היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

המנהלים: יאיר, אחד

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 15:33

לגבי המכתב שכתב ר' גדליה אייזמן בהיותו בחור. הוא בעצמו כותב במכתבו שאינו מבין בעניינים שעליהם מדבר הרב קוק, ושרק קרא את זה בקריאה שטחית. ואתה מנסה לשים את הדעה הזו נגד כל גדולי ישראל. וכן לא יעשה.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 16:34

משולש כתב:לגבי המכתב שכתב ר' גדליה אייזמן בהיותו בחור. הוא בעצמו כותב במכתבו שאינו מבין בעניינים שעליהם מדבר הרב קוק, ושרק קרא את זה בקריאה שטחית. ואתה מנסה לשים את הדעה הזו נגד כל גדולי ישראל. וכן לא יעשה.

הבאתי אותו כדוגמה להערצה אישית לרב קוק, וזה לא היה נגד כל גדולי ישראל כי גם הרוב הגדול של הגדולים שהתנגדו לדעותיו העריץ אישית את הרב קוק למרות המחלוקת החריפה על דעותיו, וכמו גדולים רבים אחרים שהבאתי לפני הרב אייזמן.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 16:48

גדול הדור כתב:
דוד לוי כתב:אז זהו...
כבר נתברר כמה פעמים והדבר ידוע, שרוב הסיפורים מלאים עם שקרים,
ובפרט המכתבים רובם ככולם הם מזוייפים ושקרים, גם יש הרבה מכתבים שנתחדשו לאחרונה מבית היוצר של המסריחיסטים,
וחבל על הוויכוחים.

לא נתברר בשום מקום אלא רק במוחם הקודח של קנאים כמוכם, ואף מכתב ממה שהבאתי לא נתחדש לאחרונה.
דווקא לכם ישנם שקרים וזיופים רבים שבאים להראות כאילו כל הגדולים תומכים בדעתכם.
כמו שלגבי הקיצוניות ביחס לציונות ולמדינה ואי ההשתתפות בבחירות, הדעה הקנאית הקיצונית היא המיעוט שבמיעוט בין כלל גדולי היהדות החרדית, כך גם ביחס לרבנים ציוניים ובראשם הרב קוק שכלל גדולי היהדות החרדית העריצו ביותר וחלקו כבוד רב גם לרבנים ציוניים אחרים כי הם חילקו בין מחלוקת בהשקפה ליחס אישי ופסילת ההשקפה אינה מחייבת פסילה אישית וע"כ אמר הנצי"ב בפתיחתו לחומש בראשית שזו הייתה הבית בבית שני שצדיקי הדור שהיו עוסקים בתורה וגומלי חסדים לא היו ישרים בהליכות עולמים שכל מי שהיה שונה מדעתם היו מתייחסים אליו כאל צדוקי ואפיקורס וזה היה מיסודות שנאת החינם שהחריבה את ביה"ק השני שהייתה קודם כל גם אצל צדיקי הדור, וכך אתם אינכם ישרים בהליכות עולמים ומי שלא מתאים לאג'נדה הקנאים שלכם הוא בהכרח פסול וזו שנאת חינם שבינה לבין דרך יהודית תורנית אמתית אין כל קשר.


והנה הערצתם של גדולי ראשי הישיבות ומשגיחיהן (כולל מגדולי תנועת המוסר):

מרן הגאון הרב ירוחם הלוי לייבוביץ' זצוק"ל (תרל"ג-תרצ"ו) - היה אף הוא מתנגד חריף לציונות אך כתב לרב קוק: 'לכבוד הרב הגאון המפורסם בכל קצוי תבל, סיני ועוקר הרים, צדיק וחסיד, כליל המעלות והטוהר, רשכבה"ג ומרא דארעא דישראל, אדמו"ר הגאון א"י הכהן קוק שליט"א'. ובמכתב אחר: 'הגאון הגדול, נר ישראל, אור עולם, כקש"ת מהרא"י קוק נ"י ויזרח לעולם באורו ותורתו'. בסוף המכתב חתם ר' ירוחם: "והנני המשתחווה לפניו באהבה וברוב הדרת הכבוד." ('אגרות לראי"ה' אגרות שכ"ג, שמ"ב).
במכתב ששלח ר' ירוחם לרצי"ה הקדים ר' ירוחם שורות אלו: "ברוך הבא בשם ה', הו"כ ידיד נפשי הרב הגאון וכו', בנם של קדושים אור ישראל ומאורו, ה"ה כש"ת מהרצי"ה קוק נ"י ויזרח לעולמי עד" ('אגרות לראי"ה', נספחות, 29). רואים הערצה לא רק הערצה גדולה לאב אלא גם הערצה לבן.
כשהספידו את הראי"ה זצ"ל במיר, ניגש ר' ירוחם לספדן ואמר לו: "תאמר ותדגיש, שכל מעשיו היו לשם שמים!" (חוברת 'לכבודה של תורה', עמ' 86).
וכן הגר"ש ישראלי זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב, שכשבא אל ר' ירוחם זצ"ל לקבל ברכת פרידה, לפני עלותו ארצה לישיבת מרכז הרב, אמר לו המשגיח הנערץ: "תגיד בשמי לגאון הרב קוק שיחי', שאני מקנא בעוה"ב שלו, בזכות מה שהוא עושה למען התורה!" ('ליקוטי הראי"ה' ח"ג עמ' 135).

הגאון הרב ברוך דב לייבוביץ זצוק"ל (תר"ל-ת"ש) - היה גם הוא מתנגד חריף לציונות, כתב בראש מכתבו לרב קוק: 'כבוד הגאון האמתי, נר ישראל, עמוד הימיני כקש"ת'. ובמכתב אחר ששלח לרב קוק במחלתו הקשה כתב:
'ב"ה ז' מנ"א תרצ"ה.
החיים והשלום ורפואה שלימה מן השמים, אל כבוד הגאון האמיתי, פאר הדור והדרו, כקש"ת ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, נרו יאיר, שיחי' לאורך ימים ושנים טובים אמן, האב"ד בירושלים עיה"ק תובב"א.
העליון ית"ש יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הקדושה עד בוא משיחנו בב"א, ויחדש כנשר נעוריו ועצמותיו יחליץ, ויקויים בו וקווי הש"י יחליפו כח. ישלח לו רפואה שלימה בתוך שאר חולי ישראל ולכל בשרו מרפא, ויחזקהו ויאמצהו בכל גופו הטהור, ויזכה לראות בגאולתן של ישראל ובבוא משיחנו אמן. והנני בתוך המעתירים להש"י על שלו' וטובו דכ"ג. ישמע הש"י בקשתם ועתירתם, וישמח לבב כ"ג בבריאות טובה וחזקה אמן.
דברי המעתיר להש"י על שלו' וטובו דכ"ג, ישלח דברו וירפאהו במהרה.
ברוך דוב ליבאוויץ
ר"מ בישיבה ה' בית יצחק.'

לעומת מכתבו זה לרב קוק במכתב לרב זוננפלד כתב 'אב"ד בירושלים' ללא ה' הידיעה.

הגאון הרב משה מרדכי אפשטיין זצוק"ל (תרכ"ו-תרצ"ד) - מראשי ישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה ומתרפ"ה בחברון ולאחר פרעות תרפ"ט שם, עברה לירושלים בשם "כנסת ישראל - חברון" המוכרת כישיבת "חברון". בזמן שהותם בארה"ב של חברי המשלחת לארה"ב בתרפ"ד לגיוס כספים למוסדות התורה בארץ ובאירופה שבה היו חברים הרב קוק, הגרמ"מ אפשטיין והגרא"ד כהנא-שפירא מקובנה זצוק"ל הי"ד, יצאו מספר מלעיזים על הראי"ה זצ"ל, כי דרשותיו "אינן על חיזוק התורה". בתגובה פרסמו חברי המשלחת, הרב אפשטיין והרב אברהם דובער כהנא שפירא, את גילוי הדעת הבא ('אגרות לראי"ה' עמ' רנ"ב-רנ"ג):
"מכתב גלוי שנשלח למערכת "קול ישראל" בירושלים עיה"ק תובב"א.
בהיותינו יחד עם חברנו הגאון הגדול האמיתי מוה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א בעבודת הקודש למצוא עזר ותמיכה למוסדות התורה באה"ק ובאירופה, ובראותנו את עבודתו המסורה והפוריה למטרה קדושה זו, הננו מצטערים מאוד ומשתוממים לראות שלמרות מסרו את נפשו לצאת מהארץ לחוץ לארץ בדרך רחוקה כזו, ולמרות עמלו הרב להרמת קרן התורה, נמצאו כאלה שמעיזים להעליב אותו ולהוציא לעז לאמור: שנושא דרשותיו אינו כלל לחיזוק התורה וכו'..."
כשחזר הרב קוק לארץ בשבט תרפ"ה כותב לו הגרמ"מ שכבר היה בארץ ('אגרות לראי"ה', עמ' רס"ו-רס"ז):
'ב"ה יום כ"ב לחודש כסלו תרפ"ה
החיים והברכה להוד כבוד ידיד ה' וידיד בית ישראל, הגאון האמיתי, מופת הדור, אוצר התורה החכמה והיראה, מו"ה ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, הרב הראשי לארץ ישראל... שמחתי על מכתב כבוד הדר"ג, המבשר שלו'... ושב הוא כבר אל ארץ קדשינו, ולעבודתו הקדושה... ויוסיף לו ה' עוז ואיל, לפעול ולעבוד לטובת ארצנו ועמנו ברוח קדשינו. חפצתי מאד לידע מתוצאות הטובות מנסיעתו בלונדון, אכן בטח המה מהדברים הנמסרים בע"פ, וע"כ אחכה לעת שיזכני ה' להתראות בשמחה, אחשוב בע"ה לערך בחצי שבט לבא לאה"ק.
ב"ה ששבתי מדרכי בחו"ש, אך הלחץ והטרדה והמצוקה הקיפוני, ואך לחסדי הנותן ליעף כח, [אקוה] כי יחזקני ויאמצני. הנני בזה ידידו, מוקירו כגאון קדושת ערכו, מקוה להתראות בחו"ש בקרוב, משה מרדכי עפשטיין.
ד"ש באה"ר, לכבוד ידי"נ חתנא דבי נשיאה, בנן של קדושים, הרב הג' איש חמודות, מו"ה ר' ישראל ראבינאויץ שליט"א... והנני מסיים בברכה רבה, בהצלחה בכל מעשי ידיו, ידידו ומוקירו, משה מרדכי עפשטיין.'

המכתב האחרון ששלח הרב אפשטיין לרב קוק היה בתרפ"ט ('אגרות לראי"ה', עמ' שס"ג):
'עה"ק חברון, ז' ניסן תרפ"ט
חג שמח וכשר לכבוד ידי"נ הגאון האמיתי מופת הדור והדרו כש"ת מו"ה ר' אברהם יצחק הכהן שליט"א, הרב הראשי לאה"ק.
קבלתי מכתבו היקר ואפריון נמטי להדר"ג, שרוצה לתרץ דברי קדשו של הגר"א זצוק"ל, שאנכי תמהתי עליו בספרי (על ב"מ) דף י"ג ע"א....


מרן הגאון הרב נתן צבי פינקל ("הסבא מסלבודקה") זצוק"ל (תר"ט-תרפ"ז) - עלה לארץ עם חלק נכבד מישיבת סלובודקה כדי להקים סניף של הישיבה בחברון, כשביקש להעניק סמיכה לתלמידיו, הוא פנה לרב זצ"ל בבקשה שיעניק סמיכה לשני תלמידים אשר "לבשו צורה תורית מוסרית באופן נעלה" ('אגרות לראי"ה', עמ' ש"י):
'בעז"ה שבת להורת לששון לפ"ק
כבוד ועונג רוחני וגשמי להו"כ הגאון הגדול, המפורסם בקצוי ארץ בגאון תורתו, חכמתו וצדקתו, ובנועם מדותיו העמוקות והנשגבות באור התורה, אוהב עם ישראל במסי"נ כו', כקש"ת מרנא הגרא"י הכהן שליט"א אב"ד ור"מ דירושלם עיה"ק.
אחד"ש הדר"ג בכבוד ויקר כמשפט. לא אוכל למנוע א"ע מבלי בוא בכתובים הפעם באשר הדבר נוגע לשני רבנן, הרב הג' הנעלה מר צבי נ"י פוכאוויץ והרה"ג החריף והשנון בכשרון ודעת מר ישראל מאיר נ"י גערוויש, אשר למדו זה כמה בישיבת סלאבאדקע וכעת פה חברון עיה"ק, ושניהם כאחד טובים כי פשטו צורה ולבשו צורה תורית מוסרית באופן נעלה. ויען כי נחוצים המה להשיג סמיכת חכמים, ובכן מצאתי חובה לנפשי גלות דעתי וחפצי כי המה ראוים וראוים לזה, ותקותי כי יתקדש ש"ש בכל מקום היותם.
וע"ז באתי עה"ח כגודל גאון ערכו הרם, העבד ללמודי ד' וחושבי שמו.
נתן צבי פינקעל'

וכן אמר לתלמידו הגר"י הוטנר זצ"ל: "הוא אמנם לא למד בישיבות המוסר, אבל 'ער איז די צורה פון מוסר!' ('הוא הצורה של המוסר!')"

מרן הגאון הרב אליעזר יהודה פינקל זצוק"ל (תרל"ז-תשכ"ה) - בנו המפורסם של "הסבא מסלבודקה" שהתפרסם כראש ישיבת מיר. בדברי תנחומיו על פטירת הרב קוק כתב: "רעדה ופלצות אחזתנו למשמע השמועה הנוראה על האסון הנורא שקרה לנו ולכל בית ישראל ומה נורא השבר לכל בית ישראל בהיעדר מנהיגו וקברניטו הדגול, אשר הקריב תמיד את נפשו לטובת האומה, וברוחב לבבו ואהבת ישראל הטהורה, בגדלותו, בצדקתו וברוחו הכביר היה לסמל השלום...!" ('אגרות לראי"ה', עמ' תקע"ח)

מרן הגאון הרב אברהם שמואל פינקל זצוק"ל - בן "הסבא מסלבודקה שהיה ראב"ד יזנה בליטא. ביקש מהרב קוק אישורי עלייה לו לאביו:
'אברהם שמואל בהגה"צ רנ"צ פינקעל
אב"ד דיעזנא דליטא
בעזהי"ת עש"ק לסדר יציאת מצרים יעזנא
להוד כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם החכם הכולל בכל קדשי ישראל כש"ת מוהר"ר הגרא"י קוק אב"ד דירושלים הקדושה שליט"א עכב"ב.
באתי לבקש מהדר"ג בטח הדר"ג יודע אאמו"ר שליט"א המנהל ומיסד הישיבה הגדולה דסלאבאדקע הגה"צ ר' נתן צבי שליט"א קודם המלחמה יסדתי ישיבה גדולה מבחורים גדולי תורה בפארשט אצל גראדנא הייתי שם מנהל ור"מ אך עבור הסבות המלחמה בטל הדבר עבורי וכעת יושב אני במדינת ליטא בעיר יעזנא לרב להם וכאשר נמצא אני פה גלמוד בלא חבורת ת"ח אשר מילדותי הורגלתי בזה וגם חוץ מזה חפצי מאד מאד להיות בא"י הקדושה והעיקר מונח במוחי תמיד המחשבות להפיץ תורה ויראה בא"י הקדושה במסירות נפש. ע"כ באתי להדר"ג נ"י להציע לי כי כת"ראשר כוונתו במסירות נפש לרומם קרן התורה והיראה בא"י הקדושה כי מציון תצא תורה לכל העולם חשב זאת בלא פניות אשר הדר"ג יבין זאת כי רק יתקשר כת"ר עמי ליסד בירושלים ישיבה גדולה ומפוארה כי גם בהמשך הימים אחרי ביאתי לגבולכם אחשוב להביא גם אאמו"ר שליט"א אשר בעזהי"ת בדורותינו זכה ליסד כמעט כל הישיבות הגדולות ולהעמיד על בסיס נכון וידוע זאת לכל כי נמשכים אחריו בכל מקום אשר הוא נמצא באהבת ובמסירות נפש לו כל בני תורה ואברכים אשר נדבקים הם לאאמו"ר שליט"א. ע"ז אבקש מהדר"ג לכתוב לי מזה אם יסכים לזה עמי ולשלוח לנו רשיון הממשלה עכ"פ אבקש מהדר"ג להשתדל עבורי איזה משרת רבנות או משרה למנהל או ר"מ בישיבה גדולה כן תוכלו לנסות אותי ובעזהי"ת לא להתפאר לי כי חוץ מרוחניות אביא גם תועלת רב בל"נ בגשמיות להישיבה כי אוכל לנסוע בעיירות גדולות ליסוד הישיבה כי בעזה"י אמצא חן גם בדרוש אחכה לתשובתו בכליון עיניים.
ממני אברהם שמואל פינקעל הרב דפה


מרן הגאון הרב יהודה לייב חסמן זצוק"ל (תרכ"ט-תרצ"ו) - המנהל הרוחני של ישיבת חברון ומראשי תנועת המוסר. אף שהתנגד לדעותיו של הרב קוק ולא נמנע מלהוכיחו על כך לשיטתו בפני אחרים, היה מעריץ של הרב קוק כמו "הסבא מסלבודקה" שהיה גם הוא מראשי תנועת המוסר ומראשי ישיבת חברון. סיפר הגאון הרב יעקב בצלאל ז'ולטי זצ"ל, שבהלוויתו של מרן הרב קוק זצ"ל התהלך יחד עם המשגיח ר' יהודה לייב חסמן, והרחוב שליד בית הרב התמלא ברבנים וראשי ישיבות ותלמידי חכמים מירושלים וכל הארץ. אמר לו הרב חסמן ביידיש: "אתה רואה פה כל כך הרבה ראשים, ובכן דע לך, שאנו הולכים ללוות ראש שהיה גדול מכל הראשים האלה יחד." ('לקוטי הראי"ה' א', עמ' 52) וכן הרב ישראל שורין כותב בכרך השני של ספרו "מורי האומה" על לווית הרב: "סמוך לקבר עמד רבי יהודה לייב חסמן, המשגיח של ישיבת חברון, פניו חיוורות כסיד וראשו מורד לארץ. פתאום הרים את ראשו ואמר לכל התלמידים אשר הקיפו אותו: "איר זעט די אלע קעפ וואס זיינען דא, אזא קאפ צונופגענומען לייגט מען יעצט אריין אין קבר!" ("הסתכלו והביטו, רואים אתם את כל הראשים [היו כמו חמישים אלף ראשים], ראש שקול כנגד כל הראשים מורידים עתה לקבר!". שמעתי מפי גיסי הרב יהודה צביק ע"ה, אשר היה באותו מעמד."

מרן הגאון הרב יחזקאל סרנא זצ"ל (תר"ן-תשכ"ט) - כיהן כראש ישיבת חברון לאחר פטירת הגרנ"צ פינקל, לצד שני גיסיו, הרב משה חברון והרב אהרן כהן. היה האחראי לבחירת מקום בא"י לישיבת סלבודקה שעלתה לארץ בתרפ"ד-תרפ"ה ומסיבות שונות בחר בחברון, ולאחר פרעות תרפ"ט היה האחראי למעבר לירושלים. היה גם מראשי ועד הישיבות וחבר מועצת גדולי התורה. היה מעריץ גדול של הראי"ה ככלל צוות הישיבה וגדולי ישראל. סיפר תלמידו, הרב יהושע סלומון: 'מו"ר ראש ישיבת חברון, הגר"י סרנא זצ"ל, היה ממעריציו הגדולים של הראי"ה, והפליג לא פעם בשבחו כגאון וצדיק.' ('ליקוטי הראי"ה' ח"ג עמ' 218). הגר"י סרנא למד ושנה בספריו של הראי"ה, ביניהם הספר 'שבת הארץ'. כשיצא ספרו של הראי"ה 'מוסר אביך', אמר הגר"י בשמחה: "סוף סוף אנו זוכים לפגוש את תורת המוסר של הרב!". כמו כן עודד הגר"י הוצאה לאור של ספרי ביאורים על תורתו של הראי"ה.

מרן הגאון הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל (תרמ"ו-תשל"ו) - במכתב לרב קוק ביום חמישי, כ"ט בניסן תרפ"ה, כותב הרב אברמסקי על הכתרתו כראב"ד פ"ת שלא יצא אל הפועל לאחר פטירתו של הגאון הרב ישראל אבא ציטרון זצ"ל, כשהוא פונה לרב קוק בלשון זו: 'שלמא רבא ובריות גופא לכבוד ידיד ה' ועמו הגאון הגדול המפורסם איש האשכולות פאר הדור וכו' וכו' מוה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א הרב הראשי לא"י והגאב"ד עיר הקודש ירושלים תבב"א'.

מרן הגאון הרב יוסף יהודה לייב בלוך זצוק"ל (תר"ך-תר"ץ) - שנודע כראש ישיבת טלז וכיהן גם כראב"ד טלז, אמנם פורסם מכתב חריף נגד "אורות" בחתימתו לאחר יציאתו לאור בתר"ף, אך התכתב בתרפ"א בידידות רבה עם הגרצי"ה ובמכתב תשובה לרצי"ה משבח את התוכנית להקמת "ישיבת "מרכז הרב" שהרב קוק קרא לה "ישיבה מרכזית עולמית" והרב בלוך מכנה אותה במכתב "ישיבה גדולה עולמית" (המכתב הודפס כנספח ל'אגרות הראי"ה' ג', עמ' ש"ז-ש"ח):
'יוסף יהודה ליב בלאך
אב"ד ור"מ בטלז
בעזהי"ת אור לי"ד שופ"ק תרפ"א
לכבוד הרב הגאון המפורסם מו"ה צבי יהודה הכהן קוק שליט"א שלו' וברכה עד עולם!
אחד"ש באהבה...
ד) ומה מאוד מצאתי לטוב בהרשמים לפרוגרומה ששלח לי כת"ר בדבר יסוד ישיבה גדולה עולמית בירושלים עיר הקודש... הנני מחכה על מכתב מכתר"ה שנית... ואומר שלו' וברכה לכתר"ה כחפצו וחפץ ידידו... מברכו בהצלחה רבה בל מפעלי' למען שמו ית'... יוסף ליב בלאך.'

בנוסף, כשאחד מבחירי תלמידיו בטלז שכונה "העילוי מריטובה" או "אליהו ריטובר", הגאון הרב אליהו יצחק פריסמן זצ"ל, יצא מהישיבה כדי לעלות לארץ ללמוד בישיבת "מרכז הרב", הגריי"ל בלוך ליווהו בצאתו, כבוד נדיר של ראש הישיבה לתלמידיו. ב"מרכז הרב" הפך לבחיר הישיבה שהגרא"א בורשטיין שהספיק ללמד כתשעה חודשים בישיבה עד שנפטר בפתאומיות בי"ט בכסלו תרפ"ו, אמר שהוא התלמיד היחיד המבין את כל דבריו בשיעור (כאן יש להעיר שהרב בורשטיין הכיר את משפחת פריסמן מהשנים שבהן היה ראב"ד ריטובה), ואז היה ב"מרכז" מבחר איכותי ביותר של עילויים מובחרים מישיבות אירופה וגם מישיבות אחרות בירושלים.

מרן הגאון הרב יצחק הוטנר זצ"ל (תרס"ו-תשמ"א) - היה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בדורו שהתפרסם כראש ישיבת רבי חיים ברלין בניו-יורק וכמחבר "פחד יצחק" על התורה והמועדים. היכרותו עם הרב קוק החלה בתרפ"ה כבחור בישיבת "כנסת ישראל" שעלתה מסלבודקה לחברון, ועלה לירושלים מדי פעם ובא לפני הרב קוק ושוחח עמו בדברי תורה והפך לתלמידו אף שחלק על השקפתו הציונית. בתרצ"ב יצא לעיר הולדתו ורשה לביקור משפחתי ולהוצאתו את ספרו הראשון והחשוב "תורת הנזיר" כשהסכמת הרב קוק מתנוססת בראש ההסכמות, ובמכתב הבקשה להסכמה מכ"ב בטבת תרצ"ב כתב הרב הוטנר: 'הוד כבוד אדמו"ר הגאון הגדול, עטרת ישראל וקדושו מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א', וחתם: 'בצפיה למכתב כ"ג (כבוד גאונו) הנני חותם המתאבק בעפר רגליו'. לאחר הוצאת הספר לאור חזר הרב הוטנר לקרבתו של הרב קוק עד נסיעתו לארה"ב לכהן בראשות ישיבת "רבי חיים ברלין".
הרב ישעיה שטיינברגר, מתלמידי הגר"י הוטנר בישיבת רבי חיים ברלין, אמר שהלך בחג סוכות להקביל את פני רבו והוא שם לב בביקורו זה בסוכת רבו לתמונת הרב קוק שקישטה את הסוכה. שאל אותו הרב שטיינברגר על תליית התמונה בסוכה כשבסביבה גרו גם מחוגי המתנגדים לרב קוק. הרב הוטנר השיב לו והפליג רבות בשבחו של הרב קוק ואמר: "הרב היה בקי בכל התורה כולה, בבלי וירושלמי, בנגלה ובנסתר, כל רז לא אניס ליה...!" "הרב היה גדול בתורה, ביראה ובחסידות מכל אותם אשר חלקו עליו!" (כל זאת אינו סותר להערצתו לבן דורו, הגאון ר' יואל טייטלבוים זצ"ל מסטמר, אך הרב הוטנר מהיכרותו האישית והקרובה עם הרב קוק ראה שהיה גדול מכל אלו שחלקו עליו.)
בביקורו של הרב נריה אצל הרב הוטנר בניו-יורק בראשית קיץ תשי"ז אמר לרב נריה: 'הרב היה איש הגר"א!' וכוונתו למה שכתב ב"פחד יצחק" (ר"ה, מאמר י"ד)"הגר"א - איז דער פשט - התיחסות לכל מקצועות התורה מבל להבליט פנים אחד על השני - היקף כללי המאחד את כל חלקי התורה". ועל קשריו על הרב אמר: "הקומה התחתונה שלי... היא הסבא מסלבודקה והקומה העליונה היא הרב קוק!" ו"אלמלא נפגשתי עם הרב קוק הייתי חסר 50% מהווייתי!"
באותו ביקור של הרב נריה, הוא ביקר גם בישיבת ר' חיים ברלין לשמוע שיעור מחשבתי של הרב הוטנר לקראת חג השבועות. כנכנס אחרי כן לחדרו של הרב הוטנר להודות לו על העונג הרוחני, אמר הרב הוטנר בין היתר לרב נריה: "איהר זעהט וויא איך ארבעט-איבער א שטיקעלע 'עולת ראי"ה'." ("ראה איך אני מעבד קטע מ'עולת ראי"ה'.")
וכן התבטא פעם: "איך בין דאך גיווען ביי הרב קוק אונטער זיין טלית קטן!"="הלא הסתופפתי אצל הרב קוק תחת הטלית הקטן שלו!"
הרב מתיתיהו גרינברג מספרינג-וואלי, מתלמידי הגר"י הוטנר, אמר לרב נריה שהגר"י הוטנר קרא למאמריו "הלכות דעות וחובות הלבבות", ואת הביטוי הזה הרב הוטנר לקח ממאמרו של הרב "תחיית הקודש" שנדפס ב'מאמרי ראי"ה' ח"א, עמ' 49 (וכן במאמר "עצות מרחוק" שהודפס בירחון "הפלס" שנת תרס"ב).
ב'ספר הזכרון למרן בעל ה"פחד יצחק" זצ"ל' בחלק התולדות בעמ' ל"ב מובא מאמר אחד על מאמר חז"ל משען לחם זו הלכה משען מים זו אגדה ומפרש שלחם מביא צימאון למים ולא להפך ומקור הדברים ב"ערפילי טהר" (הקובץ השני מכתבי "שמונה קבצים" של הרב קוק שיצא כספר בפני עצמו כבר בחייו של הרב קוק שנתן לו את שמו).
הסברו הנודע של הרב הוטנר על הקשר שבין הודאה על טובה לבין הודאת בעל דין ("פחד יצחק", חנוכה, מאמר ב', אות ה'), מקורו בתחילת 'עולת ראי"ה', על ""מודה אני".
בכ"ח באלול תשכ"ב כתב לרב נריה מכתב תודה על החוברת "רבנו" שהוקדשה לרב קוק ובו כותב הרב הוטנר:
"תשואות חן בעד החוברת רבנו. בעיני חוברת זו היא הופעה כדאית להורות עליה באצבע. שתי כוסות עמדו לפניך בכתיבת חוברת זו... סערת נפש של התבטלות תלמיד לרב... שלות נפש של הערכה שקולה של המורה הגדול. והנה רוחב דעתך הוליד כוס שלישית. אשר לתוכה... הנך עומד ומערה שתי הכוסות הקודמות הסותרות זו את זו, ראה זה פלא, שתי הכוסות... מתמזגות בהתאמה נכונה... קצב אחיד של סערה ושלוה בנשימה אחת. העיניים מפיקות שקט של הסתכלות המוחין, והיד רועדת מחמת האש היוקדת בלב. חילך לאוריתא, חביבי!"
אחרי כן מתייחס למקרה של ביקורת המקרא באוניברסיטה העברית שהוכנסה לשם בניגוד למה שהובטח לרב קוק ובהתייחסו למקרה זה כותב על הרב קוק פעמיים "מרן, נ"ע" ולקראת הסוף 'מרן זצוק"ל'. כלומר גם מההתייחסות למקרה זה רואים את הערצתו הגדולה לרב קוק. ובכל מקרה הוא לא אמר לו בסוף שכנראה לרב זוננפלד זה לא היה קורה אלא אמר, כפי שהוא עצמו כותב במכתב זה, "כנראה שמלבד הנשמה צריך להכיר את הגוף".
וכן במכתב למרן הרצי"ה קוק זצ"ל באותו יום של המכתב לרב נריה, שבו מכנה את הרצי"ה "אלופי ומיודעי" ופונה אליו כ'הדר"ג' ("הדרת גאונו") כתב עד כמה הוא מבין שהיה תלמידו של הרב קוק וכותב:
'הנני בזה להגיד להדר"ג... הנה אמרו חכמים: 'לא קאי איניש אדעתא דרביה עד ארבעין שנין' ולמדים אנו מזה 'אז כאפן צושנל די דעה פון א רבי'ן איז נישט א גוטער סימן פאר א תלמיד'. בבחינה זו הנני מכיר את עצמי עכשו בתור תלמידו של הרב, נשמתו עדן, הרבה יותר מכל אלה שתפסו, כביכול, את תורתו תכך בזיקה ראשונה... התחדשות ההרגשה בתורתו של הרב, היתה מלפפת אותי בכל עת שהותי הפעם בארץ..." ומסיים את מכתבו "בבקשה מיוחדת להתפלל עלי שאזכה להצטרף... לבנין מהלך התורה בארץ. באהבה, יצחק הוטנר.'
ובמכתב לרצי"ה עוד בחיי הרב קוק:
'ואני בעצמי כמעט תמיד רוחשים ולוחשים בי הרהורי געגועים וכיסופים קלים על "ארץ ישראל", אולם לעיתים תכופות יש אשר יתלכדו כולם לשטף אחד ועברוני ושטפוני על כל קרבי ועל כל הוויתי. ולאמיתו של דבר רק אחרי צאתי את הארץ נתחוור לי המושג "ארץ ישראל" לכל מלא היקפו... וכמדומה לי עכשיו שאם אזכה לעלות ולהאחז בה שוב, אדע כבר לנשום באוירה המחכים לגמרי בדרגא אחרת.
ומעין הרגשת סבי דבי אתונה בהריחם בניכר את ריח עפר ארצם ותחי רוחם, הנני מוצא עכשיו בעיוני בספריו של הרב שליט"א (הראי"ה). יש לי הרושם כאילו נתקפל בהם, בעמודיהם, בטוריהם, הרבה הרבה מאוירא דארעא דישראל, ובכל פעם מדי עייני בהם עולה באפי ריחה של ארץ חמדה, וכל כגון דא כולי עלמא מודו דריחא מילתא היא. ברי לי עכשיו שעל ידי מי שלא טעם מטעמה של ישיבת ארץ ישראל לא ניתנו ספרים כאלו להכתב. אותה התפיסה האורגנית את אחדותה הכללית של כנסת ישראל לכל דורותיה ולכל שדרותיה ובכל הופעותיה... וכל אותם סגנוני הציורים ודרכי ההסברה שבהם היא באה לכלל ביטוי בספרים הנ"ל (של הראי"ה) - אי אפשר להם שיוולדו כי אם על הרי יהודה וירושלים. ומכיוון שעמדתי על המומנט המכריע של "ארץ ישראל" החי בכל עורקי מחשבותיהם והשקפותיהם - נכנסו אצלי בהחלט לכלל "תורת ארץ ישראל...'
('אגרות לראי"ה', עמ' תקס"ז)
המכתבים מעידים כאלף עדים על הערצתו קרבתו של הרב הוטנר לרב קוק וכן לבנו הרצי"ה שהרב הוטנר ביקש ממנו להתפלל עליו. (ראו המכתב ב'בשדה הראי"ה', עמ' 437 וב'אגרות לראי"ה', עמ' 47.)

