהיגו גדולי הדור מצב של הסתגרות (קיצונית) והתבדלות מצד יראי ד' והחרדים מול שאר היהודים הדתיים- חילוניים

ג. החיסרון העיקרי בהוויה החרדית שנוצרה- אי נתינת מקום לצורך היחיד, והסיבות מדוע החיסרון הזה בולט יותר ככל שעובר הזמן.
גם כאן תוכלו להנות באיכות מדברי שש משזר, וגם אני נהניתי מהם מאוד, מה שברצוני להדגיש ולחדד, שבהווי החרדית החדשה שנוצרה, כמעט שנטלנו כח הבחירה מהיחיד. (יש בזה הרבה טוב כפי שאסביר בהמשך, אבל כאן הנני מתיחס למוטב) נטלנו כח הבחירה הן ברוחניות והן בגשמיות. כבר כשנולד צעיר חרדי נוכל להצביע באיזה עגלה יזכה לשבת בתור תינוק, מה סגנון הלבוש שילבש בילדותו, בבחרותו, בנישואיו(!), כיצד תיראה החתונה שלו, מה סגנון המאכלים שיאכל, וכן הלאה על זה הדרך, כשהיחיד כמעט שאינו בוחר באמת מלבושים, מקסימום דגם זה או אחר בבעקיטשע... ואין זה רק בגשמיות, כי אם גם ברוחניות, כאשר החרדי נולד, הרי שלפי הבית אליו נכנס נדע לאיזה ישיבה ילך, איזה דרשה ישא בבר מצוה, אילו מסכתות ילמד, לאיזה חסידות ישתייך, הבחור או הילד בדורינו לא נצרך א"פ לבחור מה ללמוד? כיצד ללמוד? הכל מכניסים לו ישר לתוך הפה.
אין כמעט ביטוי לרצונו ולטעמו האישי.
כאן אפשר גם להכניס את הנקודה שהסגירות הצמצום החרדי גרם לכך שכל קהילה תסתגר בפני עצמה וכמעט שאין יוצא ובא, כלומר אין 'תחלופה' רחבה בין המגזרים, ורק מעטים מעיזים לעבור את הגבול בין זרם אחד חרדי לשני.
כפי שהכרזתי בכותרת- החיסרון הזה בולט יותר ככל שעובר הזמן.
אפשר להסביר זאת בדרך פשט, מכיוון שבתחילה היו רק מעט חרדים, הרי שלכל אחד היה את המקום היחודי לו, אחד היה החזן, השני הבעל קורא, השלישי השוחט,וגם כי באותו הזמן הרי רק הגיעו מאירופה, ולכל אחד היה את הביטוי האישי ממוצאו, אחד היה האונגערישער והשני הגאליציאנער, אחד היה ידוע כבעלבתישער וכן הלאה, כך שכמעט לא היו יהודים בלי נישה יחודית
מה שאין כן בימינו שהקמנו דור עם מאות אלפי צעירים שקשה למצוא לכל אחד את היחודיות, וכל אחד מריגש מספר.
אולם אני רואה כאן גם משהו עמוק יותר, והוא שאין היום אידיאל לצעירים.
שהרי אם נתבונן במה שקורה אצל רוב התנועות באומות העולם, שבהם חברים מאות ואלפים, ברור שלא ניתן לתת לכל אחד מקום אישי, אלא מכיוון שיש כאן מטרה משותפת, אידיאל חזק, היחיד מוכן לוותר על הפן האישי ובלבד שישתייך לאידיאל.
דוגמא מובהקת לכך היא להבדיל אלף אלפי הבדלות התנועה הנאצית שבה היו חברים מליונים!, אני בטוח שבתנועה הזו לא יכלו לתת לכל אחד גוון אישי, ומנגד אני גם בטוח שרוב החברים לא הבינו לעומק את ההסברים המדעיים לאידיאולוגיה. היתה כאו אידיאולוגיה חזקה, וכולם נסחפו והתלהבו ופעלו בלי להבין ובלי לתת מקום לפן האישי.
אותו הדבר היה גם בתנועות הקומוניסטיות ברוסיה, בתנועה הציונית, וזה גם מה שקורה לענ"ד בברסלב ובחב"ד, כי אני לא מאמין שבקבוצה הברסלבית הגדולה מצליחים אכן לתת ביטוי לכל יחיד ויחיד, אלא מכיוון שיש להם אידיאל חזק שתופס את כולם, היחיד מסכים לותר על יחודיותו. ובמיוחד איני מאמין שכל צעיר ברסלבר משכיל להבין את תורת ברסלב על בוריו, אלא שוב האידיאל החזק תופס אותו.
וזה גם מה שקרה לאבותינו בדור החזו"א וה"ויואל משה". הגדולים השכילו להכניס אידיאל חזק, והוא "לקומם את הריסות אירופה". רוב העם לא התבונן וחקר את האידיאל, ועם זאת הוא התלהב והסכים לוותר על כל מיני רצונות אישיים למען האידיאל.
ברור לכולם שהאידיאל הזה הולך ונשחק, כיוון שהיום ב"ה יש דור של רבבות שומרי תורה, וממילא הצעיר בימינו אינו מתחבר כלל לאידיאל ואינו מוכן לוותר על רצונו האישי למען האידיאל.
כאן בנקודה זו אני חושב שיש יתרון מסוים לנוער הישראלי ע"פ הנוער האמריקני,
כי בעוד אשר הנוער האמריקאי אינו נתקל כלל באידיאל, הרי שהנוער הישראלי כן מתעמת מדי פעם עם האידיאל, כאשר הציבור החילוני מתעמר בנו ומעלה לסדר היום נושאים חרדיים שונים.
לדוגמא כל הנושא של גזירת הגיוס שעלה בשנים האחרונות, לבחור ישראלי נורמלי, כל הנושא , העצרת וכו' היה אמור לעורר אצלו שאלות כמו "מדוע אכן אין מתגייסים לצבא בשעה שיש אכן כ"כ הרבה עימותים עם הערבים וגם אנחנו סובלים מהם?" כאשר בחור מחפש תשובות לענין, כלומר הוא מתעמת עם האידיאל, הוא מתחבר יותר לאידיאל.
לעומת זאת א"א באמריקה לא הכריח בשנים האחרונות לתלות תמונה של ירושלים על הקיר, ממילא הנוער האמריקאי הממוצע א"פ לא התעמת עם האידיאלים השונים, וממילא הוא פחות מחובר.

לסיכום, בהנהגה החרדית הסגורה והמצומצמת יש חסרונות, בעיקר החיסרון של אי נתינת מקום ראוי לפרט, אולם לענ"ד מלבד אשר יש מקום לנסות לפתור את החסרון הזה, יש צורך לנסות לפתור את הגורם לכך שהחסרון הזה נהיה בולט יותר.

ד. ההצלחה הגדולה של ההתבדלות החרדית- הכח החזק לעמוד בפני נסיונות, ובעיקר צמצום הנשירה לאחוזים בודדים
על אף כל החסרונות שבסגירות החרדית, א"א להתעלם מההצלחות הגדולות בעבר וגם בהווה.
כוונתי היא כמובן להצלחה במלחמה נגד עיתונות חילונית, רדיו חילוני ומה שהיה בהמשך הטלויזיה. מה שהיום נראה ברור שבבית חרדי אין טלוויזיה לא היה ברור בכלל לפני 40 שנה.
ואני יודע שלא אוהבים לנופף בזה, אבל יש גם הצלחה במערכה נגד האינטרנט. אמנם היתה טעות בתחילה לחשוב שיוכלו להנהיג שבבית החרדי לא יהיה אינטרנט כלל, כמו שהנהיגו שאין טלויזיה כלל, אבל עכשיו ב"ה הבינו כבר שיש צורך באינטרנט מסונן.
הסתובבתי קצת באירופה בעיירות הישנות, והיה מענין מאוד לראות שבמקומות בהם שואבים מים מהבאר, ומתניידים על סוס ועגלה, יש לכל צעיר טלפון חכם. ואילו כאן בארץ הקודש, מסתובבים עשרות אלפי יהודים חרדים, שחיים בציביליזציה מודרנית לגמרי, ואינם מחזיקים כלל בפלאפון חכם!!!
תביאו לי הסבר אחר לתופעה מלבד ההוכחה לחוזק של ההתבדלות והצמצום החרדי?
לפי ויקיפדיה 70 אחוז מהציבור החרדי אינם גולשים באינטרנט כלל! וגם מהגולשים רובם גולשים באינטרנט מסונן כדבעי.
בארץ המצב הוא בוודאי כך, בחו"ל ובמיוחד באמריקה עדיין זה רחוק מלהיות כך, אולם גם שם הולכת וגוברת המודעות לצורך בגלישה רק דרך סינון.
נכון אנחנו עדיין בעיצומה של המערכה, אבל אני בטוח שבעוד כמה שנים נוכל להסתובב לאחור ולהגיד: ניצחנו את האינטרנט!
אמנם מה שכתבתי לעיל הינם רק דוגמאות, ובעצם כלל היהדות החרדית מצליחה להחזיק בצעירים באופן מופלא. ומס' הנושרים לגמרי מהדרך הינו מועט ביותר כפי אשר כבר הוכחתי באשכול המקביל.
וגם אם שש משזר מדבר על הרבה מגושמדיגע יידן, והוא צודק, עדיין יהודים אילו שייכים אלינו, שולחים את ילדיהם למוסדות שלנו, יש מה לעשות איתם.
לעומת זאת מה שקרה לפני השואה, כשהיהדות היתה ליברלית יותר, ומה שקורה בימינו בקהילות הליבלרליות יותר, הוא שאותם יהודים שנהיו מגושמים אצלינו, אצליהם הם נשרו לגמרי מהדרך.
שש משזר הביא כדוגמא בית כנסת דתי שמאלני בגבעת שמואל, ששם היתה אוירה ליבלרלית יותר. היה מעניין מאוד לבדוק כמה צעירים מאותה קהילה דתית שמאלנית- ליברלית נשארו בקהילה, וכמה נפוצו לכל עבר. התשובה לא תפתיע אותי ואתכם, אמנם היתה שם אוירה של שמחה וקרליבכית של אהבת ד', אבל סביר להניח שרוב הנוער לא נשאר שם.
כך גם הדוגמא שמביא רמ"מ לישבת הסדר בה כל אחד יכול ללמוד ולהתחבר לאיזה דרך חסידית שהוא רוצה (מוזר מאוד הא כיצד אפשר להתחבר לדרך חסידית כלשהי כשכל הלבוש והמהות אומר אחרת, אבל ניחא) היה מעניין מאוד לבדוק אחרי עשר שנים- לאן שייכים צעירים אילו שהאוירה בישיבה היתה ליברלית יותר? האם הם עדיין שייכים למגזר שלהם או שמא נפוצו לכל עבר? (וכשאני אומר נפוצו לכל עבר אני לא מתכוון דווקא לכך שהחליפו מגזר, אלא כמה מהם נשארו שומרי תורה באותה מידה אשר ינקו מהבית?)

לסיכום, הגם אשר אינני מתעלם כלל מהחסרונות הרבים שיש לשיטת ההסתגרות והצמצום החרדי, עדיין א"א להתעלם מהמעלה הגדולה והיא מיעוט הנושרים והמתרחקים מהדרך. כאשר גם אם נסתכל אחורה, להיסטוריה, ניווכח שאוירה ליברלית יותר הביאה יותר נשירה, וגם אם נסתכל לצדדים, למה שקורה בימינו בקהילות הליברליות יותר- ניווכח שאוירה ליברלית מביאה יותר אחוזי נשירה.

ה. עולם הישיבות
איני יודע אם שמתם לב, אולם עד כה כלל לא נגעתי עדיין בישיבות, כי אם דיברתי על ההשקפה החרדית המתבדלת בכלליות. ורק כעת אבוא לנוגע קצת בענין הישיבות.
ראשית טעות גדולה היא לחשוב שפתחו את הישיבות והוציאו את הבחורים מהמאפייה, מהסנדלרייה, ומהיותם שוליות לבעלי המלאכה, ומשם לקחו אותם להפוך לגדולי ישראל.
יותר נכון לומר שלקחו את הצעירים מהישיבות התיכוניות, (וזה באמת מה שהיה)
שכן כידוע, בעולם המערבי והמתקדם שלנו, יש חוק חינוך חובה עד גיל 18, וגם אחריה מרבית הצעירים ממשיכים דרכם בלימודיהם באוניברסיטה. כך שכל מי שחושב שאם יתבטלו הישיבות נחזור לקרייטשמע טועה ובגדול, כי אם יתבטלו הישיבות ילכו הצעירים ללמוד, כן ללמוד, (ולא לרקוד...) בתיכונים, במכללות, בקאלג' ובאוניברסיטה. הקמת עולם הישיבות בתקופה קצת לפני השואה וגם אחריה, נבעה מהצורך של בידול מחילונים כמו שכבר הסברתי באריכות, מכיוון שראו אל נכון שרוב הצעירים שלמדו יחד עם הציבור הכללי כמובן הפכו בסוף להיות חלק מהציבור הכללי. וכאן במקום אשר הבחור החרדי יקבל מושגים בסיסיים בפיזיקה, במתמטיקה, ובכימיה, הוא יקבל מושגים בסיסיים בבא בתרא, בבא מציעא ובשבת. אמנם האוירה בישיבות היא המטרה להיות ת"ח, ולידע כמה שיותר תורה, בדיוק כמו שהאוירה בתיכונים היא להגיע לקבל תואר ד"ר באונברסיטה, הגם שמובן שלא כולם יזכו להגיע לתואר זה...
כלומר בעיני, הישיבה החרדית מקבילה בהרבה מאוד מובנים, ובעיקר מהבחינה הלימודית, לאוירה הלימודית השוררת בעולם החילוני.
והנה, גם בעולם החילוני,הולכת ומשתנה השיטה הלימודית מאז ימי קדם ועד ימינו. אם פעם השיטה החינוכית היתה נוקשה יותר, פחות פעילות חברתית, ובעיקר לימודים, כשהמורים וההורים מהווים דמויות מרוחקות מהנוער, הרי שהיום הגישה הולכת ומשתנה, יש אוירה הרבה יותר קרובה לילד וכדו', וזה לא רק מבחינת האוירה, אלא גם בלימוד, יותר ויותר יש היום הבנה שהלימוד אמור להיות מענין, ויותר מוחשי וכדו'. פחות ופחות הוראות מגבוה בלי סיבה ויותר הסברים, ועוד
פשוט וברור שהאוירה הזו חודרת גם למחנינו.
הדוגמא המוחשית ביותר היא לימוד ה'מסורה', הוראת הקריאה. כל מי שיש לו ילד בכיתה א' רואה בוודאי שהיום מלמדים את הקריאה בשיטה שונה לגמרי ממה שלימדו לפני 20 שנה, אבל זה לא רק שם, אלא כל שיטת הלימוד והחינוך הולך ומשתנה ומתקדם כל הזמן, יותר מוחשי ומאיר עיניים מחד, ומאידך יותר קירבה לילד מצד המחנך, פחות עונשים וכד'.
פשוט וברור שזה גם מה שקורה בישיבות. א"א להשוות את האוירה בישיבות לפני 40 שנה, לפני עשרים שנה לימינו.
שמעתי רבות על מה שהתחולל בישיבות לפני כ30 שנה, חויתי את הישיבה על גופי, ואני שומע מאחי על מה שקורה בישיבה בימינו. כל מי שאומר שהישיבות נשארו בעינן לא בדק את הדבר לעומק.
אני רואה שכל כמה שנים הישיבה הולכת ונהיית פחות נוקשה ויותר חוויתית.
יותר טיולים, יותר זיצים, הרבה יותר 'מצב' מכל סיום מסכת, חגיגות עד אמצע הלילה, הרבה יותר קירבה של הצוות לבחורים, אם פעם כמעט שלא היו חונכים פרטיים לבחורים, היום כמעט כל בחור שני יושב עם אברך שלומד ומקדם אותו באופן אישי ופרטני, יותר ישיבות שמקימות שיעורים נפרדים לבחורים החלשים ועוד ועוד.
שש משזר כתב שעוד 20 שנה מחצית מהישיבות יהיו כמו הישיבה של ר' יואל ראטה. גם אני חושב כך, אלא שאני סובר שזה לא יקרה בבת אחת, 'בום' וקמים להם עשרות ישיבות כגון אלה, אלא שמדובר בתהליך שיקרה וכבר קורה עכשיו. לא חייבים גיטרה וברסלב בשביל שישיבה תיתן יותר השקפה ויותר מקום להוראה הפרטנית. זה תהליך שכבר קורה, שנמצא בעיצומו.

לסיכום, בעיני עולם הישיבות עומד די במקביל לעולם החינוך והלימוד במגזר החילוני, וכמו ששם מערכת החינוך נהיית פחות נוקשה, ויותר ויותר מפשיטים את החומר הנלמד, כך קורה גם אצלינו. בסופו של דבר גם אני רואה שרוב הישיבות יהיו פחות נוקשות, ויתנו יותר מקום לרגשות הבחורים, אבל אני רואה זאת כתהליך שכבר קורה.

כאן היה ברצוני להרחיב בשני נקודות נוספות, אולם מפאת קוצר הזמן והטרחה הרבה החלטתי לדלג על הסבר באריכות, ואכתוב זאת רק בקיצור הדברים, ואם אראה שיש ביקוש אשתדל להאריך

ו. משברים בגיל הנעורים, מימוש עצמי
מסתבר שמשברים בגיל הזה אינם תלויים בכלל במסגרת, אלא שייכים אצל כל נער מתבגר באשר הוא, גם בציבור החילוני. לא נותנים אצלינו מקום למימוש כשרונות, האמנם המצב כה גרוע? ואני רואה את הפריח האדירה של הרבה מענפי האומנות, כדוגמת ענף המוזיקה אשר הולך ומתפתח עוד ועוד.
וכן בגיל הנעורים מצוי שהנער מחפש את זהותו העצמית, ולפעמים הוא יכול להשלות את עצמו שהוא טוב במוזיקה ורק הישיבה לא נותנת לו להתפתח... וכן יש לי עוד מה להרחיב בענין

ז. הנושרים
איני יודע אם שש משזר אכן מכיר היטב את הלך הרוח של הנושרים בארץ, כי השבבניקים הם ברובם אינם מגיעים מהמשפחות האשכנזיות/ ספרדיות תורניות ונשרו, מדובר לרוב במשפחות מצוקה אשר לא הצליחו כלל להשתלב בציבור החרדי והצעירים שלהם הפכו לשבבניקים, וזה מה שקורה לרוב בפאתי בני ברק (משפחות תימניות בעיקר) פאתי ביתר, אלעד ועוד. ונערים אלה אינם הנושר המצוי במחנינו. כי באמת כמעט ואין נושרים לגמרי מציבור היראים האשכנזים והמשפחות התורניות הספרדיות, ואלה שכן נשרו לגמרי לרוב פנו לצבא או התחברו לארגונים יוצאים בשאלה אשכנזים ואינם מסתובבים בכלל בחוצות הערים החרדיות, כי אם בת"א וכד' שם הם מנסים למצוא פרנסה ולהקים משפחה, אם בכלל. ויותר מצוי הבחורים שאינם מוצאים את מקומם בישיבות הרגילות ומפנים אותם לכל מיני ישיבות תיכוניות וטיפוליות למיניהם. ועוד יותר מצויים הבחורים שנשארו בישיבות הרגילות, אלא שהם מגושמים ומסתובבים עם אייפון וכד' ולהם אכן יש צורך להקים מסגרות נפרדות, אולם תוך שמירה על המסגרת הישיבתית המקורית כמסגרת העדיפה, ואם יהיה צורך ארחיב בענין מדוע חשוב שהמסגרות לבחורים ה'מגושמים' יהיו בדרגה ב' דווקא

ח. התשוקה הרוחנית האדירה והרצון להשתייך לציבור החרדי. העולם הפך את הכיוון ורוצה להיות יותר שמרני
העולם אומר: אזוי ווי ס'גויישט זיך אידישט זיך, והכוונה שמגמות בעולם הכללי משפיעות גם על היהודים. זה מכבר שהחוקרים למיניהם מזהים מגמה חזקה של חזרה לדת. אצל הערבים זה כבר ברור שעל אף שציפו ההיסטוריונים שהם ימשיכו בתהליך החילון, בפועל המגמה התהפכה והחל תהליך של הקצנה דתית. כך גם באירופה הימין עולה וגם בארה"ב, הניצחון של טראמפ שרמ"מ מנסה לזהות כמגמה של מרד במוסדות המיושנים, מתבטא אצל חוקרי המדעים החברתיים כבגידה בליברליות וחזרה לשמרנות, למסורת. גם הסמכות ההורית שבמשך שנים ניסו להוריד ממנה למען הילדים, מתחילה לחזור אט אט לתוקפה. העולם הכללי מתחיל להבין את חשיבות המסגרת, ההיררכיה, וגם הדת לחיים הפרטיים.
המגמה הזו נותנת את אותותיה גם בעולם החילוני, יותר ויותר שומרי מסורת, מאמינים באלוקים ועוד ועוד. והמגמה הזו מחלחלת גם אלינו פנימה.
יהודים מבקשים להתחבר, להיות קשורים למסגרות החרדיות, לאדמורים, לחצרות הישיבתיות. כתבתי זאת באשכול המקביל ואכתוב זאת גם כאן- החרדי העובד, זה שלובש חולצה צבעונית, רוצה לשלוח את ילדיו למוסדות הכי שמרניים. הכי פרום. א"א לא מפריע להם להקים מוסדות משל עצמם, ואילו הם מעדיפים דווקא את השמור. (ועוד מתלוננים למה לא מקבלים אותם)
ורואים את זה גם בחצרות השונות, שיש מגמה של הקצנה, לדוג' מה שקורה בויזניץ מאז עלה ר' ישראלצ'ה על הכסא, והמגמה הזו לא גרמה לירידה במס' החסידים ולהתרחקות, אולי להיפך.
אמנם עד כה לא רציתי להצהיר בריש גליי לאיזה מגזר אני שייך, אולם כעת אחרוג ממנהגי, ואודה כי חסיד בעלזא אנוכי. ואני יכול לספר לכם שלפני הימים הנוראים חשבו הרבה שיהיו הרבה פחות חסידים בחצה"ק בעלזא בימים הנוראים. שכן כבר מנינו את החסרונות הרבים שקיימים היום, ואת זה שכל אחד מרגיש מספר, וכשהוא מגיע לבעלזא מעבר לים הוא בקושי זוכה למבט אישי מהאדמו"ר, ובקושי יש מקום לעמוד שלא לדבר על מקום ישיבה, ובפרט יוקר המחיה, אשר להגיע לחצה"ק בחגים עולה הון קטן, ושלא לדבר על מה שכתב שש משזר, שיש הרבה שנהיו מגושמים, ולצערינו גם במחנינו יש צעירים עובדים אשר החלו ללבוש חולצות צבעוניות ביום חול וכדו'. בקיצור הציפיה היתה שיבואו פחות חסידים לרב. מה רבה היתה ההפתעה כשציבור הבאים רק גדל והתרבה! מסתבר שהעם צמא! צמא לרוחניות! העם רוצה לבוא ולהתחמם כנגד אורם של חכמים!!! הן א"א לא הכריח אותם לבוא!
וכעת אנו עומדים לפני חנוכה, אשר בידוע מידי לילה יש מעמד הדלקת הנרות, ובפרט המעמד הנשגב בליל זאת חנוכה. ואם תאמר שבר"ה כל יהודי מרגיש באימת הדין ורוצה לבוא לצדיק, הן זאת חנוכה יכל כל אחד להישאר בביתו ולחוג את החנוכה בערבי לביבות וכדו' באוירה משפחתית, והנה אלפים בוחרים להגיע בלילה זה אל כ"ק מר"ש,מי שלא היה שם לא יוכל לתאר לעצמו את ההתרגשות ואת הרצינות שאפשר למשש באוויר ב"עין ד' אל יראיו" ואת השירה האדירה של "נפשינו חיכתה לד'" "דעו כי ד' הוא האלוקים ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו" שום זיץ בחוף הים לא ישווה לו! וכבר שרתי שירי רגש בחרון גרוני על חוף ים לצלילי מוזיקה... ואם חושבים אתם שרק בבעלז זה כך, צאו וראו מה קורה בחצרות החסידיות האחרות. בקהילת גור אשדוד אשר מונה מעל אלפיים משפחות, נותרו השנה בר"ה באשדוד רק 3 מנינים!!! (כ30 גברים בלבד) וזה בגור שם לא רואים כלום ולא שומעים כלום. אני לא יודע אם יצא לכם לדבר פעם עם קארלינער חוסיד, ששם מדי לילה בסוכות יש שמחת בית השואבה ובשמחת תורה רוקדים שם עם התורה כמעט 9 שעות ברציפות... ועל כל זאת יש מי שמעז לבוא ולצעוק "רדוד ובלי תוכן" איני יודע כיצד איננו מתבייש.