מרן הגאון הרב איסר זלמן מלצר זצוק"ל (תר"ל-תשי"ד) - ראש מוסדות "עץ חיים" בירושלים ובראשם ישיבת "עץ חיים". אמר לרב גרודז'ינסקי בביקור אצלו בהתייחסו לרב קוק: "אנו גדולים עד בריח הדלת שלו!"
אמר על רב אחד שדיבר בגנותו של הרב קוק: "קודם שיתפלל תפילת נעילה כפי שהרב קוק מתפלל מנחה רגילה ואז יוכל לדבר עליו!"
ובהספדיו על הרב קוק אמר ר' איסר זלמן:
"יחיד בדור בגאונותו, ביראתו, בצדקותו ובחסידותו ובמעשיו הגדולים!"
"אבי אבי רכב ישראל ופרשיו... צריך להרגיש, שנפגע עמוד השדרה של כלל ישראל...!"
"במשך תשע שנים, רוב הזמן - ישב הרב וכתב "הלכה ברורה", ולפעמים ממש כאבה היד. מידי פעם, הייתי נכנס לברר עניינים קשים. הרב היה שקוע בעניינים אחרים, אבל מיד כששאלתי, נפתח המעיין, והכול קיבל אור חדש, עד שנדמה שזה עתה עסק הרב בדיוק בסוגיה זו!"
"הלוואי שביום כפור הייתי זוכה להתפלל כמו תפילת הרב בכל יום של חול."
בשנתיים האחרונות הזדמן לנו להיפגש יחד על הכרמל, להתפלל יחד וכו'. במשך שבועות אחדים, היינו בצוותא בחלק גדול מן היום, וניתנה לי אפשרות להתבונן עליו הרבה יותר מאשר בפגישה ארעית. אז ניתנה לי הזדמנות לראות איך נראה פרצופו של אדם שאין לו רגע בלי קדושה!".
וכן כתב לכבוד הוצאה לאור של ספרים של הרב קוק בכ"ח באב תש"ה:
'ב"ה, ירושלים, יום ג' כ"ח לחדש מנ"א שנת תש"ה
הנני בזה להביע את רחשי לבבי ליום הזכרון, במלאת עשר שנים להסתלקות גאון ישראל מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל. נוסף לאשר כבר נודע בכל תפוצות ישראל, עוצם גודלו בכל מקצועות התורה, בהלכה ואגדה, מוסר ודעת, לבד זה היה גדול מאוד בקיום מצות 'ולדבקה בו', שלדבקותו בד' ותורתו, אין מילים להעריך את ערכו.
ראוי לתלמידיו ומוקירי שמו ללמוד ממסירותו בכל לבבו באהבת ד' וישראל עמו, ותשוקתו העצומה לזכות את כל אשר היה ביכולתו להשפיע עליו, בין בדבריו החוצבים להבות אש בדרשותיו ובין בספריו הגדולים כבר אמרו חז"ל אין עושין נפשות לצדיקים שדבריהם הם זכרונם, ובפרט לגאון ישראל כמותו, וראוי לתחזק ולעשות רצון הצדיק, לגמור ולהוציא את כל ספריו הגדולים, אשר עמל עליה ביגיעה עצומה. ואחר חורבן עם ישראל, גדוליו, גאוניו וצדיקיו, אשר עמהם נגנזו הרבה מחדושי תורתם, חובה להשתדל להוציא לאור ספרי גאוני הדור הנמצאים בכתבי יד. ד' ירחם על שארית פליטת עמו וישלח לנו משיח צדקנו ונזכה לראות בנחמת ציון וירושלים במהרה בימינו אמן.
איסר זלמן מלצר.'
(ב'שיחות הראי"ה', עמ' י"ד, "במלאת"-"עצומה"; מעט מובא ב'בשדה הראי"ה', עמ' 96 ו-132)
במכתב עידוד לאדריכל יעקב יהודה שבנה דגם של בית המקדש והתייעץ בעניין עם הרב קוק והרב מלצר, הזכיר הגרא"ז במכתבו את הרב קוק וכה כתב: "...אשר עבודתו עבודת הקודש נעשתה בפיקוח ובהתייעצות תמידית עם גאון ישראל מרן הגרא"י הכהן קוק זצ"ל... ואבדל לחיים גם עימדי..."
הגרש"ז אוירבך זצ"ל שהיה תלמידו אמר לגרמ"צ נריה זצ"ל בשיחה ביניהם על כך שהגרא"ז כינה את הרב קוק "שר התורה" אמר לרב נריה שהגרא"ז היה חסיד של הרב.

מרן הגאון הרב יוסף אליהו הנקין זצ"ל (תרמ"א-תשל"ג) - תלמידו המובהק של הגרא"ז ומתנגד מובהק למדינה היה גם הוא ממעריציו של הרב קוק וכך כתב נכדו הגאון הרב יהודה הרצל שליט"א מפי אברך שלמד עם הגרי"א הנקין בשנתו האחרונה: 'מו"ר הגאון זצלה"ה היה ממעריציו הגדולים של הגרא"י הכהן קוק זצלה"ה ואמר עליו שהיה איש קדוש ופלאי וגדול שבגדולים, ואע"פ שחלקו עליו חבריו בעניין הציונות, הצדק היה אתו.
אמר לי שבדרך כלל דעתו הייתה מסכמת עם דעותיו של הגרא"י קוק זצלה"ה, וכששאלתי אותו על אודות הקמת מדינת ישראל שכידוע התנגד אליה בתוקף. ענה לי שהרב קוק זצלה"ה לא היה סובר להקים מדינה על ידי מלחמה ושפיכות דמים (וזו הייתה סיבת התנגדותו של מורי ורבי' (הדברים הובאו בידי נכדו בשו"ת "בני בנים" חלק שני, חלק המאמרים המצורף בסוף, מאמר א' : 'אמרי הגאון ר' יוסף אליהו הענקין זצ"ל', אותיות י"ח-י"ט, עמ' ר"ט - כך הבנתו של הרב הנקין בדעתו של הרב קוק לגבי הקמת המדינה כפי שהייתה, אך לא כך דעתם של כל גדולי תלמידי הרב קוק כגרי"מ חרל"פ, הגר"י אריאלי, הגאון הרב "הנזיר", ר' אריה לוין ובנו הרצי"ה).

מרן הגאון הרב שלמה זלמן זלזניק זצ"ל - ראש ישיבה בישיבת "עץ חיים" לצד הגרא"ז מלצר, סיפר לגרמ"צ נריה זצ"ל: "פעם אחת ביום שישי אחר הצהריים, הייתי מוכרח לגשת אל הראי"ה לסדר איזה עניין בקשר לישיבה. כשבאתי לביתו וניגשתי לדלת חדרו הקטן בו ישב, למד וכתב, לא דפקתי מייד אלא שמתי אוזן לשמוע אולי הרב לומד, ואין להפריעו. והנה עולה באוזני קול המיה נרגשת... הרב לומד פרקי תנ"ך בהטעמה מרובה, וחוזר עליו ביתר הטעמה. ופתאום קולו עולה והוא חוזר וקורא את הפסוק בהתרגשות גוברת, וכאילו נתגלו לו דברי הנביא בגילוי חדש. הוא עובר לפסוק נוסף, וחוזרים הדברים, והלימוד נמשך. גדלתי בירושלים בין גדולים ויראים, צדיקים וחסידים. ראיתים בלימודם ושמעתים בתפילתם. אבל מעולם לא שמעתי לימוד תנ"ך כזה. היה זה לא לימוד, אלא תפילה. ולא תפילה רגילה, אלא עבודה שבלב. כך מתפללים קדושי עליון בעת רצון, בשעת התעלות, בדחילו ורחימו. עמדתי נרגש וחיכיתי, וגם כאשר נגמר הלימוד, כשנדמה התפילה, עדיין נשארתי עומד רתוק למקומי עד אשר שבה נפשי למנוחתה, ורק אז העזתי לדפוק בדלת. כשנכנסתי היו עוד פני הרב מלאים ריגוש, אולם הוא קיבלני כדרכו במאור פנים, וכשרק שמע את משאלתי הזדרז למלאותה. כשנפרדתי ממנו אמרתי לעצמי: ידעתי שהרב הוא גאון וצדיק, אולם כאן הוא נתגלה לפני כאחד קדמון, שלא מהעולם שלנו... וכל אלה שמרשים לעצמם לבקר את מעשיו או את דבריו, אינם מכירים אותו כלל וכלל. מי שמסוגל ללמוד כך פרק תנ"ך, לא רק שאסור לדבר בו סרה, אלא שאסור גם להרהר אחריו. לא לנו למדוד דרכיו בקנה מידה רגיל, כי גבוה ונשגב הוא מכולנו."
וכן סיפר בנו של הגרש"ז זלזניק, הרב שמעון זלזניק זצ"ל: "אבא ז"ל היה אומר ש'גאון' הוא הרב קוק. ישנם בירושלים ראשי ישיבות גדולים ששיעוריהם טובים מאוד, אבל היקף גדול כזה בכל מקצועות התורה - זה יש רק אצל הרב קוק. והוא הוא הגאון האמיתי".

מרן הגאון הרב אהרן קוטלר זצ"ל (תרנ"ב-תשכ"ג) - כותב בראש מכתבו לרב קוק: 'מעלת כבוד הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי הארץ, פאר הדור, עמוד הימיני, פטיש החזק, מעוז ומגדול לתורה ולדת...".

מרן הגאון הרב אברהם דוב כהנא-שפירא מקובנה זצוק"ל הי"ד (תרל"א-תש"ג) - היה מגדולי הדור הנודעים ונודע בעולם התורה בשו"ת "דבר אברהם". כך סיפר הרב ישראל שורין לרב יואל קטן: "סיפר לי הרב יצחק פייבלזון ז"ל, שהיה מלווהו של הרב מקובנה ר' אברהם דובער כהנא-שפירא בעל ה'דבר אברהם' זצ"ל בשנת תרפ"ד, כאשר הפליג לאמריקה עם הרב קוק זצ"ל במשלחת לגיוס כספים לישיבות (השלישי במשלחת שהיה הרב אפשטיין, ר"י חברון, כבר היה באמריקה): "הגיע ערב שבת באניה עליה הפלגנו, ואחרי שהכין את עצמו הרב מקובנה לְשבת אמר לי: 'בוא וניכנס אל הרב קוק'. הלכנו לתאו של הרב קוק, ומצאנוהו יושב לבוש לבן ועטור שטריימל. אחרי שהתיישבנו התחיל הרב קוק לדבר על קדושת עם ישראל וקדושת ארץ ישראל וקדושת השבת, והמשיך כך כשעה תמימה. כשיצאנו מתאו של הרב קוק היה הרב מקובנה נרגש מאוד, ופנה אליי ואמר: 'אילו היו אומרים לי עכשיו שהרב קוק הוא המשיח - הייתי מאמין'!" הרב שורין הכניס מקרה זה לכרך השני של חיבורו "מורי האומה".
בכ"ג בניסן תרפ"ה כתב ה"דבר אברהם" לרב קוק מכתב ידידות שבו כתב:
'אל הוד כבוד ידידי ואהובי הרב הגאון הגדול פאר הדור והדרו אב (?) התורה והיראה וכו' וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש הרבנים בארץ הקודש...
הגיעוני דבריו החמודים והמסולאים, אמנם באחור זמן, אבל חיבה יתרה [מילה לא ברורה] לי מהם ולהם ויהיו לי לעונג...
'

מרן הגאון הרב אהרן וולקין זצוק"ל הי"ד (תרכ"ה-ת"ש) - התפרסם כרבה של פינסק-קארלין ומחבר שו"ת "זקן אהרן". חיבר גם את "מצח אהרן" על התורה והמועדים, "בית אהרן" על הש"ס, "חשן אהרן" על השו"ע, "סביב ליראיו" על ספר "יראים", ועוד. היה פעיל מאוד בענייני ציבור והיה ממייסדי "אגודת ישראל" ואף נשא דברים בכנס היסוד בקטוביץ בשנת תרע"ג ונשא דברים במעמד. קודם לכן בשנת תר"ע נסע לאנגליה יחד עם רבי אליעזר גורדון ראש ישיבת טלז כדי להניח יסודות לתנועה בלונדון. כמו כן השתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של אגו"י בווינה בתרפ"ג. פעל למען מוסדות התורה באירופה ונסע מספר פעמים לארצות הברית כדי לגייס כספים לקרנות חסד ומוסדות ציבור. בשנת תרצ"ז כתב אגרת שיצאה לכל רחבי עולם התורה בבקשת סיוע לישיבת וולוז'ין עקב מצבה הכלכלי הקשה. היה מתנגד תקיף לציונות ונלחם בהקמת מרכז ציוני בפינסק. למרות זאת היה אהוב על כל גווני הקהילה בפינסק. למד עם הרב קוק בישיבת וולוז'ין והתייחס אליו בהערצה גם לאחר שהתפרסמו דעותיו כמו הדברים שב"אורות" (למעשה כאמור לעיל ולהלן, כך התייחסו לרב קוק כלל גדולי היהדות החרדית, למעט האנטי-ציוניים הקיצוניים ביותר). בחשוון תרפ"ד שלח מכתב לרב קוק כשהיה ראב"ד אמציסלאב שבמחוז מוהילב ברוסיה הלבנה, שבו מבקש ממנו לעזור לשניים מקהילתו שנמצאים בסכנת נפשות, אח"כ כותב שהצליח להשתיק דברים שנאמרו נגדו (נגד הרב קוק) בכינוס הגדול של אגו"י בווינה, ובהמשך בעיקר המכתב שואלו לגבי ההתלבטות שלו במצבו: האם להישאר במקומו או לברוח בגלל המצב הרוחני כשיש לו בנות שעדיף שיהיו רחוקים משערי הטומאה שבמקום הנוכחי כשגם בניו ששלח לישיבות לא יכולים להגיע אליו, ואם לברוח, האם גם לעיר קטנה או לחכות להצעה מעיר גדולה כי בני ביתו רגיעים לעיר כזו (בסופו של דבר התקבל כרב בעיר הגדולה פינסק וכותב לרב קוק על כך בב' בחשוון תרפ"ה):
'אהרן במהרי"ץ ז"ל וואלקין
אב"ד
דאמציסלעוו פלך מולוב
בעה"י יום ב' י"ט לחודש מרחשון תרפ"ד
אישי כהן גדול ידידי חביבי, הרב הגאון הגדול המפורסם לתהלה ולתפארת, פאר ישראל והדרו, כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, מרא דארעא דישראל ביתו וזרעו יתברכו בכל טוב
תיטיב נא עתירתי מאת כ"ג ידידי שליט"א בעד הני תרי אחי ילידי עירנו, הנמצאים כעת באה"ק, איום ונורא מצבם, על תומתם וישרתם באתי להעיד במכתב מיוחד הנשלח בזה, כאשר עיני כ"ג רואות. ולא באתי בזה כי אם לעורר את כ"ג לרחמם בעת צרתם אשר הגיע עד סכנת נפשות, ולדרוש טוב עבורם באיזה מקום ממקומות העבודה נוצרי תאנה מילדותם עד עתה, במסירת נפש, מהראוי שיאכלו גם את פרי הארץ ותבואתה. בידעי היטב את נפש כ"ג כי ישיש לעשות חסד על כל אדם ישר הולך, אבטח כי דבריי הנאמרים ברגש ימצאו מסלות בלבבו הטהור להיות בעזרתם בכל האמצעים אשר בידו.
כגון דא צריך לאודועי, כי בהיותי על הכנסי' בווינא, עלתה בידי לסתום פיות דוברי שקר, הדוברות על צדיק וגאון עתק. פרטי הדברים אוכל להודיע לכ"ג במכתב מיוחד, אם ימצא חפץ בזה.
מצבי אני נבוך כעת הנני עומד על פרשת דרכים ולא אדע מה לעשות... ולזה אבקש את שאהבה נפשי הוא כ"ג שליט"א שיואיל להתענין במצבי ולשלוח לי עצתו הנאמנה להשיבני על ספקותי הללו. א) לצאת לגמרי מפה, או אולי לא טוב אנכי מיתר שלשת מליונים יהודים הנמצאים פה, ואשר בתוכם נמצאו עוד כמה גדולים ויראי ה', ואיני רשאי לעת זקנתי כמעט בלי מצב קבוע מראש. ב) אם לדעתו מחויב אני לברוח אם אקבל הרבנות בעיר קטנה הזאת. או יותר טוב להתישב דירת ארעי, בלא מצב, ולחכות עד שיזמין לי ה' מקום הגון ביותר, כי בהיותי פנוי לגמרי אהי' פנוי יותר להשיג מקום. אחכה לתשובתו.
והנני יוצא מאת כ"ג ברגשי ידידות ואהבה נאמנה ובברכת שלו' וברכה לכ"ג וכאש"ל כנפש ידידו עוז המוקיר רום ערכו מברכו,

בברכת אהרן וואלקין החופ"ק'


מרן הגאון הרב יהודה לייב צירלסון זצוק"ל (תר"ך-תש"א) - מגדולי רבני רוסיה ורומניה. התפרסם כראב"ד קישינב וראש ישיבה שם וכרב הראשי של חבל בסרביה. נולד לגאון הרב משה חיים זצ"ל, ראב"ד קוזלץ שבמחוז צ'רניגוב באוקראינה. בבחרותו למד אצל האדמו"ר מגזע חב"ד הגאון ר' ישראל נח שניאורסון מניעז'ין, בנו של הגאון ה"צמח צדק" זצוק"ל, והוסמך על-ידו לרבנות. בגיל 20 מונה לרבה של פרילוקי ולאחר 28 שנים עבר לקישינב כשהייתה ברוסיה, וכשחבל בסרביה סופח לרומניה בסוף מלה"ע הראשונה קיבל גם את משרת רבו של החבל. רבים מתלמידיו בישיבת קישינב הפכו לאדמו"רים ורבנים. בתחילה היה בתנועת ה"מזרחי" ובתרנ"ג השתתף בועידת הציונים הרוסיים בורשה, אך לאחר שראה שהתנועה הציונית לא מוכנה שכל ענייני הדת החינוך יהיו בידי הצירים הדתיים של התנועה, פרש ממנה, והיה בתרע"ב ממקימי "אגודת ישראל" ונבחר לחבר ב"מועצת גדולי התורה" שלה. אמנם עדיין התייחס בחיוב להתיישבות הציונית ותמך במגביות הציונית ועמד בראש התומכים בהקמת מדינה ליהודים בכינוס הגדול השלישי של אגו"י בתרצ"ז. נהרג בהפצצה אווירית של הגרמנים על קישינב במלה"ע השנייה.
כתב מכתב תשובה לרב קוק שכתב לו על מצבה הקשה של ישיבתו וזה לשונו:
'ב"ה יום כ"ה לחודש אלול שנת תרצ"א
שלום רב לכבוד ידי"נ הרב הגאון האדיר, העומד לנס עמנו וארצנו, פאר הדור כו' וכו' מו"ה אברהם יצחק הכהן נ"י קוק. בתשובה על מכתבו הנשגב הנני מודיעו את צערי העמוק, אשר לבי יכאב ויהמה על המצב הרעוע של ישיבת הדר"ג הקדושה ועל שלרגלי העניות העצומה השוררת בבסרביא בכלל ובעירנו בפרט, אין לאל ידי לעשות מאומה לטובת מוסד נאדר בקודש כזה. יתברך בכוח"ט, כרצון ידידו דוש"ת מלו"ן, יהודה ליב צירלסאהן.
נ.ב. כצאתי מאת פניו הנני מתכוון לשלוח להדרת גאונו בתור מנחה את ספרי "הגיון לב. הנ"ל.'


מרן הגאון הרב יהודה מאיר שפירא זצ"ל (תרמ"ז-תרצ"ד) - ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד מפעל לימוד הדף היומי בתלמוד הבבלי. כתב לרב קוק בתר"ץ בלשון זו: 'חכימא דיהודאי, רב האי גאון ודגול מרבבות קודש, שר התורה ופאר הדור, מרא דארעא דישראל כש"ת אברהם יצחק הכהן שליט"א רב ראשי בא"י'. וכן באותו מכתב מבקש מרב קוק: "יאציל נא כבוד גאון תורתו מהודו עלינו... ישא נא כפיו הטהורות בתפילה ויברך גבולנו בתלמידים הגונים וגדול יהיה כבוד הבית שיגדלו בו תורה ויראה".

הגאון הרב שרגא פייבל מנדלוביץ זצ"ל (תרמ"ו-תש"ח) - שהיה מגדולי היהדות החרדית של ארה"ב וראש ישיבת "תורה ודעת" בניו-יורק, היה מעריץ גדול של הרב קוק וכששמע על פטירת הרב קוק הוא התעלף. הוא למד בקביעות בספר "אורות התשובה". כאן יש לציין שהוא נפטר בג' אלול, באותו תאריך פטירה של הרב קוק.

הגאון הרב יהושע בוימל זצ"ל (נפטר בתשי"א) - מחבר "עמק הלכה" שהוא בעיקר שו"ת ששני חלקיו יצאו לאור בתרצ"ד ובתש"ה ומגדולי רבני ארה"ב. נולד בטארנה (טארנוב) בגליציה ודרום-מזרח פולין ונודע כבר בגיל 9 בכינוי "העילוי מטארנא" (היהודים כינוי אותה גם בשם "טארנע") והוסמך לרבנות בגיל 13 בידי אחד מגדולי הדור אז, הגאון הרב שמואל אנגל מרדומישל זצוק"ל שפגש בו בפונדק והתפעל מאוד מגדולתו התורנית בגיל כה צעיר. תלמיד אביו הגאון הרב נחום זצוק"ל שכיהן 44 שנים כראב"ד שצאווניץ (קראשצינקי). בגיל 24 מונה לראש ישיבת ויז'ניץ וכעבור זמן מה עבר לכהן כראב"ד סלטון בבוקובינה. במלה"ע הראשונה התגלגל לחבל בוהמיה שבצ'כיה ושימש כרב קהילת "מחזיקי הדת" בברונה (שהיהודים קראו לה גם ברין הידועה היום כברנו). בתרפ"ד היגר לארה"ב וייסד את "אגודת ישראל" בארה"ב ושימש כיו"ר ועד הפועל שלה. כן שימש כרב קהילת "עדת ישורון" בויליאמסבורג שברובע ברוקלין בעיר ניו-יורק. כותב למרן הרב זצ"ל:
"אחרי נאחז בשבח הוד גאון תפארתו! את ספריו היקרים אורות התשובה וחבש פאר קבלתי וברכתי עליהם ברכת הנהנין.. ויהי רעוא שיאריך ימים על ממלכתו ויוציא לאור את שאר מעשי אצבעותיו. הנני לוטה פה דאלאר אמעריקאי אחד ואבקש לפני מאוד שישלח לי את שאר ספריו, ויתר אין ביכולתנו, ומאוד חשקה נפשי לראות בתפארת שאר ספריו". (אגרות לראי"ה, רס"א)

מרן הגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל (תרנ"ה-תשמ"ו) - בתגובה לחתן נכדתו, הרב שבתאי רפפורט, שהראה לפניו בהתפעלות הגדרה של הרב קוק, השיב: "מה החידוש, הוא הלא היה גאון הגאונים!" ('ליקוטי הראי"ה' חלק א' עמ' 53-59).

מרן הגאון הרב חזקיה יוסף מישקובסקי זצ"ל (תרמ"ד-תש"ז) - התפרסם כרבה של קרינקי שבפולין. בנו של מרן הגאון חיים לייב מסטאוויסק זצוק"ל וחתנו של מרן הגאון הרב יצחק בלאזר זצוק"ל (מגדולי תנועת המוסר ותלמידי מרן הגר"י ליפקין מסלנט זצוק"ל שייסדה) כשנשא בתחילה את חנה הבכורה ולאחר פטירתה נשא את בריינה. בתרס"ד עלה עם חותנו לארץ לירושלים. בתרע"ג נשלח לבדוק מועמדים מגדולי רבני פולין וליטא למשרת רב הקהילה האשכנזית ירושלים שהייתה ללא רב מפטירת מרן הגר"ש סלנט זצוק"ל בסוף אב תרס"ט. בגלל פריצת מלה"ע הראשונה נשאר בפולין וכיהן כרב בז'אלודוק ובוֶרנובה ומתרפ"ב בקרינקי. בת"ש ברח לווילנה מפני הכיבוש הנאצי. היה סגן יו"ר "אגודת הרבנים" של רבני פולין ורוסיה. מקורבם של הח"ח ורח"ע, שלוחם בענייני ציבור, וממייסדי ועד הישיבות בפולין וליטא שבראשו עמדו השניים. בפרוץ מלה"ע השנייה עבר לווילנה שהייתה בשלטון עצמאי ונבחר להיות נשיא איחוד הרבנים פליטי פולין והיה ממנהיגי פעולות הסיוע לפליטים שהגיעו לווילנה שהעומד בראשם היה ר' חיים עוזר. בניסן תש"א הצליח לחזור לארץ עם חלק ממשפחתו, אך בנו ובתו הנשואים ואחיו ואחיותיו, וכל בני משפחותיהם, נספו בשואה הי"ד. ממייסדי "ועד הישיבות" בארץ יחד עם מרן הגרי"א הרצוג, הגר"מ קרליץ (אחיו הבכור של מרן הגאון החזו"א זצוק"ל) ומרן הגר"ז סורוצקין, זצ"ל. ממובילי ניסיונות ההצלה של היהודים בתקופת השואה ופעולות הסיוע לנותרים אחריה, וכן פעל יחד עם הרב הרצוג להוצאת ילדים יהודים ממנזרים וכנסיות שהוחבאו שם בידי הוריהם כדי שיינצלו מהשמדה. נפטר בצום גדליה ונקבר בהר הזיתים לצד חותנו. על שמו ישיבת "כנסת חזקיהו" שהוקמה בזכרון-יעקב ועברה לכפר חסידים.
ראשית היכרותו עם הרב קוק היה בשנים תרס"ד-תרע"ג שבהן היה בארץ לאחר עלייתו עם חותנו. היכרותו ההיתה דרך הרב חרל"פ שעימו התיידד מאוד והיה חברותא שלו.
במכתב תודה של הרב מישקובסקי לרב קוק על מכתב ברכתו למינוי לרבנות קרינקי מכ"ח באייר תרפ"ב כתב בראשו:
'להארז אשר בלבנון, תפארת ארץ הצבי, נזר ועטרה, הרב הגאון הגדול, נודע ביהודה ובישראל גדול שמו, אוצר כל יקר וסגולה, אבן פינה בציון המצוינת, הכהן הגדול מאחיו, מרן אברהם יצחק הכהן קוק הי"ו, ראש הרבנים ונשיא קרתא קדישא וארעא קדישא. אחדשת"ה.
...מכתבו הטהור מיום כ"ט לחודש העבר ותוכנו רצוף אהבה וכבוד ויקר ברכה מקודש ברכות כהן גדול נשיא ארץ הקודש... תודתו לרום כתר"ה גאון ישראל ותפארתו... יפוצו מעינותיו הטהורות היצאות מקודהק"ד... ויאציל מואור המבהיק והבהיר... יגדל שמו ותרבה השפעתו על כל שדרות עמנו...
והנני אסיר תודה משתחוה מארץ מרחק מול רום גאונו ומתכבד להוקירו כרוב ערכו הנשא.
חזקיהו מישקובסקי
רב דפ"ק הנ"ל.'
('אגרות לראי"ה', מכתב פ' מהדורה הראשונה וקל"ג בשנייה)
וכן כתב במכתב לעורכי הירחון "שערי ציון" בב' אדר תרפ"ד וכן הודפס גם בעתון "קול יעקב" תרפ"ד, גליון כ"ד: 'כבר ידוע למדי בכל תפוצות הגולה צדקתו וגדולתו של מרן ראש הרבנים לא"י מרן הגרא"י קוק שליט"א וכי בכל מעשיו כוונתו אך לשם שמים. מידותיו הנעלות, הלך רוחו וטוהר לבבו המלא אהבה בלי מצרים לכלל ישראל לכל שדרותיו, ועיניו הטהורות רק אל הטוב שבכל דבר יביטו.'