סיכומם של דברים

הסגירות החרדית
גם בימינו ההתבדלות החרדית היא סוד ההצלחה של המגזר החרדי. הגם שיש מקום לנסות לפתור בעיות שונות שנוצרו בגלל ההתבדלות, אין מקום להסיר או לפרק את ההתבדלות. להיפך, המגמה הכללית היא יותר לכיוון ההקצנה, אולם בוודאי ובוודאי שתוך כדי שמירה על החומה הזו יש לתת מקום לפתרון הבעיות. לנסות להחדיר יותר אידיאלים, לנסות להקים קבוצות קטנות יותר כפי שכבר פירט גאליציאנער, כדי שכ"א ירגיש חשוב, לנסות לתת ביטוי יותר ליחיד וכדו'.

הישיבות
מגמת החינוך בעולם כולו הולך ומשתנה ומתאים את עצמו לתקופה, הן מבחינת פחות ריחוק מהמורים והן מבחינת ההוראה הפרטנית, והמקום גם לכשרונות השונים. וזה בדיוק התהליך שעובר גם על הישיבות. אין סיבה אמיתית לסגור את כלל הישיבות במתכונתן הנוכחית, יש מקום לעודד את התהליך שקורה ממילא, והוא להכניס יותר השקפה, יותר הוראה פרטנית, יותר מקום לביטוי הנפש הצעירה התוססת וכן הלאה.

רמ"מ ראטה

אני חושב שההגדרה על מה שהוא כותב בבלוגים הוא בעיקר "ער האקט" (ובעברית: הוא תוקף)
נתעלם לרגע על היחס בחז"ל לאנשים שאומרים הרבה ועושים מעט, וננסה להתיחס לעצם הדברים אותם הוא תוקף.
הוא תוקף את המסגרת החרדית המצומצמת ואת הישיבות.
קודם כל אינני מבין כיצד יהודי מעיז לזלזל כך בריש גלי במוסדות הקדושים. גם בלי קשר להצלחתם או אי הצלחתם.
שוו בנפשכם שאני אשחרר כעת פוסט בלדעת שמזלזל לחלטין בישיבת וואלאז'ין. אני בטוח שהניק שלי יחסם במהרה.
זאת אע"פ שאחת הסיבות העיקריות לסגירת ישיבת וואלאז'ין היא שהבחורים רובם הפכו למשכילים.
כלומר אם נמדוד את הישיבה ביחס להצלחה, הרי שהצלחה בחינוך לא היתה שם.
ובכ"ז לא אעז לזלזל בישיבה.
גם אם הטישים הנוכחיים והישיבות הנוכחיות אינן נותנות מענה למצוקה של הנוער אין מקום לזלזל בהם.
ובפרט אשר הוכחתי שהכשלון אינו כה מהדהד, ועדיין ההצלחה גדולה, ורוב הצעירים כן מחוברים, והישיבות כן מצליחות להגיע אל עולמו של הנוער.

אולם עיקר הסיבה לכך שאני מתרעם הוא על שהוא מנסה לעקור את החומה החרדית, לזלזל בכל הסגירות החרדית, בה בשעה שבימינו חומה זו היא העומדת לנו.
ואנסה להסביר זאת במשל:
נניח שיש נהר גדול ששוצף ומנסה להציף מקום ישוב, וברוב טרחה ועמל בנו אבותינו אך לפני שני דורות סכר גדול, שאמנם עדיין פה ושם היו סדקים, אולם בגדול הסכר הציל את המקום משיטפון. ואמנם במשך הזמן הסכר נסדק יותר, ואם בעבר היו רק טפטופים פה ושם, הרי שהיום יש כבר קצת יותר זרימות, החכמים יאמרו בוודאי שעדיף לנסות לסגור את הסדקים, לחזק את הסכר הקיים. אולם גם אם יגיעו למסקנה שיש לבנות סכר חדש, הרי שברור שהטיפשות הגדולה ביותר הוא להרוס את הסכר הקיים לפני בניית הסכר החדש, הן ברגע שישברו את הסכר הקיים כל המים ישטפו את המקום ויהיה הרבה יותר קשה לבנות סכר חדש!
זה בדיוק מה שאני רואה כלא נכון בדברי רמ"מ, ראשית אני סבור שהחומה החרדית עדיין חזקה דיה, והגם שיש צורך לתקן פה ושם, עדיין עדיף לתקן את הסגירות הקיימת ואין צורך להשקיע משאבים רבים בשביל לבנות חומה חדשה.
אולם גם אם הוא סבור שיש צורך לבנות חומה חדשה לגמרי, אנא ממך, אל תהרוס את הסכר הישן לפני שהינך מקים את הסכר החדש!!! אל תזלזל ותנסה לעקור את הסגירות החרדית לפני שאתה מקים בפועל מערכת חדשה שתצליח לעמוד בפני העולם הבוהמי בחוץ!!! ודע לך שבשביל להרוס את החומה הישנה די בדיבורים, ואילו בשביל להקים חומה אחרת יש צורך במעשים...

וגם אם אין כוונתך אל הציבור החרדי הכללי, אלא פונה אתה ל'נושרים' ול'גולשים בכיכר השבת' וכד' עדיין הוה זהיר בדבריך כי יכולים להגיע לכלל הציבור, וגם עיצה טובה אני נותן לך, שכן גמני התעסקתי מעט עם נערים פתוחים יותר, והוא שאמנם מלכתחילה נראה שבכדי להתחבר לנערים אלה יש צורך לתקוף את הממסד, וממילא יבינו שאתה בצד שלהם, אולם לאמיתו של דבר גם נערים אלה לא קונים רק את הלוקשים של זלזול בעולם הישיבות, והם מחפשים טעם רוחני אמיתי, ומידה טובה מרובה ממידת פורענות, הם יתחברו אליך הרבה יותר אם תשכיל לאמר להם מילים טובות עליהם עצמם מאשר תגיד מילים רעות וקשות ותזרוק אש וגופרית על הישיבה...

בתוך כדי שאני כותב את דברי, (ועתה אני יודע עוד יותר להעריך את שש משזר, שכן כתיבה זו לוקחת הרבה זמן וכח) אני רואה שדנו בענין הוספת משפיע רוחני בישיבה, שיתן לבחורים השקפה נכונה בת זמנינו, וגם אני בעד הוספת איש כזה, וזה בעיני תיקון פרצות בחומה הקיימת, ולא סתירת החומה לגמרי...

עד כאן דברי א יודעלע,
וכל אחד מוזמן לחלוק ולהעיר על הדברים כראות עיניו.

לכבוד ר' א יודעלע שליט"א
יישר כח על המגילה הארוכה שהואלת בטובך לכתוב ולערוך, כל מילה בסלע, אין לי מה להוסיף על דבריך, כמעט בכל ההודעות שלך הרגשתי שאתה אומר ממש את המילים שהיה בפי לומר, וממילא אין לי כבר סיבה להתחיל לכתוב אותו סגנון מכתב, ע"כ אצטרף בכל עוז לדבריך.
שוב: יישר כח ותודה רבה.

לכבוד הר"ר שש משזר שליט"א דומ"ץ דקהילתינו !!
אחדהשה"ט באה"ר, אחרי הודעה שכזאת מאת הה"ר א יודעלע אין לי כמעט ומה להוסיף ע"כ לא אאריך, ואציין רק דבר אחד:
היות והנך בקי בהיסטוריה כפי שנראה מהודעותיך, אשר ע"כ רציתי לשאול אותך שלפי דבריך שלפני השואה לא היתה מסגרת מסודרת של ישיבות לכל הבחורים וע"כ לא היה נשירה אלא שהבחורים עבדו. א"כ איך אפשר להסביר את מה שהתרחש בישיבות המובילות בישראל, ה"ה אם הישיבות וואלאז'ין והישיבה בה' הידועה שבדור שלאחמ"כ ה"ה ישיבת חכמי לובלין, שבשניהם היו המוני בחורים שחיללו שבת בפרהסיא וכדו' ?? איך אתה מסביר את הקונפליקט הזה ??
אין לי רצון להמשיך ולהאריך ואקווה שתכוון למה שציינתי...
בתקווה למענה:
גאליציינער.

ראשית כל תודה רבה לך גאליציאנער על הדברים שחיממו את ליבי, מאחר שאכן הקדשתי לכתיבה זמן ומחשבה,
ואני שוב כאן רוצה להודות כאן לשש משזר שבוודאי גם הוא השקיע ממיטב זמנו ומחשבה רבה בכתיבה לתועלת הכלל.

גאליציינער כתב:היות והנך בקי בהיסטוריה כפי שנראה מהודעותיך, אשר ע"כ רציתי לשאול אותך שלפי דבריך שלפני השואה לא היתה מסגרת מסודרת של ישיבות לכל הבחורים וע"כ לא היה נשירה אלא שהבחורים עבדו. א"כ איך אפשר להסביר את מה שהתרחש בישיבות המובילות בישראל, ה"ה אם הישיבות וואלאז'ין והישיבה בה' הידועה שבדור שלאחמ"כ ה"ה ישיבת חכמי לובלין, שבשניהם היו המוני בחורים שחיללו שבת בפרהסיא וכדו' ?? איך אתה מסביר את הקונפליקט הזה ??

לפי הסברא שלא הישיבות מונעות נשירה, כי אם ההסתגרות וההתבדלות של הציבור החרדי משאר האוכלוסיה,(והישיבות הינן רק סעיף אחד בהסתגרות) פשוט וברור מדוע לפני השואה גם בישיבות הגדולות ביותר היו הרבה שנשרו, כיוון שלא היה פירוד מאחינו החילוניים.
ולא הועילו כל הלימודים וההשקפות הרבות, ואפילו הבנין היפה שנבנה לישיבת חכ"ל וכידוע היה מסביב זה הרבה פאפאגאנדע בלע"ז, ובלשונינו אקש"ן, כל זמן שהחרדים - דתיים - חילונים קיימו חיי קהילה וחיי תרבות משותפים.

א יודעלע כתב:ראשית כל תודה רבה לך גאליציאנער על הדברים שחיממו את ליבי, מאחר שאכן הקדשתי לכתיבה זמן ומחשבה,
ואני שוב כאן רוצה להודות כאן לשש משזר שבוודאי גם הוא השקיע ממיטב זמנו ומחשבה רבה בכתיבה לתועלת הכלל.

גאליציינער כתב:היות והנך בקי בהיסטוריה כפי שנראה מהודעותיך, אשר ע"כ רציתי לשאול אותך שלפי דבריך שלפני השואה לא היתה מסגרת מסודרת של ישיבות לכל הבחורים וע"כ לא היה נשירה אלא שהבחורים עבדו. א"כ איך אפשר להסביר את מה שהתרחש בישיבות המובילות בישראל, ה"ה אם הישיבות וואלאז'ין והישיבה בה' הידועה שבדור שלאחמ"כ ה"ה ישיבת חכמי לובלין, שבשניהם היו המוני בחורים שחיללו שבת בפרהסיא וכדו' ?? איך אתה מסביר את הקונפליקט הזה ??

לפי הסברא שלא הישיבות מונעות נשירה, כי אם ההסתגרות וההתבדלות של הציבור החרדי משאר האוכלוסיה,(והישיבות הינן רק סעיף אחד בהסתגרות) פשוט וברור מדוע לפני השואה גם בישיבות הגדולות ביותר היו הרבה שנשרו, כיוון שלא היה פירוד מאחינו החילוניים.
ולא הועילו כל הלימודים וההשקפות הרבות, ואפילו הבנין היפה שנבנה לישיבת חכ"ל וכידוע היה מסביב זה הרבה פאפאגאנדע בלע"ז, ובלשונינו אקש"ן, כל זמן שהחרדים - דתיים - חילונים קיימו חיי קהילה וחיי תרבות משותפים.

כן, זהו לפי דבריך שהכל תלוי אם אנחנו מתבדלים ומסתגרים או לא.
אבל לפי דברי שש משזר שזה היה מרצון, ולא ש'זה היה המסלול' שכל אחד היה עושה, א"כ איך יכול שבחור שבחר בחיי תורה שיגיע לשפל המדרגה באי שמירת שבת וכדו' ?? הוא הרי בחר להיות בן תורה ! והוא יודע ומכיר בחשיבות לימוד התורה הק' ויש לו תוכן יהודי, שאם לא הוא היה הולך ללמוד בגימנסיות ובאוניברסיטאות כמו רוב הנוער היהודי המשכיל ולא 'נשאר' ללמוד בישיבה עם בני הרבנים וכמותם.
הרי בדור ההוא וודאי היה תוכן יהודי ומשמעות לחיים היהודים לכל מי שבחר ללמוד בישיבה, [ודלא כהיום...]

א יודעלע כתב:רמ"מ ראטה

אני חושב שההגדרה על מה שהוא כותב בבלוגים הוא בעיקר "ער האקט" (ובעברית: הוא תוקף)
נתעלם לרגע על היחס בחז"ל לאנשים שאומרים הרבה ועושים מעט, וננסה להתיחס לעצם הדברים אותם הוא תוקף.
הוא תוקף את המסגרת החרדית המצומצמת ואת הישיבות.
קודם כל אינני מבין כיצד יהודי מעיז לזלזל כך בריש גלי במוסדות הקדושים. גם בלי קשר להצלחתם או אי הצלחתם.
שוו בנפשכם שאני אשחרר כעת פוסט בלדעת שמזלזל לחלטין בישיבת וואלאז'ין. אני בטוח שהניק שלי יחסם במהרה.
זאת אע"פ שאחת הסיבות העיקריות לסגירת ישיבת וואלאז'ין היא שהבחורים רובם הפכו למשכילים.
כלומר אם נמדוד את הישיבה ביחס להצלחה, הרי שהצלחה בחינוך לא היתה שם.
ובכ"ז לא אעז לזלזל בישיבה.
גם אם הטישים הנוכחיים והישיבות הנוכחיות אינן נותנות מענה למצוקה של הנוער אין מקום לזלזל בהם.
ובפרט אשר הוכחתי שהכשלון אינו כה מהדהד, ועדיין ההצלחה גדולה, ורוב הצעירים כן מחוברים, והישיבות כן מצליחות להגיע אל עולמו של הנוער.

אולם עיקר הסיבה לכך שאני מתרעם הוא על שהוא מנסה לעקור את החומה החרדית, לזלזל בכל הסגירות החרדית, בה בשעה שבימינו חומה זו היא העומדת לנו.
ואנסה להסביר זאת במשל:
נניח שיש נהר גדול ששוצף ומנסה להציף מקום ישוב, וברוב טרחה ועמל בנו אבותינו אך לפני שני דורות סכר גדול, שאמנם עדיין פה ושם היו סדקים, אולם בגדול הסכר הציל את המקום משיטפון. ואמנם במשך הזמן הסכר נסדק יותר, ואם בעבר היו רק טפטופים פה ושם, הרי שהיום יש כבר קצת יותר זרימות, החכמים יאמרו בוודאי שעדיף לנסות לסגור את הסדקים, לחזק את הסכר הקיים. אולם גם אם יגיעו למסקנה שיש לבנות סכר חדש, הרי שברור שהטיפשות הגדולה ביותר הוא להרוס את הסכר הקיים לפני בניית הסכר החדש, הן ברגע שישברו את הסכר הקיים כל המים ישטפו את המקום ויהיה הרבה יותר קשה לבנות סכר חדש!
זה בדיוק מה שאני רואה כלא נכון בדברי רמ"מ, ראשית אני סבור שהחומה החרדית עדיין חזקה דיה, והגם שיש צורך לתקן פה ושם, עדיין עדיף לתקן את הסגירות הקיימת ואין צורך להשקיע משאבים רבים בשביל לבנות חומה חדשה.
אולם גם אם הוא סבור שיש צורך לבנות חומה חדשה לגמרי, אנא ממך, אל תהרוס את הסכר הישן לפני שהינך מקים את הסכר החדש!!! אל תזלזל ותנסה לעקור את הסגירות החרדית לפני שאתה מקים בפועל מערכת חדשה שתצליח לעמוד בפני העולם הבוהמי בחוץ!!! ודע לך שבשביל להרוס את החומה הישנה די בדיבורים, ואילו בשביל להקים חומה אחרת יש צורך במעשים...

וגם אם אין כוונתך אל הציבור החרדי הכללי, אלא פונה אתה ל'נושרים' ול'גולשים בכיכר השבת' וכד' עדיין הוה זהיר בדבריך כי יכולים להגיע לכלל הציבור, וגם עיצה טובה אני נותן לך, שכן גמני התעסקתי מעט עם נערים פתוחים יותר, והוא שאמנם מלכתחילה נראה שבכדי להתחבר לנערים אלה יש צורך לתקוף את הממסד, וממילא יבינו שאתה בצד שלהם, אולם לאמיתו של דבר גם נערים אלה לא קונים רק את הלוקשים של זלזול בעולם הישיבות, והם מחפשים טעם רוחני אמיתי, ומידה טובה מרובה ממידת פורענות, הם יתחברו אליך הרבה יותר אם תשכיל לאמר להם מילים טובות עליהם עצמם מאשר תגיד מילים רעות וקשות ותזרוק אש וגופרית על הישיבה...

בתוך כדי שאני כותב את דברי, (ועתה אני יודע עוד יותר להעריך את שש משזר, שכן כתיבה זו לוקחת הרבה זמן וכח) אני רואה שדנו בענין הוספת משפיע רוחני בישיבה, שיתן לבחורים השקפה נכונה בת זמנינו, וגם אני בעד הוספת איש כזה, וזה בעיני תיקון פרצות בחומה הקיימת, ולא סתירת החומה לגמרי...

עד כאן דברי א יודעלע,
וכל אחד מוזמן לחלוק ולהעיר על הדברים כראות עיניו.

להודעה זו ברצוני להתמקד [הייתי לוקח את הודעת שש משזר אבל זו הודעה יותר מאוחרת...] ולשאול אותכם, ניקים יקרים וחשובים: מה דעתם לפתרון לניתוק של הדור הצעיר מהיסודות של היהדות ??

הייתי שמח לשמוע עוד כמה דעות לפני שאכתוב את דעתי...
תודה רבה.

גאליציינער כתב:
א יודעלע כתב:ראשית כל תודה רבה לך גאליציאנער על הדברים שחיממו את ליבי, מאחר שאכן הקדשתי לכתיבה זמן ומחשבה,
ואני שוב כאן רוצה להודות כאן לשש משזר שבוודאי גם הוא השקיע ממיטב זמנו ומחשבה רבה בכתיבה לתועלת הכלל.

גאליציינער כתב:היות והנך בקי בהיסטוריה כפי שנראה מהודעותיך, אשר ע"כ רציתי לשאול אותך שלפי דבריך שלפני השואה לא היתה מסגרת מסודרת של ישיבות לכל הבחורים וע"כ לא היה נשירה אלא שהבחורים עבדו. א"כ איך אפשר להסביר את מה שהתרחש בישיבות המובילות בישראל, ה"ה אם הישיבות וואלאז'ין והישיבה בה' הידועה שבדור שלאחמ"כ ה"ה ישיבת חכמי לובלין, שבשניהם היו המוני בחורים שחיללו שבת בפרהסיא וכדו' ?? איך אתה מסביר את הקונפליקט הזה ??

לפי הסברא שלא הישיבות מונעות נשירה, כי אם ההסתגרות וההתבדלות של הציבור החרדי משאר האוכלוסיה,(והישיבות הינן רק סעיף אחד בהסתגרות) פשוט וברור מדוע לפני השואה גם בישיבות הגדולות ביותר היו הרבה שנשרו, כיוון שלא היה פירוד מאחינו החילוניים.
ולא הועילו כל הלימודים וההשקפות הרבות, ואפילו הבנין היפה שנבנה לישיבת חכ"ל וכידוע היה מסביב זה הרבה פאפאגאנדע בלע"ז, ובלשונינו אקש"ן, כל זמן שהחרדים - דתיים - חילונים קיימו חיי קהילה וחיי תרבות משותפים.

כן, זהו לפי דבריך שהכל תלוי אם אנחנו מתבדלים ומסתגרים או לא.
אבל לפי דברי שש משזר שזה היה מרצון, ולא ש'זה היה המסלול' שכל אחד היה עושה, א"כ איך יכול שבחור שבחר בחיי תורה שיגיע לשפל המדרגה באי שמירת שבת וכדו' ?? הוא הרי בחר להיות בן תורה ! והוא יודע ומכיר בחשיבות לימוד התורה הק' ויש לו תוכן יהודי, שאם לא הוא היה הולך ללמוד בגימנסיות ובאוניברסיטאות כמו רוב הנוער היהודי המשכיל ולא 'נשאר' ללמוד בישיבה עם בני הרבנים וכמותם.
הרי בדור ההוא וודאי היה תוכן יהודי ומשמעות לחיים היהודים לכל מי שבחר ללמוד בישיבה, [ודלא כהיום...]

לדעתי. אין קשר בין תופעת ההשכלה לנשיר של ימינו (מלבד זה ששניהם באים מהיצר הרע....).
הנשירה דאז מקורה בדעות. קלקול בדעות. דברו אל הבן אדם בשם של אידיאל, לאום, עולם ישן עדי יסוד נחריבה וכו'. לכן זה שהבחור הלך לישיבה ולמד וכו' לא הספיק, כיון שמהשכילים הצביעו בספריהם על בעיות והציעו פילוסופיות לתיקון העם והעולם [ובשעתו עוד היה מוקדם להוכיח שזה לא נכון... לדוגמא התקווה שתיעלם האנטישמיות ברגע שהיהודי יהיה יותר פתוח]. ולכן הבחורים נפלו בדעתם לרשת זו.
בימינו הנשירה היא על רקע 'עולם התענוג', צעירים רוצים פחות מחויבות ויותר כייף, תענוג ברגע, לעשות מה שרוצים. לכן אין להשוות כלל בין השניים.

ייש"כ לא יודאלע על המאמר המיוחד ומכובד שכתב. כל הכבוד על הזמן המרובה שהשקעת בעריכת המאמר.
בכלל האשכול הזה מרתק אותי כפי שלא ריתקו כל האשכולות עד עכשיו.
אמנם רוחי שמורה להשתתף בדיון כאן, ומצפה לשעה פנויה כדי לכתו תגובה ראויה לשני המאמרים החשובים גם יחד. שכאחד כן חברו מנסים לרדת ולגעת באחת הבעיות העיקריות של דורנו. ומה שברור שהויכוח על דרכו של המשפיע הר"מ ראטה נובע מהסתכלותו של כל אחד מהם כפי שבאה בכתובים.
כמובן שקשה לי להתחיל להגיב כיון שדנו פה על כעשה נקודות שכל אחד מצריך דיון בפני עצמו, הן מבחינת אמיתות הדברים והן מבחינת הפרשנות שיש ליחס אליו

רבי הכתב והמכתב, אני מחכה כבר מעכשיו לדעתך בעניין !!

על ידי **שש משזר** » 18 דצמבר 2016, 22:34

א יודעלע כתב:לפני הכל אני לא יכול בלי מספרים, כפי אשר כבר כינוני 'איש המספרים', ולכן אני נתפס דווקא למספרים שהביא שש משזר, בהם דיבר על כאלף נושרים, או במקום אחר על אלפיים נושרים בארה"ב. כידוע לכולנו מתגוררים נכון להיום כחצי מליון חרדים בארה"ב, גם אלפיים נושרים עדיין מהווים פחות מאחוז מכלל החרדים...