מרן הגאון הרב שמעון יהודה הכהן שקופ זצוק"ל (תר"ך-ת"ש) - מגדולי ראשי הישיבות שהתפרסם בספרו "שערי ישר" ניסה פעמים שונות לעלות לארץ בין השנים תר"פ-תר"צ (הפרטים להלן מובאים בהרחבה עם מקורות במאמר 'עד אשר אמצא מקום במשכנות לאביר יעקב : רבי שמעון שקופ זצ"ל וכהונת ראש ישיבת 'מרכז הרב' - מסורות ועובדות', ב"המעיין" תמוז תש"ע, המופיע גם בכתובת:
http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan- ... asp?id=333).
בין ניסיונותיו ניסה לפעול להעלאת ישיבתו ("שער התורה" בגרודנה) או בגלל חוסר באמצעים לעלות לבדו, ובעניין זה פנה לרב קוק עצמו בב' אדר א' תרפ"א וכותב בראשו: 'לכבוד הרב הגאון הג' פאה"ד כש"ת אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א...'; ניסה להתמנות לראשות ישיבת "עץ חיים" אם הגרא"ז מלצר לא מגיע; פנה לראשי אגודת ישראל בוינה שיקימו ישיבה בירושלים ויקבלוהו כעובד בתוכה; פעל בעניין קבלת משרה תורנית בירושלים אצל הרב זוננפלד שמקורביו הציעו לפני הרב חסמן להקים ישיבה בירושלים, והרב חסמן שיתף בהצעה הזו את הרב שקופ וכתב לרב זוננפלד שהוא מציע שהוא והרב שקופ יקימו יחד את הישיבה; בנוסף ניסה להתמנות לר"מ ואף כראש ישיבה ('ר"מ ראשי') בישיבת "מרכז הרב"; הניסיון האחרון היה להקים ישיבה בתל-אביב.
יש לציין שלגבי הבדיקה לגבי ישיבת "עץ חיים" הוא פנה לגאון הרב ישעיה זאב וינוגרד זצ"ל שהשיב לו בכסלו תרפ"ב שהוא לא יכול להיענות לבקשתו כי הרב מלצר מתכוון להגיע וכותב לרב שקופ: 'דברתי גם עם הגאון מהרא"י קוק שליט"א, שטוב ונכון לפני מעכ"ג שקודם שיבא לירושלים אל המנוחה יסע קודם לאמעריקא, ושם בסיוע של תלמידיו הרבנים הגאונים דשם יעלה בידו ליסד פה עיה"ק ישיבה'. הרב שקופ המשיך לפעול בעניין זה כשראה שהרב מלצר מתעכב וסבר שעדיין הוא יכול להתמנות לראש ישיבת "עץ חיים" במקומו, ובכ"ח כסלו תרפ"ד כתב בעניין זה לרב וינוגרד וביקש בסופו להביא את הבקשה לפני הרב קוק: '...ולהגיש בקשתי להגאון מהרא"י קוק שליט"א, שיהיה בטח כהנא מסייע כהנא, להוציא מחשבתי לאור אם יהיה ביכולתו'. בעניין אפשרות משרת ר"מ ב"מרכז הרב" ואף ראש ישיבה ('ר"מ ראשי'), בחורף תרפ"ו הייתה התכתבות בעניין זה בין הרב שבתי שמואלי, תלמידו לשעבר ותלמיד "מרכז הרב", לבין הגריש"ש: הרב שמואלי שלח מכתב לרב שקופ בכ"ב בכסלו בעניין אפשרות עלייתו לארץ ללמד בה תורה והרב שקופ שלח מכתב תשובה בי"א בטבת שבו מבקש מהרב שמואלי שיברר בעניין אפשרות לקבלו כר"מ ב"מרכז הרב". זמן קצר לאחר מכן אכן קוּדם עניינו של הרב שקופ בידי ידידו הגרח"י מישקובסקי, ששלח לגרי"מ חרל"פ זצוק"ל מכתב ישיר בנושא משרת ראש ישיבה ('ר"מ ראשי') ב"מרכז הרב" בי"ג שבט תרפ"ו. כפי שהוא מציין הוא שלח מכתב בעניין גם לראי"ה עצמו, אך עתה הוא פונה לרב חרל"פ, מעמודי התווך בישיבה, כדי שיסייע לדבר. בהתייחסו להתאמת המשרה לרב שקופ הוא כותב '...כאשר בפטירתו של הגאון הג' אבד"ק טאווריג ע"ה נפקד מקום ר"מ בישיבת 'מרכז הרב', והנה הודיעני ידידי הרב הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר שמעון הכהן שקאפ הי"ו, שנפשו איוותה לעלות לציון ולהרביץ תורה מציון. והנה למותר לדבר בשבחו של הגר"ש הי"ו...' ובהתייחסו למכתב ששלח לרב קוק כתב: 'הצעתי זאת במכתב לפני שבועות אחדים לפני ראש הרבנים לארץ הקודש, הגאון הגדול פאר דורנו מוהרא"י הכהן קוק הי"ו'. הרב חרל"פ השיב על דעת הרב קוק שמשרה זו שמורה לרב קוק עצמו שמעדיף את שיטת הלימוד של הגר"א (המבוססת על בקיאות, היקף וחיבור לפסיקת ההלכה, וכפי דרך רבותיו, הגאון הרב ראובן הלוי לוין מדווינסק זצוק"ל, שאמר לו ש"כל סברה היא חשודה", והגאון הנצי"ב זצוק"ל) על פני שיטת החקירות והסברות. אמנם יש לציין שהגרא"א בורשטיין היה ראש ישיבה, אך כנראה ששיטתו הייתה כשיטה המועדפת על הרב קוק, או שתוך כדי כהונת הגאון מטבריג הייתה נסיגה מדעתו של הרב קוק ש"כוחות הוראה גדולים, חשובים ועצומים, נוסף על הכוחות החשובים שיש לנו מכבר, ילוו אלינו מן הגולה בתור ראשי ישיבות ומורים מובהקים לכל המלאכות השונות ולנצח על כל מלאכת העבודה..." (כפוף כמובן לשיטת הלימוד המועדפת עליו).
מעט לאחר מכן הרב שקופ היה במשא ומתן עם ישיבת "שער השמים" בראשות הגאון הרב חיים יהודה לייב אויירבך זצוק"ל (אבי הגרש"ז זצ"ל שהיה לוקח את בנו זה לרב קוק לשמוע מדבר תורתו): במכתב מי' אלול תרפ"ו, פירט הרב שקופ מגעים שהיו לו באותו זמן עם ישיבת 'שער השמים' בירושלים, והפעם היה זה הרב שקופ שדחה את ההצעה, כיוון שזו ישיבת מקובלים ו"לא משך לבי בזה כ"כ בלי דעת תכונת הרב המנהל". הרב שקופ כבר התייאש מלעלות לארץ, אך בכל מקרה הניסיונות לא היו יכולים להצליח בגלל התנגדותו של הגרח"ע גרודזינסקי שהרב שקופ יעזוב את גרודנה שאליה הגיע בהזמנתו. ומאותה סיבה לא התממשה ההצעה בתרפ"ט להיות ראש הישיבה ב"ישיבת רבי יצחק אלחנן" בניו-יורק, בעת שהותו בארה"ב. בתרצ"ה הוסרה התנגדות הרב גרודזינסקי, ואז שוב ניסה הרב שקופ לעלות לארץ. הרב שקופ ביקש מתלמידו הרב ברוך יצחק לוין לסדר בעבורו ישיבה בתל-אביב, והתנגד לרצון מעריציו בארץ שיעלה ללא משרה תורנית. תלמידו זה עלה לארץ בתרצ"ו לשם כך, והתוכנית כמעט יצאה אל הפועל, אך בוטלה בגלל פטירת חתנו של הרב שקופ, הגאון הרב שרגא פייבל הינדס זצ"ל. הרב שקופ לא רצה שעלייתו תפגע באופן רציני בישיבת "שער התורה" בגרודנה, ורצה להעמיד את חתנו בראשותה, אך הוא נפטר. בחשוון ת"ש רצה שוב הרב לוין להעלות את הרב שקופ לארץ ישראל (לאחר שישיבת גרודנה נסגרה עם פרוץ המלחמה), ואף דאג להשיג עבורו אישור עלייה מגרי"א הלוי הרצוג זצ"ל, אך בט' בחשוון נפטר.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 17:29

משולש כתב:
גדול הדור כתב:אם הרב הוטנר היה בגלוי כותב דברים בשם הרב קוק זה היה מביא מחלוקת גדולה מצד קנאים והדבר היה גורם נזק לספריו,

:lol: :lol: :lol: :lol: :lol: :lol:
איפה היו כל הקנאים כשהרבה גדולים אחרים הזכירו את הרב קוק?

מה הקשר?! כל אחד לפי שיקול דעתו. איך תסביר למשל את בקשת ההסכמה שעצם הבקשה מעיד על הערצתו לר קוק ובהסכמה עצמה כותב 'אדמו"ר עטרת ישראל וקדושו", איך תסביר זאת? כך כותב מי שאינו מעריץ את הרב קוק?! מי שאינו חולק כבוד רב לרב קוק היה מבקש ממנו הסכמה?! ואיך תסביר שהיה בקרבת הרב קוק עד פטירת הרב קוק?
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 17:37

דוד לוי כתב:
בן ארי כתב:ימח שמך

הרה"ק רבי יואל מטייטלבוים מסאטמר זצ"ל לא אמר אף פעם על יהודי ימח שמו,
רק פעם אחת אמר על "קוק" ימח שמו!

בן ארי כתב:אתה גורם רק למחלוקת

הגורם למחלוקת הוא אך ורק המסריחיסט הזה עם שמות הנרדפים שלו "רואה - מרא - גדול".

1. אז זה בדיוק שהרבי מסטמר ואחרים שבדעתו אחרים היו מהמיעוט שבמיעוט מבין כלל גדולי היהדות החרדית מכל החוגים והעדות גם ביחסו הגורף לרבנים ציוניים וגם שקנאות הקיצונית ביחס לציונות ולמדינה ובאי ההשתתפות בבחירות.

2. לא אני הגורם למחלוקת אלא קנאים קיצוניים כמוכם שפוסלים מי שלא חושב כמותם ואינם ישרים בהליכות עולמים ודרך הביאה לחורבן בית שני כדברי הנצי"ב בפתיחה לספר בראשית שצדיקי בית שני שעסקו בתור ובגמ"ח לא היו ישרים בהליכות עולמים והתייחסו למי שלא כדעתם כצדוקי ואפיקורס וזה היה בסיס לשנאת חינם שהייתה הסיבה המרכזית לחורבן ביהמ"ק השני, וכך אתם הקנאים בדיוק הולכים בדרך זזו דרך של מחלוקת ושנאת חנם.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 17:39

משולש כתב:אגרות וכתבים ממורנו המשגיח ר' שלמה וולבה זצ"ל (עניינים שונים קעט עמ' קפה) לגבי ציונות ומדינה הכריעה אצל הגדולים שאנו סומכים עליהם החכמה העמוקה לראות את הנולד בלי אילוציות (דמיונות) סיפר לי ראש ישיבה אחד שהיה במחיצתו של הרב קוק זללה"ה בשעה שנוסדה הרבנות הראשית לארץ ישראל והרב קוק שמח על מאוד כעל צעד נוסף לביאת המשיח, ראש ישיבה זה נסע אז לוילנא ונכנס אל גאון הדור ר' חיים עוזר גרודזינסקי זללה"ה ומצא אותו יושב ובוכה, לתדהמתו מה קרה, ענה ר' חיים עוזר: נודע לי שבארץ ישראל נוסדה הרבנות הראשית מטעם כנסת ישראל מי יודע איזה חורבנות זה יביא לכלל ישראל! הרי שמחה בירושלים ובכי בווילנא על הרבנות הראשית, מי מרחיק ראות? היום נוכח כהונתו של הרב ... (גורן) אנו יכולים לשפוט על זה.

דווקה מהדברים האלו אתה רואה כבוד אישי רב כלפי הרב קוק למרות המחלוקת וכך בדיוק יחסם האישי של כלל גדולי היהדות החרדית לרב קוק, כנמו ר"ש וולבה!
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 18:22

סקאפלער כתב:מי שהרב קוק אצלו הוא "מרן" שלא יגלוש אצלנו בחרדים שילך ויחפש אתרים של חברים שלו.
אצלנו החרדים לא צועקים על מי שכותב עליו ככה

אז זהו שאני מראה שגם רובם הגדול של גדולי החרדים התייחסו לרב קוק כגדול שהגדולים על אף שחלקו בחריפות על השקפתו, והם דווקא צעקו על מי שביזה את הרב קוק.

וכך כתב חתנו של הח"ח בעל "עבודת הקרבנות" בתרפ"ח במכתב נגד הקנאים שכמובן צועקים מזויף על כל מכתב שלא מתאים לדעתם:
'בס"ד, יום ו' עש"ק לסדר "ולא יחללו את קודשי בני ישראל" שנת תרפ"ח לפ"ק.
אם כי תמיד התפלץ ליבי בקרבי בשומעי שאנשים אשר בשם שומרי תורה ומצווה יתיימרו יהינו לבזות את האי גאון וצדיק חסיד ועניו נשיא ארעא קדישא מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א בכ"ז לא יצאתי ברבים להתריע על עלבונה של תורה ביודעי שאדוני מורי וחמי ה'חפץ חיים' שליט"א המוקיר ומחבב מאוד את כבוד מרן הגרא"י הכהן שליט"א שנפשו היה דאבה מאוד עליו בשומעו אודות הרדיפות עליו בכ"ז לא יצא במחאה גדולה ע"ז באומרו כי שתיקה בדברים כאלה ומעוט פרסומם זהו תקנתם להקטין ולמעט בערכם (אם כי דברי שמצה הנוגעים בכבוד מרן הגרא"י קוק שליט"א לא העיז אף אחד לאמר בפניו ומכתבי הפלסתר היה סר עיניו בבוז מבלי לפותחם).
אולם בראותי עכשיו בירחון אשר הופיע (חוברת ניסן דנא) המעיז עוד עצמו להקרא בשם 'בית ועד לחכמים', דברי חירוף וגידוף נוראים על מרן הגרא"י הכהן שליט"א שאסור להעלותם אפילו על הגיליון מצאתי חוב קדוש בנפשי לא לחשות (כמבואר ברמב"ם הלכות ת"ת פ"ו הל' י"א י"ב) שהמבזה ת"ח אין לו חלק לעוה"ב והרי זה בכלל כי דבר ה' בזה ומחוייבים לנדותו, ובפרט על עלבון ובזיון האי גאון וחסיד שאסור לעבור בשתיקה על זה ולצאת ולהתריע על האי עלבונה של תורה ולהצטרף למחאתם והתמרמרותם הגדולה של רבני וגאוני אה"ק והגולה על דברי הנבלה הזאת ולא לראות כבלע את הקודש ח"ו, והשי"ת יסיר חרפה מעל בני ישראל וכבוד התוה"ק ירים.
דברי הכותב בלב כואב ומורתח על כבוד התורה הק' הנתונה לשמצה.
אהרון הכהן חתן הרב הגאון הצדיק בעהמ"ח חפץ חיים שליט"א.'
.

הנה מחאה של גדולי ישראל ומנהיגי הישוב הישן בירושלים שהתפרסמה בטבת תרצ"ג, בעקבות ביזוי הרב קוק:
'מחאה גלויה, מאת ראשי ומנהלי מוסדות התורה והחסד של הישוב הישן והיהדות החרדית בירושלים ת"ו. בהתאסף יחד ראשי מוסדות הקודש של היהדות החרדית בירושלים, עמוד התווך של הישוב הישן בארה"ק, למראה הסכנה הצפויה ח"ו לקיומה של תורה ושלטונה בחיים, ע"י מעשיהם של כנופיית צעירים מחוסרי כל מצפון ורגש אחריות, ונעדרי כל זיק של כבוד התורה, שבשנאתם וקנאתם בגדולי התורה ועמליה בטהרה הרעישו מלחמת פלסתר על רבני ירושלים גאוניה וצדיקיה בכלל, ועל רבנו הגאון הצדיק מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, ראש רבני אה"ק והגאב"ד דפעיה"ק ירושלים ת"ו בפרט, ואחרי שנוכחו לדעת כי כנופיה זו של כותבי הפלסתר הם הם בעלי העתון 'קול ישראל' והם הם התופסים את בית ישראל בליבותם בתור סניפה של "אגודת ישראל" בירושלים, וגדולה החרפה ורבה הכלימה כי הרס זה לבית ישראל בא לנו בעווה"ר תחת השם המזוייף של "יהדות חרדית" והגנת הישוב הישן שמחרפיו אלה מתיימרים ומתחצפים עוד להשתמש בו.
לכן מצאנו חוב קדוש בנפשנו להוקיע את עושי הרשעה האלה לעיני השמש ולהסיר מעל הישוב החרדי את קלון מעשיהם של מחריבי קרתא קדישא אלה. והננו מבקשים את פני רועי ישראל[...] לכלות הקוצים מכרם ד' צבאות.
[...] חלילה להכניס שום רפיון בלב, מפני מעשיהם המקולקלים של איזה כנופיה בעלי ריב ומדון השקועים בפוליטיקה של פירוד לטובת עצמם, והם הקימו והרחיבו מספר נערים קלי עולם רודפי שקר ותוהו להעיז פניהם ברבותינו בדברי דופי, ובמה נחשבו הם, ואין כוחם אלא בכתבי פלסתר שהם מפיצים ברשעתם. אבל ת"ל, כל העדה כולם קדושים, יראי ד' ושומרי תורה ומצוות מכבדי התורה וגדוליה ומגינים במסי"נ על כל קנייניה הקדושים של היהדות החרדית.'

על כרוז נוקב וחריף זה, שאינו משתמע לשתי פנים, חתומים כלל גדולי ירושלים, ראשי הישיבות, ומנהלי המוסדות של הישוב הישן.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 18:35

משולש כתב:ועיי' בספר "ארחות רבנו בעל הקהילות יעקב" להגר"א הורביץ תלמיד מרן ה"קהילות יעקב" [רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצוק"ל] חלק ה' עמ' קעא-קעב מה שכתב שם וז"ל: ספר לי הרה"ג רבי פייבל שטיינברג זצ"ל, מנאמני ביתו של מרן החזו"א זצוק"ל, בליל יוה"כ חזר עם מרן זצוק"ל מבית הכנסת, ושח מרן לרבי פייבל שהרב הראשי של הרבנות הראשית ז"ל [הר' קוק], פרסם מאמר טרף בעתון "היסוד" (מהציונים) (ובאותה שנה נפטר אותו הרב). עוד ספר לי ר"פ, שמרן זצוק"ל אמר לו שבחו"ל לא ידעו מהשקפותיו ומדרכי הרב הנ"ל "ומחשבותיו" שאינן בסדר, שם חשבו שהשקפתו יותר טובה. והוסיף מרן זצוק"ל בשבחו בעת שלמד בוולאז'ין למד הרבה טור ובית יוסף אמנם כאן בארץ רואים שסטה עם מחשבותיו לכיוון לא נכון ואמר מרן לר' לייב שוחט ז"ל מנחלת גנים שאסור לו לסחור עם הביכאלעך של הרב הנ"ל (כונתו כנראה לחוברת המחשבה שלו). וספר לי ר"פ זצ"ל, שזוכר בעת שהרב הנ"ל בא להנחת אבן הפנה לישיבת בית יוסף בב"ב, ובעת שקם לדרוש קם גם מרן זצוק"ל ועמד כל זמן שעמד, ויש תמונה מזה.

עוד אמר לי הרה"ג רפ"ש זצ"ל, שמרן זצוק"ל גם התנגד לזה שאחד הרבנים המפורסמים זצ"ל תלמידו של הרב הנ"ל זצ"ל [הר' יעקב משה חרל"פ] יהיה רב ראשי ומאחורי הקלעים עבד כנגדו והשתדל לבחירתו של הרב הרצוג זצ"ל וגם אצל רבן של כל בני הגולה מרן הגאון רבי חיים עוזר זצוק"ל פעל בכיוון זה. ונימוקו, שמחשבותיו של התלמיד לא בסדר, וכמו דרכו של רבו הנ"ל, ומזה יש לפחד. משא"כ הרב הרצוג". ע"כ מספר "ארחות רבינו"].

דווקא זה שהחזו"א עמד משך כל נאומו של הרב קוק בהנחת אבן הפינה לישיבת "בית יוסף" בבני ברק זה כבוד גדול מאוד, הרבה יותר גדול מאשר היה עומד בתחילת הדברים ובסופם כפי שנהג כלפי שאר גדולי התורה שנאמו במעמד.
שנית, שאלו אותו מדוע שלא ישב, הוא ענה: "די תורה שטייט!" (מיידיש: "התורה עומדת!")
שלישית, לפני כן היה מפגש בין הרב קוק לחזו"א בבית החזו"א כשהחזו"א לבש לקראת המפגש את בגדי השבת שלו.
וכן יש להוסיף כששכב מרן הרב קוק זצוק"ל על ערש דווי, הגאון הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי זצ"ל סיפר לחזו"א על מחלת הרב. כששמע החזו"א על מצבו הקשה של הרב זלגו עיניו דמעות ושלח מיד שליח להודיע לרב קוק שהוא מתכוון לבקרו, אך הרב קוק ענה לשליח: "החזון איש הוא מהשקדנים הגדולים שבדור, ואני חס על ביטול התורה שלו. אנא מסור לו שאני מבקש שיתפלל עלי בביתו."
מכאן אתה למד שהטענות של חרדים כאלו ואחרים כאילו החזון איש אמר על הרב קוק שיהיה בגיהינום שקריות לחלוטין. וכן הטענה שמה שה'חזון אי"ש' לא עלה לירושלים בזמן שהרב קוק היה רב שם זה זו ראיה להתנגדותו האישית לרב קוק, טענה זו אינה נכונה. הרב קוק נפטר שנתיים וחודש ושבועיים וחצי אחרי עלותו של החזון אי"ש לארץ, והחזון אי"ש ביקר בירושלים רק 3 פעמים בעשרים השנים ושמונת החודשים שחי בארץ ולא לפני שמלאו 7 שנים מיום עלייתו ארצה, כך שמה שלא ביקר בירושלים במשך קצת יותר משנתיים שעברו בן עלייתו של החזון אי"ש לפטירת הרב קוק, אין זו ראיה להתנגדות אישית לרב קוק, כיוון שהיו תקופות ארוכות בהרבה שבהן לא ביקר בירושלים, וכאמור, לראשונה עלה לירושלים, לאחר 7 שנים מעלייתו לארץ, כ-5 שנים מפטירת הרב קוק, ועוד כאמור לעיל החוזו"א מבחינתו רצה לבקר את הרב קוק בחוליו אך הרב קוק התנגד כי לא רצה שהחזו"א יפסיק מלימודו הרגיל.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 18:42

משולש כתב:בדרשה שאמר מרן הגר"א וסרמן בלונדון העיד על עצמו ששימש את מרן ה"חפץ חיים" ארבעים שנה ומעולם לא אמר דבר מבלי שבדק קודם אם יש לו הסכמת ה"חפץ חיים" לאומרו. כך שגם אם לא היה תלמיד של מרן ה"חפץ חיים" כלל הרי שכשמגדיר את הר' קוק כ"רשע גמור ומחטיא הרבים במדרגה היותר נוראה" בטוח מרן הגר"א וסרמן כי מרן החפץ חיים מסכים לכך ללא כל ספק היפך כל הבדותות שניסה הרצי"ה קוק למכור לתלמידיו באשר ליחס החפץ חיים לאביו.
"חייו ופועלו של החפץ חיים" (חלק ב' עמ' 771): "רבי אלחנן היה תלמידו המובהק, המקובל והמפורסם של ה"חפץ חיים". הוא נחשב ממשיך דרכו הקרוב והמסור ביותר. מידותיו, מעשיו והנהגותיו, זהירותו, זריזותו וקנאותו הלוהטת, פשטותו, ישרותו ותמימותו היו התגלמות דרכו והשפעתו של ה"חפץ חיים".

ואם כן, אם ר' אלחנן וסרמן אומר על הרב קוק "רשע ומחטיא הרבים", בוודאי שזו דעת רבו המובהק.

בוודאי שזו לא דעת רבו המובהק מפני שחתנו של רבו המובהק מעיד במפורש שחותנו מוקיר ומחבב מאוד את הרב קוק, וזה לא קשור לדברים של הרצי"ה.
ויש לציין שגם חותנו של הרב וסרמן, ר"מ אטלס חלק כבוד רב לרב קוק על אף התנגדותו לציונות והיה מראשי הישיבות הרבים שהמליצו לרב קוק על קבלת תלמידים ל"מרכז הרב" (מדובר אגב דווקא בתלמיד חתנו בברנוביץ שהיה מעוניים מאוד ללמוד ב"מרכז הרב").
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 18:56

משולש כתב:גדול הדור זה לא מי שיש מכתבים מגדולי ישראל שמשבחים אותו אלא מי שכל גדולי ישראל או רובם מבטלים עצמם לדעתו ורואים בו מנהיגם ורבם!!! אף לא אחד מגדולי ישראל התבטל הלכה למעשה כלפי הראי"ה קוק. כולם עמדו מנגד לשיטתו וגם תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם נשארו בצד שכנגדו ואין זכר כמעט לתורתו בשום בית מדרש של תלמידיהם של גדולי ישראל (גם תלמידי הגדולים שהעריכוהו רבות) ועד היום משקלו בעולם התורה הוא אפסי ביחס לכל הגדולים שבדורו והמקומות העיקריים שבהם מזכירים את שמו בתדירות גבוהה הם מקומות שבהם לומדים תורה וקולנוע, תורה ותיאטרון, תורה ואבולוציה, תורה ושירי ביאליק, תורה ושירת סופוקלס, תורה וביקורת המקרא וכד'.

1. כשמשבחים בביטויים מופלגים ביותר המיוחדים לגדולי הדור במכתבי ידידות ומכתבי תורה זה מראה שהתייחסו אליו כאל אחד מגדולי הדור גם אם חלקו על דעותיו. והראיתי גם דברים שהם ביחס של התבטלות כמו "שמה ראיתי מיעוט שכלי לעומת כוחו וגבורתו עד אין חקר" שכותב הגרמ"מ הלפרין שהיה מגדולי המקובלים ומייסדי ישיבת "שער השמים" לגבי ספרו של הרב קוק "ראש מילין", או דברים בסגנון "המשתחווה אל מול קדושתו הרמה" שמופיע בכמה וכמה מכתבים של גדולי עולם כולל מהידועים כמתנגדים חריפים לציונות, או בקשות כמו להעניק סמיכת חכמים לשניים מתלמידיו ("הסבא מסלבודקה") או להאציל מברכתו על הישיבה שפתח (הגרי"מ שפירא מלובלין ומייסד יח"ל) ועוד דברים שונים כאלו המדברים על הערצה אישית גדולה ויחס אל אחד מגדולי הדור על אף שחלקו על דעותיו. וכך כלל גדולי היהדות החרדית התייחסו לרב קוק כקדוש עליון, ציס"ע וגאון אדיר ומגדולי דורו.
2. בישיבות הציוניות הגבוהות כמו "מרכז הרב" וכמו ישיבות ההסדר כמו ישיבת קריית שמונה שבה למדתי וישיבת שעלבים שבה אחי למד לא לומדים קולנוע, לא תיאטרון, לא אבולוציה ולא ביקורת המקרא. וגם בישיבות תיכוניות לומדים תנ"ך לפי הפרשנים המסורתיים ולא לפי ביקורת המקרא.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 19:03

משולש כתב:מרן ה"פחד יצחק" שבתחילה הדפיס את ספרו "תורת הנזיר" עם הסכמת הראי"ה קוק השמיטה מהמהדורות היותר מאוחרות של הספר (כך נמסר מתלמיד חתן ה"פחד יצחק") ובכל ספרי מרן ה"פחד יצחק" לא מוזכר הראי"ה קוק אפילו פעם אחת בניגוד לגדולים אחרים המוזכרים כמו מרן החזו"א, מרן הגרי"ז מבריסק ועוד.

1. לא ה"פחד יצחק" השמיט אלא המו"ל השמיט שלא על דעת המחבר ובלי לשואלו.
וכמו שאמרתי מכתביו לרב נריה ולרצי"ה והתייחסותו למשנת הרב קוק כ"תורת ארץ ישראל" מדברת בעד עצמה ודבריו לתלמידו הרב שטיינברגר מדברים בעד עצמם. וכן מה שתלה בסוכתו את תמונתו של הרב קוק ולא של גדול אחר ובעקבות זאת באה שאלתו של הרב שטיינברגר ותשובתו של ה"פחד יצחק", מדברת בעד עצמה. מהדברים האלו התעלמת!
2. ברור שה"פחד יצחק" לא השמיט בעצמו את ההסכמה מפני שאין כל סיבה ששנים לאחר פטירתו יתייחס אליו אחרת מבחינה אישית מה גם שמכתביו לרב נריה ולרצי"ה מעידים על המשך יחסו המעריץ כלפי הרב קוק ואף התייחסותו למשנת הרב קוק כ"תורת ארץ ישראל".
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 19:33

משולש כתב:מועצת גדולי התורה של אגו"י החליטה כי בכל עניני ארץ ישראל הדעה המכריעה תהיה זו של בית הדין של הגרי"ח זוננפלד, וגם אחרי שנפטר הגרי"ח זוננפלד חיפשו בקדחתנות אחרי מחליף מתאים ואף לא אחד מגדולי ישראל סמך על כך שהראי"ה קוק נמצא בירושלים, ואפילו כשקבלו אנשי הרב קוק על העובדה שמחפשים מחליף לרב זוננפלד בזמן שהראי"ה קוק הוא ה"מרא דאתרא" המשיכו בחיפושים אחר מחליף מתאים.