דיברתי על נושרים שפקרו עול ממש. לא סתם שבב'ניקים, לא סתם 'מחללי שבת' רח"ל, אלא אנשים שאמרו בפירוש שהם לא מאמינים בכלום ה"י.
ועוד, שזאת לא אומרת שהאלפיים נושרים שיש להם סטטוס בפייסבוק כקבוצה, הם הנושרים היחידים שיש, אלא שיש להם כבר 'קבוצה' של אלפיים חברים. ומי שמבין מה זה - קבוצה של אלפיים אפיקורסים שבאו מבתים חרדיים, מבין עוצמת הבעייה, ופשוט שלכל אפיקורס שנמצא בקבוצה, יש עוד כמה אפיקורסים שאינם נמצאים שם, ולכל אפיקורס גמור - יש עוד כ-10-20 'באמעס'/'שבב'ניקים'.

גם אני אבוא כפי סדר דבריך, ואם אני לא מסכים למשהו [שנוגע לדיון עצמו] - אביע את דעתי.

על ידי **שש משזר** » 18 דצמבר 2016, 22:47

א יודעלע כתב:ב. ביסוס החברה החרדית
אולם ברצוני להדגיש את מה שאני מבין בהוראת גדו"י, שלא היה זה רק בכדי לקומם את 'הריסות חורבן היהדות החרדית באירופה' (אם כי יתכן שבזה הם הלהיבו את בני אותו הדור) כי מי שיחקור באמת מה היה באירופה לפני השואה, יראה שהמצב הרוחני ברוב עמ"י היה שפל עד מאוד, ואין המקום כאן להאריך, אלא מכיוון שהבינו אל נכון שבכדי שלא ינשרו אחרוני שומרי התורה מהדרך המסורה, חובה עלינו להתבדל בבדידות מזהרת ולהקצין דרכינו מהחילוניים. שכן המצב בו חיינו ביחד עם החילונים באותו תרבות לא הוכיח את עצמו והרבה מאוד נשרו.
והאמת שכבר באירופה היה נסיון להפריד את הקהילות, אלא בגלל מאורעות התקופה לא הצליחו לבסס זאת.
כאן המקום גם לציין את הסיבה להתנגדות הרבה לחוגי ברסלב וחב"ד, כל זאת הרבה מפני שבקהילות אילו לא נתנו משמעות לחוקים החיצוניים החרדיים, בברסלב אפשר להתלבש איך שרוצים, להתנהג איך שרוצים, להיות מחובר לאיזה מדיה שרוצים ועדיין להיות מקובלים. מה שהקהילה החרדית רצתה להנהיג בכדי למנוע את הנשירה והוא שיהיו כללים וסייגים שאינם בהכרח תורניים גרידא, אלא שבזכות חוקים סגורים אילו יצליחו למנוע את הנשירה.

לסיכום, אחרי השואה הנהיגו גדולי הדור מצב של הסתגרות (קיצונית) והתבדלות מצד יראי ד' והחרדים מול שאר היהודים הדתיים- חילוניים

במה שכתבת שבאירופה שלפני השואה המצב הרוחני היה שפל עד מאוד וכו', אתה צודק מאה אחוז, אבל במה שכתבת שמחמת כן הבינו הגדולי ישראל שלאחר השואה שצריכים להיבדל מהם בכדי שלא נלמוד מהם וכו', יש להאריך מאוד כי אין הדברים פשוטים כ"כ.

אתחיל מזה, שהרב מסאטמר הגיע מחבל מרמרוש שבטרנסילבניה, ששם כמעט ולא היו חילונים ומשוקצים שהעבירו את בחורי ישראל על אמונתם [ומבחינה זו - היתה המקום ההוא הכי 'רוחני' מכל אירופה כולה!], ואף אם התגוררו חילונים ושאר מרעין בישין באותן עיירות, מ"מ לא יכלו לעשות מאומה. ואעכ"פ כאשר הגיע לארה"ב, מיד התחיל בתקנות המקצינות וכו' כנ"ל. הוי אומר, שראה שיש כר נרחב לפעול ולשנות את פני הדברים אחת ולתמיד, וכפי שכתבתי לעיל.

עוד יאמר בזה, שהחזו"א עצמו כנראה התיישב בב"ב מחמת החשבון שהעלה א יודעלע [ולא הביא זאת כראיה לשיטתו...], ועכ"ז ברור שרק זה היה יכול למנוע נשירה - הסתגרות ביישובים חרדיים לגמרי. הלבוש ושאר הדברים שהקצינו, היא רק תוספת שלא תהי' לנו נסיון בזה, אבל היסוד היא - שלא נתגורר באותה שכונה ובאותה רחוב, כהחילוני. והגם שגם את זה עלה בידם, מ"מ זה לקח שנים ארוכים עד שהציבור התפנה מתל אביב וכו', ולחלופין מאיסט-סייד שבמונהטן וכו'. וזה קרה רק בעקבות זה שהציבור החרדי כבר התבססו במקומות מסויימות, ולכן החליטו שאר חלקי הציבור שהתגוררו במקומות יותר חילוניות - שעדיף שיעתיקו את מקום מושבם למקומות חרדיות לחלוטין.

אגב, ההתנגדות לברסלב מקורה בהתנגדות בת שתי מאות שנה, ולכן דבריך על ברסלב אינם במקומם.

על ידי **שש משזר** » 18 דצמבר 2016, 22:57

א יודעלע כתב:ג. החיסרון העיקרי בהוויה החרדית שנוצרה- אי נתינת מקום לצורך היחיד, והסיבות מדוע החיסרון הזה בולט יותר ככל שעובר הזמן.
גם כאן תוכלו להנות באיכות מדברי שש משזר, וגם אני נהניתי מהם מאוד, מה שברצוני להדגיש ולחדד, שבהווי החרדית החדשה שנוצרה, כמעט שנטלנו כח הבחירה מהיחיד. (יש בזה הרבה טוב כפי שאסביר בהמשך, אבל כאן הנני מתיחס למוטב) נטלנו כח הבחירה הן ברוחניות והן בגשמיות. כבר כשנולד צעיר חרדי נוכל להצביע באיזה עגלה יזכה לשבת בתור תינוק, מה סגנון הלבוש שילבש בילדותו, בבחרותו, בנישואיו(!), כיצד תיראה החתונה שלו, מה סגנון המאכלים שיאכל, וכן הלאה על זה הדרך, כשהיחיד כמעט שאינו בוחר באמת מלבושים, מקסימום דגם זה או אחר בבעקיטשע... ואין זה רק בגשמיות, כי אם גם ברוחניות, כאשר החרדי נולד, הרי שלפי הבית אליו נכנס נדע לאיזה ישיבה ילך, איזה דרשה ישא בבר מצוה, אילו מסכתות ילמד, לאיזה חסידות ישתייך, הבחור או הילד בדורינו לא נצרך א"פ לבחור מה ללמוד? כיצד ללמוד? הכל מכניסים לו ישר לתוך הפה.
אין כמעט ביטוי לרצונו ולטעמו האישי.
כאן אפשר גם להכניס את הנקודה שהסגירות הצמצום החרדי גרם לכך שכל קהילה תסתגר בפני עצמה וכמעט שאין יוצא ובא, כלומר אין 'תחלופה' רחבה בין המגזרים, ורק מעטים מעיזים לעבור את הגבול בין זרם אחד חרדי לשני.
כפי שהכרזתי בכותרת- החיסרון הזה בולט יותר ככל שעובר הזמן.
אפשר להסביר זאת בדרך פשט, מכיוון שבתחילה היו רק מעט חרדים, הרי שלכל אחד היה את המקום היחודי לו, אחד היה החזן, השני הבעל קורא, השלישי השוחט,וגם כי באותו הזמן הרי רק הגיעו מאירופה, ולכל אחד היה את הביטוי האישי ממוצאו, אחד היה האונגערישער והשני הגאליציאנער, אחד היה ידוע כבעלבתישער וכן הלאה, כך שכמעט לא היו יהודים בלי נישה יחודית
מה שאין כן בימינו שהקמנו דור עם מאות אלפי צעירים שקשה למצוא לכל אחד את היחודיות, וכל אחד מריגש מספר.
אולם אני רואה כאן גם משהו עמוק יותר, והוא שאין היום אידיאל לצעירים.
שהרי אם נתבונן במה שקורה אצל רוב התנועות באומות העולם, שבהם חברים מאות ואלפים, ברור שלא ניתן לתת לכל אחד מקום אישי, אלא מכיוון שיש כאן מטרה משותפת, אידיאל חזק, היחיד מוכן לוותר על הפן האישי ובלבד שישתייך לאידיאל.
דוגמא מובהקת לכך היא להבדיל אלף אלפי הבדלות התנועה הנאצית שבה היו חברים מליונים!, אני בטוח שבתנועה הזו לא יכלו לתת לכל אחד גוון אישי, ומנגד אני גם בטוח שרוב החברים לא הבינו לעומק את ההסברים המדעיים לאידיאולוגיה. היתה כאו אידיאולוגיה חזקה, וכולם נסחפו והתלהבו ופעלו בלי להבין ובלי לתת מקום לפן האישי.
אותו הדבר היה גם בתנועות הקומוניסטיות ברוסיה, בתנועה הציונית, וזה גם מה שקורה לענ"ד בברסלב ובחב"ד, כי אני לא מאמין שבקבוצה הברסלבית הגדולה מצליחים אכן לתת ביטוי לכל יחיד ויחיד, אלא מכיוון שיש להם אידיאל חזק שתופס את כולם, היחיד מסכים לותר על יחודיותו. ובמיוחד איני מאמין שכל צעיר ברסלבר משכיל להבין את תורת ברסלב על בוריו, אלא שוב האידיאל החזק תופס אותו.
וזה גם מה שקרה לאבותינו בדור החזו"א וה"ויואל משה". הגדולים השכילו להכניס אידיאל חזק, והוא "לקומם את הריסות אירופה". רוב העם לא התבונן וחקר את האידיאל, ועם זאת הוא התלהב והסכים לוותר על כל מיני רצונות אישיים למען האידיאל.
ברור לכולם שהאידיאל הזה הולך ונשחק, כיוון שהיום ב"ה יש דור של רבבות שומרי תורה, וממילא הצעיר בימינו אינו מתחבר כלל לאידיאל ואינו מוכן לוותר על רצונו האישי למען האידיאל.
כאן בנקודה זו אני חושב שיש יתרון מסוים לנוער הישראלי ע"פ הנוער האמריקני,
כי בעוד אשר הנוער האמריקאי אינו נתקל כלל באידיאל, הרי שהנוער הישראלי כן מתעמת מדי פעם עם האידיאל, כאשר הציבור החילוני מתעמר בנו ומעלה לסדר היום נושאים חרדיים שונים.
לדוגמא כל הנושא של גזירת הגיוס שעלה בשנים האחרונות, לבחור ישראלי נורמלי, כל הנושא , העצרת וכו' היה אמור לעורר אצלו שאלות כמו "מדוע אכן אין מתגייסים לצבא בשעה שיש אכן כ"כ הרבה עימותים עם הערבים וגם אנחנו סובלים מהם?" כאשר בחור מחפש תשובות לענין, כלומר הוא מתעמת עם האידיאל, הוא מתחבר יותר לאידיאל.
לעומת זאת א"א באמריקה לא הכריח בשנים האחרונות לתלות תמונה של ירושלים על הקיר, ממילא הנוער האמריקאי הממוצע א"פ לא התעמת עם האידיאלים השונים, וממילא הוא פחות מחובר.

כל מילה פנינה. הטיבות להגדיר את הענין והבעיה ומה שהתכוונתי לומר במאמר דלעיל, באופן נפלא.

אתייחס רק לנקודה האחרונה, בחילוק שבין הנוער הישראל לנוער האמריקני. אכן אתה צודק בזה, שהנוער הישראלי חש לפעמים איזה אידיאל כאשר הוא מתעמת - במישרין או דרך העיתונות וחדשות - עם החילוני, אבל אם אתה חושב שלכן כבר יש להם איזה 'אידיאל', אתה טועה. אין כזה אידיאל הבנוי על חסרון האחר, כשלון האחר, רשעות האחר וכו'. אידיאל הוא - במה אני צודק, יותר אמיתי, ובמה מעשיי מובנים ומוצדקים. ובזה - לדאבוני - אנו לוקים בחסר. רק כאשר החילונים מתייצבים נגדנו, אנו - מטבע הדברים, מטבע האנושי - מצטופפים ביחד וזועקים מרה נגדם, וחיש מהר כבר יש לנו 'אידיאולוגיה' במה ומדוע חיינו חיים אמיתיים ונצחיים וגעשמאק'יים, לעומת חיי החילוני. אבל כאשר אין את ה'נגד', כאשר הכל זורם כרגיל, אז צריך לשאול את הנוער החרדי לדעתו, ואז לדאבונינו הם לא כ"כ אידיאלים בכלל.

על ידי **שש משזר** » 19 דצמבר 2016, 00:05

א יודעלע כתב:ד. ההצלחה הגדולה של ההתבדלות החרדית- הכח החזק לעמוד בפני נסיונות, ובעיקר צמצום הנשירה לאחוזים בודדים
על אף כל החסרונות שבסגירות החרדית, א"א להתעלם מההצלחות הגדולות בעבר וגם בהווה.
כוונתי היא כמובן להצלחה במלחמה נגד עיתונות חילונית, רדיו חילוני ומה שהיה בהמשך הטלויזיה. מה שהיום נראה ברור שבבית חרדי אין טלוויזיה לא היה ברור בכלל לפני 40 שנה.
ואני יודע שלא אוהבים לנופף בזה, אבל יש גם הצלחה במערכה נגד האינטרנט. אמנם היתה טעות בתחילה לחשוב שיוכלו להנהיג שבבית החרדי לא יהיה אינטרנט כלל, כמו שהנהיגו שאין טלויזיה כלל, אבל עכשיו ב"ה הבינו כבר שיש צורך באינטרנט מסונן.
הסתובבתי קצת באירופה בעיירות הישנות, והיה מענין מאוד לראות שבמקומות בהם שואבים מים מהבאר, ומתניידים על סוס ועגלה, יש לכל צעיר טלפון חכם. ואילו כאן בארץ הקודש, מסתובבים עשרות אלפי יהודים חרדים, שחיים בציביליזציה מודרנית לגמרי, ואינם מחזיקים כלל בפלאפון חכם!!!
תביאו לי הסבר אחר לתופעה מלבד ההוכחה לחוזק של ההתבדלות והצמצום החרדי?
לפי ויקיפדיה 70 אחוז מהציבור החרדי אינם גולשים באינטרנט כלל! וגם מהגולשים רובם גולשים באינטרנט מסונן כדבעי.
בארץ המצב הוא בוודאי כך, בחו"ל ובמיוחד באמריקה עדיין זה רחוק מלהיות כך, אולם גם שם הולכת וגוברת המודעות לצורך בגלישה רק דרך סינון.
נכון אנחנו עדיין בעיצומה של המערכה, אבל אני בטוח שבעוד כמה שנים נוכל להסתובב לאחור ולהגיד: ניצחנו את האינטרנט!
אמנם מה שכתבתי לעיל הינם רק דוגמאות, ובעצם כלל היהדות החרדית מצליחה להחזיק בצעירים באופן מופלא. ומס' הנושרים לגמרי מהדרך הינו מועט ביותר כפי אשר כבר הוכחתי באשכול המקביל.
וגם אם שש משזר מדבר על הרבה מגושמדיגע יידן, והוא צודק, עדיין יהודים אילו שייכים אלינו, שולחים את ילדיהם למוסדות שלנו, יש מה לעשות איתם.
לעומת זאת מה שקרה לפני השואה, כשהיהדות היתה ליברלית יותר, ומה שקורה בימינו בקהילות הליבלרליות יותר, הוא שאותם יהודים שנהיו מגושמים אצלינו, אצליהם הם נשרו לגמרי מהדרך.
שש משזר הביא כדוגמא בית כנסת דתי שמאלני בגבעת שמואל, ששם היתה אוירה ליבלרלית יותר. היה מעניין מאוד לבדוק כמה צעירים מאותה קהילה דתית שמאלנית- ליברלית נשארו בקהילה, וכמה נפוצו לכל עבר. התשובה לא תפתיע אותי ואתכם, אמנם היתה שם אוירה של שמחה וקרליבכית של אהבת ד', אבל סביר להניח שרוב הנוער לא נשאר שם.
כך גם הדוגמא שמביא רמ"מ לישבת הסדר בה כל אחד יכול ללמוד ולהתחבר לאיזה דרך חסידית שהוא רוצה (מוזר מאוד הא כיצד אפשר להתחבר לדרך חסידית כלשהי כשכל הלבוש והמהות אומר אחרת, אבל ניחא) היה מעניין מאוד לבדוק אחרי עשר שנים- לאן שייכים צעירים אילו שהאוירה בישיבה היתה ליברלית יותר? האם הם עדיין שייכים למגזר שלהם או שמא נפוצו לכל עבר? (וכשאני אומר נפוצו לכל עבר אני לא מתכוון דווקא לכך שהחליפו מגזר, אלא כמה מהם נשארו שומרי תורה באותה מידה אשר ינקו מהבית?)

לסיכום, הגם אשר אינני מתעלם כלל מהחסרונות הרבים שיש לשיטת ההסתגרות והצמצום החרדי, עדיין א"א להתעלם מהמעלה הגדולה והיא מיעוט הנושרים והמתרחקים מהדרך. כאשר גם אם נסתכל אחורה, להיסטוריה, ניווכח שאוירה ליברלית יותר הביאה יותר נשירה, וגם אם נסתכל לצדדים, למה שקורה בימינו בקהילות הליברליות יותר- ניווכח שאוירה ליברלית מביאה יותר אחוזי נשירה.

הבעיה בדבריך כאן היא, שעירבבת אמת ובלתי אמת, נתונים ומחשבות, מציאות ורצונות, בבת אחת. אשתדל ללכת בעקבות דבריך, ולציין את דעתי בנושא.

אקדים ואומר דבר שרואים במשך כל תגובתך, שעירבבת שני דברים שונים בתכליתם זה מזה, בחדא מחתא. יש מושג של ליברליות, ויש מושג של פתיחות. הליברלי מטבעו יהי' פתוח יותר, והקונסרבטיבי יהי' סגור יותר - מטבע הדברים. אבל זאת לא אומרת שאם אתה קונסרבתיבי בדעותיך, אינך יכול להיות פתוח קצת יותר למצב העכשווי. דוגמאות יובאו בהמשך.

תלמד דבר אחד: הצלחה נגד עיתונאות ורדיו חילוני, לא הגיעה בעקבות 'מערכה' נגדה, אלא בעקבות פתיחתם בכשרות ובאופן חרדי, לחרדים. הוי אומר, חלק מהפתרון - בזמנים הקדומים יותר, היתה ע"י ההבנה ללבות הצעירים ולבעיות הזמן. הם עשו דברים מחודשים בזמנם [לא פחות נועזים מרעיון ה'קרעטשמע' של ר' מענדל ראטה...], ואעפ"כ לא נרתעו מלבצעם בראותם שהנוער צריך את זה. אי לכן אקח ממש את הדוגמה שלך, להראות שאני צודק. עצם המושג של עיתון הוא דבר חילוני, וכאשר גדולי ישראל החליטו שצריך להעתיק את המושג באופן חרדי, היו גדול"י שלא הסכימו להכניס רעיון חילוני לתוך השוק, אבל למעשה רק עי"ז הצלחנו נגדם. לא ע"י אמירת 'לא', אלא ע"י נתינת אלטרנטיבה באופן כשר.

הטלביזיה היתה הדבר היחיד שהצליחו לעקור לגמרי, רק ע"י שאסרוהו. לא היה כזה דבר וכזה כלי, שכל מגמתו הוא חילוניות ופריקת עול, ואף אחד לא היה צריך לזה לצורך פרנסתו וכו', ולכן הצליחו עם הזמן לעקור יצר זה מתוך החרדים. כל מי שחשב שעי"ז יוכל לעשות צד השוה ולהכרית מושג מחשב, אינטרנט, ואף טייפ-רקורדר [שכחתי שמו הישראלי] (כן, היה זמן, כמדומה בשנות התש"מ, שהרבה רבנים יצאו נגדו. אל תשאלו אותי למה, אבל זה מה שקורה כאשר חושבים שאפשר - וצריך - לאסור כל דבר 'חילוני', תחת מלהבין מה הדור יכול לקבל ומה לא, ומה באמת צריך לאסור ומה לא), התבדה במשך זמן קצר.

המערכה נגד הפלאפון חכם רק מגביר את נקודה הנ"ל. אני, אין לי אפילו פלאפון רגיל (אלא פלאפון עם מספר דקות מסוימות לחודש, שהממשלה מחלקת בחינם), כך שאני לא מדבר בתור נגוע, אלא בתור מי שרואה מה שקורה. הפלאפון חכם הוא 'ה'פלאפון הבא. למה לצאת 'נגד' כאשר אפשר להכשיר אותו עם סינון וכו' כראוי. כשלעצמי אני חושב שרוב לוקחי פלאפון חכם הם מגושמים, אבל מלחמה נגד מגושמים אי אפשר ע"י הצרת צעדיהם אלא ע"י חינוך שונה שלא יוביל את הנוער למצב שבו יהיו מגושמים. ככלל, המלחמה נגד פלאפון זה וזה, הצליח רק באר"י אבל לא בארה"ב, וההסבר לזה כבר נתתי במאמרי הקודם.

אינטרנט בכלל, יתכן שכך הם פני הדברים בארה"ק, אבל בארה"ב כמעט כולם משתמשים באינטרנט, הגם שכמעט כל חרדי יש לו מסנן ב"ה. הסיבה מדוע אין להם להישראלים אינטרנט באותה מידה כהאמריקנים, כתבתי לעיל. ותבין גם כאן: אי אפשר 'לנצח את האינטרנט'. כבר הפסדנו. מי לא זוכר המערכה לפני עשר/חמש עשרה שנים נגד המחשב בכלל, ומחשב עם אינטרנט בפרט. כל הרבנים שחשבו שע"י אמירת 'לא' ננצח, התבדו. רק ע"י נתינת אלטרנטיבה [מחשב עם סינון. שהיה אסור בתכלית האיסור לפני עשר שנים] אפשר ל'נצח', וכמש"כ לעיל בנוגע לעיתונות וכו'.

דבריך בנוגע מספר ומציאות הנושרים מופרכים מיסודם, המספרים שלך במחכ"ה אינם מספרים נכונים, ולדאבוני אני נמצא בשטח הזה ואינני יכול להאריך בזה, אבל אני מכיר את הדברים מקרוב והמצב רק הולך ומחמיר בקצב מטורף, בעשר שנים האחרונות.

ולגבי המגושם'דיגע אידן הרי מילתי אמורה לעיל. לפני עשרים שנה לא היה כשיעור אונאה [היינו פחות משתות] של מגושמים, לעומת היום שהמצב הולך ומתדרדר לעיני כל [לא צריך למספרים, תסתכל בביהמ"ד וברחוב...]. ואם כן, הרי הדבר הראשון שצריך לעשות הוא חשבון הנפש: מה קרה שהתדרדרנו בזה, איך משנים את זה, מה הנוער צריך בכדי להישאר כפי שנשארו לפני עשרים שנה לאחר שהתחתנו, וכפי שהארכתי בזה במאמרי.

ועכשיו ליסוד של ליברליות: נכון שלפני השואה היינו ליברליים הרבה יותר, והיום אנחנו כביכול 'קונסרבטיבים' יותר, אבל הקונסרבטיביות אינה מתבטא באמירת 'לא' לדברים עכשוויים, ובזריית חול בין העינים לומר 'המגושמים שולחים בחדרים שלנו, וכמעט ואין נושרים'. קונסרבטיביות מתבטא במה שעשו החזו"א והרב מסאטמר. שינוי בגישה הכללית, קיצוניות יתר בכדי להעמיד לגיון חדש של חרדים גמורים שאינם משנים זוז כלשהי משו"ע, וכו'. אבל יכולים להיות קונסרבטיבי ואעפ"כ להיות קשוב לבעיות הזמן ולפתרון ראוי [חוץ משלילה, איסור, ואמירת 'לא' לכל דבר חדש], וכפי שהצבעתי לעיל על דוגמה אחת: עיתון חרדי. אי לכן, אתה צודק לגמרי כאשר אתה מדבר על ההצלחה של קונסרבטיביות לעומת הליברליות שלפני השואה, אבל מכאן ועד לעשות צד השוה לבעיות שלנו שהישיבות לא מוכנים להיות קשובים לבעיות הדור, ולהיות פתוחים למצב של שינוי [כפי שהרבנים החרדים עצמם הנהיגו בימים הקדומים], זה כבר לא הוגן ולא צודק, לא היסטורית ולא מעשית.

ומעתה לדוגמה הבאה: רואים ביהכ"נ ליברלי של דתיים, ועושים 'השוואה': כמה מהם נשארו כפי שהיו בצעירותם, וכמה מהם נפוצו לכל עבר, ומאידך גיסא - כמה מאתנו נשארו כפי שהיו וכו'. אז ר' יודעלע, בבקשה, את תעשה השוואה. אני לא רוצה ליברליות, אבל קונסרבטיביות לא אומרת שצריך לסגור עינים לכל בעיה - 'כי אצל הליברלי הרבה פחות טוב', אלא תהי' פתוח וקשוב לבעיות ולמה שאפשר לפתור. ולמשל, אם הם עשו משהו טוב שאפשר להעתיק באיזושהי אופן, אל תגיד לי 'אבל הם עם הליברליות שלהם לא הצליחו כמונו', אלא תעתיק את הדבר החיובי לתוך המחנה הקונסרבטיבי שלנו. זוהי הקונצפט.

ומכאן התשובה לדוגמה הבאה של ר' מענדל ראטה אודות אותה ישיבת הסדר, ומכאן התשובה לה'סיכום' שלך בסוף, וק"ל.

על ידי **שש משזר** » 19 דצמבר 2016, 00:21

א יודעלע כתב:ה. עולם הישיבות
איני יודע אם שמתם לב, אולם עד כה כלל לא נגעתי עדיין בישיבות, כי אם דיברתי על ההשקפה החרדית המתבדלת בכלליות. ורק כעת אבוא לנוגע קצת בענין הישיבות.
ראשית טעות גדולה היא לחשוב שפתחו את הישיבות והוציאו את הבחורים מהמאפייה, מהסנדלרייה, ומהיותם שוליות לבעלי המלאכה, ומשם לקחו אותם להפוך לגדולי ישראל.
יותר נכון לומר שלקחו את הצעירים מהישיבות התיכוניות, (וזה באמת מה שהיה)
שכן כידוע, בעולם המערבי והמתקדם שלנו, יש חוק חינוך חובה עד גיל 18, וגם אחריה מרבית הצעירים ממשיכים דרכם בלימודיהם באוניברסיטה. כך שכל מי שחושב שאם יתבטלו הישיבות נחזור לקרייטשמע טועה ובגדול, כי אם יתבטלו הישיבות ילכו הצעירים ללמוד, כן ללמוד, (ולא לרקוד...) בתיכונים, במכללות, בקאלג' ובאוניברסיטה. הקמת עולם הישיבות בתקופה קצת לפני השואה וגם אחריה, נבעה מהצורך של בידול מחילונים כמו שכבר הסברתי באריכות, מכיוון שראו אל נכון שרוב הצעירים שלמדו יחד עם הציבור הכללי כמובן הפכו בסוף להיות חלק מהציבור הכללי. וכאן במקום אשר הבחור החרדי יקבל מושגים בסיסיים בפיזיקה, במתמטיקה, ובכימיה, הוא יקבל מושגים בסיסיים בבא בתרא, בבא מציעא ובשבת. אמנם האוירה בישיבות היא המטרה להיות ת"ח, ולידע כמה שיותר תורה, בדיוק כמו שהאוירה בתיכונים היא להגיע לקבל תואר ד"ר באונברסיטה, הגם שמובן שלא כולם יזכו להגיע לתואר זה...
כלומר בעיני, הישיבה החרדית מקבילה בהרבה מאוד מובנים, ובעיקר מהבחינה הלימודית, לאוירה הלימודית השוררת בעולם החילוני.
והנה, גם בעולם החילוני,הולכת ומשתנה השיטה הלימודית מאז ימי קדם ועד ימינו. אם פעם השיטה החינוכית היתה נוקשה יותר, פחות פעילות חברתית, ובעיקר לימודים, כשהמורים וההורים מהווים דמויות מרוחקות מהנוער, הרי שהיום הגישה הולכת ומשתנה, יש אוירה הרבה יותר קרובה לילד וכדו', וזה לא רק מבחינת האוירה, אלא גם בלימוד, יותר ויותר יש היום הבנה שהלימוד אמור להיות מענין, ויותר מוחשי וכדו'. פחות ופחות הוראות מגבוה בלי סיבה ויותר הסברים, ועוד
פשוט וברור שהאוירה הזו חודרת גם למחנינו.
הדוגמא המוחשית ביותר היא לימוד ה'מסורה', הוראת הקריאה. כל מי שיש לו ילד בכיתה א' רואה בוודאי שהיום מלמדים את הקריאה בשיטה שונה לגמרי ממה שלימדו לפני 20 שנה, אבל זה לא רק שם, אלא כל שיטת הלימוד והחינוך הולך ומשתנה ומתקדם כל הזמן, יותר מוחשי ומאיר עיניים מחד, ומאידך יותר קירבה לילד מצד המחנך, פחות עונשים וכד'.
פשוט וברור שזה גם מה שקורה בישיבות. א"א להשוות את האוירה בישיבות לפני 40 שנה, לפני עשרים שנה לימינו.
שמעתי רבות על מה שהתחולל בישיבות לפני כ30 שנה, חויתי את הישיבה על גופי, ואני שומע מאחי על מה שקורה בישיבה בימינו. כל מי שאומר שהישיבות נשארו בעינן לא בדק את הדבר לעומק.
אני רואה שכל כמה שנים הישיבה הולכת ונהיית פחות נוקשה ויותר חוויתית.
יותר טיולים, יותר זיצים, הרבה יותר 'מצב' מכל סיום מסכת, חגיגות עד אמצע הלילה, הרבה יותר קירבה של הצוות לבחורים, אם פעם כמעט שלא היו חונכים פרטיים לבחורים, היום כמעט כל בחור שני יושב עם אברך שלומד ומקדם אותו באופן אישי ופרטני, יותר ישיבות שמקימות שיעורים נפרדים לבחורים החלשים ועוד ועוד.
שש משזר כתב שעוד 20 שנה מחצית מהישיבות יהיו כמו הישיבה של ר' יואל ראטה. גם אני חושב כך, אלא שאני סובר שזה לא יקרה בבת אחת, 'בום' וקמים להם עשרות ישיבות כגון אלה, אלא שמדובר בתהליך שיקרה וכבר קורה עכשיו. לא חייבים גיטרה וברסלב בשביל שישיבה תיתן יותר השקפה ויותר מקום להוראה הפרטנית. זה תהליך שכבר קורה, שנמצא בעיצומו.

לסיכום, בעיני עולם הישיבות עומד די במקביל לעולם החינוך והלימוד במגזר החילוני, וכמו ששם מערכת החינוך נהיית פחות נוקשה, ויותר ויותר מפשיטים את החומר הנלמד, כך קורה גם אצלינו. בסופו של דבר גם אני רואה שרוב הישיבות יהיו פחות נוקשות, ויתנו יותר מקום לרגשות הבחורים, אבל אני רואה זאת כתהליך שכבר קורה.

דבריך נכונים ומאירים ברובם, אם כי אני מסתייג מכמה דברים.

הישיבה בשופו"א אינה 'תחליף' לאוניברסיטה וכו'. לא הלימודים, לא המצב והאווירה, ולא שום דבר. דוגמה קטנה: אם היתה כעין תחליף לאוניברסיטה, היו משנים את דרך הלימודים לדרך קצת יותר מועיל בטווח הארוך. הוי אומר, היו לומדים מקצועות בהלכה [להוציא תואר יורה, להבדיל מתואר ד"ר וכו'], היו מסיימים מסכתות שלמות וכו'. אבל במצב העכשווי לא לומדים בכדי שיהי' לנו משהו ביד לאחר עשר שנים, אלא בכדי שלא ניגרר אחרי הרחוב. תו לא מידי.

המציאות היא גם, שלא היו מסכימים לפתוח מכללות וכו' כשרות למהדרין תחת פיקוח הרבנים. זאת אומרת, שהישיבה אינה סתם 'תחליף', ודוק. עוד יאמר בזה, שסיבה יכולה להיות, כי אם אין הראש נתון כולו בגמרא וסוגיות וכו', אזי ממילא ימשך אחרי הרחוב הקורץ והבליו - אף אם היה לומד במכללה ואוניברסיטה 'חרדי' למהדרין. הרי עוד ראי' שהישיבה באה רק בכדי למנוע התדרדרות לרחוב ולחילוניות, ולא בכדי להוות תחליף לאוניברסיטה.

נכון שהישיבות מטבע הדברים נעשים יותר פתוחים, אבל עיקר הבעיה היא בקצב. הדור משתנה הרבה יותר במהירות מאשר השינויים המיוחלים בישיבות. הבעיה השנית ולא פחות בוערת, היא עצם הבעיה בלהיות קצת עצמאי/יחודי/שונה וכו'. ובדבר הזה לא השתנו כלל, לדאבוני.

ובקיצור, הבעיה העיקרית היא: פחות מדי, והלואי שלא תהיה מאוחר מדי - כאשר נסתכל בחזרה בעוד עשרים שנה.

גם אני לא חשבתי לרגע שבין רגע ישתנו הישיבות לדרכו של ר' יואל ראטה, אבל ברור שהקצב צריך להשתנות, כי הזמן קצר והמלאה מרובה והאש המתחלקחת דוחקת!

על ידי **שש משזר** » 19 דצמבר 2016, 00:28

א יודעלע כתב:
ו. משברים בגיל הנעורים, מימוש עצמי
מסתבר שמשברים בגיל הזה אינם תלויים בכלל במסגרת, אלא שייכים אצל כל נער מתבגר באשר הוא, גם בציבור החילוני. לא נותנים אצלינו מקום למימוש כשרונות, האמנם המצב כה גרוע? ואני רואה את הפריח האדירה של הרבה מענפי האומנות, כדוגמת ענף המוזיקה אשר הולך ומתפתח עוד ועוד.
וכן בגיל הנעורים מצוי שהנער מחפש את זהותו העצמית, ולפעמים הוא יכול להשלות את עצמו שהוא טוב במוזיקה ורק הישיבה לא נותנת לו להתפתח... וכן יש לי עוד מה להרחיב בענין

'האמנם המצב כה גרוע?'. שאלה רטורית. אבל ר' מענדל ראטה מצביע בדיוק ע"ז ועונה: כן! ואף אני אענה כנגדו ואומר: כן. המצב כה גרוע, ועדיין לא נותנים גושפנקא מצד אנשי החינוך לשום ענף מענפי האומנות. כל דיבור לשנות את המציאות, לא יזוז אותה ממקומה.
הנקודה השנית בלתי מובנת, כי אם הוא משלה את עצמו זאת הבעיה שלו, אבל ברור שהישיבה שמצר את צעדי כל הנערים באשר הם, אינם כוונתם שהבחורים ח"ו לא ירמו את עצמם...

מה שכתבת אודות השבב'ניקים הם קילורין לעינים, אם כל הישראלים מודים לדבריך האלו.

על ידי **צדיק'ל** » 19 דצמבר 2016, 00:29

התגובה נמחקה וכותבה נחסם מכתיבה בפורום. כותב שבא להשמיץ, לבזות, להעליב כל מי שנמצא בסביבה בשפה הבוטה והאישית ביותר ששייכת, ונרשם רק למטרה זו, אינו רצוי בפורום. עבור נא לפורום-זבל בחדרי חדרים, שם מקומך הטבעי. יהודה

על ידי **שש משזר** » 19 דצמבר 2016, 00:33

א יודעלע כתב:ח. התשוקה הרוחנית האדירה והרצון להשתייך לציבור החרדי. העולם הפך את הכיוון ורוצה להיות יותר שמרני

מה לעשות? אני מתנגד לכל מה שהעלית בתגובה זו. אתה מדבר מהשתייכות קהילתית ועושה גזירה שוה 'קהילה' - 'קהילה'. כלומר, אם רוצים להשתייך באיזה קהילה, ברור שהם רוצים שהקהילה תהיה יותר שמרני....

והיה כאשר תשכיל להבין עומק הדברים שכתבתי כאן, תראה ותיווכח איך כל הדוגמאות שלך נופלות בזאח"ז.

על ידי **שש משזר** » 19 דצמבר 2016, 01:05

א יודעלע כתב:רמ"מ ראטה

אני חושב שההגדרה על מה שהוא כותב בבלוגים הוא בעיקר "ער האקט" (ובעברית: הוא תוקף)
נתעלם לרגע על היחס בחז"ל לאנשים שאומרים הרבה ועושים מעט, וננסה להתיחס לעצם הדברים אותם הוא תוקף.
הוא תוקף את המסגרת החרדית המצומצמת ואת הישיבות.
קודם כל אינני מבין כיצד יהודי מעיז לזלזל כך בריש גלי במוסדות הקדושים. גם בלי קשר להצלחתם או אי הצלחתם.
שוו בנפשכם שאני אשחרר כעת פוסט בלדעת שמזלזל לחלטין בישיבת וואלאז'ין. אני בטוח שהניק שלי יחסם במהרה.
זאת אע"פ שאחת הסיבות העיקריות לסגירת ישיבת וואלאז'ין היא שהבחורים רובם הפכו למשכילים.
כלומר אם נמדוד את הישיבה ביחס להצלחה, הרי שהצלחה בחינוך לא היתה שם.
ובכ"ז לא אעז לזלזל בישיבה.
גם אם הטישים הנוכחיים והישיבות הנוכחיות אינן נותנות מענה למצוקה של הנוער אין מקום לזלזל בהם.
ובפרט אשר הוכחתי שהכשלון אינו כה מהדהד, ועדיין ההצלחה גדולה, ורוב הצעירים כן מחוברים, והישיבות כן מצליחות להגיע אל עולמו של הנוער.

אולם עיקר הסיבה לכך שאני מתרעם הוא על שהוא מנסה לעקור את החומה החרדית, לזלזל בכל הסגירות החרדית, בה בשעה שבימינו חומה זו היא העומדת לנו.
ואנסה להסביר זאת במשל:
נניח שיש נהר גדול ששוצף ומנסה להציף מקום ישוב, וברוב טרחה ועמל בנו אבותינו אך לפני שני דורות סכר גדול, שאמנם עדיין פה ושם היו סדקים, אולם בגדול הסכר הציל את המקום משיטפון. ואמנם במשך הזמן הסכר נסדק יותר, ואם בעבר היו רק טפטופים פה ושם, הרי שהיום יש כבר קצת יותר זרימות, החכמים יאמרו בוודאי שעדיף לנסות לסגור את הסדקים, לחזק את הסכר הקיים. אולם גם אם יגיעו למסקנה שיש לבנות סכר חדש, הרי שברור שהטיפשות הגדולה ביותר הוא להרוס את הסכר הקיים לפני בניית הסכר החדש, הן ברגע שישברו את הסכר הקיים כל המים ישטפו את המקום ויהיה הרבה יותר קשה לבנות סכר חדש!
זה בדיוק מה שאני רואה כלא נכון בדברי רמ"מ, ראשית אני סבור שהחומה החרדית עדיין חזקה דיה, והגם שיש צורך לתקן פה ושם, עדיין עדיף לתקן את הסגירות הקיימת ואין צורך להשקיע משאבים רבים בשביל לבנות חומה חדשה.
אולם גם אם הוא סבור שיש צורך לבנות חומה חדשה לגמרי, אנא ממך, אל תהרוס את הסכר הישן לפני שהינך מקים את הסכר החדש!!! אל תזלזל ותנסה לעקור את הסגירות החרדית לפני שאתה מקים בפועל מערכת חדשה שתצליח לעמוד בפני העולם הבוהמי בחוץ!!! ודע לך שבשביל להרוס את החומה הישנה די בדיבורים, ואילו בשביל להקים חומה אחרת יש צורך במעשים...

וגם אם אין כוונתך אל הציבור החרדי הכללי, אלא פונה אתה ל'נושרים' ול'גולשים בכיכר השבת' וכד' עדיין הוה זהיר בדבריך כי יכולים להגיע לכלל הציבור, וגם עיצה טובה אני נותן לך, שכן גמני התעסקתי מעט עם נערים פתוחים יותר, והוא שאמנם מלכתחילה נראה שבכדי להתחבר לנערים אלה יש צורך לתקוף את הממסד, וממילא יבינו שאתה בצד שלהם, אולם לאמיתו של דבר גם נערים אלה לא קונים רק את הלוקשים של זלזול בעולם הישיבות, והם מחפשים טעם רוחני אמיתי, ומידה טובה מרובה ממידת פורענות, הם יתחברו אליך הרבה יותר אם תשכיל לאמר להם מילים טובות עליהם עצמם מאשר תגיד מילים רעות וקשות ותזרוק אש וגופרית על הישיבה...

בתוך כדי שאני כותב את דברי, (ועתה אני יודע עוד יותר להעריך את שש משזר, שכן כתיבה זו לוקחת הרבה זמן וכח) אני רואה שדנו בענין הוספת משפיע רוחני בישיבה, שיתן לבחורים השקפה נכונה בת זמנינו, וגם אני בעד הוספת איש כזה, וזה בעיני תיקון פרצות בחומה הקיימת, ולא סתירת החומה לגמרי...

עד כאן דברי א יודעלע,
וכל אחד מוזמן לחלוק ולהעיר על הדברים כראות עיניו.

אם עד כה יכולתי להסכים להרבה מדבריך, כאן אני לא יכול להסכים לכמעט אף מילה, ואשתדל לענות על הנקודות שהעלית:

נכון, 'ער האקט', אבל אם הוא צודק בנקודות שהוא מעלה, תדבר על הנקודות ולא על האומרם, וכפי שהורונו חז"ל: קבל את האמת ממי שאומרה.

מה שכתבת: 'נתעלם לרגע על היחס בחז"ל לאנשים שאומרים הרבה ועושים מעט', גם כן אינה אמת בנידו"ד. האומרים הרבה ועושים מעט, היינו אנשים שאומרים שהם יעשו הרבה, ולמעשה לא עושים אלא מעט. אבל ברור שלא כל אחד יכול לעשות, ויש אנשים שעיקר כוחם בפיהם, לעורר ולהצביע ולהוכיח, ובמציאות אינם יכולים לעשות. ולכן במצב כזה לא שייך הכלל הנ"ל. חוצמזה, הרי הוא אינו אדמו"ר שיכול לכפות את דעתו על אנשי חינוך במוסדותיו, ולכן כמעט ואינו יכול לעשות מאומה - אלא לעורר על הענין.

הוא תוקף את הצמצום? נכון. הוא תוקף כמה מושגים בישיבותינו? גם נכון. אבל האם הוא מזלזל בישיבות? כלל וכלל לא! הוא בהחלט מחשיב את הישיבות, הוא מודע להשפעה החיובי, וכל הדברים הטובים הנובעים בישיבותינו. אבל הוא לא מתיימר להיות כותב היסטוריית עולם הישיבות החרדי, הוא כאן בשביל דבר אחד: להתריע, להתחנן, ולהציע דברים הטעונים שיפור במסגרת הישיבות. אם מישהו ילדותי כ"כ, שהוא לא יכול לשמוע תוכחה מבלי לשמוע לפני כן עד כמה הוא חשוב וצדיק וחכם וכו', אז שלא יסתובב אצל מבוגרים. הוא לא בא לנחם, הוא לא בא לכתוב היסטוריה, והוא לא בא בכדי להיות גדול הדור. הוא כאן רק בכדי לזעוק שדברים הצריכים תיקון יתוקנו. ולכן, כל עוד שהוא לא כותב שהוא מזלזל בישיבותינו, וכל עוד שהוא לא אומר שהלוואי והישיבות היו נסגרים, וכו' וכו', אל תשים את הדברים האלו בפיו. הוא בהחלט יודע ומודע לחשיבות וטובת הישיבות, אבל הוא לא צריך ל'נחם' אותנו לפני כל התראה. הוא כאן בשביל דבר אחד, ותפנים את זה. אני עוד מחפש את ה'זלזול' שלו כלפי הישיבות באופן כללי.

אגב, גם בנוגע לישיבת ולוז'ין אפשר להתווכח איתך, אבל לא באתי בשביל היסטוריית אותה הישיבה ולכן אמשיך הלאה...

ומכאן התשובה לדבריך בנוגע ה'טישים, ובנוגע למשל הסכר והטפטופים, ובנוגע לעצם הדבר שאתה מזהה את דבריו כמי שרוצה להסיר את ההסתגרות החרדית הכללית.

כפי שהטבותי לכתוב לעיל במענה לדבריך, אתה לא מפריד בין קונסרבטיביות והסתגרות כללית לעומת ליברליות, לבין פתיחות והבנה לבעיות הזמן. ולכן, כאשר ר' מענדל מציע פתיחות ודברים שיועילו לדור הצעיר שלנו, אתה מיד חושב שהוא נגד ההסתגרות שלנו כלפי החילונים, ונגד עולם הישיבות באופן כללי, ונגד כל מה שעשו גדולי ישראל שהצילו את הדור לאחר השואה. אבל אתה טועה בזה ביסודיות, כי הוא רק אומר שכמו שאפשר להיות קונסרבטיבי ולהבין שבכדי "להישאר" קונסרבטיבי צריך לעיתון חרדי, וצריך לישיבה [שגדולי פולין וגליציה - כולל בעלזא. הרי אתה חסיד בעלזא... - התנגדו לזה לפני השואה], וצריך לבית יעקב לבנות [שכמה מגדולי ישראל לפני השואה - כולל בעלזא וכו' כנ"ל - התנגדו לזה], הרי שבזמנינו צריכים לעוד כמה שינויים, הגם שאפשר לומר שהם זרים ל'מסורה' שלנו. ולא רק שזה לא סתירה לקונסברטיביות, אלא אדרבה, רק בזה אפשר להישאר מסוגרים מכל השפעה זרה, כי לולי העיתון החרדי - קוראים עיתון חילוני, ולולי הקומזיץ החסידי - יש מקום משוקץ חילוני, וכן להלאה.

אי לכן, אל תחשוב שהוא רוצה לפרוץ את הסכר הישן ולבנות סכר חדש, אלא הוא רוצה להפסיק את הטפטופים שכבר מזמן פסקו מלהיות טפטופים ועתה הם כבר יורדים בזילוף, ועוד קצת ירד ח"ו כנחל. והעצה להפסיק את הטפטופים היא ע"י תיקון החלודה שמביאה לפרץ שמשם יוצאים הטפטופים. אבל בוודאי אין כאן כל מגמה לבנות סכר חדש לגמרי.