1. כלל הקהילה האשכנזית ראתה בכל מקרה ברב קוק את רבה של ירושלים, ורק מיעוט מהם היה ב"עדה החרדית" שהוקמה ע"י המעוט שלא קיבל את מינויו של הרב קוק, ובעיני רובם המכריע של רבני ירושלים האשכנזיים, הרב קוק היה מרא דאתרא.
2. רואים במפורש ממכתבים של גדולי עולם לרב קוק התייחסות אליו כאל רבה של ירושלים. חלקם כדי לא להתער במחלוקת התייחסו כך גם לרב קוק וגם לרב זוננפלד, ובכל מקרה זה אומר שהתייחסו בכבוד רב לרב קוק כמו שהתייחסו לרב זוננפלד.


אביא כאן את הדברים המראים התייחסות לרב קוק כאל רבה של ירושלים וגם מגדולים באגו"י וכולל מתנגדים חריפים לדעותיו ולציונות כשלפני כן אביא הקדמה קצרה:

מי שמונה כרבה של ירושלים בתר"ף כיורש של מרן הגר"ש סלנט זצוק"ל (תקע"ה-תרס"ט) הוא מרן הגאון הראי"ה קוק זצוק"ל (תרכ"ה-תרצ"ה), והוא זה שמרן הגרצ"פ פרנק זצ"ל (תרל"ג-תשכ"א) ירש אותו. "העדה החרדית" הוקמה כי אלו שהקימו והיו בה לא הסכימו לרבנות הרב קוק בירושלים כי לא ראו בדרכו, דרך המתאימה לקהילת ירושלים כי היא מודרנית מדי בשבילה בראייתם. הרב זוננפלד מונה כרבה של "העדה החרדית" בירושלים, ובהגדרה רשמית היה גאב"ד "העדה החרדית", ומבחינת "העדה החרדית" בלבד זה היה גם מינוי כ'גאב"ד ירושלים'. אך כפי שנראה להלן כלל יהודי ירושלים ורבניה התייחסו לרב קוק כרבם (כך למשל גם משפחות אויירבך ואליישיב), וכן גדולי ישראל מהעולם היהודי ראו ברב קוק את רבה של ירושלים. כאמור ייתכן שתמכו ברב זוננפלד אך הכירו גם בגדולתו של הרב קוק והתייחסו גם אליו כך כדי לא להתערב במחלוקת. ויש לציין כאן שגם מתנגדי דעותיו ודרכו שלא קיבלו את רבנותו בירושלים עדיין חלקו לו כבוד רב מבחינה אישית כמו הרב זוננפלד עצמו שלא התייחס לרבנות הרב קוק בירושלים אך עדיין התייחס בכבוד רב לרב קוק למרות שראה בדבריו כמו ב"אורות "רוח הכפירה" ובמפגשים ביניהם ברחוב או באירוע דיבר עימו בכבוד רב כפי שכבר הבאתי שהעידו על מקרים כאלו בין השאר ה"פחד יצחק", רא"ד אויירבך (דוד של זה מטבריה ואחי הגרש"ז) ר"י "אור שמח" ורב שכונת בקעה, הרב מסטרטין-ירושלים (רי"ש מוריה [ברנדויין]), רמ"י אושפיזאי מר"ג, רא"ח בביוף שהיה ממשמשיו של הרב זוננפלד, וסבו ואבי אמו של הרב גדליה אהרן קניג העיד כמו שכתב הרב קניג לרב נריה שבסעודת פדיון בן הרב זוננפלד שם ידיו תחת הכוס שבירך עליו הרב קוק וליקק את טיפות היין שנטפו על ידיו מהכוס הזו.

במכתב למשלחת הרבנים שיצאה לארה"ב בתרפ"ד מטעם מוסדות התורה בירושלים וליטא כדי להתרים בעבורם כתב מרן הגאון הרב ישראל מאיר הכהן קגן (הח"ח) מראדין זצוק"ל (תקפ"ט/תקצ"ט-תרצ"ג) בראשו:
'לכבוד הרבנים הגאונים הגדולים
מהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק נ"י אב"ד דעיה"ק ירושלים,
מו"ה אברהם דוב שפירא נ"י אב"ד דקאוונא,
ומו"ה משה מרדכי אפשטיין אב"ד דסלאבאדקה.'
רואים ממכתב זה שהח"ח מתייחס לרבנות הרב קוק בירושלים כמו רבנותם של הרב שפירא בקובנה והרב אפשטיין בסלבודקה. וכן מזה שהרב קוק עמד בראש המשלחת הרבנית הזאת שיצאה מטעם מוסדות התורה בירושלים, מוכח שרוב ככל רבני ירושלים וראשי הישיבות בה תומכים ברב קוק ורואים בו את רבם ומנהיגם, וכן יש לציין שבפרידה לפני צאת הרב קוק לארה"ב השתתפו בין השאר מרנן הגאונים זצוק"ל נציגי הישיבות "עץ חיים" (הרי"מ טיקוצ'ינסקי), "תורת חיים" (הרב זרח אפרים אפשטיין), "מאה שערים" (הרי"ג הורוביץ שכיהן גם כרב השכונה), "חיי עולם" (הרב אלימלך רובינשטיין) ו"שער השמיים" (הרחי"ל אויירבך), הגר"א פילוסוף זצ"ל כנציג הרבנים הספרדיים, הרב חיים מן זצ"ל כנציג ועד המלמדים ונציגי "הועד הכללי - כנסת ישראל". בעתון החרדי "קול יעקב" כתבו בראשית דבריהם על הפרידה:
"היהדות החרדית כולה על רבניה, ומלמדיה ולומדיה, עסקניה וראשי ישיבותיה, היתה עסוקה בנסיעתו של ראש הרבנים לארץ ישראל, הגאון רבנו אברהם יצחק הכהן קוק, לאמריקא, לשם החזקת הישוב הקדוש בארץ ישראל ומוסדותיה הדתיים. כולם התחרו להנעים לרבנו הגדול את פרידתו מארצנו הקדושה חביבת-נפשו ודאגו להכשיר לו את הנסיעה בכל האפשר."
להשלמה אביא כי לאחר חזרת הרב קוק מארה"ב נערכה אספת רבנים וראשי מוסדות תורה בבית "הועד הכללי - כנסת ישראל" ובין הדברים הכרוז שפורסם בעקבות האספה הייתה התייחסות לעניין זה:
'האספה כלה מביעה את רגשי תודתה והערצתה לכבוד מרן ראש רבני א"י הגאון רא"י קוק שליט"א על מס"נ לטובת מוסדות התורה והדת באה"ק וכתותו את רגליו בארצות אמריקא לקיומה של תורה בארץ ובגולה ומכירה את פעולותיו הכבירות לחזוקם של מוסדות התורה.'
על הדברים חתומים 24 מרבני ירושלים ומנהלי מוסדותיה.

כמו כן חתנו של הח"ח, הגאון הרב אהרן הכהן זצ"ל בעל "עבודת הקורבנות", במכתב שבו הודה לרב קוק בתרפ"ג על שסידר לו ולמשפחתו אשרת עלייה לארץ וכן שאל אם גם השיג משרה בשבילו לפרנסת משפחתו ובירר האם הקים את ישיבת "תורת כהנים" שרצה להקים שתעסוק בעבודת הכהנים במקדש, וכן מבקש מהרב קוק הסכמה על קונטרס על סדר קרבן פסח שחיבר כחלק שני מספרו "עבודת הקרבנות" ששלח לו כחודש לפני כתיבת המכתב הזה, מתייחס אליו כרבה של ירושלים:
אהרן הכהן
אב"ד דק"ק גאוואשווענצא פלך ווילנא
בע"ה יום ב' ה' ויגש שנת תרפ"ג
כל טוב סלה אל כבוד ידיד ה' וידיד נפש כל חי, הרב הגאון הגדול, נר ישראל, נזר תפארת עדת ישורון, גודר גדר ועומד בפרץ, רב פעלים לתורה כו', כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן, ראב"ד דק"ק ירושלים קדישא, שליט"א
שלום לו ולכל הנלוים אליו והחוסים בצל תורתו שלום לעד. אדשה"ט כיאות.
ברגש קודש הנני נותן לרוקת"ר תודה על אשר הגדיל חסדו עמדי ומילא הבטחתו אלי, כי הגיעני מכתב מהמשרד הארץ הישראלי המרכזי אשר בווארשא כי בא עבורי ועבור ב"ב וויזא לכניסת ארץ ישראל. הבשורה באה וביתי מלא אורה ושמחה, אך אחת צמאה נפשי לדעת אם כינן השי"ת מחשבתו דכקת"ר דבר התיסדות הישיבה הק' של תורת כהנים אשר כתב לי רופקת"ר מזה במכתבו הראשון אלי רק ראשי פרקים, אשר הבטיח ליחן לי משרה בקודש או אולי בדעתו להמציא לי איזה משרה אחרת שיהיה מזה סיבה לכלכל את ב"ב. וידע כקת"ר אשר אין אנכי הולך תמיד בגדולות בשולחן מרוח כי אם במידה ממוצעת וחלק גדול ממדת הסתפקות כי אין דרכי להעמיס ולהכביד על זולתי בכבירות, ולזאת הנני בעיר קטן אף כי כמה פעמים נזדמן לפני עירות גדולות כמו בהוראדנא ובמאראמפאל פלך סוואלק אשר שלחו אל אדמו"ר ובקשו לקבלני עליהם לרב. הלכתי בעצת אדמו"ר למאן בעיר גדולה כדי שיהי' לי בנקל חינוך בני לגדלם על מי התורה והיראה וכן עלתה לי ב"ה עצת אדמו"ר בהצלחה כי בני ב"ה המה מופלגי תורה וי"א ומצוינים במידות טובות. שני בני הגדולים המה בגדר עילויים, אדמו"ר למד בעצמו עמהם כמה שנים וכל הימים היו בישיבה של אדמו"ר שליט"א, ועתה המה צעירי ימים כולם חזקים קודם שנת העשרים, וידוע אשר בפולין מצודה פרוסה על כל בני הצעירים. לזאת, זולת מה שהיא ארץ חמדה, חמדת כל ישראל, ארץ אשר עיני ה' בה מראשית השנה עד אחרית שנה, נחוץ לי כעת להעתיק דירתי ממדינה זו בשביל הצלת בני. לכן יגדל נא חסדו עמדי להודיעני איזה משרה הזמין ה' לרוכקת"ר לסיבת פרנסת ב"ב שיחיו, כי זה יהיה כח המשכה למשוך לב ב"ב לנסיעה להפיג צערם מה שמפחדים ממה שאניח מקום מנוחה המכלכלני בכבוד פן ח"ו אהיה מוכרח להיות... נודד ללחם. וכאשר אקבל מכתב מרוכקת"ר שיש לו עבורי איזה משרה לסיבת פרנסתי, ישאו רגליהם בשמחה לבוא לארצנו הקדושה.
עוד אקדם פני כקת"ר בבקשה באשר זה כחדש ימים אשר שלחתי לכק"ת את הקונטרס מסדר קרבן פסח מספרי חלק שני, לבקרו ולשום עינו עליו, ואם יפיק הקונטרס רצון מכקת"ר, ייטיב נא לשלוח אלי הסכמתו כי עומד הוא לדפוס. וגם על חלק שני יש לי ב"ה הסכמות מהגאון הצדיק ר' רפאל אב"ד דק"ק ולוז'ין זצ"ל ומהגאון וכו' ר' חיים עוזר ראב"ד דווילנא שליט"א אשר ראוהו ב"ה ושבחוהו ומאד הפיק גם חלק השני רצון מהם. לזאת צמאה נפשי לקבל גם מרוכקת"ר הסכמתו לזאת אם באפשר ימלא בקשתי בטובו כי גם ע"ז מחכה אנכי על תשובתו.
והשי"ת יברך את רוכקת"ר שעולמו יראה בחייו וירבה גבולו בתלמידים ויזכה לראות בנחמת ישראל בגאולה אמיתית ובהרמת קרן התורה, ויזכה לעבוד עבודתו במעשה להקריב תמידין כסדרן ומוספין כהלכתם בבנין בית מקדשינו.
כחפצו וכחפץ המתכבד בידידותו, אהרן הכהן.'

מרן הגר"ש אלישוב (בעל ה"לשם [שבו ואחלמה]") זצוק"ל (תר"א-תרפ"ו) כתב בתרפ"ב מכתב שבו מברכו על מינויו לרבה הראשי האשכנזי של ירושלים:
'כבוד ידידי מאז, הרב הגאון, המאור הגדול, שמו נודע לתהילה ולתפארת, כש"ת מוהרא"י הכהן קוק שליט"א, רב הכולל בירושלים עיה"ק תוב"ב. אחדשה"ט כמשפט.
הגד הוגד לי כי רום מעלתו נתמנה לרב הכולל בירושלים ושמחתי מאוד על זה, והנני מתכבד לברך את כבוד רומ"ל כי יאריך ימים על כסא הרבנות הזאת, וינוב שמו הטוב למרחוק, ויעלה מעלה מעלה אכי"ר. [...]
ובזה אסיים בשים שלום, יתן ד' וירום קרנו בכבוד עד זקנה ושיבה, כאוות נפש ידידו ומכירו משכבר הימים. יתן ד' ויזכו גם אותנו לעלות לארה"ק בקרוב, לחון את עפר ארצנו, וגם לחדות בשמחה את פני רום מעלתו. מלב ונפש ידידו עוז באהבת עולם, שלמה עליאשוב, בעהמ"ח ספר "לשם שבו ואחלמה".'
וכן בתרפ"ב כשעוד היה בחו"ל בהומל, מקום רבנות חתנו, הגאון הרב אברהם אלישוב זצ"ל (אביו של הגרי"ש שליט"א - שם המשפחה המקורי היה לוינסון והרב אברהם שינה בעצת החפץ חיים כדי אשרת עלייה אחידה לכל בני המשפחה), כתב הגר"ש מכתב לרב קוק שבו מכנהו "הרב הכולל" חוץ מהתייחסותו אליו כ"פאר הדור, ידיד עליון ואהוב נפשי" (ראה סריקת המכתב ב-http://www.otzar.org/forums/viewtopi...be93dd1cb760):
'בעה"י עש"ק ס' אמור תרפ"ב האמעל. כבוד הרב הגאון, פאר הדור, ידיד עליון ואהוב נפשי, מהרא"י הכהן, הרב הכולל, המכונה קוק שליט"א ויאר נרו לעולמים. [...]
אמנם ידידי, הנה יש לי פה [...] חתני הר' הג' מהר"א שליט"א (ר' אברהם אלישוב), אשר הוא משתמש פה זה איזה שנים בכתר הרבנות בתוך שאר הרבנים המובהקים דפה, וזה ערך ט"ו שנה אשר כבוד גאונו שליט"א
היה מכיר לו היטיב ע"י שהיה עמו איזה פעמים בדובלין הסמוך לריגא על הרחצה בים, והוא מוסמך מכבודו. והנה קשה לי מאוד להפרד ממנו, ולזאת בבקשתי הוא לשלוח נא ונא היתר כניסה גם אליו, הוא עתה בן חמישים שנה, בתי היא בת מ"ח שנה, שמה הוא חיה מושא, ולהם בן יחיד שמו הוא יוסף שלום. ואני מבקש מכבודו היתר כניסה עבורם ג"כ [...]. ימחול נא ידידי על צורת המכתב הזה, שלא נכתב כהראוי לאיש רום המעלה כמוהו, כי ל"ע לוקיתי מאוד בחולי עינים, ה"י ירחם. ולזאת מוכרח אני ג"כ לקצר בדברי אהבה וכבוד ולמעט בדברים בכל האפשרי.
ידידו המברכו שיתברך ממעון הברכות כנפשו הטהורה, מלב ונפש. שלמה ב"ר חיים חייקיל המכונה אלייאשיאוו.' ('אגרות לראי"ה', אגרת קל"ב)

ישיבת "שער השמים" פרסמה כרוז לכבוד הגעתו של הרב קוק לירושלים וקבלתו את משרת הרבנות (בפועל הסכים לקבלה בטבת תר"פ, כארבעה חודשים לאחר הגיעו אליה) וכך נכתב בין הדברים:
ישיבה הקדושה שער השמים
בעיה"ק ירושלים תובב"א
'בשם הישיבה הקדושה שער השמים... נקדם בברכה את פני רבנו הגאון הצדיק אור ישראל וקדושו כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ליום עליתו ירושלימה עיה"ק תוב"א לשבת על כיסא כבוד התורה להיות אב ורועה את עמו בקודש. אנו מברכים את היום אשר זכינו לראות את רבנו מתבשר בבשורת ציון וככהן בבית ה' יהיה לנו רבנו משפיע אור תורה וקדושה בישראל ובישבתנו שער השמים המוקדשת ללימוד רזי התורה וחכמת האמת אשר רבנו מכהן כהונת ראש בהיכלה
ברגשי הכנעה יום התגלות אורו בקודש ב' רחמים עטר"ת
גבאי ומנהלי הישיבה שער השמים וסניפיה
נאם אהרן שלמה מהרי"ל מזאגר
נאם מנחם מענכין הלפרין
נאם חיים יהודה לייב אויירבך
נאם שמעון צבי הורוויץ לידער

מרן הגאון הרב יהודה ירוחם פישל פרלא זצוק"ל (תר"ו-תרצ"ד) - מכונה הגרי"פ. נולד בוורשה ולמד אצל "השרף מבריסק" בלומז'ה, בישיבת וולוז'ין ואצל מרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל. עשיר גדול ובעל ספרייה פרטית מהגדולות בפולין. בתרע"ד-תרע"ז הוציא לאור את חיבורו המפורסם על "ספר המצוות" לרס"ג זיע"א. בכסלו תרפ"ז עלה לארץ לירושלים לאחר שקיבל אישור עלייה שהשיג עבורו לבקשתו ידידו מרן הגרצ"פ פרנק זצ"ל. היה מעורב בעסקי ציבור. חיבר גם ביאור מקיף בשם "פרחי ציון" ל"כפתור ופרח", אך נפטר לפני שהשלימו. רק הביאור לחמשת הפרקים הראשונים הודפס והשאר אבד בשואה. כן כתב הגהות והערות בספרים שלמד בהם. תלמידו הגרמ"מ כשר זצ"ל רכש מבנו את הספרים, ופרסם חלק מדברי הגרי"פ בקובצי "נועם". כמו כן נדפסו הגהותיו והערותיו למדרש "לקח טוב" ("פסיקתא רבתי"), ל"הלכות גדולות", לספר "זוהר הרקיע" לרשב"ץ זיע"א, ל'שו"ת הרשב"ש', לספר "התשב"ץ", לשו"ת "נודע ביהודה", ל"קצות החושן" ו"אבני מילואים", ל"ערוך לנר" (סדרת חידושים לש"ס), ל"מנחת חינוך" ולספר "שם הגדולים" של החיד"א במהדורות החדשות שלהם. חידושים נוספים הודפסו בקובצי "קול התורה" ובקבצים תורניים נוספים. ייתכן כי כתב ספר על הראב"ן באותה המתכונת כמו ספרו על הרס"ג, וכן חידושים על ראשונים נוספים, אך הם נעלמו.
שלח בג' באדר ב' תרפ"ז מכתב לרב קוק בעניין מכירת ספרו על "ספר המצוות" לרס"ג (שהוא בעצם פיוט ארוך) ומבקש לסייע לר"א קניג שמתעסק במכירתו, וכך כתב:
'כבוד הרב הגאון הגדול וכו' כש"ת מה"ר אברהם יצחק הגאב"ד דפה שליט"א...
והנני משתמש במקרה זה לסייע למעכ"ת... לסייע להר"א קעניג הנ"ל ע"י מכתב גלוי לאנשים ידועים פה אשר ידועים למעכ"ת כי ראוים הם לכך ויכולים לקנות ספר כזה ובזה ובזה יחזק את ידי ויטיב מצבי כי מכירת ספרי היא מחייתי כעת..
המכבדו כרם ערכו
ירוחם פישל פרלא

מרן הגאון הרב חזקיה יוסף מישקובסקי זצ"ל (תרמ"ד-תש"ז) כתב לרב קוק מכתב תודה על מכתב הברכה על מינויו למשרת הרבנות בקהילת קרינקי באזור ביאליסטוק בפולין, ובראשו כתב: 'להארז אשר בלבנון, תפארת ארץ הצבי, נזר ועטרה, הרב הגאון הגדול, נודע ביהודה ובישראל גדול שמו, אוצר כל יקר וסגולה, אבן פינה בציון המצוינת, הכהן הגדול מאחיו, מרן אברהם יצחק הכהן קוק הי"ו, ראש הרבנים ונשיא קרתא קדישא וארעא קדישא. אחדשת"ה. ('אגרות לראי"ה', מכתב פ' מהדורה הראשונה וקל"ג בשנייה)

מרן הגאון הרב זליג ראובן בנגיס זצוק"ל (תרכ"ד-תשי"ג) שהייתה היכרות בינו לרב קוק בישיבת וולוז'ין וכרבנים צעירים, היה ראב"ד העדה החרדית לאחר פטירת הרב קוק ובשנים מאוחרות יותר אף בתפקיד הבכיר יותר של גאב"ד שהוא בעתם משרת רבה של "העדה החרדית". ממכתבים שונים בהיות הרב קוק ראב"ד האשכנזים בירושלים, עולה הערצתו הגדולה לרב קוק והתייחסותו לרב קוק כרבה של ירושלים ולמשל:
'עמ"י עש"ו י"ד אחה"ש [אסרו חג השבועות] ותן ברכה תרפ"ג לפ"ק קלוויוריעא ליטא.
יאר ד' פניו אל כבוד ידי"ע וידיד נפשי, הרב הגאון האמיתי, תפארת ישורון, נודע לתהילה בקרב עם סגולה כו' כקש"ת מ' ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, האבד"ק ירושלים עיה"ק תובב"א.
אחרי תת לכתר"ה את ברכתי שלום ברגשי אהבה נאמנה, הנני להודיעו כי מכתבו נכון הגיעני במועדו, ורבת שבעה לה נפשי עונג בהתבשרי שלומו ושלום תורתו כי טוב, וכן אברכו גם לימים יבואו כי ישפות ד' שלומו ושלום משפחתו ושלו' תורתו לאושר ולתפארת עמו ועדתו ולשמחת כל מוקיריו דורשי אושרו והצלחתו, אשר בתוכם ימנה גם אני המתרפק באהבתו - וברך אברכנו בכל הני מילי דמיטב. יזכנו ד' לראותו עומד ועוסק בעבודה בבית מקדשנו אשר מהרה יבנה למראה עינינו בתוככי ירושלים עיה"ק, ישמח לבנו ותגל נפשנו אכי"ר.
כא"נ אוהבו המיחל לישועת ד' על עמנו ועל ארצנו, זעליג ראובן בענגיס.' ('אגרות לראי"ה' אגרת קמ"ג)

אף מרן הגאון הרב פינחס הלוי אפשטיין זצ"ל שהיה מרבני "העדה החרדית" ושימש כמה שנים כראב"ד העדה החרדית, כתב בה' בניסן תרפ"ג בראש מכתב שבו מציע לפני הרב קוק את הערתו ההלכתית לגבי איסורים התלויים בו ביום:
'לכבוד הרב הגאון המפורסם כש"ת מוהרא"י קוק שליט"א האב"ד דפעה"ק.'
רואים כאן שהרב פינחס אפשטיין שהיה מהעדה החרדית מכיר ברבנותו של הרב קוק בירושלים וזה עצמו מראה על הכבוד הרב שרחש לרב קוק, וכן מכך שר' פנחס אפשטיין הציע לפני הרב קוק את הערתו ההלכתית בלי שיהיה מוכרח לעשות זאת, מוכיחה שהעריך מאוד את הרב קוק.

מרן הגאון הרב מנחם מנדל ז'ק זצוק"ל (תרל"א-תש"ג) - התפרסם כרבה של ריגה והיה מועמד להיות הגאב"ד השני של העדה החרדית לאחר פטירת הרב זוננפלד (בסוף נבחר מרן הגרי"צ דושינסקי זצוק"ל).
במכתב מט' באלול תרפ"א המבקש מהרב קוק לעזור לרב ישיש (הגאון הרב אברהם צבי ברודנה זצ"ל מאפזין ואשקבה) ורעייתו, כתב בראשו כך:
'כתיבה וחתימה טוב להוד כבוד ידיד ה' וידיד חמדת ישראל וידיד נפשי עז עוד מאז ה"ה הגאון הגדול המובהק מעוז ומגדול בתורה חכמה ויראה, בגליא ורזיא, פאה"ד, מפורסם לתהלה וכו' כבקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן הגדול וגאב"ד דירושלים עיר קדשנו תבב"א...'
מרן הגאון הרב ברוך מרקוס זצוק"ל (תר"ל-תשכ"א) - התפרסם כרבה הראשי האשכנזי של חיפה וחיבר את "אמרי ברוך". היה שליח מרן הגאון "הסבא מקלם" זצוק"ל להקים את ישיבת המוסר "אור חדש" בירושלים. היה מהמשתתפים במסע המושבות בתרע"ד יחד עם הרב קוק, הרב זוננפלד, הרב חרל"פ, הרב קליערס מטבריה, ועוד.
בט' בניסן תר"פ כתב מכתב לרב קוק בעניין אספת הנבחרים שעמדה להיערך כמה ימים לאחר כתיבת המכתב. וכך כתב במכתבו:
'ברוך מרקוס רב ואב"ד
פעיה"ק חיפה תובב"א
ב"ה יום ט' חדש ניסן תר"פ
כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם, אור ישראל, נזר תפארתו כקש"ת מו"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, ראש הרבנים בעה"ק ירושלים תובב"א.
אחדשה"ט באהבה והדרת הכבוד והמשפט לגאון כמוהו!
בבקשה מהדר"ג ולהודיעני תשובה ברורה בהחוזר ללא שום איחור... עוד פעם בבקשה מהדר"ג להודיעני תיכף את דעתו הרמה בנידן זה.
לפני שבועות אחדים הייתי בירושלים עיה"ק ולמרות רצוני החזק לראות את פני ק', שמעתי אז כי נסע לפתח-תקוה.
אסיים דבריי בברכת שמחת החג. ידידו הנאמן המתכבד לדרוש שלומו ושלו' תורתו הק'
ברוך מרקוס

מרן הגאון הרב ברוך דב לייבוביץ (ה"ברכת שמואל") זצוק"ל (תר"ל-ת"ש) - במכתב אחר ששלח לרב קוק במחלתו הקשה כתב:
'ב"ה ז' מנ"א תרצ"ה.
החיים והשלום ורפואה שלימה מן השמים, אל כבוד הגאון האמיתי, פאר הדור והדרו, כקש"ת ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, נרו יאיר, שיחי' לאורך ימים ושנים טובים אמן, האב"ד בירושלים עיה"ק תובב"א.
העליון ית"ש יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הקדושה עד בוא משיחנו בב"א, ויחדש כנשר נעוריו ועצמותיו יחליץ, ויקויים בו וקווי הש"י יחליפו כח. ישלח לו רפואה שלימה בתוך שאר חולי ישראל ולכל בשרו מרפא, ויחזקהו ויאמצהו בכל גופו הטהור, ויזכה לראות בגאולתן של ישראל ובבוא משיחנו אמן. והנני בתוך המעתירים להש"י על שלו' וטובו דכ"ג. ישמע הש"י בקשתם ועתירתם, וישמח לבב כ"ג בבריאות טובה וחזקה אמן. דברי המעתיר להש"י על שלו' וטובו דכ"ג, ישלח דברו וירפאהו במהרה.
ברוך דוב ליבאוויץ
ר"מ בישיבה ה' בית יצחק.'
בהשוואה למכתב שכתב הגרב"ד למרן הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל, וכידוע ר' ברוך דב היה בדעתו של הרב זוננפלד בהתנגדות לציונות, כותב ה"ברכת שמואל 'אב"ד בירושלים' ללא ה' הידיעה במכתב שבו ביקש מהרב זוננפלד עזרה בהשגת אישורי עלייה לכמה מתלמידיו בגלל שהם במצב פיקוח נפש.

מרן הגאון הרב נתן צבי פינקל ("הסבא מסלבודקה") זצוק"ל (תר"ט-תרפ"ז) כשביקש להעניק סמיכה לשניים מתלמידיו בשנת חייו האחרונה, הוא פנה לרב קוק בבקשה שיעניק "סמיכת חכמים", כלשונו, לתלמידיו ('אגרות לראי"ה', עמ' ש"י):
בעז"ה שבת 'להורת לששון' לפ"ק
כבוד ועונג רוחני וגשמי להו"כ הגאון הגדול, המפורסם בקצוי ארץ בגאון תורתו, חכמתו וצדקתו, ובנועם מדותיו העמוקות והנשגבות באור התורה, אוהב עם ישראל במסי"נ כו', כקש"ת מרנא הגרא"י הכהן שליט"א אב"ד ור"מ דירושלם עיה"ק.
אחד"ש הדר"ג בכבוד ויקר כמשפט. לא אוכל למנוע א"ע מבלי בוא בכתובים הפעם באשר הדבר נוגע לשני רבנן, הרב הג' הנעלה מר צבי נ"י פוכאוויץ והרה"ג החריף והשנון בכשרון ודעת מר ישראל מאיר נ"י גערוויש, אשר למדו זה כמה בישיבת סלאבאדקע וכעת פה חברון עיה"ק, ושניהם כאחד טובים כי פשטו צורה ולבשו צורה תורית מוסרית באופן נעלה. ויען כי נחוצים המה להשיג סמיכת חכמים, ובכן מצאתי חובה לנפשי גלות דעתי וחפצי כי המה ראוים וראוים לזה, ותקותי כי יתקדש ש"ש בכל מקום היותם.
וע"ז באתי עה"ח כגודל גאון ערכו הרם, העבד ללמודי ד' וחושבי שמו.
נתן צבי פינקעל

מרן הגאון הרב אברהם שמואל פינקל זצוק"ל - בן "הסבא מסלבודקה שהיה ראב"ד יזנה בליטא. ביקש מהרב קוק אישורי עלייה לו לאביו:
'אברהם שמואל בהגה"צ רנ"צ פינקעל
אב"ד דיעזנא דליטא
בעזהי"ת עש"ק לסדר יציאת מצרים יעזנא
להוד כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם החכם הכולל בכל קדשי ישראל כש"ת מוהר"ר הגרא"י קוק אב"ד דירושלים הקדושה שליט"א עכב"ב.