א יודעלע כתב:ח. התשוקה הרוחנית האדירה והרצון להשתייך לציבור החרדי. העולם הפך את הכיוון ורוצה להיות יותר שמרני
העולם אומר: אזוי ווי ס'גויישט זיך אידישט זיך, והכוונה שמגמות בעולם הכללי משפיעות גם על היהודים. זה מכבר שהחוקרים למיניהם מזהים מגמה חזקה של חזרה לדת. אצל הערבים זה כבר ברור שעל אף שציפו ההיסטוריונים שהם ימשיכו בתהליך החילון, בפועל המגמה התהפכה והחל תהליך של הקצנה דתית. כך גם באירופה הימין עולה וגם בארה"ב, הניצחון של טראמפ שרמ"מ מנסה לזהות כמגמה של מרד במוסדות המיושנים, מתבטא אצל חוקרי המדעים החברתיים כבגידה בליברליות וחזרה לשמרנות, למסורת. גם הסמכות ההורית שבמשך שנים ניסו להוריד ממנה למען הילדים, מתחילה לחזור אט אט לתוקפה. העולם הכללי מתחיל להבין את חשיבות המסגרת, ההיררכיה, וגם הדת לחיים הפרטיים.
המגמה הזו נותנת את אותותיה גם בעולם החילוני, יותר ויותר שומרי מסורת, מאמינים באלוקים ועוד ועוד. והמגמה הזו מחלחלת גם אלינו פנימה.
יהודים מבקשים להתחבר, להיות קשורים למסגרות החרדיות, לאדמורים, לחצרות הישיבתיות. כתבתי זאת באשכול המקביל ואכתוב זאת גם כאן- החרדי העובד, זה שלובש חולצה צבעונית, רוצה לשלוח את ילדיו למוסדות הכי שמרניים. הכי פרום. א"א לא מפריע להם להקים מוסדות משל עצמם, ואילו הם מעדיפים דווקא את השמור. (ועוד מתלוננים למה לא מקבלים אותם)
ורואים את זה גם בחצרות השונות, שיש מגמה של הקצנה, לדוג' מה שקורה בויזניץ מאז עלה ר' ישראלצ'ה על הכסא, והמגמה הזו לא גרמה לירידה במס' החסידים ולהתרחקות, אולי להיפך.
אמנם עד כה לא רציתי להצהיר בריש גליי לאיזה מגזר אני שייך, אולם כעת אחרוג ממנהגי, ואודה כי חסיד בעלזא אנוכי. ואני יכול לספר לכם שלפני הימים הנוראים חשבו הרבה שיהיו הרבה פחות חסידים בחצה"ק בעלזא בימים הנוראים. שכן כבר מנינו את החסרונות הרבים שקיימים היום, ואת זה שכל אחד מרגיש מספר, וכשהוא מגיע לבעלזא מעבר לים הוא בקושי זוכה למבט אישי מהאדמו"ר, ובקושי יש מקום לעמוד שלא לדבר על מקום ישיבה, ובפרט יוקר המחיה, אשר להגיע לחצה"ק בחגים עולה הון קטן, ושלא לדבר על מה שכתב שש משזר, שיש הרבה שנהיו מגושמים, ולצערינו גם במחנינו יש צעירים עובדים אשר החלו ללבוש חולצות צבעוניות ביום חול וכדו'. בקיצור הציפיה היתה שיבואו פחות חסידים לרב. מה רבה היתה ההפתעה כשציבור הבאים רק גדל והתרבה! מסתבר שהעם צמא! צמא לרוחניות! העם רוצה לבוא ולהתחמם כנגד אורם של חכמים!!! הן א"א לא הכריח אותם לבוא!
וכעת אנו עומדים לפני חנוכה, אשר בידוע מידי לילה יש מעמד הדלקת הנרות, ובפרט המעמד הנשגב בליל זאת חנוכה. ואם תאמר שבר"ה כל יהודי מרגיש באימת הדין ורוצה לבוא לצדיק, הן זאת חנוכה יכל כל אחד להישאר בביתו ולחוג את החנוכה בערבי לביבות וכדו' באוירה משפחתית, והנה אלפים בוחרים להגיע בלילה זה אל כ"ק מר"ש,מי שלא היה שם לא יוכל לתאר לעצמו את ההתרגשות ואת הרצינות שאפשר למשש באוויר ב"עין ד' אל יראיו" ואת השירה האדירה של "נפשינו חיכתה לד'" "דעו כי ד' הוא האלוקים ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו" שום זיץ בחוף הים לא ישווה לו! וכבר שרתי שירי רגש בחרון גרוני על חוף ים לצלילי מוזיקה... ואם חושבים אתם שרק בבעלז זה כך, צאו וראו מה קורה בחצרות החסידיות האחרות. בקהילת גור אשדוד אשר מונה מעל אלפיים משפחות, נותרו השנה בר"ה באשדוד רק 3 מנינים!!! (כ30 גברים בלבד) וזה בגור שם לא רואים כלום ולא שומעים כלום. אני לא יודע אם יצא לכם לדבר פעם עם קארלינער חוסיד, ששם מדי לילה בסוכות יש שמחת בית השואבה ובשמחת תורה רוקדים שם עם התורה כמעט 9 שעות ברציפות... ועל כל זאת יש מי שמעז לבוא ולצעוק "רדוד ובלי תוכן" איני יודע כיצד איננו מתבייש.

א. צודק הרב ש"מ. במה שכתב בארוכה אודות הצורה הקהלתית הסגורה של היום, שגם ה'יהודי' מסכים אלא מנסה לצמצם אותה לממדים קטנים.
ב. ואסביר. יסוד החינוך של דורנו בכל קהלה וקהלה הוא שיש צורת חיים אחת ודרך אחת וכך צריך להתנהג. ומי שמתנהג אחרת נכנס לטווח הגדרות מ"שייגץ" עד ל"מוזר". כל קהלה, חסידית וקצת פחות מכך ליטאית, יש לה בית חרושת שמייצר מוצר בצבע מסוים ומשקל מסוים. ועל זה גאוותה, אם מוצר יוצא בצבע שונה או קצת שרוף, אזי זה פגם ייצור ואינו למכירה... מקווה שדברי הובנו.
הבחור המצוי בישיבה לדוגמא בישיבת איקס מסתכל על רעהו בישיבה אחרת המתנהג אחרת כמי שלא מתנהג כפי הראוי. כך הוא חונך. המשגיח שלו מסביר לו למה דוקא מה שהם עושים חשוב וראוי וכמה לא טוב האחרים. יש כאלה שמדברים על זה בפירוש ויש כאלה שמשדרים רוח זו.
ג. אך מה לעשות כשם שאין דעותיהם וכו'. יוצא שבחורים בהגיעם לגיל מסוים מגלים נטיות אחרות, אחד יש לו רגש חם והוא נמצא בישיבה שמקדישה את התורה או ההפך, אחד אוהב חשיבה עצמית ונמצא בישיבה שלמדו אותו רק איך להתרגש וכו' וכו'. הוא יכול להמצא בכמה מצבים. א. הוא כופה על עצמו את הדרך שחנכו אותו למרות שהיא לא מתאימה לתכונותיו - וסובל מבלי לדעת. הדבר מתבטא בחוסר סיפוק, ולפעמים ביותר גרוע מזה. למרות שהוא לא מוגדר כנושר, אך הוא זועק לעזרה. ב. הוא חושב שהוא לא בסדר, שהרי חונך אחרת וכולם אחרת [והרי 'כולם' זה המושג כמעט הכי מקודש שלמדוהו]. ב. הוא מבין שיש אופציה אחרת, פותח עיניים ומבין שיש דרכים אחרות ממקומות אחרים. ואם הוא מדבר על זה או עושה מעשה הוא כבר "אויבער חכם" "עוף מוזר" כי הרי אינו הולך בתלם של כולם.
עד לפני כחמש עשרה שנים היתה פחות מודעות לזה, היום כחלק מהפתיחות כבר יותר מדברים מזה וגם אלה שלא מדברים ניתן לזהות זאת בקלות. מתברר שחלק ניכר מאוד אינם מוצאים במדויק את מקומם, אלא שכל אחד מתמודד בצורה אחרת. נשירה היא ספטום למקרים גרועים שבו הבן אדם עשה הקשר בין החינוך הקהלתי ליהדות, ועשה מהם חטיבה אחת, ואומר כשם שזה לא מתאים לי כך הדת גם לא. ומסקנה זו היא חלק מאותו חינוך, כי לו חכם היה משכיל שהם שתי דברים נפרדים.
ד. לכן הדיון פה אינו על נושרים בהגרה דהיינו מחללי שבתות וכו'. אלא על אנשים שחונכו שלא כפי מה שהיו צריכים להתחנך. וכאלה יש המון. ועם עשרות כאלה זכיתי להכיר ולדבר (אל תדאגו אינני עוסק בחינוך). ואינני יכול להבטיח שבחסידיות הגדולות מדובר בפחות ממחצית.
נכון שהחינוך הזה היה נצרך לדור שלאחר השואה כדי להקים את המסגרת כפי שהביאו שני הניקים שקדמו לי. אך לאור המציאות הכאובה זו יש לשקול מחדש ולפחות לדבר על הנושא. פתיחות מחשבתית היא תנאי לחברה בריאה, וגוונים שונים בחינוך ועבודת ה' וחסידות הם תנאי הכרחי, וכמו שמצינו גם אצל תלמידי בעל שם שלכל אחד היה סגנונו והדגשו המיוחד, ולא עלה מעולם לייצר קהילה וקבוצה שהם ובניהם ווכו' ייראו אותו דבר, היינו בצורת תפילתם ותורתם ושאר עניניהם. לכן בדור הזה יש מקום לשנוי.
ה. והשנוי הוא לא בפרט, אלא שנוי חשיבה כולל שלכל אחד ואחר יש מקום (כמובן כל עוד הוא במסגרת ההלכה), בפרט, וכציבור, ומישהו שיש לו נטיות לדברים אחרים ממה שחונך הוא לא מוזר אלא שונה. אדרבה, הטיפוס הכי מוזר זה הוא שבחיים לא חשב לעצמו מה אני מי אני ואיך אני רוצה לעבוד את ה' מצד עצמי.
ו. לכן אני חולק על מה שכתב א יודלע בציטוט שהבאתי. הרבה מאלה שמנוענעים בטיש וכו' עושים זאת מחמת שחונכו, חלק כי כולם, ואין להוכיח מזה שהכל בסדר. ורק ברמז אזכיר שיש נטיה גדולה דווקא בחסידיות הגדולות להסתובב אצל משפיעי דורנו (כמו הג"מ זילבר והגצ"מ זילברברג), וגם אלו שעושים זאת נקראים לפעמים שונים ומשונים מחמת החינוך הנ"ל. עכשיו לך תדע כמה כאלה יש רק שהם מתביישים לעשות זאת. וכנ"ל לגבי ראש השנה ושאר הפרטים שהבאת.
ודי לעת הזאת.
נ. ב. היות שיש כאן כאלה שמפריע להם הדיון הנני מבהיר מראש שאינני מעונין לתקן את העולם וכו'. אלא להשתתף בשיח המרתק של הרב ש"מ, א יודלאלע וגליצייאנער ותו לא.

צדיק'ל כתב:הנני יוצא בקול תודה וזמרה, מה שהקב"ה מסר את עולמו לשומרים, וכמה ליידיגייערס מנתחים את מצב של כלל ישראל!!!
ושוב אני קורא, כל בעיות דורינו אינן נפתרות על ידי גולשי הפורומים, ישמרנו ה' מהם ומהמונם!!!

אין עיתותי בידי להגיב, אכן, קראתי את מכתבו הארוך והמנומק של הק' שש משזר דומ"ץ ק"ק חרדים לדעת והגלילות, ואם היה לי זמן הייתי מלקט את המשפטים המופיעים במכתבו אודות עצמו, הייתי מראה לעיני הגולשים, כי מדובר כאן בנפש מסובך, נפש חצויה ומעורבבת, בבחינת 'הודאת בעל דין כמאה עדים דמי', בן אדם שמחליף רבי'ס כמו גרביים, סטוצין זילברברג, אמשינוב סקולען, ראטה וראטה, קרליבך ודומיו, דתיים וחילוניים, הייתי מציע לו שתלך לאיזה רופא לפתור את סיבוכיו, ואם אכן לא יצליח שירקוד עם הראטים על חוף הימים ברחבי העולם מכאן ועד להודאה חדשה, ורק לאחר מכן לכתוב מכתבים אודות תיקון העולם

לא רוצה להגיב לצדיקל הזה, כבר מאוחר והוא צריך כבר ללכת לישון, מחר יש חיידר...

אבל אני רק רוצה לומר לך שציטטת פה כמה רעביסטעוואס, ורואים שאתה לא מתחיל להכיר את א"א מהם, רובם בנויים ע"ז שקהילתית אתה משתייף למקום אחר...

על ידי **שש משזר** » 19 דצמבר 2016, 01:13

זכיתי לברך על המוגמר, וכאן שתי נקודות.

א'. אני מוקיר עד למאוד את א יודעלע. כי חוץ מזה שיש לו משנה בהירה וסדורה, ויש לו יד ושם בהיסטוריה שלנו, הוא גם כתב את דבריו בנחת ובהשכל ותבונה, וכמו שאז"ל דברי חכמים בנחת נשמעים. הגם שלא הסכמתי לכל דבריו, הסכמתי לרוב דבריו, ובעצם ראיתי שאנחנו לא חולקים כ"כ א' על השני, אלא חולקים אותו משנה.

ב'. היות וזה לקח לי שוב פעם שעות ארוכות, והפסדתי הרבה ממון שהייתי יכול להרוויח בזמן הזה, אני לא רואה איך אוכל להמשיך לכתוב את משנתי בנושא, כי הזמן יכלה והתשובות הלוך וחזור לא יכלו, ואין עיתותי בידי. אבל הרואה שתי ה'מערכות' הארוכות שכתבתי, יראה שב"ה יש לי משנה סדורה בנושא זה, ועכ"פ יבין שאסור לנגח אף אחד רק כי הוא חושב אחרת, שהרי ברור שלאותו צד אחר ג"כ יש משנה בהירה וסדורה בנושא.

שש משזר כתב:
א יודעלע כתב:רמ"מ ראטה

אני חושב שההגדרה על מה שהוא כותב בבלוגים הוא בעיקר "ער האקט" (ובעברית: הוא תוקף)
נתעלם לרגע על היחס בחז"ל לאנשים שאומרים הרבה ועושים מעט, וננסה להתיחס לעצם הדברים אותם הוא תוקף.
הוא תוקף את המסגרת החרדית המצומצמת ואת הישיבות.
קודם כל אינני מבין כיצד יהודי מעיז לזלזל כך בריש גלי במוסדות הקדושים. גם בלי קשר להצלחתם או אי הצלחתם.
שוו בנפשכם שאני אשחרר כעת פוסט בלדעת שמזלזל לחלטין בישיבת וואלאז'ין. אני בטוח שהניק שלי יחסם במהרה.
זאת אע"פ שאחת הסיבות העיקריות לסגירת ישיבת וואלאז'ין היא שהבחורים רובם הפכו למשכילים.
כלומר אם נמדוד את הישיבה ביחס להצלחה, הרי שהצלחה בחינוך לא היתה שם.
ובכ"ז לא אעז לזלזל בישיבה.
גם אם הטישים הנוכחיים והישיבות הנוכחיות אינן נותנות מענה למצוקה של הנוער אין מקום לזלזל בהם.
ובפרט אשר הוכחתי שהכשלון אינו כה מהדהד, ועדיין ההצלחה גדולה, ורוב הצעירים כן מחוברים, והישיבות כן מצליחות להגיע אל עולמו של הנוער.

אולם עיקר הסיבה לכך שאני מתרעם הוא על שהוא מנסה לעקור את החומה החרדית, לזלזל בכל הסגירות החרדית, בה בשעה שבימינו חומה זו היא העומדת לנו.
ואנסה להסביר זאת במשל:
נניח שיש נהר גדול ששוצף ומנסה להציף מקום ישוב, וברוב טרחה ועמל בנו אבותינו אך לפני שני דורות סכר גדול, שאמנם עדיין פה ושם היו סדקים, אולם בגדול הסכר הציל את המקום משיטפון. ואמנם במשך הזמן הסכר נסדק יותר, ואם בעבר היו רק טפטופים פה ושם, הרי שהיום יש כבר קצת יותר זרימות, החכמים יאמרו בוודאי שעדיף לנסות לסגור את הסדקים, לחזק את הסכר הקיים. אולם גם אם יגיעו למסקנה שיש לבנות סכר חדש, הרי שברור שהטיפשות הגדולה ביותר הוא להרוס את הסכר הקיים לפני בניית הסכר החדש, הן ברגע שישברו את הסכר הקיים כל המים ישטפו את המקום ויהיה הרבה יותר קשה לבנות סכר חדש!
זה בדיוק מה שאני רואה כלא נכון בדברי רמ"מ, ראשית אני סבור שהחומה החרדית עדיין חזקה דיה, והגם שיש צורך לתקן פה ושם, עדיין עדיף לתקן את הסגירות הקיימת ואין צורך להשקיע משאבים רבים בשביל לבנות חומה חדשה.
אולם גם אם הוא סבור שיש צורך לבנות חומה חדשה לגמרי, אנא ממך, אל תהרוס את הסכר הישן לפני שהינך מקים את הסכר החדש!!! אל תזלזל ותנסה לעקור את הסגירות החרדית לפני שאתה מקים בפועל מערכת חדשה שתצליח לעמוד בפני העולם הבוהמי בחוץ!!! ודע לך שבשביל להרוס את החומה הישנה די בדיבורים, ואילו בשביל להקים חומה אחרת יש צורך במעשים...

וגם אם אין כוונתך אל הציבור החרדי הכללי, אלא פונה אתה ל'נושרים' ול'גולשים בכיכר השבת' וכד' עדיין הוה זהיר בדבריך כי יכולים להגיע לכלל הציבור, וגם עיצה טובה אני נותן לך, שכן גמני התעסקתי מעט עם נערים פתוחים יותר, והוא שאמנם מלכתחילה נראה שבכדי להתחבר לנערים אלה יש צורך לתקוף את הממסד, וממילא יבינו שאתה בצד שלהם, אולם לאמיתו של דבר גם נערים אלה לא קונים רק את הלוקשים של זלזול בעולם הישיבות, והם מחפשים טעם רוחני אמיתי, ומידה טובה מרובה ממידת פורענות, הם יתחברו אליך הרבה יותר אם תשכיל לאמר להם מילים טובות עליהם עצמם מאשר תגיד מילים רעות וקשות ותזרוק אש וגופרית על הישיבה...

בתוך כדי שאני כותב את דברי, (ועתה אני יודע עוד יותר להעריך את שש משזר, שכן כתיבה זו לוקחת הרבה זמן וכח) אני רואה שדנו בענין הוספת משפיע רוחני בישיבה, שיתן לבחורים השקפה נכונה בת זמנינו, וגם אני בעד הוספת איש כזה, וזה בעיני תיקון פרצות בחומה הקיימת, ולא סתירת החומה לגמרי...

עד כאן דברי א יודעלע,
וכל אחד מוזמן לחלוק ולהעיר על הדברים כראות עיניו.

אם עד כה יכולתי להסכים להרבה מדבריך, כאן אני לא יכול להסכים לכמעט אף מילה, ואשתדל לענות על הנקודות שהעלית:

נכון, 'ער האקט', אבל אם הוא צודק בנקודות שהוא מעלה, תדבר על הנקודות ולא על האומרם, וכפי שהורונו חז"ל: קבל את האמת ממי שאומרה.

מה שכתבת: 'נתעלם לרגע על היחס בחז"ל לאנשים שאומרים הרבה ועושים מעט', גם כן אינה אמת בנידו"ד. האומרים הרבה ועושים מעט, היינו אנשים שאומרים שהם יעשו הרבה, ולמעשה לא עושים אלא מעט. אבל ברור שלא כל אחד יכול לעשות, ויש אנשים שעיקר כוחם בפיהם, לעורר ולהצביע ולהוכיח, ובמציאות אינם יכולים לעשות. ולכן במצב כזה לא שייך הכלל הנ"ל. חוצמזה, הרי הוא אינו אדמו"ר שיכול לכפות את דעתו על אנשי חינוך במוסדותיו, ולכן כמעט ואינו יכול לעשות מאומה - אלא לעורר על הענין.

הוא תוקף את הצמצום? נכון. הוא תוקף כמה מושגים בישיבותינו? גם נכון. אבל האם הוא מזלזל בישיבות? כלל וכלל לא! הוא בהחלט מחשיב את הישיבות, הוא מודע להשפעה החיובי, וכל הדברים הטובים הנובעים בישיבותינו. אבל הוא לא מתיימר להיות כותב היסטוריית עולם הישיבות החרדי, הוא כאן בשביל דבר אחד: להתריע, להתחנן, ולהציע דברים הטעונים שיפור במסגרת הישיבות. אם מישהו ילדותי כ"כ, שהוא לא יכול לשמוע תוכחה מבלי לשמוע לפני כן עד כמה הוא חשוב וצדיק וחכם וכו', אז שלא יסתובב אצל מבוגרים. הוא לא בא לנחם, הוא לא בא לכתוב היסטוריה, והוא לא בא בכדי להיות גדול הדור. הוא כאן רק בכדי לזעוק שדברים הצריכים תיקון יתוקנו. ולכן, כל עוד שהוא לא כותב שהוא מזלזל בישיבותינו, וכל עוד שהוא לא אומר שהלוואי והישיבות היו נסגרים, וכו' וכו', אל תשים את הדברים האלו בפיו. הוא בהחלט יודע ומודע לחשיבות וטובת הישיבות, אבל הוא לא צריך ל'נחם' אותנו לפני כל התראה. הוא כאן בשביל דבר אחד, ותפנים את זה. אני עוד מחפש את ה'זלזול' שלו כלפי הישיבות באופן כללי.

אגב, גם בנוגע לישיבת ולוז'ין אפשר להתווכח איתך, אבל לא באתי בשביל היסטוריית אותה הישיבה ולכן אמשיך הלאה...

ומכאן התשובה לדבריך בנוגע ה'טישים, ובנוגע למשל הסכר והטפטופים, ובנוגע לעצם הדבר שאתה מזהה את דבריו כמי שרוצה להסיר את ההסתגרות החרדית הכללית.

כפי שהטבותי לכתוב לעיל במענה לדבריך, אתה לא מפריד בין קונסרבטיביות והסתגרות כללית לעומת ליברליות, לבין פתיחות והבנה לבעיות הזמן. ולכן, כאשר ר' מענדל מציע פתיחות ודברים שיועילו לדור הצעיר שלנו, אתה מיד חושב שהוא נגד ההסתגרות שלנו כלפי החילונים, ונגד עולם הישיבות באופן כללי, ונגד כל מה שעשו גדולי ישראל שהצילו את הדור לאחר השואה. אבל אתה טועה בזה ביסודיות, כי הוא רק אומר שכמו שאפשר להיות קונסרבטיבי ולהבין שבכדי "להישאר" קונסרבטיבי צריך לעיתון חרדי, וצריך לישיבה [שגדולי פולין וגליציה - כולל בעלזא. הרי אתה חסיד בעלזא... - התנגדו לזה לפני השואה], וצריך לבית יעקב לבנות [שכמה מגדולי ישראל לפני השואה - כולל בעלזא וכו' כנ"ל - התנגדו לזה], הרי שבזמנינו צריכים לעוד כמה שינויים, הגם שאפשר לומר שהם זרים ל'מסורה' שלנו. ולא רק שזה לא סתירה לקונסברטיביות, אלא אדרבה, רק בזה אפשר להישאר מסוגרים מכל השפעה זרה, כי לולי העיתון החרדי - קוראים עיתון חילוני, ולולי הקומזיץ החסידי - יש מקום משוקץ חילוני, וכן להלאה.

אי לכן, אל תחשוב שהוא רוצה לפרוץ את הסכר הישן ולבנות סכר חדש, אלא הוא רוצה להפסיק את הטפטופים שכבר מזמן פסקו מלהיות טפטופים ועתה הם כבר יורדים בזילוף, ועוד קצת ירד ח"ו כנחל. והעצה להפסיק את הטפטופים היא ע"י תיקון החלודה שמביאה לפרץ שמשם יוצאים הטפטופים. אבל בוודאי אין כאן כל מגמה לבנות סכר חדש לגמרי.

א. למרות שיש הרבה צדק בדבריו של הר"מ ראטה. אי אפשר להתעלם מקצת חוצפה שיש בדבריו, ויש לדונות לכף זכות מחמת גילו הצעיר וכו'. והייתי מציע לו ללמוד קצת מהסופר חיים ולדר ודומיו שגם מנסים להכניס שנוי חשיבה לא פחות חדים אבל כותבים זאת בצורה מיוחדת שגורמת לקורא להכיר באמת עצמה מבלי להיות עסוק אם הכותב תוקף אותו או את המקום שממנו הוא בא.
ב. בענין ההקשר בין שמרנות לאי פתחות, נ"ל שכוונת היהודי לקשור ביניהם מחמת שבאמת בהרבה מקומות (ונראה לי גם בבעלזא אתריה דמר) קושרים ביניהם. היינו קידוש מודל וסגירות הוא "דרך המסורה" מדורי דורות.

על ידי **שש משזר** » 19 דצמבר 2016, 01:24

הכתב והמכתב, לא יכולתי להתנסח יותר טובה. לדעתי קלעת בול, וכל מילה שלך היה לי לעונג רב. תודה.

גאליציינער, לא רציתי להתייחס כלל לילדון הזה. אבל אם כבר החילות, ותודה על זה שחסת על כבודי - אסיים. הנקודה המשתפת בכל הצדיקים שהזכרתי הוא, שאתה לא צריך להשתייך לקהילה כלשהי בכדי להיות חלק מהאווירה ההיא. [הייתי מוסיף ואומר, שעצם הדברים שאם אתה חוטף ואוכל חוטף ושותה מכמה צדיקים - מכל אחד מה שאפשר לך, כבר בעייתית בעיני אותו ילדון, זה כבר מורה על הבעיה שלנו כהיום שכולם צריכים להיות במסגרת סגורה אחת. אבל כמדומה שאחטיא למטרה, כי אותו ילדון לא קרא ולא שנה מימיו, וחוץ מלשון מטורפת ודעת תינוק אין לו מח בקדקודו בכדי להמשיך ויכוח כלשהו...].

הרב ש"מ יש"כ על יש"כ
ועתה נותר לשמוע דעתו של גאליציינער והיהודי. וכמובן כל מי שירצה להביע דעתו בנדון

קראתי פעם ופעמיים את הדין ודברים וחילוקי הדעות, וליבי ממש נכמר ומלא רחמים על כל אותם שמתוסבכים וממושברים מתהום לתהום. אם המצב בחוגיהם (בעצם אין להם חוג מאורגן. ראה להלן) הוא כ"כ גרוע, אז השבר הוא באמת גדול איום ונורא, ואין לנו אלא להרבות ולעורר רחמי שמים.
אבל אני מעדיף להיות אופטימי. יותר מכך, כשאני רואה מה שהולך בביתי וב'חצרי' אין לי אלא להודות לה' ולזמר לשמו עליון: אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו.
אצלנו, חצרות החסידים המאורגנות (ביודעי ומכירי שזה גם אצל חסידויות אחרות איני מדבר דוקא באופן ספציפי על החסידות שלי), רוב רובן ב"ה מתמודדים יפה עם כמעט כל הבעיות והקשיים שהוזכרו. אני מכיר אותם הדק היטב.
נער הייתי וגם זקנתי במעט, ויש לי ב"ה שני בנים שכבר עברו את שנות הבחרות ושנים שעדיין עוברים כעת שנים אלו. כל אחד מהם הוא עולם ומלואו ושונה מאחיו. בניי למדו/לומדים בשלש ישיבות, אולם סדנא דארעא חד הוא. וראיתי במו עיני איך שלכל הכישורים והרגשות שלהם, לכל ההתמודדויות והקשיים שלהם, נותנים היום פתרונות יפים ומענה לכל דבר. היו להם מגידי שיעור ומשגיחים נפלאים שמבינים היטב בתורת הנפש, היו להם "קומזיצים" (רק עם שמות יותר עדינים) וקעמפים, היו להם שבתות-התאחדות, סמינרים והרצאות וכו' וכו', הכל בכל מכל כל מה שנפש הבחרות זקוקה לה בכדי לחצות את נהר הסמבטיון של גיל הטיפשעשרה, והכל באוירה חסידית מיט א חסידישע ברען, בלי לפזול לכל הראטה'ים העונתיים, וב"ה וב"ש עד כה הם עברו את זה מאוד יפה ואני מתפלל שכה יוסיף ויתן ה'. הם ב"ה מלאי סיפוק רוחני וגם גשמי. מלאי שמחת חיים והתלהבות חסידית.
לענ"ד, זו אחת המעלות של הישיבות החסידויות המאורגנות בדורנו, שרוב רובן אכן עובדות בשיתוף פעולה. מרצים ומחנכים מכל חצר וחוג מוזמנים תמידים כסדרם לכל חצר וחוג, כך שב"ה ישנן תרופות מעולות ומועילות לכל תחלואי הדור. הבעיה היא (שוב, לענ"ד) לכל אותם חכמולוגים (אויבער-חכמים בשפת אם) שמבינים יותר טוב מכל אחד אחר, מחליפים ראש/משפיע/רב/רבי/ כמו גרביים, כל תקופה בהתאם למשבריהם, (היום קוראים לזה: "כלל חסידי"), שאז בניהם או נכדיהם אינם יודעים בדיוק באיזה תלם לצעוד, וההמשך ידוע. תבדקו ותיווכחו.

zbz כתב:
גאליציינער כתב:אני רק יכול לומר עכשיו דבר אחד: בקהילה שאני משתייך - קהילת חסידי בעלזא ב"ה יש פתרונות ומענה ל[כמעט ]כל דבר שהעלת, אתה מדבר כאחד שלא שייך לקהילה מגובשת כלשהי.

עם כל הכבוד, אבל רוב הבעיות שהועלו בכשרון רב ע"י ידידי שש משזר נמצאים יותר בקהילות ממסדיות כמו בעלזא גור וויזניץ. ודו"ק.

בתגובה זו הנך מראה שאינך חי ומבין את בעיות הדור,
להגיד שהבעיות בעיקר בחסידויות המגובשות זו עצימת עיניים ממציאות החיים.

1010 כתב:שש משזר, אתה מתכוון בטח, לכך שיהיה בישיבה איש, שהוא לא מויסר את מי שעובר על תקנות הישיבה, ומשפיע רוחניות לליבות צעירי הצאן, בקיצור: משפיע רוחני?

כאחד שקצת מכיר גם את התחום האפל (לעומת שש משזר שמכיר יותר את החיים היפים) אחד הדברים שזעקתי מזמן,
זה שצריך בישיבות אברך שיכלו לשואלו הכל שאלות באמונה בדברים שהצניעות יפה להם,
ובקיצור הכל,
וכלפי המערכת פיו יהיה מלא מים,
זה לבד (וזה לבד לא מספיק) יציל כמה וכמה נפשות.

שש משזר כתב:ועכשיו ליסוד של ליברליות: נכון שלפני השואה היינו ליברליים הרבה יותר, והיום אנחנו כביכול 'קונסרבטיבים' יותר, אבל הקונסרבטיביות אינה מתבטא באמירת 'לא' לדברים עכשוויים, ובזריית חול בין העינים לומר 'המגושמים שולחים בחדרים שלנו, וכמעט ואין נושרים'. קונסרבטיביות מתבטא במה שעשו החזו"א והרב מסאטמר. שינוי בגישה הכללית, קיצוניות יתר בכדי להעמיד לגיון חדש של חרדים גמורים שאינם משנים זוז כלשהי משו"ע, וכו'. אבל יכולים להיות קונסרבטיבי ואעפ"כ להיות קשוב לבעיות הזמן ולפתרון ראוי [חוץ משלילה, איסור, ואמירת 'לא' לכל דבר חדש], וכפי שהצבעתי לעיל על דוגמה אחת: עיתון חרדי. אי לכן, אתה צודק לגמרי כאשר אתה מדבר על ההצלחה של קונסרבטיביות לעומת הליברליות שלפני השואה, אבל מכאן ועד לעשות צד השוה לבעיות שלנו שהישיבות לא מוכנים להיות קשובים לבעיות הדור, ולהיות פתוחים למצב של שינוי [כפי שהרבנים החרדים עצמם הנהיגו בימים הקדומים], זה כבר לא הוגן ולא צודק, לא היסטורית ולא מעשית.

תודה רבה לך על פיסקה זו ועל הניתוח המצוין!
אכן לזאת התכוונתי כשכתבתי שיש צורך לתקן את החומה,
ברור וברור שיש צורך להיות קשובים לצורך הדור, ולהתאים את עצמינו לדור יותר ויותר.

וכשכתבתי 'לנצח את האינטרנט' כוונתי היתה לאינטרנט המסונן, שהרי פשוט שלא יוכלו להסתדר בלי אינטרנט,
ובתוך כמה שנים כל יראי ד' ישאו בכיסם פלאפון חכם,
אלא כפי אשר הצליחו הגדולים לתקן "פלאפון כשר" כך יצליחו לתקן "פלאפון חכם כשר" והגם שכבר היום יש כגון אלה, אולם אני בטוח שזה ילך וישתכלל כפי אשר הסינונים למיניהם משתכללים עוד ועוד.

ומה שכתבת שבעלזא לא היו קשובים לבעיות הדור,
אינך צודק בזה,
אמנם בעלזא היו ידועים כ'קנאים', אולם מאז ומתמיד היו קשובים לצורך הדור.
הם היו מהראשונים שהקימו עיתון (יחד עם ר' שמעון סופר כמדומני) וכן המהרי"ד היה מהראשונים להכשיר את ה'בית יעקב' באירופה,
וגם כיום, תוכל לבדוק בשטיעדיגע תורות מלפני עשר שנים ויותר שמר"ש מדבר על החזון להקים אינטרנט כשר,
כשרוב הרבנים חשבו שיוכלו להסתדר בלי אינטרנט בכלל,
וכן בענין הנוער בעלזא הם הראשונים שהחלו להנהיג סמינרים בסגנון 'צוהר' (כלמור כמו שעורכים לחילונים) גם לבחורים משלנו, בהם נותנים להם הן להשתולל כאוות נפשם, וכן נותנים להם אפשרות לשאול שאלות באמונה וכדו'

ומה שכתבת על סאטמער שהיו קנאים, אכן מענין מאוד לחקור מה הביא אותו לכך, שכן כבר היה ידוע כקנאי עוד באירופה (התנגד לאגודה ועוד)

שש משזר כתב:ולגבי המגושם'דיגע אידן הרי מילתי אמורה לעיל. לפני עשרים שנה לא היה כשיעור אונאה [היינו פחות משתות] של מגושמים, לעומת היום שהמצב הולך ומתדרדר לעיני כל [לא צריך למספרים, תסתכל בביהמ"ד וברחוב...]. ואם כן, הרי הדבר הראשון שצריך לעשות הוא חשבון הנפש: מה קרה שהתדרדרנו בזה, איך משנים את זה, מה הנוער צריך בכדי להישאר כפי שנשארו לפני עשרים שנה לאחר שהתחתנו, וכפי שהארכתי בזה במאמרי.

מה שברור אצלי הוא שהמצב באמריקה שונה לחלוטין מהמצב כאן בארצינו,
אני יכול להצביע על כמה סיבות שיכולות להביא לזה,
אולם זה ברור שמצב הנוער באמריקה הוא גרוע בהרבה מהמצב כאן בארץ,

ודי להתבונן ב'אמריקאנע בחורים' שמגיעים לישיבות בבעלזא, שהם כולם בדרגה אחת פחות,
וכאשר רוצים להחמיא על בחור אמריקאי ולהגיד שהוא בחור טוב אומרים עליו שאין זה ניכר שהוא אמריקאי...

אולם אני רואה זאת מעוד כל מיני מקומות, שהמצב שם גרוע מאוד מאוד, ויש שם הרבה מאוד שנעשו מודרניים מאוד (אני לא יודע אם לזה נתכוון שש משזר כשכתב מגושעמדיג, או באמעס) כלומר בחורים מבתים חסידיים שמגדלים בלורית גדולה והכיפה הולכת וקטנה, ואם יש גם שני פיאות מגולגלים בג'ל המצב טוב, כי יש גם הרבה כאלה שהורידו את הפיאות לגמרי רח"ל

על ידי **zeevi** » 19 דצמבר 2016, 11:33

פאטשיילע כתב:קראתי פעם ופעמיים את הדין ודברים וחילוקי הדעות, וליבי ממש נכמר ומלא רחמים על כל אותם שמתוסבכים וממושברים מתהום לתהום. אם המצב בחוגיהם (בעצם אין להם חוג מאורגן. ראה להלן) הוא כ"כ גרוע, אז השבר הוא באמת גדול איום ונורא, ואין לנו אלא להרבות ולעורר רחמי שמים.
אבל אני מעדיף להיות אופטימי. יותר מכך, כשאני רואה מה שהולך בביתי וב'חצרי' אין לי אלא להודות לה' ולזמר לשמו עליון: אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו.
אצלנו, חצרות החסידים המאורגנות (ביודעי ומכירי שזה גם אצל חסידויות אחרות איני מדבר דוקא באופן ספציפי על החסידות שלי), רוב רובן ב"ה מתמודדים יפה עם כמעט כל הבעיות והקשיים שהוזכרו. אני מכיר אותם הדק היטב.
נער הייתי וגם זקנתי במעט, ויש לי ב"ה שני בנים שכבר עברו את שנות הבחרות ושנים שעדיין עוברים כעת שנים אלו. כל אחד מהם הוא עולם ומלואו ושונה מאחיו. בניי למדו/לומדים בשלש ישיבות, אולם סדנא דארעא חד הוא. וראיתי במו עיני איך שלכל הכישורים והרגשות שלהם, לכל ההתמודדויות והקשיים שלהם, נותנים היום פתרונות יפים ומענה לכל דבר. היו להם מגידי שיעור ומשגיחים נפלאים שמבינים היטב בתורת הנפש, היו להם "קומזיצים" (רק עם שמות יותר עדינים) וקעמפים, היו להם שבתות-התאחדות, סמינרים והרצאות וכו' וכו', הכל בכל מכל כל מה שנפש הבחרות זקוקה לה בכדי לחצות את נהר הסמבטיון של גיל הטיפשעשרה, והכל באוירה חסידית מיט א חסידישע ברען, בלי לפזול לכל הראטה'ים העונתיים, וב"ה וב"ש עד כה הם עברו את זה מאוד יפה ואני מתפלל שכה יוסיף ויתן ה'. הם ב"ה מלאי סיפוק רוחני וגם גשמי. מלאי שמחת חיים והתלהבות חסידית.
לענ"ד, זו אחת המעלות של הישיבות החסידויות המאורגנות בדורנו, שרוב רובן אכן עובדות בשיתוף פעולה. מרצים ומחנכים מכל חצר וחוג מוזמנים תמידים כסדרם לכל חצר וחוג, כך שב"ה ישנן תרופות מעולות ומועילות לכל תחלואי הדור. הבעיה היא (שוב, לענ"ד) לכל אותם חכמולוגים (אויבער-חכמים בשפת אם) שמבינים יותר טוב מכל אחד אחר, מחליפים ראש/משפיע/רב/רבי/ כמו גרביים, כל תקופה בהתאם למשבריהם, (היום קוראים לזה: "כלל חסידי"), שאז בניהם או נכדיהם אינם יודעים בדיוק באיזה תלם לצעוד, וההמשך ידוע. תבדקו ותיווכחו.

הוצאת לי את המילים מהפה.
ג"א עברתי כמה פעמים על הדו"ד, ויש לי הרבה מה להוסיף, אבל רק כדי לקרוא את כל מה שכתוב כאן צריכים הרבה זמן.

אוסיף 3 נקודות:
1. ברור שאין בעיה להסתובב ולקבל חיזוק מכל משפיע שהוא, אם זה סטוצ'ין, ר"א בידרמן או רמ"י רייזמן וכו', וגם אין שום חסרון להסתופף אצל אדמו"ר / רב נוסף ולשמוע מדיברותיו, אבל זה רק כתוספת למורה דרך (רב קהילה / אדמו"ר / ראש ישיבה).
נראה לי שבדבר זה יש הבדל בארה"ק מבחו"ל, בארץ בלי קהילה אתה מאבד זהות ואין היום כמעט אנשים ללא קהילה מגובשת, משא"כ בחו"ל יש יותר אנשים שלא שייכים לשום קהילה, אם כי גם שם רוב האנשים יש להם קהילה קבועה ומסודרת אבל היא פחות מחייבת, וגם זה הולך ופוחת ככל שצריכים למסד את המוסדות ולשמור אותם מפגעי הרחוב/טכנולוגיה.

2. הרבה (ואולי רובם) מאותם בחורים אמריקאים שבאו לארץ כדי ללמוד, החריבו את ירושלים! הם הביאו איתם מושגים של עולם הזה שלא היה אצלנו קודם לכן. לפני כ-15 ש'נה בחור ישיבה המושג הכי רחוק שלו היה לגנוב צלחת טשולנד מהמטבח, היום כל המסעדות והפיצריות מלאים בבחורים. בהתחלה זה עוד היה בושה, היו הולכים למקום רחוק כדי שלא יראנו אף אחד ויספר חלילה למשגיח או לאביו, ואם פתאום נכנס איזה היימישער היה כובש פניו בצלחתו שלא יראנו וכו', היום אין שום בושה להסתובב כל היום ברחוב ובמסעדות למיניהם...
ולא, אין הכוונה לשבבניקים ונושרים, אלא בחורים נורמטיבים לחלוטין, ונחשבים כבחורים יר"ש.
ועכשיו באים ואומרים שצריכים לשנות את הגישה בישיבות... ברור, אחרי שהמצב של הבחורים ירד באופן כה דרסטי ודאי שצריכים לשנות את הגישה... דבר שבחלט קיים כפי שכתבו, לעיל שהגישה כלפי הבחורים השתנתה, ואולי יש עוד מה לשפר אבל אין כאן שום חידוש.

3. הדיון כאן לא היה אם ר"מ ראטה צודק או לא, הדיון היה אם הוא הבר סמכא להוכיח בשער איך המחנכים צריכים לחנך ואיך ומה צריכים היום הבחורים, אחרי שהוא לא ידוע כאיש בחינוך או איזה משפיע רוחני, והחזון איש והסאטמאר רב (וכן כל הגדולים האחרים כדוג' הרב מפוניבז' וכו') היו קודם כל גדולים וגאונים, זקנים שראו ולמדו הרבה מהדור שקדם להם ומילאו כרסם בתורה, ודאגו לתורה שלא תשכח אחרי החורבן הנורא ותוהו ובוהו ששרר אז, ובאופן מעשי טרחו ויגעו מעל לכוחותיהם בהשגת מימון להקמת עוד ועוד ישיבות, סמינרים, תתי"ם ובתי ספר, בכל ערי ישראל. שלחו אנשים לעמוד בראשות ישיבה או לפתוח חיידר וכו', העמידו רבנים לערים שונות שיפקחו על הכשרות והנישואין, ועוד הרבה פעולות כדי להעמיד הדת על תילה.
ולא היו צעירים שכותבים בלוגים וטורים שונים, אלא פעלו באופן מעשי בעצמם!

zeevi כתב:החזון איש והסאטמאר רב (וכן כל הגדולים האחרים כדוג' הרב מפוניבז' וכו') היו קודם כל גדולים וגאונים, זקנים שראו ולמדו הרבה מהדור שקדם להם ומילאו כרסם בתורה, ודאגו לתורה שלא תשכח אחרי החורבן הנורא ותוהו ובוהו ששרר אז, ובאופן מעשי טרחו ויגעו מעל לכוחותיהם בהשגת מימון להקמת עוד ועוד ישיבות, סמינרים, תתי"ם ובתי ספר, בכל ערי ישראל. שלחו אנשים לעמוד בראשות ישיבה או לפתוח חיידר וכו', העמידו רבנים לערים שונות שיפקחו על הכשרות והנישואין, ועוד הרבה פעולות כדי להעמיד הדת על תילה.

תעשה שיעורי בית ותברר בבקשה, חלק מהפרטים שהבאת אכן נכונים,
אבל חלקם הם באים מאמונה פשוטה בדברים שלא היו.
אני לא יודע בדיוק מה דם למה.
מה שברור הוא שהיה מדובר בענקי עולם בעלי נפש מעמיקה וכושר מנהיגות ייחודי.

ראשית כל ייש"כ לכל הכותבים שהשקיעו וכתבו באמת דברים יפים וראויים
ואין אני הקטן ראוי להשיב
אך בכ"א לא אמנע טוב ואראה לכם מה שנתפרסם בקונטרס 'כאיל תערוג' על ענייני חנוכה ומילה שי"ל כעת

וזהו ההמשך

על ידי **שש משזר** » 19 דצמבר 2016, 13:43

יצחק הספרן, מה שכתבת אודות אברכים בתוך הישיבה, אכן צדקת מאוד! הלואי ויעשו כן בכל הישיבות.

א יודעלע, מה שכתבת אודות בעלזא והקשבתם לבעיות הדור. לדעתי אי אפשר לדמות את האדמו"ר שליט"א לאדמורי"ם שהיו לפניו. האדמו"ר הנוכחי אכן מבין יותר משאר האדמורי"ם לבעיות הדור, והוא הוא זה שהקדים לכולם בהכל, אם בפסיכולוגיה מודרנית, אם בהכנסת שירה וזמרה בטישים ובכלל, ואם בעוד שלל דברים בהם הורה את הדרך גם לשאר חסידיות. אבל האדמורי"ם זצ"ל לא היו קשובים כ"כ, הגם שהמהרי"ד אכן פתח את העיתון החרדי בגאליציה. ומה שכתבת אודות הבית יעקב בגאליציה, אדרבה, במטותא מינך, תראה לי מ"מ אחד שאכן התייחס לזה בחיוב. ככל שידעתי עד כה, התייחס לזה באופן שלילי [כמו למושג של ישיבה, וכמו למושג של אגודת ישראל, וכמו לעוד הרבה מושגים. בעלזא שלפני השואה היתה מקום 'חניוקית' למהדרין]. יתר דבריך צודקים במאת אחוזים ונהניתי מדבריך.

פאטשיילע, הקדמתי וככה יכולים לראות מהמשך הדברים, שאני ב"ה לא ממורמר והיה לי שם טוב בישיבה. יבוא יהודה המנהל שמכיר אותי היום, ויעיד ע"ז שאני בכלל לא בן אדם ממורמר ומתוסכל. אכן אני לא משתייך לאף חצר, וכפי שהטיב זאבי להגדיר החילוק בין תושבי אמריקה לתושבי ישראל בענין זה [אכן נזכרתי, שכאשר למדתי בארץ, כל החסידים שאלו מיד: לאיזה חסידות אתה משתייך? דבר בלתי שגרתי באמריקה. הייתי בהלם על השאלה הבלתי צפויה והבלתי חשובה בעיני בחור אמריקני].

עוד דבר לפאטשיילע וזאבי, הבאת נתונים מ'בניי' אינם משנים המציאות. גם אני לא מדבר ממני, כי הרי למעשה היה לי שם טוב [אה, תודה לה'ישיבה'...]. אני מדבר מזה, שאף שהמצב הנוכחי די בסדר עבור הרוב, הרי אינו בסדר כלפי המיעוט - שרק הולך ומתרחב עם הזמן. אי לכן אין טעם להביא מעשה פרטי, אלא לראות המציאות המרה שמכל ישיבה - כן, גם ישיבות של חסידיות גדולות, [כולל ישיבת בעלזא שמשם יש לי ג"כ חברים] - ישנם הרבה בחורים שנופלים כי אין להם את הטעם וכו' כפי שהארכנו לעיל עם שאר הניקים.

זאבי, מה שטענת נגד ראטה אינה נכונה מכמה פנים, אבל כבר התייחסתי לזה לעיל. הנקודה היא, שלא איכפת לי בן כמה שנים הוא, וכמה גדול וצדיק וחכם הוא, וכמה כבר פעל בטרם התחיל לדבר. מה שאיכפת לי הוא שני דברים: קבל את האמת ממי שאמרו, ותתייחס לנקודה ולא למוסרו, ושנית - הוא כן 'מאן דאמר' בהיותו בחור חשוב אבל גם מופנם שלא היה יכול להביע כשרונותיו - ובעצם הלך רוחו ונשמתו - בתוככי הישיבה, ולכן הוא מדבר עכשיו מבחינת 'מבשרי אחזה'.

על ידי **שש משזר** » 19 דצמבר 2016, 13:48

תודה רבה לזרעא דיוסף למה שהביא בשם מרנא ורבנא הגראי"ל שליט"א.