מרן הגאון הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל (תרמ"ו-תשל"ו) - במכתב לרב קוק ביום חמישי, כ"ט בניסן תרפ"ה, כותב הרב אברמסקי על הכתרתו כראב"ד פ"ת (איני יודע אם רבנותו שם התקיימה בפועל) לאחר פטירתו של הגאון הרב ישראל אבא ציטרון זצ"ל, כשהוא פונה לרב קוק בלשון זו:
'שלמא רבא ובריות גופא לכבוד ידיד ה' ועמו הגאון הגדול המפורסם איש האשכולות פאר הדור וכו' וכו' מוה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א הרב הראשי לא"י והגאב"ד עיר הקודש ירושלים תבב"א.'

מרן הגאון הרב סלימן מנחם מני זצוק"ל (תר"י-תרפ"ד) - מגדולי רבני הספרדים בדורו, ובנו של הגאון הרב אליהו סלימן מני (הרא"ם) זצוק"ל, כיהן כאביו כראב"ד הספרדים בחברון לאחר פטירת הגאון הרב חיים חזקיהו מדיני (ה"שדי חמד") זצוק"ל. הרב קוק פנה אליו בבקשה להתקין תקנה בענין חימום המקוה.
בתשובתו בי' בתמוז תר"פ מגלה הרב מני את עומק ההערצה שרחש לראי"ה זצ"ל ('אגרות לראי"ה', עמ' קע"ז):
'לכבוד מ"ע עטרת תפארת ישראל, ראש גולת אריאל, כתר תורה, הוא זיוה הוא הדרה, הרב הגאון המפורסם לשם טוב ולתהלה, ראשון לציון וראש רבני עיה"ק ירושלם ת"ו, כקש"ת כמוהר"ר אברהם יצחק קוק שליט"א, ויהי שמו לעולם, כירח יכון עולם, כי"ר...
התכבדתי בכתב ידי קדשו הנעלה למן י"א העבר, ואחר עד עתה להשיבו מפני חולשתי הרבה, ועד אשר עלה בידי לקבוע איש שיחמם הטבילה כנהוג, ונתנו מכיס אחינו ק"ק אשכנזים הי"ו לי"מ אחת, ומק"ק ספרדים הי"ו לי"מ אחת, ומכיסי חצי לי"מ לכל חדש, ונתקיימה גזירתו הטהורה בכל תוקף תלי"ת. אקוה כי יסלח לי על כל מכתביו הטהורים שהדר"ג שולח לי ואני מקיימם ולא שלחתי להודיעו, יען כי סופר אין לי, ואני רב ימי מוטל על דוי לא אליכם, בטחתי ביקרת לבו הטהור כי מלך מוחל וסולח הוא.
ובכן כסא כבוד הדר"ג שליט"א ירום ונשא להוד ולתפארת וללבי עטרת, כאות נפשו הטהורה וכעטרת המוקירו ומכבדו ברגשי כבוד ויקר, סאלימן מנחם מני הי"ו.'

מרן הגאון ר' שלמה גולדמן מזוויהל זצוק"ל (תרכ"ט-תש"ה) - היה בראשי חודשים מבקר את הרב קוק ויושב לפניו בהתבטלות גמורה כדי ליהנות מזיו פניו של הרב קוק ולהאזין לדברי תורתו. וראה בהמשך בעניין גיליון ירחון "קול תורה". ויש לציין שאת נכדו, מרן הגאון ר' מרדכי זצ"ל שטיפל בחינוכו עד עלות האב, מרן הגאון ר' גדליה משה זצ"ל, שלח ללמוד ב"מרכז הרב".

כשביקר הרב קוק במקום אכסנייתו של מרן הגאון הרבי מגור זצוק"ל (תרכ"ו-תש"ח) בביקורו הראשון בארץ בתרפ"א, סיפר לו הרבי שעתה הוא עומד להפריש תרומות ומעשרות בפעם הראשונה. אמר לו הרב קוק, אם כן תזכה גם בברכת 'שהחיינו', כדברי רש"י (מנחות ע"ה, ב') ביחס לכהן המקריב בפעם הראשונה, וכפסק הרמ"א ביו"ד כ"ח. הרבי הקשה, הרי הש"ך והפר"ח חולקים. אולם מרן הרב חזר וביסס את דעתו, תוך כדי בירור שיטות החולקים ביסודיות ובהרחבה כדרכו. ואף הוסיף לומר לרבי, כי שמחת בואו לארץ ישראל אף היא מצטרפת לשמחת קיום המצווה בפעם הראשונה, והרי הוא יכול לברך בלא חשש. אחרי ששמע הרבי את דבריו המקיפים של הרב, קם ואמר: "אם מרא דאתרא, רבה של ירושלים, פוסק שיש לברך, מקבל אני את דעתו". וברך 'שהחיינו' בשמחה.

מכתב מרנן האדמו"רים הגאונים הרבי מגור, הרבי מאוסטרובצה הי"ד (תרמ"ז-תש"ג), הרבי מראדזין (תרל"ג-תרפ"ט) והרבי מנובומינסק, ר' אלטר אלעזר שמעון פרלוב (בנו הבכור של מייסד חסידות נובומינסק שהוא מרן הגאון ר' יעקב פרלוב זצוק"ל - תרל"ד-תרצ"ג), זצוק"ל, שבו מביאים את השקפתם כנגד השקפתו אך עדיין מעניקים לו כבוד רב:
'בעזה"י חודש מ"ח ובחרת בחיים [תרפ"ו] לפ"ק ווארשא
כבוד ידידינו הרב הגאון המפורסם איש האשכולות וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א רב ראשי בירושלים עה"ק תובב"א
כאשר שמענו כי כ"ג שיחי' מתרעם על עמידתינו מנגד לסייע לקופת הקק"ל וקרן היסוד ואדרבה הנני מזהירים שלא ליתן לקופות הללו, הננו בזה להודיע לכ"ג שיחי' כי לדעתינו מאחר שחובתנו ליישב ישראל בארצינו הקדושה על יסוד התורה"ק והדת, והכספים הנאספים לקופות הללו דעת הנותנים רובם ככולם אף החפשים עכ"פ רוצים שהישוב הקדוש באה"ק יעמד על יסוד התורה"ק ובניית הדת על תלה, ולאשר בהתמיכה מהכספים הנאספים לקופות הללו הוא מסייע ידי עוברי עבירה ומחללי הדת בפומבי כנודע ואין מי מהחרדים לדבר ה' בראש המוסדות שישגיח שיהיה הסיוע רק למשפחות אחב"י שומרי הדת בעלי אומנות ועבודה משומרי התורה לזאת מלבד כי זה גזל הרבים אין באפשריות להחזיק בידי המחללים כל קדשי בני ישראל, ולכן מבקשים אנחנו גם את כ"ג שיחי' כי גם הוא יעמוד בפרץ לתקן גדרו של עולם ולעורר על דברינו הנאמרים באמת מקרב לב כי יסייעו אך ורק בידי המתיישבים באה"ק שומרי התורה והדת להרבות כבוד שמים וכבוד ישראל ובטוחים אנו כי בעזה"י יעמוד לנו זכות התורה והמצוה ושבו בנים לגבולם ונזכה לראות בהמ"ק בבניינו וירושלים עיר קדשינו בתפארתה בב"א
ונאום אברהם מרדכי אלטר
הק' מאיר יחיאל הלוי מאוסטראווצא
מרדכי יוסף אלעזר ליינער
אלטר ישראל שמעון'
ראיתי טענה של אנטי-ציוני קיצוני שהאדמו"רים נקטו בכבוד מזערי ולא יותר מצד הנימוס וכן כתבו "רב ראשי" ולא "הרב הראשי", ו"איש אשכולות" זה כלל לא תואר כבוד לרב. ראשית, רואים שהאדמו"רים ראו ברב קוק את ידידם, ואם היו מתייחסים אליו בשלילה, לא היו רואים בו ידיד, ולא בכל מכתב שגרתי לרב מקובל לכתוב "ידידי"/"ידידנו", אא"כ מדובר באמת בידידים. שנית, "רב ראשי בירושלים" או "הרב הראשי בירושלים" זה אותו הדבר כמו ב"רב עיר"/"רב העיר" וכן "רב אזורי"/"הרב האזורי" (ההבדל היחיד הוא שכשמדובר ביידוע מתכוונים דווקא לרב של של עיר מסוימת שמדובר עליה או של אזור מסוים שמדובר עליו וללא יידוע הביטוי בפני עצמו שייך לכל עיר או אזור ולפי ההקשר במשפט יודעים לאיזו עיר או לאיזה אזור הכוונה). שלישית, "איש האשכולות" הוא בהחלט תואר לרב ותואר מיוחד ולא שגרתי. רביעית, בנוסף הם חוזרים כמה פעמים על "כ"ג שיחי' "="כבוד גאונו שיחיה" המראה על כבוד רב שרחשו לו.

האדמו"ר מסוכצ'וב השלישי, שלח לרב קוק מכתב ידידות לקראת ראש השנה תרפ"ו בו חוץ מאיחולי שנה טוב וכתיבה וחתימה טובה כותב לו איך התענג לפגושו כאשר זכה להיות בירושלים:
'דוד בארנשטיין
אבדק"ק טאמשוב
ב"ה יום ג' דסליחות תפר"ה לפ"ק, טאמשוב
השוכן בציון ובוחר בירושלים יחון בספר החיים את כבוד ידידנו ידיד ישראל והרב הגאון הנפלא, הצדיק המפורסם, חכם חרשים ונבון לחשים, דורש טוב לעמו, כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן שליט"א, רב הראשי לעה"ק ירושלים תובב"א ולארץ ישראל.
אחדשכגת"ה כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו. כאשר בחסדי ה' זכיתי להיות בתוככי ירושלים והתענגתי להתודע כ"ג שליט"א וחיבתו חיבת הקודש נתקעה בלבי וכמו כן נתכבדתי ממעכ"ג באות אהבה וידידות, והנני ממקום מרחוק להרגיש רחשי תודה ולהגיש ברכתי אל הכהן הגדול מאחיו בברכת השנים שיכתב ויחתם בספשצ"ג לחיים טובים ארוכים ומתוקנים ועד מהרה תחזינה עיניו ועינינו ירושלים נוה שאנן בנוי' על תלה וארמון על משפטו ישב ופדויי ה' ישובון ובאו לציון ברינה ולירושלים בשמחת עולם.
כתקות ועתירת ידידו הדושכגת"ה מוקירו ומכבדו כערכו הקודש, המצפה לישועת ה' כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו.
דוד בהגר"ש שליט"א מסוכטשאב האבק"ק טאמשוב'

ועד כולל גאליציה שלח בתרפ"ב מכתב לרב קוק שבו שאלוהו על חצר שלהם בעיר העתיקה שבה דירות לעניים ונותרה ריקה ועזובה בגלל הסכנות מהערבים הגרים סביבה וישנו מוסלמי הרוצה לקנותה, האם אפשר למכור אותה לו כשבכסף שיתקבל מהמכירה יקנו שטח בעיר החדשה שעליו יבנו בתים לעניים שלהם:
'ועד כוללות גליציען חבת ירושלים
דכל ערי הקודש ת"ו ואהבת ציון את תשכח לנצח
בעה"ק ירושלים תו"ב
ב"ה ירושלים כ"ה בסיון תרפ"ב
כבוד הרב הגדול הגדול המפורסם סוע"ה וכו' מרן הרא"י הכהן קוק שליט"א ראש רבני א"י בירושלים ת"ו
... ובהיות שנזדמן לנו נכרי מושלמי לקנותו שואלים אנו מכבוד הדר"ג שליט"א אם מותר לנו למכור החצר הזו לנכרי עמ"נ שבדמיו נקנה תכף מגרש מחוץ לעיר ע"ש הנדיבה בעלת החצר הנז' לבנות עליו בתים, בהזדמנות הראשונה עבור עניי כוללנו.
נבקש מהדר"ג שליט"א תשובה מידית בכתב כדי שלא נאחר את ההזדמנות הטובה.
בכבוד רב, בשם הנהלת כולל גאליציען:
שלמה פרלמן
אליעזר סג"ל לנדא
דוד בריזל
מכך שהם פנו לרב קוק בשאלה שהטרידה אותם לגבי החצר שלהם שבעיר העתיקה, ולא פנו לרב זוננפלד שגר בבתי מחסה שבעיר העתיקה עצמה, מרא שהתייחסו לרב קוק כמרא דאתרא ולא לרב זוננפלד.

מרן הגאון הרב דוב בריש איינהורן מאמסטוב זצ"ל הי"ד - בן הגאון הרב אפרים צבי איינהורן זצוק"ל ובעצמו מגדולי דורו. שלח לרב מכתב על קבלת תלמידו הרב יעקב שטיין לישיבת "מרכז הרב", וכותב בראש מכתבו 'לכבוד הרב הגאון הגדול פ"ה פה"ד החכם הכולל חוקר אלקי דמטמרין גלין ליה מרא דארעא דישראל כקש"ת אברהם יצחק שליט"א כהן לאל עליון ורב והגאון אב"ד דעה"ק ירושלים תובב"א.'

מרן הגרנ"ט זצוק"ל (תרל"א-תרפ"ט) – ראש ישיבת ראדין. מבקש במכתבו לקבל את תלמידו ישראל ביארסקי ל"מרכז הרב" וכותב במכתבו:
'מתיבתא רבא "חפץ חיים"
בראדון פלך ווילנא
ב"ה יום ה' לחודש שבט תרפ"ה
כבוד הגאון האמתי, סוע"ה, מדברנא דאומתי', כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א קוק, הרב הראשי לעדת ישראל בירושלים...
הכותב למען קיום התורה ולומדיה
נפתלי צבי טראפ ר"מ בהישיבה

מרן הגאון הרב יעקב שפירא זצוק"ל (תרל"ג-תרצ"ו), ראש ישיבת וולוז'ין המחודשת, שלח מכתב לרב קוק שבו הוא מודה לו על פעלו למען מוסדות התורה וכן כותב שהוא מבקש להעביר חלק מישיבתו לארץ ומבקש מהרב קוק שינהל את ענייניה אם המעבר יתבצע וכאמור גם מבקש לקבל ל"מרכז הרב" תלמידים לישיבתו שמאוד רוצים בכך:
'לכבוד הוד כבוד ידיד נפשי הגאון הגדול המפורסם פאר הדור, נרו יאיר, עומד בפרץ עמו, כקש"ת מה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א רב הכולל דעיה"ק ירושלים תובב"א
הנני מוצא חובה לנפשי להביע לפני הדר"ג שי' את את רחשי ברכותינו ותודתנו מעומקא דליבא, בשם הישיבה הק' 'עץ חיים' דוואלזין יצ"ו, עבור פעולותיו הכבירות והתועלתיות, אשר פעל ועשה בס"ד בין אחינו בני ישראל אשר במדינת ארצות הברית, לקיום מוסדות התורה בכל ארצות פזורינו - ובתוכם גם לטובת מוסדנו אנו. חיבה יתירה נודעת לנו מאת הדר"ג שי' המתיחס אל בית האולפנא רבתא דמחננו בתור אחד בניה בוניה, אשר זכה ליהנות מזיו הודה והדרה בתקופת אא"ז הגאון רשכבה"ג מרן הנצי"ב זצוק"ל, והאציל [שהאציל] מרוחו על אלו יקירי האומה העומדים בראש היהדות החרדית העולמית... כי מעכתר"ה שי' מתייחס אל מקום מקדשנו זה, מקור מחצבתו, בחבה וכבוד מיוחד...
אגלה את אזנו דמר הדר"ג שי', כי עלה בדעתנו להתחיל ולהתעסק בדבר העברת חלק הישיבה הק' לארצנו הקדושה... מה טוב ומה נעים היה לנו אילו כבוד תורתו שי' היה מנהל אותנו בעצתו והוראתו בנידון זה. דעתו דמר תהיה נחשבת בעינינו כיתד בל ימוט, אשר ממנו לא נזוז ימין ושמאל!
...הנה שמענו את שמע ישיבתו הק' אשר מעכתר"ה יסד ושכלל בעיה"ק תובב"א בשם 'מרכז הרב'... ישמש היכלו דמר למקום מסוגל בעד יקירינו מיטב צעירינו... בחורי חמד... בעלי כשרון מצוין, ישרים ונכוחים... אוותה נפשם לפנות אל רומעכת"ר שי' בבקשתם לקבלם אל ישיבתו הק', ולשלוח להם ע"י עו"ר כל התעודות הנחוצות, וכל הצריך אל ענייני הנסיעה... ומבקש אני לקבלם ולהכניסם תחת כנפיו... ורום מעלת כבו תורתו יזכה לבנות כמו רמים מקדשו, להגדיל תורה ולהאדירה...'

מרן הגרי"ז זצוק"ל (תרמ"ו-תש"ך) - במכתב השני שבו פונה הגר"יז לרב קוק והראשון שכתב הוא עצמו אליו והיה בתרצ"ד (ישנו מכתב מתרפ"ג שבו מצטרף הגרי"ז למכתב דייני ביה"ד בבריסק לרב קוק) ביקש הגרי"ז להוציא אישור כניסה לא"י עבור בחור מישיבתו וכך כתב:
"ברכה מרובה לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם, תפארת ישראל וכו' וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, רב דעה"ק ירושלים תובב"א. נעימות בימינו נצח.
אחרי הברכה להדר"ג הרמה כיאות, הנני פונה בזה להדר"ג בבקשה אחת... ובטח הדר"ג הרמה לא ימנע טוב מבעליו בכל היכולת לעשות בענין זה...
ואסיים בברכת כל טוב להדר"ג הרמה שליט"א, הנני החותם בכל רגשי כבוד ויקר הראויים."
ישנן טענות שכל הכבוד הרב הזה הוא בגלל שמדובר בפיקוח נפש. אך מבין המכתבים שבהם פונה הגרי"ז לרב קוק הגרי"ז לרב קוק, רק שניים קשורים לפיקוח נפש (השני הוא מכתב שבו ביקש הגרי"ז לפעול למען הצלת בחור מהגיוס לצבא).
רוב המכתבים לא קשורים לפיקוח נפש כלשהו כמו למשל במכתב הראשון מתרפ"ג כלל אינו קשור לפיקוח נפש, אלא עוסק בקיום צוואה של בת בריסק שאביה נפטר ברחובות, ורק שני מכתבים בלבד עוסקים במקרים הקשור לפיקוח נפש, המכתב של הצלת בחור שגוייס לעבודת הצבא ובקשת אישור עלייה לארץ לאחר מתלמידיו כדי שיוכל ללמוד תורה כי בחו"ל הוא עלול להיות אבוד לעולם התורה, וגם במכתבים הארים ישנם תארים מופלגים, כך שהגרי"ז כתב תארים מופלגים לרב קוק גם ללא קשר לפיקוח נפש. וגם אם מדובר בפיקוח נפש, אין זה מכריח לחזור כמה פעמים באותו מכתב על 'הדר"ג [הרמה]' , ולא מכריח לכתוב 'רב דעה"ק ירושלים תובב"א' או 'רב ראשי בירושלים עה"ק תובב"א' (במכתב להצלת בחור ישיבה מגיוס לצבא בתרצ"ה), כשההכרה ברבנותו של הרב קוק בירושלים, היא עצמה מראה על הערכה רבה ביותר.
אמנם, גם במכתב למרן הגרי"צ דושינסקי זצוק"ל הוא כותב 'רב ואב"ד למקהלות האשכנזים', כשכמובן ביחס לרב קוק גם מדובר ברב לאשכנזים. אלא שהגרי"ז לא רצה להתערב במחלוקת והתייחס לשניהם כרבני הקהילה האשכנזית. בכל מקרה, מכך שהתייחס כך גם לרב קוק בנוסף לאיך שכותב לרב קוק במהלך המכתב, רואים את הערכתו הרבה אליו כפי שהעריך את הרב דושינסקי.

הגאון הרב ישראל חיים דייכס מלידס זצוק"ל - מגדולי הדור באותה תקופה. היה מעריץ נלהב של הראי"ה. למשל, בפתחו של אחד מספריו הרבים של הגרי"ח דייכס, מובאת הסכמה מרגשת של הראי"ה, והרב דייכס מכנהו:
'ידיד נפשי הגאון הגדול האמיתי, תפארת ישראל, אוצר תורה יראה ותבונה, חוקר ומקובל, כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, רב הכולל בעה"ק ירושלים תובב"א'.
הקנאים שלחו מכתב לגרי"ח דייכס, וציפו כי הוא יענה לבקשתם להחרים את הראי"ה וספרו, הם לא ידעו שהרב דייכס הוא מעריץ של הרב קוק, ולא היה סיכוי שיחרים את הרב קוק. אדרבא, הוא הזדעזע ממעשיהם המגונים, ומחה על כך בחריפות.

הגאון הרב צבי אריה יעקב מייזלש זצוק"ל - התפרסם כרבה של לאסק הסמוכה לפיוטרקוב ומחבר שו"ת "חדוות יעקב".
כתב בתרפ"ה מכתב לרב קוק שבו מודיע לו על שליחת ספרו ומבקש לשלוח לו את הערותיו, וכך כתב בפתיחה:
'צבי אריה יעקב מייזלש
בן הגאון מו"ה דוד זצל"ה
אבד"ק לאסק והגליל כ"ה יום א' ויקרא תרפ"ה
כבוד גאון הגאונים, רב רבנים, שר התורה, כל רז לא אניס ליה, מופת הדור, איש אשכולות הצדיק וכו' כקש"ת מו"ה אברהם יצחק שליט"א קוק, ראש הרבנים בירושלים עה"ק דארעא דישראל...'

הנה מחאה של גדולי ישראל ומנהיגי הישוב הישן בירושלים שהתפרסמה בטבת תרצ"ג, בעקבות ביזוי הרב קוק:
'מחאה גלויה מאת ראשי ומנהלי מוסדות התורה והחסד של הישוב הישן והיהדות החרדית בירושלים ת"ו.
בהתאסף יחד ראשי מוסדות הקודש של היהדות החרדית בירושלים, עמוד התווך של הישוב הישן בארה"ק, למראה הסכנה הצפויה ח"ו לקיומה של תורה ושלטונה בחיים, ע"י מעשיהם של כנופיית צעירים מחוסרי כל מצפון ורגש אחריות, ונעדרי כל זיק של כבוד התורה, שבשנאתם וקנאתם בגדולי התורה ועמליה בטהרה הרעישו מלחמת פלסתר על רבני ירושלים גאוניה וצדיקיה בכלל, ועל רבנו הגאון הצדיק מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, ראש רבני אה"ק והגאב"ד דפעיה"ק ירושלים ת"ו בפרט, ואחרי שנוכחו לדעת כי כנופיה זו של כותבי הפלסתר הם הם בעלי העתון 'קול ישראל' והם הם התופסים את בית ישראל בליבותם בתור סניפה של "אגודת ישראל" בירושלים, וגדולה החרפה ורבה הכלימה כי הרס זה לבית ישראל בא לנו בעווה"ר תחת השם המזוייף של "יהדות חרדית" והגנת הישוב הישן שמחרפיו אלה מתיימרים ומתחצפים עוד להשתמש בו.
לכן מצאנו חוב קדוש בנפשנו להוקיע את עושי הרשעה האלה לעיני השמש ולהסיר מעל הישוב החרדי את קלון מעשיהם של מחריבי קרתא קדישא אלה. והננו מבקשים את פני רועי ישראל[...] לכלות הקוצים מכרם ד' צבאות.
[...] חלילה להכניס שום רפיון בלב, מפני מעשיהם המקולקלים של איזה כנופיה בעלי ריב ומדון השקועים בפוליטיקה של פירוד לטובת עצמם, והם הקימו והרחיבו מספר נערים קלי עולם רודפי שקר ותוהו להעיז פניהם ברבותינו בדברי דופי, ובמה נחשבו הם, ואין כוחם אלא בכתבי פלסתר שהם מפיצים ברשעתם. אבל
ת"ל, כל העדה כולם קדושים, יראי ד' ושומרי תורה ומצוות מכבדי התורה וגדוליה ומגינים במסי"נ על כל קנייניה הקדושים של היהדות החרדית.' (מובא בספר "בתוך החומות" עמ' 330)

בירחון קול תורה תמוז-אב תרצ"ה (עמ' כ"א-כ"ה) מופיעה הכרזה על יום תפילה לרפואת הרב קוק שבו הוא מוגדר "רבנו גאון ישראל וקדושו מרן..", 'רבנו גאון עוזנו הגאון הגראי"ה קוק שליט"א', 'גאון הדור שבית ישראל נשען עליו, עמוד התווך של התורה והיהדות באה"ק', ועל ההכרזה הזו חתומים מרנן הגאונים מגדולי ירושלים ובהם מגדולי הדור זצוק"ל: רא"ז מלצר (תר"ל-תשי"ד), רש"א פולונסקי ("הרב מטפליק" - תר"ל-תש"ח), רצ"פ פרנק זצ"ל (תרל"ז תשכ"א, הרבי מזוויהל, ר' שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ (תרמ"ח-תש"ח), ר' מנחם נחום טברסקי מרחמסטריבקה (ת"ר/תר"ג-תרצ"ו), מרן הגאון ר' זאב טברסקי מרחמסטריבקה (תר"י-תרצ"ז), רי"ג הורוויץ (ר"י "מאה שערים" ורב השכונה - תרכ"ט-תשי"א), הרב משה חסקין ("הרב מפרילוקי" - תרל"ב-תש"י), הרב מאיר סטלביץ ("הרב מחסלביץ'" שהיה רב שכונת "זכרון משה"), ר"א אליישיב ("הרב מהומל"), הרב משה פריצקר ("הרב מברדיצ'וב"), הרב שלום מלמד ("הרב מאומן"), הרב מרדכי סנדר הלוי קופשטיין ("הרב מראדין"), רש"ז זלזניק (ר"י "עץ חיים" לצד הגרא"ז), רי"י וכטפויגל (ר"י "מאה שערים" וחתן ראש הישיבה הקודם מרן הגרז"ר ברוורמן זצוק"ל [נפטר בתרפ"ט] - תרמ"ז-תשל"ח), הרבנים שמחה ושמעון וינוגרד (ראשי ישיבת "תורת חיים"), ר"י סרנא (מראשי ישיבת "חברון" - תר"ן-תשכ"ט), ראשי ישיבת המקובלים האשכנזית "שער השמים" - רחי"ל אויירבך (תרמ"ז-תשי"ד) והרב שמעון צבי [לידר-]הורוויץ (תר"ל-תש"ז), הרב יחיאל מיכל הורוויץ ("ר' מיכל דיין" שהיה דיין ביפו אצל מרן הגרנ"ה הלוי וידנבוים זצוק"ל ואח"כ רב שכונות "כנסת ישראל" ובתי ברוידא והסביבה בירושלים ומקורב לרב קוק והרב זוננפלד), הגאון הרב חיים קלידצקי זצ"ל (כ-30 שנים רב בארה"ב ועלה בתרפ"ח לירושלים - נפטר בתשי"ד), הרב יעקב הניך סנקביץ והרב חיים אלעזר אלתר (ראשי ישיבת "שפת אמת" הראשונים), הרב משה אריה לייב שפירא (ראש ישיבת "תורת אמת" החב"דית ומחשובי רבני חב"ד) ועוד.
וכן נשלחו מכתבים שונים מרבנים גדולים שבהם איחולי החלמה חמים לרב קוק ובהם הוא מוגדר 'הגאון מוהרא"י קוק שליט"א' (הגרח"ע גרודזינסקי), 'כבוד הגאון האמתי פאר הדור והדרו הצדיק כקש"ת... האב"ד בירושלים...' (מכתב הגרב"ד לייבוביץ מקמניץ המוזכר לעיל), 'כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם תהילה ותפארת בתוך גאוני יעקב, עה"י (עמוד הימיני), פטה"ח (פטיש החזק) בעל מידות תרומיות כש"ת מוהר"ר' (הגאון ריי"צ מלובביץ' זצוק"ל), 'הרב הגאון המפורסם פאר הדור רב פעלים וכו' כקש"ת הר"ר... רב הכולל בעיה"ק ירושלים תובב"א' (הגאון ר' יחזקאל הלוי הולשטוק מאוסטרובצה זצוק"ל הי"ד - תרמ"ז-תש"ג). עם חתימת החוברת הרב קוק נפטר. קישור:
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6 ... A%E5%F8%E4

לאחר פטירת הרב קוק פרסמו גורמים שונים מודעות אבל ובהם מוסדות שאינם ציוניים אך ראו ברב קוק את גדול הדור שנלקח לבית עולמו, וביניהם ישיבות "עץ חיים", ו"כנסת ישראל - חברון" ו"ועד השחיטה האשכנזית" שיש לציין שהוקם כוועד שחיטה נפרד מהשגחת השחיטה של הרב קוק.
ישיבת "עץ חיים" פרסמה את הדברים הבאים:
' "הצור תמים פעלו".
מוסד התורה הראשון באה"ק אשר לפני 16 שנה בשנת התרע"ט באותה עונה ג' אלול, היה ממביאי ומכתירי רבן של ישראל בשערי ירושלים, מבכה עתה יחד עם היישוב הארצישראלי את האבדה הגדולה שאינה חוזרת בהילקח מאתנו פאר דורנו גאון עוזנו, מרן רבנו אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל, ינחם הית"ש את משפחתו הגדולה ואת כל בית ישראל וירפא שבר בת עמו.'

וכן ראו בקישור הבא את מינויו של הרב פרנק לרבה האשכנזי הראשי של ירושלים כיורש לרב קוק:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=19.
כאן רואים בבירור שכלל הקהילה האשכנזית על רבניה תמכה ברב קוק כרבה ואחריו ברב פרנק.
נערך לאחרונה על ידי גדול הדור בתאריך 01 ינואר 2013, 20:12, נערך פעם אחת בסך הכל.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 19:38

משולש כתב:הרידב"ז: "ולא יתעקר ח"ו השמיטה מפני אימת קוק המשוגע"

עם כל דבריו החריפים בעניין היתר המכירה בשמיטה, עדיין גם אחרי כן המשיכה ידידות רבה ביניהם והתכתבו באהבה והרידב"ז כותב לו "ידיד נפשי", וכן הרידב"ז היה מדי פעם טורח מצפת ליפו בדרכים ובתחבורה של אז כדי לבקר את הרב קוק.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:05

גדול הדור כתב:
משולש כתב:
גדול הדור כתב:אם הרב הוטנר היה בגלוי כותב דברים בשם הרב קוק זה היה מביא מחלוקת גדולה מצד קנאים והדבר היה גורם נזק לספריו,

:lol: :lol: :lol: :lol: :lol: :lol:
איפה היו כל הקנאים כשהרבה גדולים אחרים הזכירו את הרב קוק?

מה הקשר?! כל אחד לפי שיקול דעתו. איך תסביר למשל את בקשת ההסכמה שעצם הבקשה מעיד על הערצתו לר קוק ובהסכמה עצמה כותב 'אדמו"ר עטרת ישראל וקדושו", איך תסביר זאת? כך כותב מי שאינו מעריץ את הרב קוק?! מי שאינו חולק כבוד רב לרב קוק היה מבקש ממנו הסכמה?! ואיך תסביר שהיה בקרבת הרב קוק עד פטירת הרב קוק?

אחר כך הוא הוציא את ההסכמה של "עטרת ישראל וקדושו" ולא הדפיס אותה במהדורה הבאה.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:07

מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (שכללה את כל הציבור החרדי באירופה) החליטה שהרב זוננפלד הוא המכריע בכל ענייני ארץ ישראל.
המגילות לא מעניינות אף אחד.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 20:08

שכל חד וצלול כתב:כדי לדעת מה גדולי ישראל חשבו, יש עצה פשוטה, תביאו לפני תלמיד חכם לא משנה איזה - את המשפט הבא "צעירי ישראל המתעמלים בשביל לחזק את כוח האומה חשובים יותר ממי שאומר תהילים ויותר משירות דוד המלך" מאה אחוז מהת"ח יגיבו אותה תגובה.
מעניין איזה?

משולש כתב:מתוך אורות: "ההתעמלות שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כוח לאומה, היא משכללת את הכח הרוחני של הצדיקים העליונים העוסקים ביחודים של שמות הקדושים... עבודת הקודש הזאת (של הספורט) מעלה את השכינה מעלה מעלה"

אז זהו גם כלל גדול היהדות החרדית שהכירו את הדברים לאחר פרסומם, התייחסו בכבוד רב לרב קוק למרות שחלקו בחריפות על דבריו. והדוגמה הטיפוסית היא ה"אמרי אמת" שמתייחס לדבריו אלו של הרב קוק ותוקפם בחריפות אך גם משבח אישית את הרב קוק ורואה כמו כמו רבי מאיר בדורו שלא היה כמותו בדורו אך לא פסקו הלכה כמותו כי אמר על טמא טהור ועל טהור טמא.
כך כלל גדולי היהדות החרדית אף שהתנגדו לדעותיו של הרב קוק כמו אלו שב"אורות" ודברים אחרים, ראו בו גדול שבגדולים.
וכן יש לתקן שדבריו אינם לספורט התחרותי אלא לאימונים של חברי המחתרות למחמה בערבים.

בכל מקרה דבריו כאן קצרים ואינם מובנים כפי שהתכוון הרב קוק והדברים מוסברים מעיון במקומות אחרים בכתביו של הרב קוק. וכך בדברים אחרים ממחשבתו של הרב קוק שתקפו אותו עליהם לא הובנו כהלכה כלל:
בעניין הנפש של החילונים העוסקים ביישוב בארץ שהיא שהיא שלמה יותר מהנפש של שומרי המצוות שלא עוסקים ביישוב הארץ, הרב קוק בהמשך הדברים כותב שברמת הרוח החרדים לדבר ה' עולים בהרבה על החילונים.
במכתב לרב דוד טביל דיינובסקי זצ"ל, שהיה אז ראב"ד פיאנטניצה (כנראה בתרצ"ד) כותב הרב קוק שהמקור הוא בשער הגלגולים מגאון הקבלה ר' חיים ויטאל זצוק"ל זיע"א, גדול גורי האר"י עמוד הקבלה זצוק"ל זיע"א, בשער הגלגולים בסוף הקדמה ז' כותב שאמרו חז"ל שלמרות כל הדברים הרעים שאמרו על אחאב, מ"מ הוא היה שקול מבחינת הנפש, 'ועיין שם שישנם צדיקים גדולים שמכל מקום מצד בחינת הנפש אינם בשלמות, רק הרוח הוא המשלים את בחינת הנפש שלהם ע"י קדושת תורה ויראה'.
ועוד מוסיף הרב במכתב וכותב שההמשכה הטבעית לאהבת ישראל היא בחינת נפש מלידה כמבואר בזוהר (משפטים צ"ד ב') שהנפש ניתנה מלידה והרוח ונשמה ניתנות לפי מה שזוכה יותר. 'נמצא', כותב הרב, 'שגעגועים טבעיים לדבר טוב וקדוש, אפילו לא נתגלה עניין הקדושה שבהם, יש בזה משום שלמות הנפש, ואם יש בזה חיסרון, זה קלקול בנפש, אבל מכל מקום קדושת הרוח משלימה את החיסרון בנפש. אבל השלמות האמתית באה בשילוב כל המעלות בבחינת נר"ן... וע"י התאחדות הכלל כולו נזכה לתשובה שלמה שתתפשט בכל ישראל ע"י סגולת א"י שתתאחד באור התורה והיראה, ובוודאי יש תועלת רבה לפרסם דברים כאלה בכל הצדדים. חדא, שמתעוררת לפעמים עי"ז זיק של קדושה אצל הרחוקים וסוף סוף אל ידח ממנו נדח, וקל וחומר שהכשרים מתעוררים עי"ז להיכנס באהבת ארץ הקודש ואהבת כלל ישראל ובזה מתעלים הם הרבה מאוד'.

לגבי ההתעמלות של צעירי ישראל כוונתו למצב שהגבורה הגופנית באה מתוך הקדושה, מתוך גבורה רוחנית, כפי שהיה למשל, אצל משה רבנו, דוד המלך וחייליו ושמשון הגיבור, ושכשההתעמלות הזו מנותקת מתורה ומצוות היא פסולה.
למעשה דבריו מוסברים בדברים שכתב הוא עצמו ומופיעים גם בסמוך לדברים על ההתעמלות ב"אורות" ובמקומות אחרים ב"אורות" ו"אורות הקודש" (כלומר מדובר באותם דברים מ"שמונה קבצים" שנכנסו ל"אורות" שערך הרצי"ה ול"אורות הקודש" שערך הגאון הרב דוד יהודה אריה לייב הכהן זצ"ל, "הרב הנזיר"):
באותו עמוד ב"אורות" (עמ' פ') כתוב: 'גדולה היא תביעתנו הגופנית, גוף בריא אנו צריכים... שכחנו שיש לנו בשר קודש לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש ("תיקוני זוהר", תיקון י"ט, ושם בביאור הגר"א ובשל"ה "בית ישראל": 'הגוף קדוש והנשמה ק"ק'). עזבנו את החיים המעשיים... ואת הקישור עם המציאות הגופנית המוחשית מפני יראה נפולה, מפני חוסר אמונה בקדושת הארץ... כל תשובתנו תעלה בידינו רק אם תהיה... תשובה גשמית יוצרת דם בריא, גופים חטובים ואיתנים, רוח לוהט זורח על גבי שרירים חזקים, ובגבורת הבשר המקודש תאיר הנשמה שנחלשה.'
וכן כותב בסוף עמ' ע"ט-תחילת עמ' פ' (וכן ב"אורות הקודש" א' עמ' קמ"ו, וב' בעמ' שי"ג): "כשמתרבה הכוח החומרי של האומה, נשמה מתפשטת ומתגדלת יותר, וכך היחידים שואבים כל אחד לפי צינורו חיים מהמעיין הכללי." מקור הדברים ב"מורה נבוכים" (ג', כ"ה) ובשמונה פרקים (פרק ה') לנשר הגדול הרמב"ם זיע"א.
אותו רעיון בסגנון אחר מופיע בעמ' קמ"א ב"אורות": "כשעם הקודש יהיה בריא וחזק בגופו תתגבר ותתחזק הקדושה בעולם... ומובן בזה שהבריאות והיתרון הגשמי של כללות ישראל זהו היסוד לאור עולם, לקודש העולם, לגילוי האלוקות בעולם, לטהרת המידות לרוממות הצדק והופעת המוסר בניצחונו בעולם... כל דבר גשמי ישראלי הוא מוכן לקדוש ואצילות עליונה. פיתוח האומץ הגופני שבישראל יוציא מן הכוח אל הפועל אימוצי נשמה נפלאים, ואורה העליון של תורה ימצא את הבסיס האיתן הראוי לו."
מכל הדברים האלה הכתובים בדברי הרב עצמו שהחיוב באומץ הגופני, הגבורה הגופנית, הוא רק כשהיא נעשית לפי ההלכה, קשורה בקדושה ומשרתת אותה.
במכתב לגאון הרב יוסף משאש זצ"ל, אז ראב"ד תלמסאן באלג'יר ובהמשך רבה הראשי הספרדי של חיפה, בי"ג באדר תרפ"ח כתב: 'אפילו אלה הצעירים שרוצים להתפתח בבריות גופא כדי שיהיה כוחם חזק להגן על אומתנו הקדושה... דרכי להגיד להם שיכולים לכוון מעשיהם לשם שמים להוסיף אומץ וגבורה בכנסת ישראל כדי שקדושת השי"ת ואור שכינתו הקדושה תהיה מופיעה בגבורה בעולם, אז שכרם רב וחלקם יהיה חלק צדיקים קדושי עליון כמו שיהיו אבותינו הגיבורים חיילותיו של בית דוד, גבורי כח ואזורי גבורה, ובזה חזקו את אור הקדושה, ודברים כאלה ראויים כל חכמי ישראל צדיקי הדור להגיד לדורנו, ויקרבו הרבה לבבות לאבינו שבשמים... ואם אפשר להכניס רוח קדושה גם באלה שהם מתגדרים בגבורה גופנית, הלא נוציא יקר מזולל, ובזה כוחם של צדיקים מתעלה וגבורת הקודש מתרוממת בתפארת עוזה...'
ובמכתב לרב ד"ר חנה (אלחנן) אנסבכר, רבה של דוויסבאדן, בט' בתמוז תרפ"ז, בעניין בחורים שיכולים לשבת וללמוד ונמשכים למשחקי כדור, כותב שמטרתו "להראות לצעירים השטופים באימוץ הגוף ע"י ההתעמלות, שהם חושבים את זה לשלמות רבה, ומבזים הם את תופסי התורה בחשבם שאין להם מושג באמוץ החיים, שאין הדבר כן, שאם רק יקדשו את דרכיהם ואת מחשבותיהם יש ג"כ אפשרות לרומם כ"כ את הרעיון של אימוץ הגוף של כלל ישראל עד שיהיה עומד במדרגה קדושה ונפלאה עד מאוד, שייתן כח ואומץ ג"כ על ידי זה לצדיקים ולקדושים בישראל להיות מתעלים בקדושה...", והוסיף בסוף המכתב: "אבל התעסקות והתעמלות בפריקת עול תורה ומצות, חס ושלום לומר עליה אלו המדות האמורות בקדושת גבורת ישראל".
ומצד אחר כותב לגאון הרב יעקב זריהן זצ"ל, רב בטבריה, בי"ב בטבת תרפ"א: '...כלפי קדושתה של כנסת ישראל הכל הוא קדוש ונשגב לאין חקר. ושמשון שנשתבח בגבורת גופו, הוא קְדוש השם... ונקרא על שמו של הקב"ה (סוטה י' ע"א). ומתוך הצורך הגדול של התגברות הקדושה בעולם באחרית הימים על ידי כנסת ישראל, מוכרחת גם הגבורה הגופנית להתעורר ברב כח. ועל עובדי ה' באמת, החובה מוטלת לזכך היסוד הפנימי של הגבורה בגבורה קדושה ברוחניות... וכשם שהעבודה הפנימית של קדושי עליון שבדורות כולם היא נמשכת מהשפעת קדושתו של בניהו בן יהוידע ע"ה כן כל העבודה של התגברות הגבורה הגופנית בכללות כנסת ישראל, היא נמשכת מקדושת נזיר אלוקים שמשון הגיבור ע"ה.'
וכן אמר לפני שלושה מתלמידיו: "קדושה זקוקה גם לגבורה, אף לגבורה גופנית. שמשון הגיבור היה גבור בגופו והייתה שכינה מקשקשת לפניו כזוג (סוטה ט' ע"ב) ודוד המלך היה גיבור ממש, גיבור בגופו והיה כולו קדושה". ('שבחי ראי"ה', עמוד קס"ג, מפי הרב אברהם יצחק שרייבר, וראה המשך דבריו לפני התלמידים בפסקה הבאה בעניין העלאת ניצוצות הקדושה מתוך החול והטומאה)
בעניין הקודש שבחול לעומת הקודש שבקודש, הקשור ישירות לעניין ההתעמלות, כוונתו היא שכשמעלים את ניצוצות הקדושה שבחול ומבטלים את ההשפעה השלילית של דברי החול, אז מקדשים ומעלים את החול ומבטלים את הרע, ולכן הקודש שבחול מעולה מהקודש שבקודש כי על ידו ניתן לבטל את הרע, אך היתרון הזה בפועל קיים רק במצב של אחרי ביטול הרע, וכל עוד ההשפעה הרעה קיימת, ברור שהקודש שבקודש עדיף לאין שיעור. ובדברים לפני שלושה מתלמידיו אמר: "יש ערך גם לניצוץ של קדושה. אם יש אפילו ניצוץ קטן של קדושה אף בתוך תוכה של הטומאה, הרי כשהניצוץ הזה מתגלה, כלה הטומאה בהכרח ועוברת מן העולם. משום כך אין הסטרא אחרא מניחה לגלות את הניצוץ של קדושה'. ולגבי ניצוץ הקדושה שבהתעמלות ההתעמלות אמר בהמשך דבריו לפני שלושת התלמידים: 'ההתעמלות יש בה ניצוץ של קדושה, אך יש ונלווים אליה ע"י צעירינו היום דברים של טומאה, על כן יש לגלות את ניצוץ הקדושה שבהתעמלות ואז תכלה ותעבור מן העולם כל הטומאה הנלווית אליה..."

לגבי דבריו "הספרות, הציור והחיטוב עומדים להוציא אל הפועל כל המושגים הרוחניים המוטבעים בעומק הנפש האנושית, וכל זמן שחסר גם שרטוט אחד הגנוז בעומק הנפש שלא יצא אל הפועל, עוד יש חובה על עבודת האמנות להוציאו", ותקפו אותו קשות על שמשבח את הפיסול, אז הפיסול אינו פסול באופן גורף, אלא רק דמות שלמה כפי שנפסק בשו"ע וכפי שהרב קוק כותב בהתייחסות הלכתית שלו לעניין זה.

בעניין "כשהרע הוא גורם טוב - נעשה כסא אל הטוב, והכל טוב גמור, כמעט ביטול הקליפות, מעין העתיד". וכן בעוד מקורות נוספים בכתביו הרב מדבר על הניצוץ הטוב שברע ושע"י שמגלים את הניצוץ הטוב שברע גוברים על הרע. מקורו הישיר של המשפט הנ"ל הוא בפירוש מרן הגאון הבעש"ט זצוק"ל זיע"א: המופיע בדברי אחד מתלמידיו והמשפט הראשון בו הוא בדיוק המשפט שבדברי הרב קוק: "ופרעה הקריב (שמות י"ד, י'). והנה קבלתי ממורי, כשהרע הוא גורם טוב נעשה כסא אל הטוב והכל טוב גמור, כמעט ביטול הקליפות מעין העתיד. הגם שיש בזה דברים עמוקים לענין מ"ז וכו', ודי בזה. ואפשר שזהו כוונת חז"ל אליעזר עבד אברהם ע"י הטובה שעשה לאברהם אבינו יצא מכלל ארור ונכנס לכלל ברוך, והכוונה ע"ד הנ"ל, והבן' ("כתר שם טוב", כרך א', ק"ו, עמ' כ' במהדורת בני-ברק תשי"ז). פירוש הבעש"ט הזה מופיע גם ב"בית ישראל : מבחר מאמרים על התורה ולמועדים" שבו ליקוט של הרב מתתיהו יחזקאל גוטמן מדברי ר' ישראל בעש"ט, מרן הגאון ר' ישראל מרוז'ין זצוק"ל ומרן הגאון ר' ישראל גוטמן מסדילקוב זצוק"ל שהיה נכד הבעש"ט, בעמ' 26, אות נ"ב, אך על בראשית ולא שמות, כשלפני "קיבלתי ממורי" כתוב "בתולדות (פרשת בא)", ואותיות נ"א ("ויהי חיים שרה") ונ"ג (על "ואבא היום אל העין") הן על "חיי שרה". אפשר לקשר דבר זה למה שאמרו חז"ל: "והנה טוב מאוד זה יצר הרע".

לגבי הפסוק "כי מציון תצא תורה" בנאום הברכה לפתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים, מי שיקרא את כל הנאום יראה שהפסוק נאמר על לימוד התורה בישיבות ולא על לימודי החול באוניברסיטה. והפסוק המדובר הוא כדי לסיים בציפייה לגאולה, אך לא נאמר על האוניברסיטה עצמה.
יש לציין שבנוסח המקורי של הנאום, כפי שהרב קוק אמר בפועל וכפי שהודפס ב"דברי הרב" ב"דפוס ציון" ובתרגום האנגלי ב"ספר האוניברסיטה" שהוציאה האוניברסיטה העברית בנובמבר 25' למניינם, פסוק זה היה בסיומה של תפילה מיוחדת שחיבר הרב קוק לכבוד המאורע ואמר אותה לאחר נאומו כשגם ממנה רואים בבירור שהוא אומר פסוק זה על התורה שה' נתן לעם ישראל, ואת נאומו סיים במילים:
"ונזכה לראות בשמחת גויינו ובבנין בית מקדשנו ותפארתנו, אשר עליו ינהרו כל הגויים לקחת תורה מציון ודבר ה' מירושלים, אמן".
ממילים אלו ברור לכוונתו לבית המקדש בהר הבית ולא לאוניברסיטה.
כך הסתיימה התפילה בת 55 השורות שהתחילה במילים "רבון כל העולמים אשר עמך מקור חיים ובאור חכמה ודעת כוננת תבל ומלואה...":
"ואהבת הדעת אשר מאז היא מקננת בעם זו קנית,
היא סמכתם לבנות היכל לחכמה ותושיה,
והיום הזה אלפים ורבבות נאספו יחד,
לפתח בחדות לב לרווחה את שערי הדעת,
הננו מפילים לפניך תחנון צור ישראל וגואלו,
חזק נא ואמץ את לבב עמך אשר בחרת
לאהבה את שם קודשך, ולשמר בכל לב את כל חוקיך,
לרומם את קרן תורתך הקדושה,
מקור חייהם לנצח להגדיל תורה ולהאדירה.
ולמען יאמן דברך אשר אמרת על-יד נביאך:
'כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים' ".
בשבע השורות האחרונות עוסקת התפילה בבקשה מהקב"ה לחזק את עם ישראל באהבה אליו ובשמירת חוקי התורה, לרומם את קרן התורה כדי להגדיל תורה ולהאדירה וכל זאת כדי שיאמנו הדברים "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". כך שברור גם מכאן שהרב קוק פסוק לא מייחס פסוק זה לאוניברסיטה אלא לתורה הקדושה שהקב"ה נתן לעמו ישראל. נוסח זה של התפילה מופיע גם בספר "משנתו של הרב קוק" מאת צבי ירון. בנוסח העברי ב"ספר האוניברסיטה" הובאה התפילה כשהמשפט המסיים הוא "ונזכה לראות..." במקום בסיום הנאום עצמו כשבסיום הנאום אין לא משפט זה ולא הפסוק "כי מציון...". במקורות שונים הושמטה התפילה והובא רק הנאום המסתיים במשפט "ונזכה לראות..." ואין שם את הפסוק "כי מציון..." כפי שהוא.
הסיבה לשינויים מהמקור הוא בגלל טענות החרדים, אך בכל מקרה זה לא עזר: הקנאים בוודאי שלא שינו דעתם כלל, ואף כלל הגדולים החרדיים שעדיין העריכו ביותר את הרב קוק למרות המחלוקת על דעותיו המשיכו להתייחס בשלילה לנאומו שם.
אך בכל מקרה גם מהנוסח המקורי עם הפסוק "כי מציון..." בסוף התפילה ברור היטב מההקשר שכוונתו לתורה הקדושה שנתן ה' לעם ישראל ביד משה וכאמור לעיל. כך שהצנזורה רק הזיקה ולא הועילה כלל כי הנוסח המקורי לא נעלם עקב הצנזורה וזה יכול לגרום לחשוב שהטענות נכונות, אך כאמור לעיל מובן היטב גם מנוסח המקורי שהפסוק לא מתייחס לאוניברסיטה כלל.


בנוסף לכך גדולי עולם רבים תמכו בדעותיו של הרב קוק ובציונות כשגם ממתנגדי הציונות היו שתמכו בדעותיו:

הגאון הרב נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל, ראש ישיבת 'עץ חיים' בלונדון, היה ממתנגדי דרכו של מרן הגאון הראי"ה קוק זצוק"ל ותלמיד מובהק לרידב"ז ואף כתב דברים קשים נגד "היתר המכירה" לשנת השמיטה שבו תמך הרב קוק. הוא היה מגאוני הדור ועמד בקשרים עם גדולי הדור הוא כמו הגאון הרב חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק זצוק"ל. בעקבות פגישה ישירה עם מרן הרב קוק, בזמן שהרב קוק היה רב קהילת היראים בלונדון, הפך לחסידו ותומך נלהב בדרכו.
כאשר הוציא מרן הראי"ה את ספרו הקדוש 'אורות', התקבל הספר בברכה ע"י מבקשי תורת הראי"ה. וגם הרב גרינשפאן, עם השתייכותו ל"אגודת ישראל", הרי שהתלהבותו מן הספר הייתה גדולה ושלמה. קנאי ירושלים פרסמו מכתבי שטנה כנגד ספר נשגב זה ונגד הרב קוק, אך רובם ככולם של גדולי ישראל התנגדו להתקפות האישיות על הרב קוק וגם לאחר פרסום "אורות" המשיכו לראות בו את אחד הגדולים, גם אם התנגדו בחריפות להשקפותיו. חלקם גם תמכו בדרכו ובדדבריו ב"אורות". רק מיעוט מבין הרבנים, ובעיקר מהונגריה, פסל את הרב קוק בגלל דעותיו. הרב גרינשפאן הביע זעזוע עמוק ממעשיהם הנלוזים של הקנאים. הוא שלח מכתב נרגש לעורך העיתון 'הדרך', בו הוא מוחה על מעשי הקנאים, ומבקש ממערכת העיתון שיפרסמו מאמר שכתב על ספר 'אורות' כתגובה לדברי הקנאים.
המאמר לא פורסם בעיתון זה, ולכן החליט הרב גרינשפאן לשלוח את מאמרו לירחון הירושלמי 'שערי ציון'. בקובץ תורני זה, שנערך ע"י הרב שלמה בלאזר זצ"ל והרב אהרן יצחק זסלנסקי זצ"ל שהיו ממקורבי מרן הראי"ה, היו כותבים בו כל גדולי ירושלים, כגרצ"פ פראנק, הגרמ"נ אויערבאך, הגר"ש וינוגרד ועוד. גם הרב גרינשפאן פרסם מספר מאמרים בירחון זה, ובתוכם גם את המאמר הבא [שהתפרסם בגיליון של חודש שבט- אדר תרפ"א], ומפאת נדירותו וחשיבותו ראינו לנכון להביאו כאן במילואו. כדאי לקרוא את המאמר מספר פעמים, ולשים לב לרמיזותיו הנוקבות של הרב גרינשפאן, כלפי הקנאים שהעיזו פניהם בחציפות להביע דעתם הצרה כנגד דברי רוח קדשו הנשגבה של הראי"ה. מלבד זאת, מוסיף הרב גרינשפאן ביאורים מעניינים למספר פסקאות מהספר 'אורות'. וזה לשונו:
'לבקרת ספר 'אורות' להגאון פאר דורנו מוהר"י הכהן קוק שליט"א. "אור זרוע לצדיק":
חסרון גדול ישנו אצלנו במה שנוגע לקריאת ספרים ולהבקורת, כי רגילים אנחנו בהסגנון הפשוט של הספרות היום-יומית שאינו דורש שימת-לב מיוחדה, ומפני כך נשתרש בנו ההרגל לקריאה שטחית, ובראותנו ספר בתוכן מדעי או פילוסופי כתוב בסגנון רציני אין אנו חפצים לטפל בו, אולם הדבר הזה כשהוא לעצמו איננו כ"כ נורא, גרוע ביותר ועיקר הרעה הוא מה שקוראים אותו בהשטחיות הרגילה, בלי עיון וחדירה, ובזה מעקמים ומעוותים עלינו את הכתוב ומיחסים להספר ולהמחבר מסקנות והחלטות שלא עלה על ליבו, ותחת למצוא את המרגליות היקרות הבלתי ספורות, הטמונות בתוך עומק ההרצאה הפילוסופית והסגנון האצילי, הם מוצאים בו מקום לערעורים ולסתירות.
מה שמעציב ומדאיב ביותר הוא גם מה שרבים מאלה הקבועים באוהלה של תורה הרגילים לתשומת לב ועיון מרובה לכל דקדוק קל וסברה דקה כמו"מ של הלכה, מכיוון שהם באים להיכנס להיכל הספרות הקדושה של האמונות והדעות והמושכלות המופשטות, שדורשות לכה"פ, אותו העיון וההתבוננות מקיבעא הרגיל בגופי ההלכות המעשיות, סוברים להסתפק בהעברה שטחית וקריאה מקופיא וזהו הגורם הראשון להשרשת פורה ראש ולענה של קטגוריה בתלמידי חכמים.
בדברי אלה אני מכווין בייחוד כנגד אלה המערערים על הספר הנשגב "אורות" של הגאון הדגול מרבבה מוהרא"י הכהן קוק שליט"א, אשר כל מאמריו וספריו מלאים כל טוב ממיטב הגיוני היהדות הנבואית, והממלאים את לב כל איש יהודי הנאמן למסורת אבות שירה ופיוט, תקווה נחמה, ואהבה רבה לסגולות העם וקדשיו, אם רק נקראים הם ברצינות ובעיון הראוי (אין אני בא בדברי אלה להיודעים את האמת ומכוונים למרוד בה אוי לנו שכך עלתה בימינו).
קראתי ושניתי את ספר 'אורות' מתחילתו ועד סופו ומצאתיו לספר יקר הערך המכיל אוצר גדול של רעיונות עמוקים קדושים ונשגבים לכל ענפי המחשבה הישראלית. הספר כתוב בסגנון מחקרי ובשפה אצילית, כדרך הרב שליט"א בכל ספריו המלאים חקירות עמוקות ונשגבות בכל סעיפי החיים החומריים והמוסריים של העם, ויחד עם זה עלה ביד הרב באמנות נפלאה לעטות את רעיונותיו הנשגבים במעטה הוד וקסם פיוטי של תורת הסוד.
נפלאתי מאד על אלה התופסים את הרב בפרק ל"ד שמשבח את הצעירים המתעמלים לחזק את גופם לטובת כלל האומה. כאלו לא היה גם רצון תורה הקדושה לשמור את בריאותנו, הגלות עשתה אותנו לרפויי המזג, לנרגזי עצבים, והאם אין זה מצווה גדולה שבגדולות לפקח על בריאות העם וחיזוקו? והדברים פשוטים ואינם צריכים לבאורים, אלא שאצל הרב מתבטא ענין פשוט זה בבטויי המקובלים, כמו "גילוי האור" או "הבלטת האור", "ואין גלוי אור עומד בלי חבירו כלל ושניהם כאחד משכללים את סדרי הקדושות". וכלל העניין כמו שמצווה עלינו להשגיח ולפקח על נשמת האומה ורוחניותה שתתפתח ותשתכלל בכל השכלולים המוסריים עד שתעלה לאותו הגובה שגבלה ההשגחה העליונה בשביל ישראל עם סגולתו כך מצווה עלינו לא פחות להשתדל להיות עם חזק, מוצק ואיתן בגופנו, ודבר ידוע הוא כי במקום שהגוף לקוי, גם הרוח לקויה, כי חלישות הגוף הוא שורש מחלת שליטת הדמיון על ההיגיון הבריא, ותוצאותיה ידועות: הזיות, אמונות טפלות, הקטנת כוח השכל, וציורים מטושטשים גם במושגי הקדושה.
היוצא מזה, כי בתיקון גופני אנו מועילים הרבה לתקון נשמתנו "ושניהם כאחד משכללים את סדרי הקדושות", וכל מה שכתב הרב המחבר בפרק זה מתאים מאוד למה שהרחיב לבאר במאמרו "ישראל בתקופתו" בפרק י"ג, שהמוסר הכלול והשלם הוא המוסר העליון המקיף את החיים הטבעיים וכל תפקידיהם, שאינו נזקק לשום מלחמות פנימיות, לא "מוסר צולע" הצריך סעד ותמיכה בגזירות והתבודדות מן החיים ונטיותיהם הטבעיות, תורת היהדות רחוקה מאד ממוסר כזה, ואפילו נזירות מן המותרות, אם היא במידה קיצונית רחקה התורה "ונזיר נקרא חוטא". וכבר העיר הרמב"ם במו"נ ח"ג פרק כ"ה וז"ל: כי אשר יעשה פעולות ההתעמלות להתמיד בו הבריאות, בשחוק בכדור, או ההתאבקות, או משיכת הידיים, או עצירת הנשימה, יהיה אצל אנשים סכלים פעולות שחוק, ואצל החכמים אינו פעולות שחוק עכ"ל.
עוד תפסו על הגאון המחבר ספר "אורות" על דבריו בפרק מ"ג שהנפש מתוקנת יותר אצל פושעי ישראל העובדים לטובת העם. אבל הרוח מתוקן הרבה יותר אצל שומרי תורה ומצות. כל מי שיש לו ידיעה כל שהיא מתורת הנפש של החוקרים הקדמונים והמקובלים, האוחזים בשיטת פלוגת התוכן הנשמתי לכוחות שונים כמו נפש הצומחת, נפש החיונית וכו' בטח יודע כי כוח החיים הטבעיים, הוא הנפש הבהמית, משותף לכל בעלי החיים, ודבר טבעי הוא כי הפושעים בפרקם מעליהם עול תורה ומצוות השקיעו את עצמם בכל עושק הרגשתם בעבודה ארציית לטובת הכלל, כדי למלאות את הריקניות שבנשמתם וכדי להרוות את הצימאון הטבעי לנעלה ונשגב. כי השאיפה הרוממה והשתלמות נפשית הנטועה, בעצת החכמה העליונה, בתוך עומק תכונת האדם ומהותו הטבעית, תובעת את תפקידה, ואפילו החופשים הקיצונים לא יוכלו להשתחרר ממנה, אלא שמפני לקוי נשמתם וחוסר רגש האמונה הם חושבים כי עבודה ארצית לבדה, על יסוד גמילות חסדים וטובת הכלל תספיק להם, ולפיכך הכרת החובה לפעל לטובת כלל האומה מפותחה אצלם יותר מאצל החרדים, שומרי תורה ומצות, שמפני תשוקתם העזה להשתלם ולעלות מעלה בתורת המוסר על יסוד למוד התורה וקיום מצוותיה, הם מסיחים דעתם, פחות או יותר, מתפקידי החיים הטבעיים, ומאד צדק הרב בהביעו רעיון זה במילים אחדות: "הנפש מתוקנת אצל החופשים והרוח משוכלל יותר אצל שומרי תורה ומצוות" כי כשם שיש ארץ שלנו, כך יש שמים שלנו, "שמי יעקב", החופשים מתרחקים משמינו, והחרדים מתנתקים מארצנו. והתקווה תעודדנו כי לא רחוק היום, ואור חדש מציון יופיע עלינו ויאיר עיני כל העם לכל מפלגותיו לראות נכוחה ולהכיר את האמת, כי רק תורת המוסר הרחבה והשלמה המכירה את קדושת חיינו הארציים לכל צדדיהם לחטיבה בלתי נפרדת מן השקפותינו התוריות המוסריות, זוהי תורת היהדות האמתית, שעליה הטיפו נביאנו מעל במת הנבואה. עין הקורא המעיין היטב תראה בעליל כי גם מה שכתב הרב בפרק מ"ה ובפרקים שאחריו הוא ממש רעיון אחד שהביע בפרק ל"ד.
ומה נמלצו דברי הגאון המחבר בפרקים אלו שתארו לנו את "המרידה הרוחנית" שתתחולל בסוף גלותנו, אחרי כשלון הכוחות הטבעיים של האומה בתקופת הגלות, שגרמה בהכרח לדחות הצורך בעבודה ארצית, שהיא היסוד הראשון והעיקרי לקיומו של כל עם, תתעורר תנועה כבירה בקרב האומה לעבודה חומרית, העם ישקיע את עצמו בעבודה ארצית בכל חומו הטבעי, בכל התלהבותו, באותה המסירת נפש שהגין על מעמדו הרוחני בגולה אז בעת שעריצי הגויים בכל תקופות הגלות העיקו עלינו בתגרת ידם באמצעים שונים כדי לעשות את תנאי חיינו קשים ובלתי אפשריים, ושללו מאתנו את האפשרות לשמוח בעמלנו וליהנות מטובת החיים הטבעיים, נתחכמנו למעט את דמות חיי הגוף ולהקטין את ערך חיי השעה, הגנה מושכלת זו הייתה חזקה מאוד, מפניה נשתברו כל כלי זינם של העמים שחתרו חתירות תחת בניין הרוחני של העם על ידי הצרת צעדינו בחיים הגופנים, אבל עם כל תועלתה הגדולה הביאה לנו גם הפסד ונזק רב גם לגופנו גם לרוחנו.
כמו בחיי הפרט כן הוא בחיי הכלל. אם בחיינו הפרטיים לא נדאג במשך זמן ארוך לצרכי הגוף אז בהכרח הוא נהרס לגמרי ואז אין מקום לרוח לדור, והוא עוזב את גופנו, כן הדבר בחיי כלל האומה. על ידי הריסות הבניין הגופני של האומה משכן רוחנו, החל רוח ישראל סבא לעזבנו. נגף הטעימה (?) החל בעם, ורבבות באחינו מתו במגפה זו. ואלה שנשארו נאמנים למסורת אבות גם הם לא נוקו לגמרי מהתוצאות הרעות של הריסת בניננו הטבעי. חשכת הגלות, התלאות הבלתי פוסקות האפילו את מאור התורה, החלישו את ההיגיון שלנו, עקמו את ישרות דעתינו. במצב כזה אי אפשר עוד להישאר והעם עמד על ההכרה כי נחוץ לתקן את גופנו, לחזקו, לחדשו ולבסס את קיומנו הטבעי. עבודה זו גדולה וכבירה מאוד, ועמל הבונים העובדים בחריצות מפליאה הסיח את דעתם מנשמת האומה ורוחה. שכחו כי עוסקים הם בבנין מדור הגון ויאות לרוח העם, והשקיעו את כל תוקף "רצונם הגס" אך בבנין אבנים: אמנם בפעולת הבניין הם גורמים "קיום ועמדה לשפעת החיים כולם אפילו של הצדיקים". אבל לעזוב לגמרי את תוכן הקודש הוא דבר המתנגד ניגוד גמור לטבע העם, כאשר ישקוט עמנו מעט מעבודת הבניין וישביע את עצמו מתענוגות חייו החדשים המסודרים והמתוקנים בארץ אבות יתעורר בו הצימאון הטבעי לקדושה וטהרה, יכיר תיכף כי "דירתו הנאה" היא רק אמצעי "להרחבת דעתו" דעת תורתו, התעוררות זאת תהיה בראשונה על ידי צדיקים אנשי הרוח מעולם, ואחרי כן יקיצו כל שדרות העם לכל מפלגותיו לחיי קודש, לטהר המידות, למוסר רם ונשגב, רחב ושלם, מוסר גאוני ומקורי הנובע מעומק נפש העם, ממעין קדושתו הטבעית ואשר מריחו הטוב יתבסס כל העולם.
אחרי הצעת הדברים מה נאמנו דברי הגאון המחבר ספר 'אורות' שליט"א באמרו כי "הרצון הגס של הרשעים" הועיל הרבה לסדור החיים של העם במובן זה שהם עסקו הרבה בבנין ביתנו הטבעי וע"י זה עזרו ג"כ להתעלות רוחנו "והקב"ה מנהיג עולמו בצדיקים ורשעים" [זוהר שמות], "וכל האומר יברכוך טובים הרי זה דרך המינות" [מגילה כ"ה] לפי "שאינו כולל רשעים בשבחו של מקום וכו' שמצריכן הכתוב בהרצאתן להיותם באגודה אחת" [רש"י שם] ולפי "שמוציא את הפושעים מן הכלל" [תוס' שם].'
נראה שהרב גרינשפאן רומז שהסיבה שחלקו על הרב קוק, זה בדיוק בגלל שלא קיימו את דבריו! במילים אחרות, העובדה שלא התעסקו בבנין הגופני והחומרי, על כל רבדיו, זה בעצמו גרם את הרפיון השכלי, והשטחיות, וחוסר העיון הנצרך בסתרי תורה וכו', וזה גרם את המחלוקת על השקפותיו, כולל רבנים שהעריכו ביותר את הרב קוק למרות המחלוקת על דעותיו. כמובן שהוא לא כתב את זה בפירוש, שלא לפגוע בכבודם של תלמידי חכמים.

עוד הביעו תמיכה בדברים שבספר "אורות" וחלקם אף קנו את הספר מידי מרן הגאון הרצי"ה קוק זצ"ל, בפגישתם עימו בווינה בתרפ"א: הגאון הרב בן ציון כ"ץ מבורשוב זצ"ל שהשווה את הרב קוק לרמ"ע מפאנו זצוק"ל זיע"א, והאדמו"רים: מרן הגאון ר' ישראל פרידמן מצ'ורטקוב זצוק"ל שקנה את הספר במאה כתרים (יש לציין שבפגישה עם הרצל הבהיר לו ר' ישראל, שאמנם היה ממנהיגי "אגודת ישראל" שראה בה מקור לחיזוק הדת ולהגנה מפני החילוניות וההשכלה, כי חסידות צ'ורטקוב רואה בעין יפה את הפעילות הציונית, אלא שהיא רוצה להבטיח את האינטרסים האורתודוקסיים בתוך ההסתדרות הציונית); מרן הגאון ר' ישראל פרידמן מהוסיאטין זצוק"ל שהרבי מבלז כינהו "צדיק יסוד עולם" והיה תומך מובהק בציונות הדתית ואף חיזק את ידי ה"מזרחי", כשחתנו, הגאון ר' יעקב פרידמן מהוסיאיטין זצ"ל, היה שותף בהקמת ההסתדרות החסידית-ציונית "אגודת יישוב ארץ ישראל" שהסתפחה ל"מזרחי" לאחר כמה שנים, והובלה בידי הגאון ר' חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' זצוק"ל; הגאון ר' שלמה חיים פרידמן מסדיגורה זצ"ל שלאחר כמה שנים כאדמו"ר עזב מעמד זה לטובת פעילות ציונית והיה שותף להקמת "אגודת יישוב ארץ ישראל" הנ"ל; והגאון ר' משה פרידמן מבויאן-קראקא זצ"ל הי"ד.

הגאון הרב שמשון אהרן פולונסקי ("הרב מטפליק") זצ"ל אמר על דברי התורה של הרב קוק "תורת כנסת ישראל" בבקשו בימי ראשון לאחר תפילת שחרית מהרב נפתלי שטרן זצ"ל, משומעי לקחו של הרב קוק בסעודה השלישית שהתפלל בבית מדרשו של הגרש"א פולונסקי, "נפתלי, השמע לי מתורת כנסת ישראל!"

הגאון הרב איסר זלמן מלצר זצ"ל במכתב עידוד והסכמה להוצאת כתבי הרב קוק בכ"ח באב תש"ה:
'ב"ה, ירושלים, יום ג', כ"ח לחדש מנ"א שנת תש"ה
הנני בזה להביע את רחשי לבבי ליום הזכרון, במלאת עשר שנים להסתלקות גאון ישראל מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל. נוסף לאשר כבר נודע בכל תפוצות ישראל, עוצם גדלו בכל מקצועות התורה, בהלכה ובאגדה, מוסר ודעת, לבד זה היה גדול מאוד בקיום מצות "ולדבקה בו", שלדבקותו בד' ותורתו אין מלים להעריך את ערכו.
ראוי לתלמידיו ולמוקירי שמו ללמוד ממסירותו בכל לבבו באהבת ד' וישראל עמו, ותשוקתו העצומה לזכות את כל אשר היה ביכלתו להשפיע עליו, בין בדבריו החוצבים להבות אש בדרשותיו ובין בספריו הגדולים.
כבר אמרו חז"ל אין עושין נפשות לצדיקים שדבריהם הם זכרונם, ובפרט לגאון ישראל כמותו, וראוי להתחזק ולעשות רצון צדיק, לגמור להוציא לאור את כל ספריו הגדולים, אשר עמל עליהם ביגיעה עצומה. ואחר חורבן עם ישראל, גדוליו, גאוניו וצדיקיו, אשר עמהם נגנזו הרבה מחדושי תורתם, חובה להשתדל להוציא לאור ספרי גאוני הדור הנמצאים בכתבי יד. ד' ירחם על שארית פליטת עמו וישלח לנו משיח צדקנו ונזכה לראות בנחמת ציון וירושלים במהרה בימינו אמן.'
הגאון הרב יוסף אליהו הנקין זצ"ל, תלמידו המובהק של הגרא"ז ומתנגד מובהק למדינה, היה גם הוא ממעריציו שלך הרב קוק וכך כתב נכדו הגאון הרב יהודה הרצל שליט"א מפי אברך שלמד עם הגרי"א הנקין בשנתו האחרונה: 'מו"ר הגאון זצלה"ה היה ממעריציו הגדולים של הגרא"י הכהן קוק זצלה"ה ואמר עליו שהיה איש קדוש ופלאי וגדול שבגדולים, ואע"פ שחלקו עליו חבריו בעניין הציונות, הצדק היה אתו.
אמר לי שבדרך כלל דעתו הייתה מסכמת עם דעותיו של הגרא"י קוק זצלה"ה, וכששאלתי אותו על אודות הקמת מדינת ישראל שכידוע התנגד אליה בתוקף. ענה לי שהרב קוק זצלה"ה לא היה סובר להקים מדינה על ידי מלחמה ושפיכות דמים (וזו הייתה סיבת התנגדותו של מורי ורבי.' (הדברים הובאו בידי נכדו בשו"ת "בני בנים" חלק שני, חלק המאמרים המצורף בסוף, מאמר א' : 'אמרי הגאון ר' יוסף אליהו הנקין זצ"ל' אותיות י"ח-י"ט, עמ' ר"ט - כך הבנתו של הרב הנקין בדעתו של הרב קוק לגבי הקמת המדינה כפי שהייתה, אך לא כך דעתם של כל גדולי תלמידי הרב קוק כגרי"מ חרל"פ, הגר"י אריאלי, הגאון הרב "הנזיר", ר' אריה לוין ובנו הרצי"ה).

מרן הגאון הרב שלמה זלמן אויירבך זצ"ל, שהיה בן 25 בפטירת הרב קוק והיה ממעריציו הגדולים כאביו המקובל הגאון הרב חיים יהודה לייב אוירבך זצוק"ל שהיה לוקח את בנו לשמוע את דברי הרב קוק בסעודה השלישית, אמר לבעל אחייניתו, הגאון הרב יחיאל מיכל שטרן שליט"א, שבענייני השקפה דעתו כדעת הרב קוק. בנוסף יש לציין שלאחר כיבוש אילת במלחמת העצמאות נשאל על ידי הגאון הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל אם צריך לחגוג באילת יום טוב של גלויות, והגרש"ז השיב שלא כי "השלטון והמלכות הם של ישראל". בהוצאה חרדית יצאו לאור 'שו"ת "מנחת שלמה" ב-ג' ו'שו"ת מנחת שלמה תניינא' שבשניהם הובאה תשובה זו ונמחק עניין מלכות ישראל ונכתב 'שהשלטון אחד'. וכן צונזרו תשובות בעניין היתר המכירה בגלל שהוא תומך בהיתרו של הרב קוק. עניין זה צונזר גם מ"כתבי מעדני ארץ" שיצא לאחר שרצו המו"לים להוציא מהדורה מצונזרת של "מעדני ארץ", אך בגלל איומים של רבנים חשובים הוציאו ספר אחר באותו עניין שכולל בחציו חשיפה ראשונה של הערות בענייני שביעית שהותיר אחריו הרב אוירבך במחברותיו, בשולי ספריו ושמועות תלמידיו, אך חציו השני הוא "מעדני ארץ" בגרסה המצונזרת.

הגאון הרב יצחק הוטנר זצ"ל, שהתפרסם כמחבר "פחד יצחק" על התורה והמועדים וכראש ישיבת "רבי חיים ברלין" בניו-יורק, היה מתלמידי הרב קוק (באופן אישי ולא ב"מרכז הרב") ותמך במכלול דרכו המחשבתית של הרב קוק אף שחלק עליו ביחס לציונות.
דוגמאות לכך: בביקור של הגרמ"צ נריה זצ"ל, הוא ביקר גם בישיבת ר' חיים ברלין לשמוע שיעור מחשבתי של הרב הוטנר לקראת חג השבועות. כשנכנס אחרי כן לחדרו של הרב הוטנר להודות לו על העונג הרוחני, אמר הרב הוטנר בין היתר לרב נריה: "איהר זעהט וויא איך ארבעט-איבער א שטיקעלע 'עולת ראי"ה'." ("ראה איך אני מעבד קטע מ'עולת ראי"ה'.")
הרב מתיתיהו גרינברג מספרינג-וואלי, מתלמידי הגר"י הוטנר, אמר לרב נריה שהגר"י הוטנר קרא למאמריו "הלכות דעות וחובות הלבבות", ואת הביטוי הזה הרב הוטנר לקח ממאמרו של הרב "תחיית הקודש" שנדפס ב'מאמרי ראי"ה' ח"א, עמ' 49 (וכן במאמר "עצות מרחוק" שהודפס בירחון "הפלס" שנת תרס"ב)
ב'ספר הזכרון למרן בעל ה"פחד יצחק" זצ"ל' בחלק התולדות בעמ' ל"ב מובא מאמר אחד על מאמר חז"ל משען לחם זו הלכה משען מים זו אגדה ומפרש שלחם מביא צמאון למים ולא להפך ומקור הדברים ב"ערפילי טהר" (הקובץ השני מכתבי "שמונה קבצים" של הרב קוק שיצא כספר בפני עצמו כבר בחייו של הרב קוק שנתן לו את שמו).
הסברו הנודע של הרב הוטנר על הקשר שבין הודאה על טובה לבין הודאת בעל דין ("פחד יצחק", חנוכה, מאמר ב', אות ה'), מקורו בתחילת 'עולת ראי"ה', על ""מודה אני".
ובמכתב לרצי"ה עוד בחיי הרב קוק:
'ואני בעצמי כמעט תמיד רוחשים ולוחשים בי הרהורי געגועים וכיסופים קלים על "ארץ ישראל", אולם לעיתים תכופות יש אשר יתלכדו כולם לשטף אחד ועברוני ושטפוני על כל קרבי ועל כל הוויתי. ולאמיתו של דבר רק אחרי צאתי את הארץ נתחוור לי המושג "ארץ ישראל" לכל מלא היקפו... וכמדומה לי עכשיו שאם אזכה לעלות ולהאחז בה שוב, אדע כבר לנשום באוירה המחכים לגמרי בדרגא אחרת.
ומעין הרגשת סבי דבי אתונה בהריחם בניכר את ריח עפר ארצם ותחי רוחם, הנני מוצא עכשיו בעיוני בספריו של הרב שליט"א (הראי"ה). יש לי הרושם כאילו נתקפל בהם, בעמודיהם, בטוריהם, הרבה הרבה מאוירא דארעא דישראל, ובכל פעם מדי עייני בהם עולה באפי ריחה של ארץ חמדה, וכל כגון דא כולי עלמא מודו דריחא מילתא היא. ברי לי עכשיו שעל ידי מי שלא טעם מטעמה של ישיבת ארץ ישראל לא ניתנו ספרים כאלו להכתב. אותה התפיסה האורגנית את אחדותה הכללית של כנסת ישראל לכל דורותיה ולכל שדרותיה ובכל הופעותיה... וכל אותם סגנוני הציורים ודרכי ההסברה שבהם היא באה לכלל ביטוי בספרים הנ"ל (של הראי"ה) - אי אפשר להם שיוולדו כי אם על הרי יהודה וירושלים. ומכיוון שעמדתי על המומנט המכריע של "ארץ ישראל" החי בכל עורקי מחשבותיהם והשקפותיהם - נכנסו אצלי בהחלט לכלל "תורת ארץ ישראל...' ('אגרות לראי"ה', עמ' תקס"ז)

הגאון הרב יחזקאל ליבשיץ זצוק"ל, מחבר 'המדרש והמעשה' עה"ת ומגדולי רבני פולין שכיהן בין השאר כראב"ד פלאצק וקאליש, כותב למרן הרצי"ה: "זה לא כבר קבלתי לשמחת לבבי את הקונטרס "אורות" של כ' אביו הכהן הגדול שליט"א והוא כלו מחמדים ואשר לא פללתי ראיתי בו: את הערך הגדול שמעריך כ' אביו את התקופה הנכחית כתקופת תחי' אמיתית..." ('אגרות לראי"ה', נספחות, 23)

הגאון ר' דוד שפרבר זצ"ל (תרל"ז-תשכ"ב) - נודע כ"הרב מבראשוב" והיה מגדולי הפוסקים בדורו ומגדולי רבני רומניה בכלל וטרנסילבניה בפרט (לפני רבנות בראשוב שבמרכז רומניה), ומראשי "אגודת ישראל" ברומניה ולאחר עלייתו לירושלים מחברי "מועצת גדולי התורה" של אגו"י. תלמידם של הגאון ר' חיים מקוסוב בעל "תורת חיים" והגאון הרב מאיר אריק (שהוא דווקא מהמיעוט בין גדולי ישראל שהיו אנטי ציוניים קיצוניים ביותר ואף פסלו את הרב קוק), זצוק"ל. חיבר שו"ת "אפרקסתא דעניא" ועוד. בתקופת השואה פעל למען יהודי רומניה ואירופה בכלל. כמו כן היה נציגם ובא כוחם של הרבנים ראשי ועד ההצלה בארצות הברית, שהשתדלו להצלת שארית הפליטה. מתרפ"ב כיהן כראב"ד בראשוב ובתש"י עלה לארץ. כותב לרב קוק: "... ויואל לשלוח לי את חיבורי הטהרה ודברות קדשו ולהבות אש מזבח אהבתו לה' ולעמו, והיה כאשר טעמתי מיערות דבשו ונופת קדשו ותאורנה עיני, כי נפתחו ארובות חכמתו ואראה אור האמת כי יהל, וכהקיר בור מימיה הקרו שביבי נוגה עומק תבונתו המאירים מחשכי תבל, והמה מרפא לנפש מתהפוכות הדורות ובלהות הזמן, אשרי עין ראתה כל אלה אשר ראה הכהן הגדול מאחיו...", ובסוף המכתב הוא כותב: "ואילו זכיתי גם לשאר ספרי אדמו"ר האדם הגדול בענקים.. מה מאושר הייתי..." ('אגרות לראי"ה', ק"ן).

הגאון הרב יהושע בוימל זצ"ל (נפטר בתשי"א) - מחבר "עמק הלכה" שהוא בעיקר שו"ת ששני חלקיו יצאו לאור בתרצ"ד ובתש"ה, ומגדולי רבני ארה"ב. נולד בטארנה (טארנוב) בגליציה ודרום-מזרח פולין ונודע כבר בגיל 9 בכינוי "העילוי מטארנא" (היהודים כינוי אותה גם בשם "טארנע") והוסמך לרבנות בגיל 13 בידי אחד מגדולי הדור אז, הגאון הרב שמואל אנגל מרדומישל זצוק"ל שפגש בו בפונדק והתפעל מאוד מגדולתו התורנית בגיל כה צעיר. תלמיד אביו הגאון הרב נחום זצוק"ל שכיהן 44 שנים כראב"ד שצאווניץ (קראשצינקי). בגיל 24 מונה לראש ישיבת ויז'ניץ וכעבור זמן מה עבר לכהן כראב"ד סלטון בבוקובינה. במלה"ע הראשונה התגלגל לחבל בוהמיה שבצ'כיה ושימש כרב קהילת "מחזיקי הדת" בברונה (שהיהודים קראו לה גם ברין הידועה היום כברנו). בתרפ"ד היגר לארה"ב וייסד את "אגודת ישראל" בארה"ב ושימש כיו"ר ועד הפועל שלה. כותב למרן הרב זצ"ל: "אחרי נאחז בשבח הוד גאון תפארתו! את ספריו היקרים אורות התשובה וחבש פאר קבלתי וברכתי עליהם ברכת הנהנין.. ויהי רעוא שיאריך ימים על ממלכתו ויוציא לאור את שאר מעשי אצבעותיו.. הנני לוטה פה דאלאר אמעריקאי אחד ואבקש לפניו מאוד שישלח לי את שאר ספריו, ויתר אין ביכולתינו, ומאוד חשקה נפשי לראות בתפארת שאר ספריו." (אגרות לראי"ה, רס"א)

הגאון הרב מרדכי צמח אליהו זצ"ל (תרפ"ט-תש"ע) - הראשל"צ והרב הספרדי הראשי לישראל בשנים תשמ"ג-תשנ"ג, כותב בהסכמה לחיבור "טוב רואי" (לקט חידושים ורעיונות על הש"ס מכל כתביו של הרב קוק שאסף הרב ברוך תאנה שליט"א): "ראה ראיתי את הספר טוב רואי אשר ערכו, חברו, לקטו, ואספו כעמיר גורן האברך פשוטו כמשמעו אשר גדל באהלה של תורה והמציא לנו פרי נחמד למראה וטוב למאכל למעליותא, הרב ברוך תאנה הי"ו, אשר אסף וקבץ את כל דבריו של הגאון הגדול בתורה וביראת שמיים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל שהיה הרב הראשי לישראל, חסיד שבכהונה, צדיק וקדוש עליון, אשר אהבת ה', עם ישראל וארץ ישראל יקדה בלבו, ומחוץ לגדלותו בש"ס ובפוסקים נכתבו דבריו בספרים רבים. ועל כן, טוב עשה הרב הנ"ל אשר אסף ולקט הכל בספר אחד, כדי שימצא האדם כל הדברים בסדר רצוף, ולא יצטרך לפנות אנה ואנה".

בהמשך אביא גדולי עולם תומכי הציונות, כולל כאלו שקנאים מסלפים דעתם.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 20:09

כאן אביא גדולי עולם תומכי הציונות וההשקפה הדתית-לאומית:
מרן הגאון ר' ישראל פרידמן מהוסיאטין זצוק"ל (תרי"ח-תש"ט) - האדמו"ר השני בחסידות הוסיאטין ובן מייסד החסידות הגאון ר' מרדכי שרגא-פייבוש פרידמן זצוק"ל, מבניו של ר' ישראל מרוז'ין. גדולי הצדיקים העריצוהו כאדם קדוש, והאדמו"ר מבעלז כינהו תדיר: "צדיק יסוד עולם". תומך מובהק של דרך הציונות הדתית ואף חיזק את ידי ה"מזרחי". פרסם מכתבים בשבח הפעילות הציונית ובשבח המזרחי וכן מכתב על הצורך בתמיכה בקק"ל כי "גאולת אדמת הקודש מיד נוכרים מצווה גדולה מאוד" (ראו "יחידי סגולה" מאת הרב איסר פרנקל, עמ' 232) ותרומה לקק"ל הייתה בשביל צדיק יסוד עולם זה קיום המצווה הגדולה מאוד הזו. אף הוא שיבח את דברי הרב קוק ב"אורות" באותה פגישה על הרצי"ה. זכה לראות בהקמת מדינת ישראל ואמר עליה שהיא "אתחלתא דגאולה".

הגאון ר' חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' זצוק"ל (תרכ"ד-תרפ"ד) - נכד הגאון ר' אברהם יעקב מסדיגורה זצוק"ל (הראשון) ור' חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצה. הוביל את ייסוד ההסתדרות החסידית-ציונית "אגודת יישוב ארץ ישראל" שהסתפחה אחרי כמה שנים למזרחי.
להקמתה היו שותפים הגאון ר' יעקב מהוסיאטין זצ"ל (תרל"ט-תשי"ז) שהיה חתנו וממלא מקומו של ר' ישראל מהוסיאטין, והגאון ר' שלמה חיים פרידמן מסדיגורה זצ"ל (תרמ"ז-תשל"ג) שלאחר כמה שנים באדמורו"ת עזב מעמד זה למען פעילות ציונית.

הגאון ר' מנחם נחום פרידמן (השני) משטפנשט זצוק"ל (תר"ם-תרצ"ג) - היה אמור להיות האדמו"ר השלישי משטפנשט לאחר דודו, הגאון ר' אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט זצוק"ל שהיה אחי אביו, הגאון ר' אברהם יהושע השל פרידמן מאז'ראד, ושניהם (ר' אברהם מתתיהו ור' אברהם יהושע השל) בני מייסד חסידות שטפנשט, הגאון ר' מנחם נחום פרידמן זצוק"ל, בן ר' ישראל מרוז'ין. אך לאחר שחזר מרבנות איצקן לעיירת הולדתו שטפנשט ותפקד בחסות דודו כאדמו"ר לא רשמי, נפטר ממחלה קשה בחיי דודו שנפטר חודש אחריו, ובכך באה לסופה שושלת אדמו"רי חסידות שטפנשט. מצד אמו מרת בת שבע היה נכדו של הגאון ר' יצחק פרידמן מבוהוש זצוק"ל שהיה נכדו של ר' ישראל מרוז'ין (כלומר מצד אביו היה נין של ר' ישראל מרוז'ין ומצד אמו בן נין). נשא לאישה את בת משפחתו, מרים, בת ר' ישראל מצ'ורטקוב. פעל במסגרת "אגודת יישוב ארץ ישראל" שהסתפחה ל"מזרחי", ותמך בגלוי בקרנות הציוניות ואף היה יו"ר "קרן היסוד" ברומניה. (אליקים גצל קרסל, "לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים" כרך ב', ספריית הפועלים, מרחביה תשכ"ז, עמ' 663; "פנקס הקהילות - רומניה", יד ושם, ירושלים תש"ל, עמ' קל"א)

מרן הגאון ר' חיים ישראל מורגנשטרן מקוצק-פילוב זצוק"ל (ת"ר-תרס"ה) - נכד הגאון ר' מנחם מנדל מקוצק זצוק"ל, שמתרל"ג החל לכהן כאדמו"ר בקוצק ואחרי כן בפילוב. משנתו הציונית בספרו "שלום ירושלים". כתב: '...שאף כי העוסקים אינם צדיקים כ"כ, כבר למדנו אשר מהאנשים הפשוטים מבני ישראל, ימצא בהם הקב"ה קורח רוח ולפעמים יותר מן הצדיקים הגמורים, ואין אתנו יודע במי חפץ ה' יתברך לקדש שמו על ידו במהרה וזכות מי תגדל יותר בזה...' ("שלום ירושלים", סימן א')

הגאון ר' חנוך בורנשטיין מסוכצ'וב זצ"ל (נפטר בתשכ"ט) - נכד הגאון ר' אברהם בורנשטיין מסוכצ'וב זצוק"ל ובן בנו הגאון ר' שמואל זצוק"ל, שכיהן כאדמו"ר מסוכצ'וב לאחר פטירתו בשואה של אחיו, הגאון ר' דוד בורשטיין זצ"ל הי"ד. היה ציוני נלהב משחר ימיו ואף היה עורכו של הביטאון הציוני "ההד".