אוסיפה נא בזאת, מה ששמעתי מפיו של מו"ר רבי אלימלך בידרמן שאמר לי [אין הדברים מפורסמים באף קלטת! הוא דיבר במקום 'סגור'], שפעם התקשרו אליו מבית הגראי"ל שיואיל נא למסור שיחה באחת מהישיבות של הגראי"ל. כמובן שהרב בידרמן נענה לו [כידוע הוא תלמיד הגראי"ל מפונוביז, ועד היום הוא מתבטל לפניו כעבדא קמא מריה]. לאחר כמה דקות שוב צלצלו לו מבית הגראי"ל, ומסרו לו שהגראי"ל ביקש להודיעו שהוא רוצה שהרב בידרמן ימסור השיחה עם 'אותה התלהבות ווערטלאך חסידית כבכל פעם שהוא מדבר לקהל הטבעי שלו, ולא ישנה כלום מחמת שהוא מדבר אל בחורים ליטאיים'.

הרב בידרמן הוסיף לומר: הגראי"ל פיקח הוא, ורואה עד כמה צריכים בזמנינו ללהט ולהב ושמחה חסידית, אלא שאי אפשר לשנות את הגישה הליטאית לגמרי, אבל ככל שאפשר לתת בהם 'פרישקייט' ושמחה חסידית, הנהו רוצה בכך...!

שש משזר כתב:
א יודעלע, מה שכתבת אודות בעלזא והקשבתם לבעיות הדור. לדעתי אי אפשר לדמות את האדמו"ר שליט"א לאדמורי"ם שהיו לפניו. האדמו"ר הנוכחי אכן מבין יותר משאר האדמורי"ם לבעיות הדור, והוא הוא זה שהקדים לכולם בהכל, אם בפסיכולוגיה מודרנית, אם בהכנסת שירה וזמרה בטישים ובכלל, ואם בעוד שלל דברים בהם הורה את הדרך גם לשאר חסידיות. אבל האדמורי"ם זצ"ל לא היו קשובים כ"כ, הגם שהמהרי"ד אכן פתח את העיתון החרדי בגאליציה. ומה שכתבת אודות הבית יעקב בגאליציה, אדרבה, במטותא מינך, תראה לי מ"מ אחד שאכן התייחס לזה בחיוב. ככל שידעתי עד כה, התייחס לזה באופן שלילי [כמו למושג של ישיבה, וכמו למושג של אגודת ישראל, וכמו לעוד הרבה מושגים. בעלזא שלפני השואה היתה מקום 'חניוקית' למהדרין]. יתר דבריך צודקים במאת אחוזים ונהניתי מדבריך.

אתה צודק שבעלזא היתה לפני השואה מאוד קנאית
(וזה אחד הסיבות שסאטמער נלחמו עימם אחרי השואה)

אבל לענין בית יעקב ידוע שהמהרי"ד כן אחז מזה, ושרה שנירר אף נכנסה אליו לקבל ברכה, ואמר על זה "שילמדו כדי שתדענה להתפלל"
אם תרצה אחפש לך מקור מדויק בספרים שלנו,
אבל קודם כל אי לך https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7 ... 7.99.D7.AA

להלן תגובותי:
קודם אקדים ואומר שאין ביד עיתותי כעת לענות על כל העניינים שעלו כאן לדיון, מנושא אחד התפצל כאן הדיון לכמה וכמה ענפים, ואנסה להגדירם:
א] מצב הדור בדורות הקודמים.
ב] שיטתם ופועלם של החזו"א והסאטמערע רב זצ"ל וגדו"י בדור ההוא.
ג] מה היה פעם החינוך ומה קרה כיום.
ד] האם השיטה הנוכחית מוצלחת ומצליחה או שיש צורך להחליף את שיטת החינוך
ה] האם צריך ראוי או רצוי להשתייך לקהילה או שאין צורך בזה.
ו] האם ומהו ההבדל בין היהדות החרדית בחו"ל לא"י. [הן בבחורים והן באינטרנט.]
ז] ושאלת השאלות: מה רוצה מאיתנו מענדל רוט, האם צריך בכלל להסתכל לכיוונו, האם הוא צודק בכלל, [ומה ההבדל בינו ליואלי ראטה, אם יש].

אני חושב שזהו המפתח שאני יענה לפי זה ואין מוקדם ומאוחר...

= רק שאני לא יכול לענות בבת אחת וברצף, אין לי זמן אחד רצוף לכך לכן אענה הכי רצוף שאני יכול.
אני מתחיל:

א] מצב הדור בדורות הקודמים.
כפי שהטיבו לבאר הן שש משזר והן א יודעלע המצב היה עד כמה שנים לפני השואה שרוב בחורי ישראל לא למדו בישיבות, כ"א והסיבה למה שהוא כתב [או שהלכו ללמוד השכלה \ או שלא, או שסתם ככה], אני לא רוצה להיכנס לזה כי זה לא נוגע למעשה לעניינו ואפשר לפתוח על זה לבד כמה וכמה אשכולות מרתקים, ציינתי רק שגם בישיבות שכן היו ובראשם וואלאז'ין וישיבת חכמי לובלין, למרות שכל מי שלמד בישיבה ובפרט בשני ישיבות אלו שהיו פסגת השאיפות, ומ"מ ישיבות אלו היו מלאים בבחורים שלא שמרו תו"מ רח"ל ולא רק זה, אלא ישיבות אלו [בפרט וואלאז'ין, וגם בסוף ימי ישיבת יח"ל] היו מלאות באפיקורסות עד כדי ש'אם הישיבות' נסגרה מחמת זה [למי שיודע] ואכמ"ל.
כלומר, שרוב הבחורים היו ממילא נסחפים לתנועות שפרחו בימים ההם באירופה, ובראשם הקומוניזם [והבונדיזם] והציונות. ומהמיעוט שכבר כן הלך לישיבות נסחפו ג"כ רבים, אבל אלו שהיו ברובם משכילים מאוד, הם התפקרו בעיקר בשל כפירה ואפיקורסות, שלא כשאר המון הבחורים שהתפקרו בשל היסחפותם לתנועות השונות.

ב] שיטתם ופועלם של החזו"א והסאטמערע רב זצ"ל וגדו"י בדור ההוא.
ויהי אחר המלחמה, לאחר השואה הארורה שכילתה שליש מעמ"י, והגלתה את שארית ישראל הדוויים מאירופה לאר"י ולארה"ב [בעיקר], נחלצו גדו"י ששרדו את השואה הארורה והתחילו להקים דור חדש.
אולי זה לא יפה לומר, אבל המציאות היא שזה היה הזדמנות פז לעצב מחדש את פניה של היהדות הנאמנה, וב"ה הקימו בני ישראל דורות ישרים ומבורכים על טהרת הקודש, נתוספו גדרים וסייגים לשמירת כרם ישראל לבל ישלטו בו זדים וכפי שהטיבו לבאר שש משזר וא יודעלע ואין לי להוסיף דברים של ממש.
[רק שאני חולק על מה שהובא שהסאטמערע רב הוא היה זה שהקים את עולם התורה בארה"ב, כשהוא הגיע לשמה כבר היו כל המוסדות כולם בנויים לתפארת, היה ישיבת תורה ודעת שאז למדו שמה הרבה מהחסידים, והיו בעיקר את מוסדות הצעהלימ'ע רב זצ"ל הגה"צ רבי לוי יצחק גרינוואלד, וגם היו מוסדות חב"ד וישיבת תומכי תמימים, שאז למדו שמה גם בחורים אחרים, ולליטאים פשוט וברור שהיה להם את לעיקוואד ואת רבי אהרן קאטלער זצ"ל, הערה קטנה.]
ב"ה שפועלם הצליח וקם דור חדש שלא ידע את תחלואי הדור ההוא, ההשכלה הארורה נמחתה מע"פ האדמה, הרעפורמים היו רק בארה"ב וגם שמה הם התרחקו והתרחקו מכלל ישראל עד שאין להם שום דבר המחבר את היהדות החרדית איתם, ב"ה.

אני מחכה לתגובות ובעז"ה אני אמשיך בקרוב, תודה רבה וכל טוב.

על ידי **שש משזר** » 19 דצמבר 2016, 23:24

הרבה טועים ומביאים ראי' מישיבת וולוז'ין ששם היו הרבה בחורים שהתדרדרו. הבעיה היא, ששם למדו העילויים וכו' ולכן היה אפשר להתדרדר ג"כ, אבל בישיבות שנפתחו לאחמ"כ [מיר, קמניץ, סלבודקה, נובוהרדוק, ראדין, ברנוביץ', סלונים, קלם, טלז, וכו'] היה המצב כמו בישיבות שלנו: חממה נגד הלך רוח הרחוב. והגם שאף באותן ישיבות היו בחורים שהתדרדרו והתפקרו, זאת היתה כפי שכתבתי לעיל שאז היו השיטות של ה'איזמ'ים שולטים ברחוב, והנסיון היה גדולה מאוד אולי הם צודקים בשיטותם.

ואגב, כבר הערתי לעיל, זאת לא הסיבה שולוז'ין נסגרה. חד וחלק.

לגבי הרב מסאטמר ויהדות ארה"ב, כמובן שקשה לך לקבל את פני הדברים כי בעלזאי אתה, אבל המציאות לא תשתנה. הרב מצעהלים לא היה לו שום מוסדות, אלא היה נותן השגחה על כמה מוצרי כשרות, זהו. ר' אהרן קוטלר היה לו ישיבה של 50 בחורים, כולא האי ואולי, וזהו. ה"ה לענין ישיבות תומכי תמימים, וה"ה לענין ישיבת תורה ודעת שהיה מודרני ולמדו לימודי חול וכו' - הגם שבזה הצילו את הנוער מחילוניות, ואכמ"ל. כבר מזמן עמדתי על זה, שהיו הרבה גדו"י ששינו את פני אמריקה, אבל ה'הלך רוח' האמריקני שינה הרב מסאטמר. הוא היה היחידי שלא נרתע ולא זע מאחוריו, אלא החליט לנטוע מחדש את החרדיות הנושנה, ואף יותר.

על ידי **גיוואלד** » 20 דצמבר 2016, 00:24

עקב שמדבריך נשמע קצת זלזול בגדולים שלזה היה רק 50 בחורים ולגדול אחר היה יותר, אז ידוע שר' אהרן קוטלר זצ"ל היה אחד ממקימי ומצילי הדור ההוא באמריקה, אז מאיפה אתה לוקח שהיה לו רק 50 בחורים, נראה לפי דבריך שאתה חסיד סאטמער, אז שתדע שגם בדור ההוא, כמה בחורים כבר היו?! אולי מאות, אפילו לא אלפי, והמאות האלו התחלקו בין כל גדולי ישראל שהיו בעת ההוא באמריקה, ושהצילו את המצב הרוחני שם.
וגם אל תיכנס אישי לניקים שהוא בעלזער, ולכן קשה לו לקבל וכו' רק תמשיך להישאר ענייני.
תודה והמשך דיון פורה ומעניין.

אני לא כ"כ בקי בהיסטוריה של אמריקה, אבל גם אני יודע מינקותי שלרבי אהרן קוטלר זצ"ל יש חלק גדול בתקומת עולם התורה שם אחרי השואה.
וכמדומה שגם להרה"ק בעל השפע חיים מקלויזנבורג זצ"ל היה חלק גדול בתחיית העצמות היבשות שם, עד שנדחק ע"י ש"ב הרה"ק בעל הדברי יואל מסאטמר זצ"ל, וד"ל ואכמ"ל

על ידי **שש משזר** » 20 דצמבר 2016, 06:52

ב"ה, מצב של סגירת מעגל.
בעבר כבר חשדוני שאני מזרוח'ניק, עכשיו חושדים בי שאני - סאטמרי...
אבל העוקב אחריי יודע שאני לא סאטמרי, לא בובובי, לא ליטאי, לא דל"י, לא ספרדי, ולא... ולא... ובקיצור, כשאני מביע דעתי בנושא זאת לא אומרת שכשאני נוטה לצד אחד הנני כבר חלק מאותו צד.

לעצם הענין, ברור שלרבי אהרן קוטלר, הרבי מקלויזנבורג, ועוד המון צדיקים, היה חלק גדול בתקומת העם לאחר השואה בארה"ב. כמו"כ ברור, שלהרב מבריסק, הרב מפונוביז', הבית ישראל מגור, ועוד המון צדיקים, היה חלק גדול בתקומת העם בארה"ק. אבל אם יש מישהו ספציפי שהצליח להטביע חותמו יותר מכולם, והטביע השקפתו יותר מכולם, וה'רוח' שהכניס הצליח יותר מכולם, הרי הם החזו"א והרב מסאטמר.

אבל האמת היא, שהיות והרב מסאטמר היה חסיד, הרי לא השפיע במישרין כ"כ על המון הליטאי, ולכן היה לו לרבי אהרן קוטלר חלק גדול בתקומת העם באמריקה. אמנם עכ"ז גם עליהם השפיע הרב מסאטמר במישרין, ויותר מזה בעקיפין, וכל הבקי בהיסטוריה לאמיתה יודה לזה. אך כיון שאינו נוגע לעצם הנידון לא אאריך בזה יותר, והתכוונתי כאן רק להצדיק מש"כ, וכלל לא התכוונתי לזלזל ח"ו וכדומה.

שש משזר כתב:ב"ה, מצב של סגירת מעגל.
בעבר כבר חשדוני שאני מזרוח'ניק, עכשיו חושדים בי שאני - סאטמרי...
אבל העוקב אחריי יודע שאני לא סאטמרי, לא בובובי, לא ליטאי, לא דל"י, לא ספרדי, ולא... ולא... ובקיצור, כשאני מביע דעתי בנושא זאת לא אומרת שכשאני נוטה לצד אחד הנני כבר חלק מאותו צד.

לעצם הענין, ברור שלרבי אהרן קוטלר, הרבי מקלויזנבורג, ועוד המון צדיקים, היה חלק גדול בתקומת העם לאחר השואה בארה"ב. כמו"כ ברור, שלהרב מבריסק, הרב מפונוביז', הבית ישראל מגור, ועוד המון צדיקים, היה חלק גדול בתקומת העם בארה"ק. אבל אם יש מישהו ספציפי שהצליח להטביע חותמו יותר מכולם, והטביע השקפתו יותר מכולם, וה'רוח' שהכניס הצליח יותר מכולם, הרי הם החזו"א והרב מסאטמר.

אבל האמת היא, שהיות והרב מסאטמר היה חסיד, הרי לא השפיע במישרין כ"כ על המון הליטאי, ולכן היה לו לרבי אהרן קוטלר חלק גדול בתקומת העם באמריקה. אמנם עכ"ז גם עליהם השפיע הרב מסאטמר במישרין, ויותר מזה בעקיפין, וכל הבקי בהיסטוריה לאמיתה יודה לזה. אך כיון שאינו נוגע לעצם הנידון לא אאריך בזה יותר, והתכוונתי כאן רק להצדיק מש"כ, וכלל לא התכוונתי לזלזל ח"ו וכדומה.

ואני חשבתי שאתה מכיר היסטוריה...
לרבי מצהעלים היה מוסדות, עד שהוא סגר את זה, והם היו המוסדות החסידיים הראשונים שהוקמו שמה, והיה שמה הרבה מוסדות לפני סאטמער, ועוד לפני שהוא השתקע שמה סופית....
עוד הערה: אתה משווה ואומר כל הזמן את החזו"א יחד עם הדברי יואל, תידע רק שהחזו"א נפטר עוד לפני שהדברי יואל הספיק לבסס את מוסדותיו ולהקים את הדור שלאחר השואה. החזו"א נפטר בשנת תשט"ו אם אינני טועה, והדברי יואל הגיע לארה"ב בשנת תשי"ג, לתשומת ליבך...
====
ידעתי שההערה הנ"ל תקפיץ פה הרבה אנשים, אבל לבסוף החלטתי להכניסו ולראות מי יהיה הקופץ, וב"ה שלא טעיתי...

ועכשיו אני אבהיר את דברי: כמובן שהחזו"א הקים הרבה ישיבות וכוללים פה בא"י, על זה אין חולק, בארה"ב אין חולק שמי ש'הכניס' את הציבור לישיבות ברובו זה היה הדברי יואל [משנות הכ' והלאה...] אבל מי היה הראשון ?? על זה אני חולק בתוקף, הסאטמערע רב לא היה הראשון כלל וכלל, לכן אין זה נקרא, 'מי שהקים', אולי הוא היה זה שהפך את זה לנחלת הכלל, אבל רבי אהרן קאטלער וודאי היה לפני זה, וחב"ד גם היו לפני זה, והקלויזנבורגער התחיל בערך באותו זמן של דודו... וגם שלצהעלימער היה מוסדות, אני בטוח בזה, וגם שהוא היה הראשון, לך תברר.

גאליציינער כתב:
שש משזר כתב:ב"ה, מצב של סגירת מעגל.
בעבר כבר חשדוני שאני מזרוח'ניק, עכשיו חושדים בי שאני - סאטמרי...
אבל העוקב אחריי יודע שאני לא סאטמרי, לא בובובי, לא ליטאי, לא דל"י, לא ספרדי, ולא... ולא... ובקיצור, כשאני מביע דעתי בנושא זאת לא אומרת שכשאני נוטה לצד אחד הנני כבר חלק מאותו צד.

לעצם הענין, ברור שלרבי אהרן קוטלר, הרבי מקלויזנבורג, ועוד המון צדיקים, היה חלק גדול בתקומת העם לאחר השואה בארה"ב. כמו"כ ברור, שלהרב מבריסק, הרב מפונוביז', הבית ישראל מגור, ועוד המון צדיקים, היה חלק גדול בתקומת העם בארה"ק. אבל אם יש מישהו ספציפי שהצליח להטביע חותמו יותר מכולם, והטביע השקפתו יותר מכולם, וה'רוח' שהכניס הצליח יותר מכולם, הרי הם החזו"א והרב מסאטמר.

אבל האמת היא, שהיות והרב מסאטמר היה חסיד, הרי לא השפיע במישרין כ"כ על המון הליטאי, ולכן היה לו לרבי אהרן קוטלר חלק גדול בתקומת העם באמריקה. אמנם עכ"ז גם עליהם השפיע הרב מסאטמר במישרין, ויותר מזה בעקיפין, וכל הבקי בהיסטוריה לאמיתה יודה לזה. אך כיון שאינו נוגע לעצם הנידון לא אאריך בזה יותר, והתכוונתי כאן רק להצדיק מש"כ, וכלל לא התכוונתי לזלזל ח"ו וכדומה.

ואני חשבתי שאתה מכיר היסטוריה...
לרבי מצהעלים היה מוסדות, עד שהוא סגר את זה, והם היו המוסדות החסידיים הראשונים שהוקמו שמה, והיה שמה הרבה מוסדות לפני סאטמער, ועוד לפני שהוא השתקע שמה סופית....
עוד הערה: אתה משווה ואומר כל הזמן את החזו"א יחד עם הדברי יואל, תידע רק שהחזו"א נפטר עוד לפני שהדברי יואל הספיק לבסס את מוסדותיו ולהקים את הדור שלאחר השואה. החזו"א נפטר בשנת תשט"ו אם אינני טועה, והדברי יואל הגיע לארה"ב בשנת תשי"ג, לתשומת ליבך...
====
ידעתי שההערה הנ"ל תקפיץ פה הרבה אנשים, אבל לבסוף החלטתי להכניסו ולראות מי יהיה הקופץ, וב"ה שלא טעיתי...

ועכשיו אני אבהיר את דברי: כמובן שהחזו"א הקים הרבה ישיבות וכוללים פה בא"י, על זה אין חולק, בארה"ב אין חולק שמי ש'הכניס' את הציבור לישיבות ברובו זה היה הדברי יואל [משנות הכ' והלאה...] אבל מי היה הראשון ?? על זה אני חולק בתוקף, הסאטמערע רב לא היה הראשון כלל וכלל, לכן אין זה נקרא, 'מי שהקים', אולי הוא היה זה שהפך את זה לנחלת הכלל, אבל רבי אהרן קאטלער וודאי היה לפני זה, וחב"ד גם היו לפני זה, והקלויזנבורגער התחיל בערך באותו זמן של דודו... וגם שלצהעלימער היה מוסדות, אני בטוח בזה, וגם שהוא היה הראשון, לך תברר.

גאליציאנער לא מדברים על 'מי הקים מוסדות' וגם לא על 'מי שיקם את עולם החרדים' אלא יותר על 'מי הכניס את הלך ההשקפה'
גם בארץ החזו"א כלל לא הקים מוסדות, ועם זאת היתה לו השפעה מכרעת על הלך הרוח של העולם החרדי

א יודעלע כתב:
שש משזר כתב:
א יודעלע, מה שכתבת אודות בעלזא והקשבתם לבעיות הדור. לדעתי אי אפשר לדמות את האדמו"ר שליט"א לאדמורי"ם שהיו לפניו. האדמו"ר הנוכחי אכן מבין יותר משאר האדמורי"ם לבעיות הדור, והוא הוא זה שהקדים לכולם בהכל, אם בפסיכולוגיה מודרנית, אם בהכנסת שירה וזמרה בטישים ובכלל, ואם בעוד שלל דברים בהם הורה את הדרך גם לשאר חסידיות. אבל האדמורי"ם זצ"ל לא היו קשובים כ"כ, הגם שהמהרי"ד אכן פתח את העיתון החרדי בגאליציה. ומה שכתבת אודות הבית יעקב בגאליציה, אדרבה, במטותא מינך, תראה לי מ"מ אחד שאכן התייחס לזה בחיוב. ככל שידעתי עד כה, התייחס לזה באופן שלילי [כמו למושג של ישיבה, וכמו למושג של אגודת ישראל, וכמו לעוד הרבה מושגים. בעלזא שלפני השואה היתה מקום 'חניוקית' למהדרין]. יתר דבריך צודקים במאת אחוזים ונהניתי מדבריך.

אתה צודק שבעלזא היתה לפני השואה מאוד קנאית
(וזה אחד הסיבות שסאטמער נלחמו עימם אחרי השואה)

אבל לענין בית יעקב ידוע שהמהרי"ד כן אחז מזה, ושרה שנירר אף נכנסה אליו לקבל ברכה, ואמר על זה "שילמדו כדי שתדענה להתפלל"
אם תרצה אחפש לך מקור מדויק בספרים שלנו,
אבל קודם כל אי לך https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7 ... 7.99.D7.AA

אכן בדקתי וראיתי ששיש דעות שנויות בהקשר לדעתו של המהריד על בית יעקב
וי"א שהתנגדות בגאליציא והתמיכה בפולין
עכ"פ אין זה נוגע לענינינו היום

חבל שאין כאן באשכול "לחצן תודה"
שכן יש כאן כמה וכמה חברים שנהיתי והזדהיתי מאוד עם דבריהם
הכתה והמכתב
פאטשיילע
זאבי
גאליציאנער

כל או"א בשמו הטוב יבורך

ובראשם שש משזר
שהקדיש לנו מזמנו היקר
שאמנם יש לי עוד מה להגיב על דבריו,
אבל גם אני איני יכול להקדיש כ"כ הרבה שעות
אולי בהמשך

על ידי **1010** » 20 דצמבר 2016, 13:24

ברשותכם אתייחס לכמה צדדים, כנראה כמה מהם הם צדדיים, ולא בהכרח קשורים לנושא שבכותרת,
אך יכפר המכפר...

על ידי **1010** » 20 דצמבר 2016, 13:27

שש משזר כתב:ו.
אי התחשבות ברצון היחיד.

עוד דוגמה: רצינו לשחות במים בקיץ הבני ברקי. אהההם... אפשר לשחות בבני ברק? לא. אז כמובן שלפני שלושים שנה לא היו צריכים לזה, אבל היום? אז כמעט חצי מהישיבה היו משתמטים אחת בשבוע, ונסעו עד לפתח תקוה, למקום בשם 'גבעת השלושה', שם יכלו לשחות וללכת לשוויץ... אבל למה??? למה לסגור דברים נורמליים מקרב המחנה? תן להם דברים הללו בנוחיות, בקדושה, ויוטב להם בזה ובבא.

תמיד יש בחורים שרוצים להתאורר קצת יותר מהממוצע, מניסיון [ממה שיש בישיבות שכן מתירות כמה דברים] באם תוציא הישיבה את כל הבחורים אפי' פעם בחודש לסאונה, ירצה הבח' הנ"ל ללכת ביום שלישי לצפות במשחקי כדורגל וכדו'
אלו דברים שאין להם סוף, וטוב שהישיבות עושים את הגבול מוקדם מידי, כך שה"עבריינים" ילכו רק לבריכה, ולא למקומות גרועים מכך.

א יודעלע כתב:
א יודעלע כתב:
שש משזר כתב:
א יודעלע, מה שכתבת אודות בעלזא והקשבתם לבעיות הדור. לדעתי אי אפשר לדמות את האדמו"ר שליט"א לאדמורי"ם שהיו לפניו. האדמו"ר הנוכחי אכן מבין יותר משאר האדמורי"ם לבעיות הדור, והוא הוא זה שהקדים לכולם בהכל, אם בפסיכולוגיה מודרנית, אם בהכנסת שירה וזמרה בטישים ובכלל, ואם בעוד שלל דברים בהם הורה את הדרך גם לשאר חסידיות. אבל האדמורי"ם זצ"ל לא היו קשובים כ"כ, הגם שהמהרי"ד אכן פתח את העיתון החרדי בגאליציה. ומה שכתבת אודות הבית יעקב בגאליציה, אדרבה, במטותא מינך, תראה לי מ"מ אחד שאכן התייחס לזה בחיוב. ככל שידעתי עד כה, התייחס לזה באופן שלילי [כמו למושג של ישיבה, וכמו למושג של אגודת ישראל, וכמו לעוד הרבה מושגים. בעלזא שלפני השואה היתה מקום 'חניוקית' למהדרין]. יתר דבריך צודקים במאת אחוזים ונהניתי מדבריך.

אתה צודק שבעלזא היתה לפני השואה מאוד קנאית
(וזה אחד הסיבות שסאטמער נלחמו עימם אחרי השואה)

אבל לענין בית יעקב ידוע שהמהרי"ד כן אחז מזה, ושרה שנירר אף נכנסה אליו לקבל ברכה, ואמר על זה "שילמדו כדי שתדענה להתפלל"
אם תרצה אחפש לך מקור מדויק בספרים שלנו,
אבל קודם כל אי לך https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7 ... 7.99.D7.AA

אכן בדקתי וראיתי ששיש דעות שנויות בהקשר לדעתו של המהרי"ד על בית יעקב
וי"א שהתנגדות בגאליציא והתמיכה בפולין
עכ"פ אין זה נוגע לענינינו היום

זה היה כלפי אגו"י, שסברו שבגאליצייה אין לעשות את זה, אבל בפולין זה כן נצרך, וכנ"ל בארץ ישראל.

1010 כתב:
שש משזר כתב:ו.
אי התחשבות ברצון היחיד.

עוד דוגמה: רצינו לשחות במים בקיץ הבני ברקי. אהההם... אפשר לשחות בבני ברק? לא. אז כמובן שלפני שלושים שנה לא היו צריכים לזה, אבל היום? אז כמעט חצי מהישיבה היו משתמטים אחת בשבוע, ונסעו עד לפתח תקוה, למקום בשם 'גבעת השלושה', שם יכלו לשחות וללכת לשוויץ... אבל למה??? למה לסגור דברים נורמליים מקרב המחנה? תן להם דברים הללו בנוחיות, בקדושה, ויוטב להם בזה ובבא.

תמיד יש בחורים שרוצים להתאורר קצת יותר מהממוצע, מניסיון [ממה שיש בישיבות שכן מתירות כמה דברים] באם תוציא הישיבה את כל הבחורים אפי' פעם בחודש לסאונה, ירצה הבח' הנ"ל ללכת ביום שלישי לצפות במשחקי כדורגל וכדו'
אלו דברים שאין להם סוף, וטוב שהישיבות עושים את הגבול מוקדם מידי, כך שה"עבריינים" ילכו רק לבריכה, ולא למקומות גרועים מכך.

כנ"ל, ואי"ה כשאגיע לנקודה זו ארחיב בה.

על ידי **zeevi** » 20 דצמבר 2016, 18:05

גאליציינער כתב:
שש משזר כתב:ב"ה, מצב של סגירת מעגל.
בעבר כבר חשדוני שאני מזרוח'ניק, עכשיו חושדים בי שאני - סאטמרי...
אבל העוקב אחריי יודע שאני לא סאטמרי, לא בובובי, לא ליטאי, לא דל"י, לא ספרדי, ולא... ולא... ובקיצור, כשאני מביע דעתי בנושא זאת לא אומרת שכשאני נוטה לצד אחד הנני כבר חלק מאותו צד.

לעצם הענין, ברור שלרבי אהרן קוטלר, הרבי מקלויזנבורג, ועוד המון צדיקים, היה חלק גדול בתקומת העם לאחר השואה בארה"ב. כמו"כ ברור, שלהרב מבריסק, הרב מפונוביז', הבית ישראל מגור, ועוד המון צדיקים, היה חלק גדול בתקומת העם בארה"ק. אבל אם יש מישהו ספציפי שהצליח להטביע חותמו יותר מכולם, והטביע השקפתו יותר מכולם, וה'רוח' שהכניס הצליח יותר מכולם, הרי הם החזו"א והרב מסאטמר.

אבל האמת היא, שהיות והרב מסאטמר היה חסיד, הרי לא השפיע במישרין כ"כ על המון הליטאי, ולכן היה לו לרבי אהרן קוטלר חלק גדול בתקומת העם באמריקה. אמנם עכ"ז גם עליהם השפיע הרב מסאטמר במישרין, ויותר מזה בעקיפין, וכל הבקי בהיסטוריה לאמיתה יודה לזה. אך כיון שאינו נוגע לעצם הנידון לא אאריך בזה יותר, והתכוונתי כאן רק להצדיק מש"כ, וכלל לא התכוונתי לזלזל ח"ו וכדומה.

ואני חשבתי שאתה מכיר היסטוריה...
לרבי מצהעלים היה מוסדות, עד שהוא סגר את זה, והם היו המוסדות החסידיים הראשונים שהוקמו שמה, והיה שמה הרבה מוסדות לפני סאטמער, ועוד לפני שהוא השתקע שמה סופית....
עוד הערה: אתה משווה ואומר כל הזמן את החזו"א יחד עם הדברי יואל, תידע רק שהחזו"א נפטר עוד לפני שהדברי יואל הספיק לבסס את מוסדותיו ולהקים את הדור שלאחר השואה. החזו"א נפטר בשנת תשט"ו אם אינני טועה, והדברי יואל הגיע לארה"ב בשנת תשי"ג, לתשומת ליבך...
====
ידעתי שההערה הנ"ל תקפיץ פה הרבה אנשים, אבל לבסוף החלטתי להכניסו ולראות מי יהיה הקופץ, וב"ה שלא טעיתי...

ועכשיו אני אבהיר את דברי: כמובן שהחזו"א הקים הרבה ישיבות וכוללים פה בא"י, על זה אין חולק, בארה"ב אין חולק שמי ש'הכניס' את הציבור לישיבות ברובו זה היה הדברי יואל [משנות הכ' והלאה...] אבל מי היה הראשון ?? על זה אני חולק בתוקף, הסאטמערע רב לא היה הראשון כלל וכלל, לכן אין זה נקרא, 'מי שהקים', אולי הוא היה זה שהפך את זה לנחלת הכלל, אבל רבי אהרן קאטלער וודאי היה לפני זה, וחב"ד גם היו לפני זה, והקלויזנבורגער התחיל בערך באותו זמן של דודו... וגם שלצהעלימער היה מוסדות, אני בטוח בזה, וגם שהוא היה הראשון, לך תברר.

הדברי יואל הגיע לארה"ב בסוף תש"ו...

zeevi כתב:
גאליציינער כתב: לפני שהוא השתקע שמה סופית....
עוד הערה: אתה משווה ואומר כל הזמן את החזו"א יחד עם הדברי יואל, תידע רק שהחזו"א נפטר עוד לפני שהדברי יואל הספיק לבסס את מוסדותיו ולהקים את הדור שלאחר השואה. החזו"א נפטר בשנת תשט"ו אם אינני טועה, והדברי יואל הגיע לארה"ב בשנת תשי"ג, לתשומת ליבך...
הדברי יואל הגיע לארה"ב בסוף תש"ו...

בלי קשר לטענה שלא ממין העניין של מי קדם למי וכמה
ידוע שהאדמו"ר מסאטמאר הגיע לארה"ב כמה פעמים לפני ה'תשי"ג
אך לא השתקע שם עד תשי"ג והיה בתוכניתו להישאר בארה"ק
וע"כ גם מינוהו לגאב"ד ה'עדה החרדית' בעיה"ק ירושלם
ולבסוף מקושי השעבוד בארה"ק, וממטרת הצלת בני ארה"ב ירד לבבל...

ובדבר הויכוח בעניין מוסדותיו הקדושים של הגה"ק מצעהלים זצ"ל
שמעתי היום לרגל יום ההצלה הלצה נאה ואכתבה כלשונה ובתרגומה:

"דער צעהלים'ער רב האט צוגעשטעלט כשרות אין אמעריקע,
און דער רבי זכותו יגן עלינו, האט צוגעשטעלט ס'זאל זיין ווער ס'זאל דאס עסן..."

ובתרגום חופשי:
הרב ד'צעהלים, הקים עולה של כשרות בארה"ב. והאדמו"ר מסאטמאר ארגן שיהיה מי שיאכל את המוצרים הכשרים...

:lol::

שש משזר כתב: אצא מגדרי ואכתוב באריכות לבאר בטוטו"ד הכל בכל מכל כל, היינו: שיטת ר' יואל ראטה, שיטת ר' מענדל ראטה, שיטת ברסלב בכלליות, שיטת האיז'ביצר, ההתנגדות לשני הראטה'ים, עולם הישיבות שלנו, מה חסר להם, מה קורה לאברכים ולצעירים, בארה"ב ובארה"ק.

ר' ש"ש משז"ר!
הבטחת לנו גם דיון על ברסלב ואיז'ביצא ובינתיים דנת רק בהחזו"א והסאטמערער רביזכותויגנעלינו.
אנא הקדש לנו זמן ותברך על המוגמר כהבטחתך המובאת כאן.

על ידי **משולש** » 21 דצמבר 2016, 15:17

רבותי, החרמתם לגמרי את הונגריה? (אין לי שום קשר משפחתי עם הונגרים).
בקיצור נמרץ: ישיבות הונגריה מזמן החת"ס עד השואה יועדו לכל הבחורים בלי יוצא מן הכלל, אמנם עשו שם הרבה התאמות שיתאימו מצד אחד לבחור הטוב ביותר ומצד שני לבחור החלש ביותר. (לדוגמא, חילקו את הבחורים לשלוש שכבות, מצויינים, בינונים, וחלשים). ואכן שם הישיבות היו מיועדות להיות "חממה" לגדל בעלי בתים יודעי ספר, והם הצליחו די בגדול.

כדאי לעשות מעקב יותר רחב אחרי ההסטוריה של עם ישראל במקומות שונים ולראות את הסכנות, ההתמודדויות, והתוצאות, בכל מקום.
עם זאת חובה לדעת שמצב כמו היום נראה לי שלא היה מעולם, ולכן אין לנו ללמוד כלום מההסטוריה, ולא יודע מה כן צריך לעשות. (מסתבר שזה הדור שעליו נאמר בפסוק "לאחוז בכנפות הארץ, וינערו רשעים ממנה", ומשמיים דואגים שהדור שלנו יהיה "אזלת יד ואפס עצור ועזוב" כי זה העבודה שלנו רח"ל, ועלינו לקבל את הגזירה באהבה).

נ.ב. חושבני שאם רוצים דיון ענייני ופורה חייבים להשתדל לקצר כמה שאפשר, (קצת פחות מ 30,000 תוים) כי אם תכבידו על הקוראים בסוף כולם "ינשרו" מהאשכול הזה.

על ידי **שש משזר** » 22 דצמבר 2016, 05:45

גאליציינער כתב:
שש משזר כתב:ב"ה, מצב של סגירת מעגל.
בעבר כבר חשדוני שאני מזרוח'ניק, עכשיו חושדים בי שאני - סאטמרי...
אבל העוקב אחריי יודע שאני לא סאטמרי, לא בובובי, לא ליטאי, לא דל"י, לא ספרדי, ולא... ולא... ובקיצור, כשאני מביע דעתי בנושא זאת לא אומרת שכשאני נוטה לצד אחד הנני כבר חלק מאותו צד.

לעצם הענין, ברור שלרבי אהרן קוטלר, הרבי מקלויזנבורג, ועוד המון צדיקים, היה חלק גדול בתקומת העם לאחר השואה בארה"ב. כמו"כ ברור, שלהרב מבריסק, הרב מפונוביז', הבית ישראל מגור, ועוד המון צדיקים, היה חלק גדול בתקומת העם בארה"ק. אבל אם יש מישהו ספציפי שהצליח להטביע חותמו יותר מכולם, והטביע השקפתו יותר מכולם, וה'רוח' שהכניס הצליח יותר מכולם, הרי הם החזו"א והרב מסאטמר.

אבל האמת היא, שהיות והרב מסאטמר היה חסיד, הרי לא השפיע במישרין כ"כ על המון הליטאי, ולכן היה לו לרבי אהרן קוטלר חלק גדול בתקומת העם באמריקה. אמנם עכ"ז גם עליהם השפיע הרב מסאטמר במישרין, ויותר מזה בעקיפין, וכל הבקי בהיסטוריה לאמיתה יודה לזה. אך כיון שאינו נוגע לעצם הנידון לא אאריך בזה יותר, והתכוונתי כאן רק להצדיק מש"כ, וכלל לא התכוונתי לזלזל ח"ו וכדומה.

ואני חשבתי שאתה מכיר היסטוריה...
לרבי מצהעלים היה מוסדות, עד שהוא סגר את זה, והם היו המוסדות החסידיים הראשונים שהוקמו שמה, והיה שמה הרבה מוסדות לפני סאטמער, ועוד לפני שהוא השתקע שמה סופית....
עוד הערה: אתה משווה ואומר כל הזמן את החזו"א יחד עם הדברי יואל, תידע רק שהחזו"א נפטר עוד לפני שהדברי יואל הספיק לבסס את מוסדותיו ולהקים את הדור שלאחר השואה. החזו"א נפטר בשנת תשט"ו אם אינני טועה, והדברי יואל הגיע לארה"ב בשנת תשי"ג, לתשומת ליבך...
====
ידעתי שההערה הנ"ל תקפיץ פה הרבה אנשים, אבל לבסוף החלטתי להכניסו ולראות מי יהיה הקופץ, וב"ה שלא טעיתי...

ועכשיו אני אבהיר את דברי: כמובן שהחזו"א הקים הרבה ישיבות וכוללים פה בא"י, על זה אין חולק, בארה"ב אין חולק שמי ש'הכניס' את הציבור לישיבות ברובו זה היה הדברי יואל [משנות הכ' והלאה...] אבל מי היה הראשון ?? על זה אני חולק בתוקף, הסאטמערע רב לא היה הראשון כלל וכלל, לכן אין זה נקרא, 'מי שהקים', אולי הוא היה זה שהפך את זה לנחלת הכלל, אבל רבי אהרן קאטלער וודאי היה לפני זה, וחב"ד גם היו לפני זה, והקלויזנבורגער התחיל בערך באותו זמן של דודו... וגם שלצהעלימער היה מוסדות, אני בטוח בזה, וגם שהוא היה הראשון, לך תברר.

התגובה שלך היא בבחינת "הגם לכבוש את המלכה עמי בבית"...
לכתוב 'היסטוריה', ועוד להתלוצץ על חשבוני 'ואני חשבתי שאתה מכיר היסטוריה', היא בדיחה - על חשבונך כמובן.

אתה מכובד בזה להביא סימוכין לדבריך שהרב מצעהלים פתח מוסדות. ככל שאני יודע - הוא עסק בכשרות [אולי הוא פתח מוסדות במשך הזמן, אבל לא היה מהראשונים], ותו לא.

דיברת מהחזו"א והרב מסאטמר, ונתת שיעורים לדבריך: החזו"א נפטר בתשט"ו, והרב מסאטמר הגיע לאמריקה בתשי"ג. אבל במציאות טעית בשניהם: החזו"א נפטר בתחילת שנת תשי"ד, והרב מסאטמר הגיע לאמריקה ר"ה שנת תש"ז. "היסטוריה", כבר אמרנו?...

הרב מסאטמר אכן לא היה הראשון, ואף פעם לא טענתי שכן. אוסיף ואומר עוד [כן, כי אני מכיר היסטוריה...], שלפני שפתח את מוסדותיו כבר היו רוב הישיבות קיימות, כגון: ישיבת תורה ודעת, ישיבת רבינו יצחק אלחנן, ישיבת ביהמ"ד עליון (כמדומה), ישיבת טעלז, ישיבת רבינו חיים ברלין, ישיבת תומכי תמימים, ישיבת באבוב, ועוד... אבל לכולם היה ברור שאת ה'רוח' החרדי הכניס הרב מסאטמר, שכיוון את כולם לרעיונות שהביא עמו, ולולי רוחו הגדולה היו מתאמריקניזיים [מילה חדשה].

על ידי **שש משזר** » 22 דצמבר 2016, 05:50

מרן ראש הישיבה כתב:
zeevi כתב:
גאליציינער כתב: לפני שהוא השתקע שמה סופית....
עוד הערה: אתה משווה ואומר כל הזמן את החזו"א יחד עם הדברי יואל, תידע רק שהחזו"א נפטר עוד לפני שהדברי יואל הספיק לבסס את מוסדותיו ולהקים את הדור שלאחר השואה. החזו"א נפטר בשנת תשט"ו אם אינני טועה, והדברי יואל הגיע לארה"ב בשנת תשי"ג, לתשומת ליבך...
הדברי יואל הגיע לארה"ב בסוף תש"ו...

בלי קשר לטענה שלא ממין העניין של מי קדם למי וכמה
ידוע שהאדמו"ר מסאטמאר הגיע לארה"ב כמה פעמים לפני ה'תשי"ג
אך לא השתקע שם עד תשי"ג והיה בתוכניתו להישאר בארה"ק
וע"כ גם מינוהו לגאב"ד ה'עדה החרדית' בעיה"ק ירושלם
ולבסוף מקושי השעבוד בארה"ק, וממטרת הצלת בני ארה"ב ירד לבבל...

???
כולכם נעשיתם היסטוריונים? מה לכם אצל היסטוריה, כלך לכם לביהמ"ד...

האדמו"ר מסאטמר לא 'הגיע לארה"ב כמה פעמים לפני ה'תשי"ג', אלא התגורר בקביעות בארה"ב מאז תחילת שנת תש"ז. הוא השתקע שם סופית בשנת תש"ח, מאז קום המדינה היה ברור אצלו שהוא לא יתיישב עוד באר"י. ברור שדבריך לאחמ"כ אינם נכונים היסטורית, כי כבר בשנת תשי"א נתמנה לנשיא עדה"ח [עוד לא גאב"ד, עד פטירת הרב בנגיס בתשי"ג], והתנו עמו שפעם בג' שנים יבקר באר"י [מה שלמעשה לא היה יכול לקיים, אבל זה לא משנה לנידון]. הרי שאז כבר היה ברור לכולם שהוא השתקע סופית באמריקה.

הסיבה שמינוהו לגאב"ד העדה"ח לא נבעה מהשתקעותו באר"י, אלא מחמת כוחו העולה וזורח, ומחמת כוחו בגיוס כספים, ומחמת עוד סיבות שונות.

על ידי **שש משזר** » 22 דצמבר 2016, 05:53

מרן ראש הישיבה כתב:
שש משזר כתב: אצא מגדרי ואכתוב באריכות לבאר בטוטו"ד הכל בכל מכל כל, היינו: שיטת ר' יואל ראטה, שיטת ר' מענדל ראטה, שיטת ברסלב בכלליות, שיטת האיז'ביצר, ההתנגדות לשני הראטה'ים, עולם הישיבות שלנו, מה חסר להם, מה קורה לאברכים ולצעירים, בארה"ב ובארה"ק.

ר' ש"ש משז"ר!
הבטחת לנו גם דיון על ברסלב ואיז'ביצא ובינתיים דנת רק בהחזו"א והסאטמערער רביזכותויגנעלינו.
אנא הקדש לנו זמן ותברך על המוגמר כהבטחתך המובאת כאן.

אה, סליחה. אבל ראית שרק בכדי להגיע לר' מענדל דידן הצטרכתי לכתוב כ"כ הרבה. באמת אין לי פנאי לאשכול ארוך ומנומק בביאור שיטת ברסלב ואיזביצה באופן כללי. זה נושא שיקח לי יותר מדי זמן.

על ידי **1010** » 22 דצמבר 2016, 12:51

שש משזר, חיכיתי שתתיחס להודעתיי

על ידי **שש משזר** » 23 דצמבר 2016, 01:48

אני מודה לדבריך, ולכן לא עניתי כלום.
ברור שכאשר רוצים לשנות גישה - צריכים לשבת ז' נקיים ולברר מוקשים מעלי דרך, אבל לשבת בחיבוק ידים ולא לעשות כלום - אינה הפתרון.

שש משזר כתב:אני מודה לדבריך, ולכן לא עניתי כלום.
ברור שכאשר רוצים לשנות גישה - צריכים לשבת ז' נקיים ולברר מוקשים מעלי דרך, אבל לשבת בחיבוק ידים ולא לעשות כלום - אינה הפתרון.

אני רואה שלא יהיה לי זמן לזה בזמן הקרוב, לכן אני רק אשאל עכשיו: אתה לא חושב שזה צריך להגיע מגדולי הדור, ורק מגדולי הדור ??

על ידי **שש משזר** » 26 דצמבר 2016, 07:59

התשובה שלי באופן אבסולוטי: לא [וכעת אין לי זמן להסביר למה].

אבל ברור שהוא צריך להתייעץ עם גדול בישראל.

מישהו יכול לעזור לי? חשקה נפשי לקרוא את האשכול הזה מראש עד עקב, כי אני עוסק בימים אלו בהקמת פרויקט לצעירים שממש מתאים למה שכתוב כאן. אבל אין ל זמן לקרוא אותו כאן, אלא בנסיעות וכיו"ב, האם יש אפשרות להוריד את כל האשכול לאיזה קובץ שאוכל להדפיס?
תודה רבה מראש.

כבוד הרב כתב:מישהו יכול לעזור לי? חשקה נפשי לקרוא את האשכול הזה מראש עד עקב, כי אני עוסק בימים אלו בהקמת פרויקט לצעירים שממש מתאים למה שכתוב כאן. אבל אין ל זמן לקרוא אותו כאן, אלא בנסיעות וכיו"ב, האם יש אפשרות להוריד את כל האשכול לאיזה קובץ שאוכל להדפיס?
תודה רבה מראש.

אתה יכול להעתיד את זה בהעתק הדבק ולהדביק את זה לקובץ רגיל ותדפיסו אח"כ.
יש עוד דרך יותר נכונה להדפיס את זה ואיני יודע מה היא.

על ידי **zeevi** » 26 דצמבר 2016, 13:51

כבוד הרב כתב:מישהו יכול לעזור לי? חשקה נפשי לקרוא את האשכול הזה מראש עד עקב, כי אני עוסק בימים אלו בהקמת פרויקט לצעירים שממש מתאים למה שכתוב כאן. אבל אין ל זמן לקרוא אותו כאן, אלא בנסיעות וכיו"ב, האם יש אפשרות להוריד את כל האשכול לאיזה קובץ שאוכל להדפיס?
תודה רבה מראש.

כשאתה נמצא בתוך אשכול מסויים, יש למעלה בצד שמאל מדפסת.

על ידי **יאיר** » 26 דצמבר 2016, 14:38

קליק ימני והדפס כל עמ' בנפרד (וכל עמ' מתחלק לכמה עמ' נ"ל).

או קליק ימני ושמור בשם.

אם אתה משתמש בתוסף שהבאתי בעבר שיכול לחבר את כל עמ' האשכול לעמ' אחד ארוך לקריאה ברצף אז מסתמא תוכל להדפיס/לשמור הכל בבת אחת.

הפורומים של אתר לדעת

מי מחובר