הגאון ר' שמואל יוסף ברנדויין-מוריה מסטרטין-ירושלים זצ"ל (תרנ"ח-תשל"ד) - היה מרוכשי האדמות ומבוני השכונות גאולה ו"כרם אברהם" בירושלים. שנים אחדות בשנות ה-50 למניינם שימש כרב בקהילת העיר פרובידנס במדינת ניו ג'רזי בארצות הברית וזכה לכינוי "האדמו"ר מפרובידנס" נוסף על הכינוי "הרבי האצ"לניק" שבא על פעילותו למען המחתרות ובייחוד האצ"ל והלח"י. על אף שהצליח ברבנותו בארצות הברית, חש כי מקומו בארץ ישראל, ושב לארץ. בראשית המדינה שימש כרבה של שכונת "עין כרם". גדולה הייתה שמחתו בימי העצמאות והשחרור של מדינת ישראל: הוא היה לובש את בגדי השבת וחג המיוחדים והיה חובש את השטריימל לראשו, ומתפלל בדביקות תפילה מיוחדת ליום העצמאות וגומר את ההלל בברכה.

מרן הגאון הרב שמואל סלנט זצוק"ל (תקע"ה-תרס"ט) - רבה של ירושלים במשך 44 שנים ודיין במשך 68 שנים עד פטירתו. שלח מכתב תנחומים לווינה אחרי פטירת הרצל בידי הרב הלל ריבלין, כפי שסיפר בנו, אברהם ריבלין. ר' שמואל רצה להספיד כהלכה את הרצל ושלח להדפיס מודעות הקוראות לבכי ומספד על מותו של הרצל. הקנאים דפקו על שולחנו ואמרו שישברו חלונות ביה"כ שבו יהיה ההספד ודברים אחרים. ר' שמאל לא שעה להפחדות הקנאים ואישר לקיים ההספד בית הכנסת "בית יעקב" (השם הרשמי של ביהכ"נ "חורבת רבי יהודה החסיד"). אך כשעלה המספיד על הבמה, הקנאים, שנכנסו בהיחבא לבית הכנסת וכל אחד מהם עמד ליד אחד מהציונים, דקרו בבשרם של הציונים שצעקו מכאב ובעקבות כל זאת התבטל ההספד.

מרן הגאון הרב נצי"ב זצוק"ל (תקע"ז-תרנ"ג) - כתב: "וכמו שהיה בימי עזרא הסופר נושאי נשים נוכריות... מורגלים בחילול שבת ולא ידעו את התורה כלל, כל אלה נתקבצו והכינו את יישוב הארץ בערים עד שאחרי כן נתמלאה הארץ בבניה, כך עלינו להתעורר לקול רצון ה'... בכל מקום אשר אחינו מפוזרים שם... ובכל סוגי ישראל." ("שיבת ציון" ח"ב, עמ' 6-5)

הגאון הרב אלכסנדר משה לפידות מרוסיין זצוק"ל (תקע"ט-תרס"ו) - מתלמידי הגאון עמוד המוסר הרב ישראל ליפקין מסלנט זצוק"ל. היה רב ביאנוב ובגרודנה ומתרכ"ו בראסיין. כתב: "גם אם אינני חושב את התנועה הציונית לגאולת ישראל... בכל זאת אחשבנה לאתחלתא דגאולה והאסיפה הבאזלית לשופר גדול אשר תקע לחירותנו." ("זכרונות ציון" לדוד פאניץ, עמ' 55)

הגאון הרב מרדכי גימפל-יפה זצוק"ל (תק"פ-תרנ"ב) - אחי אם אביו של הרב קוק (כלומר אחותו הייתה סבתו של הרב קוק מצד אביו), שעלה לארץ ישראל יומיים לפני ר"ה תרמ"ט והתיישב במושבה יהוד שבה הקים ישיבה. היה מגדולי דורו וכונה הרמ"ג. בחורף תרמ"ג יסד הרמ"ג ברוז'ינוי, שבה כיהן ברבנות כ-40 שנים, אגודה לישוב א"י בשיתוף עם הגאון הרב שמואל מוהליבר זצוק"ל, ובמסגרת זאת פעל ליסוד המושבה עקרון - מזכרת בתיה שקמה בפועל בחודש מרחשון תרמ"ד. בסוף חשוון תרנ"ב נפטר ממחלת הקדחת.

הגאון הרב יצחק פייגנבוים מוורשה זצוק"ל (תק"פ-תרע"ה) - תלמיד הגאון הרי"ם מגור זצוק"ל והגאון ר' אברהם בורשטיין מסוכצ'וב זצוק"ל ומגדולי רבני פולין שהתפרסם כראב"ד ורשה. כתב: 'למען ציון לא אחשה ואודיע חוות דעתי בדבר התנועה הציונית שנתעוררה בלב רבים מבני ישראל, היינו לייסד מושבות יהודים באה"ק. זוהי בוודאי מצווה גדולה, הן מצד חיבוב הארץ הקדושה, והן מצד החזקת עניי עמנו... ומי ייתן כי יצליח ה' את דרכי האנשים האלה העוסקים בדבר המצווה הגדולה הזאת..." ("אור פני יצחק", עמ' ל')

מרן הגאון ישראל אליהו יהושע טרונק מקוטנה זצוק"ל (תקפ"א-תרנ"ג) מגדולי הפוסקים שהתפרסם בשו"ת "ישועות מלכו". תמך בהיתר המכירה בשמיטה ובאתרוגי א"י כנגד אתרוגי יוון ואיטליה. כך כתב על העלייה הציונית הראשונה: "אין ספק שהיא מצווה גדולה, כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה ונאמר 'עוד אקבץ עליו לנקבציו', ועיין ביבמות דף ס"ד שאין השכינה שורה פחות משתי רבבות מישראל, ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה, הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בלבותם, קרוב לוודאי שנתנוצץ רוח הגאולה. אשרי חלקו שהוא ממזכה רבים." (בשו"ת, חלק יו"ד, סימן ס"ו)

הגאון הרב שמואל מוהליבר זצוק"ל (תקפ"ד-תרנ"ח) - פוסק הדור מרן הגרי"א ספקטור מקובנה זצוק"ל אמר שהוא יסכים להיתר המכירה אם הרב מוהליבר ועוד שני רבנים יסכימו גם כן. מביא קושייה ותירוץ בשם הגאון ר' פנחס הורוויץ זצוק"ל זיע"א, בעל ה"הפלאה", לגבי דברי חז"ל: 'לעולם ידור אדם בא"י ואפילו בעיר שרובה עכו"ם ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בא"י דומה כמי שיש לו אלוק, וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוק.' שואל בעל ה"הפלאה": מלשון הגמרא משמע שהדר בא"י רק דומה כמי שיש לו אלוק אבל באמת אין לו, והדר בחו"ל רק דומה כמי שיש לו אלוק אבל באמת יש לו, ויוצא שחו"ל עדיפה על א"י? ותירץ שכוונת חז"ל היא שהמקבל עליו עול תורה ומצוות אין לו אלוק, והפורק מעליו עול תורה ומצוות אין לו, אך מעלת א"י גדולה כ"כ שכל הדר בה, אפילו אין לו לא תורה ולא מצוות, כבר דומה כמי שיש לו אלוק, וכל הדר בחו"ל אפילו מקבל עליו עול תורה ומצוות ובאמת יש לו אלוק, עכ"ז דומה כמי שאין לו. וא"כ, ממשיך הגר"ש מוהליבר, כוונת חז"ל בחילת דבריהם הנ"ל היא שלעולם ידור אדם בא"י אפילו בעיר שרובם עכו"ם, כלומר, ועי"ז פורק מעליו עול תורה ומצוות, ואל ידור בחו"ל אפילו בעיר שרובה ישראל, כלומר, ועי"ז ישמור תורה ומצוות בשלמות. ומוסיף עוד הרב מוהליבר ואומר שכך אמרו בסגנון אחר במדרש ילקוט שמעוני איכה ג', רמז תתרל"ח: 'ורבותיה בית ישראל יושבים על אדמתם ויטמאו אותה. אמר הקב"ה: "הלוואי יהיו בני עמי בארץ ישראל אף על פי שמטמאים אותה".' ("שיבת ציון" ח"א, עמ' 7)

מרן הגאון הרב יצחק יהודה שמלקיס מלבוב זצוק"ל (תקפ"ז-תרס"ה) - פוסק הדור בגאליציה לאחר פטירת הגאון הרב יוסף שאול נתנזון זצוק"ל. כיהן ברבנות ברז'אן, פרמישלא ולבוב שעל שמה התפרסם, וכן התפרסם כמחבר שו"ת בית יצחק". חתם על הצהרת היסוד של ה"מזרחי" עם עוד 65 גדולי תורה מכל רחבי אירופה, ביניהם שניים מגדולי רבני וילנה, הגאון הרב שלמה הכהן (ה"חשק שלמה") זצוק"ל (נפטר בתרס"ו) שאף בירך את הרצל בביקורו בוילנה בתרס"ג, והגאון הרב חנוך הניך אייגיש (ה"מרחשת") זצוק"ל הי"ד (תרכ"ד-תש"א) שאמנם בתרפ"ט נטש את המזרחי בגלל שהוא דווקא התנגד למינוי כ"רב מטעם" בווילנה של מועמד הציונים, אך עדיין תמך בדרך הציונית ובתרצ"ה היה מיוזמי הקמת "מחלקת החרדים" בקק"ל, ואין הכוונה לבעלי השקפה חרדית שהרי מדובר במחלקה של גוף ציוני. בין החותמים על המסמך הנ"ל היה בן אחיו של ה"בית יצחק", הגאון הרב גדליה שמלקיס זצ"ל, ראב"ד פשמישל, שהיה מנהיג ה"מזרחי" בגאליציה.

הגאון הרב יוסף זכריה שטרן משאוול זצוק"ל (תקצ"א-תרס"ד) - חתנו של הגר"מ גימפל-יפה ומגדולי הדור שהתפרסם כרבה של שאוול וכמחבר "זכרון יהוסף". בשיחה עם הרב שמואל הכהן קוק זצ"ל, אחיו של מרן הגאון הראי"ה קוק זצוק"ל, אמר הרב שטרן: "חופשים, כופרים, מה יהיה עם השמיטה, הכול אלו פרטים שלא משנים את עצם הדבר. כולם חייבים להיות ציונים, לעסוק ביישוב ארץ ישראל!"

הגאון הרב אברהם אבא יעקב הכהן בורוכוב זצוק"ל (תר"ח-תרצ"ו) - מגדולי דור ומהרבנים הראשונים שהצטרפו ל"מזרחי". ספרו "חבל יעקב" בשלושה חלקים פרסם את גאונותו.

הגאון הרב יצחק יעקב ריינס זצוק"ל (ת"ר-תרע"ה) - היה ידוע כאחד מגדולי רבני פולין, אך לאחר שייסד את ה"מזרחי" בתרס"ב, בעלי המחלוקת פסלוהו. ויש לציין, כאמור לעיל, שגדולי תורה מכל אירופה תמכו במזרחי וחתמו על הצהרת היסוד שלה, וביניהם הגרי"י שמלקיס מלבוב, מגדולי פוסקי הדור, מגדולי רבני וילנה ועוד. גאונותו בספריו ההלכתיים "אורים גדולים", "עדות ביעקב" ו"חותם תוכנית", ובספרי הדרוש "נאד של דמעות" ו"אורה ושמחה", ומשנתו הציונית ב"אור חדש על ציון".

הגאון הרב משה שמואל גלזנר זצוק"ל (תרט"ז-תרפ"ה) - מגדולי רבני הונגריה ומרבני ה"מזרחי" כשכמעט כל רבני הונגריה היו אנטי ציוניים קיצונים. היה נין של החת"ם סופר. מחבר "דור רביעי" על מסכת חולין - מחשובי החיבורים על המסכת, "אור בהיר", "הלכה למשה", "חקור דבר", "אמרי אש" עה"ת.

הגאון הרב יחזקאל ליפשיץ מקאליש זצוק"ל (תרכ"ב-תרצ"ב) - כיהן כנשיא אגודת הרבנים בפולין ולאחר מלחמת העולם הראשונה קרא לאחדות כל המפלגות הדתיות בפולין. חיבר את "המדרש והמעשה" עה"ת.
מדבריו: 'כל זמן שהייתה ארץ ישראל מוחזקת בידי התוגר וההשתדלויות הפוליטיות של הציונים כהררים התלויים בסערה, עד שהייתה להם העבודה שבפנים (עבודת הקולטורה שבגולה) לעיקר ועבודת החוץ רק טפלה לה, אז היה מקום לפירוד הדעות בינותינו. עכשיו, לפי דעתי, בעלה מחלוקת... וחייבים אנו לעבוד שכם אחד עם כל אחינו השואפים אל גאולת ישראל, ובייחוד עם ה"מזרחיים", אשר סוף סוף אחינו הם בדעה, ונוכח ה' ותורתו דרכם גם המה.' ("המזרחי", גיליון 1, ט" בטבת תרע"ט)

הגאון הרב יצחק צבי ריבלין זצוק"ל (תרי"ז-תרצ"ד) - התפרסם בישיבת וולוזי'ן כ"העילוי מטולצ'ין" או 'הש"ס החי'. גם בין גדולי ירושלים התבלטה גאונותו המופלגת, בייחוד בבקיאותו הנפלאה בש"ס ופוסקים ובשקידתו העצומה. הוא ידע היכן נמצא כל דבר שבש"ס במידה מדויקת יותר מב'מסורת הש"ס'. כוח תפיסתו היה עצום, עד שהיה יכול להגיד במהירות את מספר המרצפות שבחדר או מספר האבנים שבבנין. עסק בפעילות ציונית ובין השאר השתתף בקניית קרקעות להקמת מושבות חדשות בארץ ושכונות חדשות מחוץ לחומות בירושלים, כיהן כרבה של שכונת "מזכרת משה". בתרס"ג הוביל את ייסוד סניף ה"מזרחי" בירושלים שהיה הראשון בארץ. בתרס"ג-תרס"ח כיהן כראב"ד טולצ'ין במקום אביו, הגאון הרב בנימין זצ"ל שנפטר וחזר לירושלים.
באחת מדרשותיו שנערכה ע"י חברת "ישוב ארץ ישראל", הדגיש הגרי"צ שחובה עלינו ליתן כבוד לכל חברות המשתדלים ברעיון הזה ולקרב את החופשים. והתריע נגד המסרבים לעלות, בהזכירו את היראים שלא רצו לעלות מבבל לא"י בימי נחמיה בעטיים של אלה שהיו דורכים גתות בשבת, וע"י שיטה זו גרמו לנו את הגלות המרה הזאת: "גם המרגלים היו גדולי הדור אז וטעו ועי"ז מתו יותר מחצי מליון יהודים. עיקר מצוות ישוב א"י היא בנין ונטיעת אדמתה, ולא המדרש עיקר אלא המעשה - עלינו להתעורר מלמטה, ואז תהיה התעוררות מלמעלה, ועלינו לתקן את עוון המרגלים ואח"כ ירחם ה' את יעקב" ('מוסד היסוד' עמ' 61 ועמ' 292).
באסיפת היסוד של ה"מזרחי" בירושלים שהתקיימה בחוה"מ פסח תרס"ג, בבית המדרש 'בית רחל' בשכונת כנסת ישראל, ונפתחה על ידי הרי"צ, שבאר כי מטרת האגודה להיות סניף לאגודת הציונים החרדים הנקראים בשם "המזרחיים", וגם לעסוק באה"ק בקניית קרקעות עבור בניין בתים. בדרשתו הביא ראיות מן התורה שבכתב ושבע"פ, כי חובה לעסוק בפועל בישוב של ארץ ישראל וכי "הגאולה תבוא קמעא קמעא בדרך טבעית, והניסים יבואו רק אחר כך. וכל המערער על כך אין לו שום יסוד מן התורה, ואין זאת אלא מעשי היצר הרע המתלבש בלבוש היצר הטוב להטעות את היראים כדרך שקרה לגדולים ורבים" (י' וייס, 'בשעריך ירושלים' עמ' 256. 'יובל המזרחי' עמ' קפ"ט).

הגאון הרב מנחם נתן אוירבך זצוק"ל (תרי"ח-תר"ץ) - מגדולי ירושלים ונכד הגאון הרב מאיר אוירבך (ה"אמרי בינה") זצוק"ל שהיה ראב"ד האשכנזים בירושלים. תמך ב"מזרחי" לאחר מלחמת העולם הראשונה. כיהן כרבה של שכונת "מזכרת משה". על אף השקפתו היה מקובל גם על החרדים והיה מחותנו של הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל.

הגאון הרב אברהם אהרן בורשטיין זצוק"ל (תרכ"ז-תרפ"ו) - נודע כ"הרב מטבריג" ובשנתו האחרונה לפני שנפטר בפתאומיות, כיהן כראש ישיבה ב"מרכז הרב". נודע כאחד מגדולי גאוני דורו. מחידושיו ושיעוריו ב"מרכז" בספר "נר אהרן". נחרת על מצבתו: "ארז הלבנון אדיר התורה, בחיר גאוני הזמן... הגאון האמיתי פאר הדור..."

הגאון הרב שלמה חיים פוליצ'ק זצוק"ל (תרל"ח-תרפ"ח) - נודע בכינויו מישיבת וולוז'ין "העילוי ממייצ'יט", וחידושיו הם חידושים עמוקים ביותר. הוא הצטרף ל"מזרחי" ושימש כראש ישיבה בישיבת "תורה ומדע" בלידה מייסודו של הרב ריינס ואח"כ היה ראש ישיבה ב"ישיבת רבי יצחק אלחנן" שמסגרת "ישיבה-יוניברסיטי" בניו-יורק. על אף "מזרחיותו" הגאון הרב חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק זצוק"ל שהתנגד בתקיפות לציונות שיבחהו ביותר: בהזדמנות מסוימת כשהיה הרב פוליצ'ק ראש ישיבה בישיבת "תורה ומדע" בלידה מיסודו של הגרי"י ריינס דיבר הגר"ח מבריסק עם מקורביו והתגלגלו הדברים על הרב פוליצ'ק, ור' חיים שבחו ביותר. אחד ממקורביו העיר שכיוון שר' חיים מתנגד חריף לציונות והמייצ'יטי הוא מה"מזרחי" והעלה את קרנה של ישיבתו של הרב ריינס בלידה, אפשר היה לשער שלא ישבח אותו כך. השיב ר' חיים ואמר ש"יכול אני להתנגד לציונות ולהיות חסיד של הרב ריינס. אני רשאי להתנגד גם אליו ולחשוב שישיבתו היא טובה, וגם אם הישיבה לא לרוחי היא, עדיין עומד המייצ'יטי בחשיבותו כמות שהיה!" כדי להכניס את הספר לישיבות החרדיות, הוציאו לאור את 'חידושי העילוי ממייצי'ט' (מעט מכתבי החידושים הרבים שאבדו ובהם כ-1,500 שיעורים שמסר בישיבות עד הגעתו לארה"ב) ללא הדברים שהשקפתו הציונית מובנת מהם.

הגאון הרב יוסף גרשון הורוויץ זצ"ל (תרכ"ט-תשי"א) - מגדולי ירושלים שכיהן כרב שכונת מאה שערים וראש ישיבת "מאה שערים" ויו"ר "הועד הכללי-כנסת ישראל". מראשי ה"מזרחי" בירושלים. עלה לארץ לירושלים באלול תרמ"ג עם אחי אמו ורבו, הגאון הרב שאול חיים הלוי הורוויץ זצוק"ל, ראב"ד דומברובה. לאחר נישואיו עם בת העשיר אברהם קרצ'מר ז"ל, ממניחי היסוד לקהילה האשכנזית ביפו וממקימי שכונות "נווה צדק" ו"נווה שלום", עבר ליפו ולאחר שהתקבל לרב הגאון המקובל הרב נפתלי הירץ הלוי וידנבוים זצוק"ל שכיהן כרבה של יפו לפני הרב קוק, היה מתלמידיו. בתרנ"ה חזר לירושלים עם חותנו.

הגרא"ז מלצר זצוק"ל (תר"ל-תשי"ד) היה גם הוא תומך מובהק של הרעיון הציוני ומדינת ישראל כפי שמעידים בנו הגאון הרב צבי יהודה מלצר זצ"ל ותלמידו הגאון הרב ראובן כ"ץ זצ"ל: 'אבא זצ"ל ראה בתקומת מדינת ישראל יד ה' והארה עליונה של הקב"ה לבני ישראל. כשהעיר פלוני שהנה באה המדינה בידיהם של יהודים שאינם קרובים למצוות, השיב לו אבא: 'אי אפשר להביע דעות ולתת עצות לקב"ה. לא הכול מבינים אנו'." ("אתחלתא היא" ח"א עמ' רמ"ג) "מה רבה וגדולה הייתה שמחתו של זקן גאון הדור שזכה לראות בעיניו את יסודה וכינונה של מדינת ישראל." (דברי הרב כ"ץ על רבו, שם עמ' רמ"ד)

מעניינת דעתו של תלמידו המובהק של הגרא"ז, הגרי"א הנקין זצ"ל (תרמ"א-תשל"ג), מגדולי היהדות החרדית בארה"ב, שאמר שהרב קוק צדק בעניין הציונות, אך התנגד להקמת המדינה כי סבר שהרב קוק היה מתנגד להקמת המדינה בדרך מלחמה (שו"ת "בני בנים" ח"ב, חלק המאמרים, מאמר א' : 'אמרי הגאון ר' יוסף אליהו הענקין זצ"ל', אותיות י"ח-י"ט, עמ' ר"ט). אך לא כך הייתה דעתם של גדולי תלמידיו של הרב קוק וגם לא של הגרא"ז שהיה מהמקורבים ביותר לרב קוק.

מרן הגאון הרב צבי פסח פרנק זצ"ל (תרל"ג-תש"ך) - כתב: "זה קרוב לשנתיים ימים אשר זכינו לראות כי פקד ה' את עמו להושיענו באתחלתא דגאולה ורוב של ארץ ישראל המערבית נכבש על ידי צבא ההגנה לישראל. היינו נוכחים לראות שחזר ונשמר לעינינו אותו החזיון המרומז בפסוק: "ראה נתתי לפניכם את הארץ" וגו' ("כרם ציון" תש"י, כרך י"א; "קונטרס הר צבי" שנדפס יחד עם אחת המהדורות של "דרישת ציון" לרב קלישר, דף מ"ח ע"א).

הגאון הרב איסר יהודה אונטרמן זצ"ל (תרמ"ו-תשל"ב) - ממנהיגי תנועת ה"מזרחי" וכיהן כרב הראשי האשכנזי לישראל לאחר הגרי"א הרצוג זצ"ל. אמר עליו הגרי"ז סג"ל: "שאלתי (בשמיים) מיהו צדיק הדור ומיהו שר התורה. על צדיק הדור השיבו לי: הרב איסר יהודה אונטרמן. הופתעתי מהתשובה והסבירו לי כי הוא צדיק הדור על-פי האתכפיא שלו (=כפיית היצר). ככה בוחנים בשמיים את הדברים". נינו של הגאון הרב ישראל איסר יהודה מאלין זצוק"ל מבריסק ומאוחר יותר מירושלים (נפטר בתרל"ו)

הגאון הרב יצחק יעקב וכטפויגל זצ"ל (תרמ"ז-תשל"ח) - למד בישיבות טלז, סלובודקה וולוז'ין וכונה "העילוי ממזריץ'". עלה בתרס"ט לארץ. חתן הגאון הרב זרח ברוורמן שהיה ראש ישיבת "מאה שערים". מגדולי ירושלים וראש ישיבת "מאה שערים" מתרפ"ט. לפני מלחמת העולם הראשונה יצא לפולין ונתקע שם. השתתף בייסוד "המזרחי" בפולין בתרע"ה והקים ישיבה במזריץ' עיר הולדתו. כן השתתף בהקמת שכונת "נוה יעקב" וכיהן כרבה מתרפ"ו.
הגאון הרב יוסף שלמה כהנמן זצ"ל (תרמ"ז-תשכ"ט) - תלה בביתו את דגל ישראל ביום העצמאות וציווה לתלות את דגל ישראל מעל ישיבתו, ישיבת פוניבז'.
מספר הגאון הרב אריה בינה זצ"ל: "נאמנים עלי דברי הרב מפוניבז', הרב יוסף כהנמן, שלא פעם אמר ברבים, שאנו חיים בזמן של אתחלתא דגאולה, וגם אני שמעתי את זה ממנו. בישיבת פוניבז' ידוע שהייתה מחלוקת - הרב מפוניבז' היה תולה דגל ביום העצמאות, והיו כאלה שהורידו לו את הדגל. בהספד על ר' אהרון קוטלר הוא דיבר על אתחלתא דגאולה, ובציבור שהיה שם היו כאלה שנבהלו מזה. עבר לחש בתוך הציבור: "מה הוא מדבר? אומר דברי ציונות, ח"ו, דברי כפירה". עבר לחש - והוא הרגיש את זה. באותו רגע הוא הביא מהמשנה בסוף מסכת סוטה, האומרת שאחד מן הסימנים של עקבתא דמשיחא זה ש'חוצפא יסגא'... הוא התכוון לחוצפה הזו שהם הולכים ללמד אותו איך לדבר ומה לדבר" (הרב אריה בינה זצ"ל, מובא בספר 'אתחלתא היא' ח"א עמ' שכ"ד).
יש לציין, כי גם לאחר שנפטר הרב כהנמן זצ"ל, הקפידה אשתו לתלות בביתה את דגל ישראל ביום העצמאות, כהמשך למנהג בעלה (שם).

הגאון הרב בן ציון אברהם קואינקה זצוק"ל (תרכ"ז-תרצ"ז) - נולד בעיר העתיקה וכיהן כראש ישיבת "תפארת ירושלים" מגיל 30 וכראב"ד ופוסק של העדה הספרדית בירושלים, וכן היה חבר מועצת הרבנות הראשית הראשונה וחבר תנועת המזרחי. מהרבנים הספרדיים הראשונים שהצטרפו ל"מזרחי".

הגאון הרב משה כלפון הכהן [הכהן=שם המשפחה] זצוק"ל (תרל"ד-תש"י) - מגדולי רבני תוניס ששימש כרב האי ג'רבה (אך סירב להיות אב"ד אלא רק שלישי בדין). היה תומך נלהב בתנועה הציונית, וכתב ב"הדרוש החמישי לאתחלתא דגאולה" בספרו "מטה משה" (שכתוב דרשתו בשבת פרשת נשא, י"ב בסיוון תר"פ, ימים אחדים לאחר תום ועידת סן-רמו ושנתיים לאחר תום מלחמת העולם הראשונה): "מעתה אין ספק כי זהו ראשית והתחלת הגאולה, וראוי לכל איש ישראלי לתת אלפי תודות לו ברוך הוא על הגאולה ועל התשועה, כי פקד ה' את עמו והוציאנו משעבוד לגאולה" קבע הגאון רבי משה כלפון הכהן בשנת תר"פ, בעקבות החלטת חבר הלאומים לאשרר את הצהרת בלפור להקים בית לאומי יהודי בארץ ישראל. לגבי הרצל כתב: "בימינו אלה הופיע בקרבנו איש רם המעלה זך השכל וחד הרעיון, בנימין זאב הרצל שמו... המציא רעיון נכבד להיות כל איש הבא להסתופף בצל החברה הציונית ובשם ציוני יקרא... ודפק על פתחי מלכים ורוזנים לקחת מהם משפט גלוי להיות ארץ ישראל לנו כמלפנים". התקין לחגוג באי ג'רבה את חג העצמאות של ישראל במשך שלושה ימים רצופים (ד'-ו' באייר). כונה הרמ"ך.

הגאון הרב רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל (תרס"א-תשי"ט) - נקרא ע"ש סבו מצד אביו וכמוהו היה ראב"ד ג'רבה. עלה לארץ ותמך במפד"ל. תלמיד הרמ"ך וממשיך דרכו. סבו, אבי אביו, שהוא נקרא על שמו, גם כיהן כראב"ד ג'רבה.

הגאון הרב יצחק אבוחצירה ("בבא חאקי") זצ"ל (תרנ"ה-תש"ל) - אחיו של הגאון הרב "בבא סאלי" זצ"ל. היהה מראשי תנועת ה"מזרחי" ותמך במפד"ל. כיהן כרב הראשי של רמלה-לוד והיה חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. בתפקידו זה דרש לאחר ניסי מלחמת ששת הימים קביעת הלל וקריאה בתורה בברכה ביום ירושלים. אף במכתב לטוראי זאב לוין (לימים סגן אלוף הרב זאב לוין) כתב הרב בעניין יום העצמאות שאנו קוראים את ההלל ביום זה, שיש שמברכים שהחיינו ועל גילוח ותספורת אמר הרב שזה נתון לפי מצפונו של כל אדם והרגשתו. נהרג בתאונת דרכים.

הגאון המקובל הרב מרדכי ישועה עטיה זצ"ל (תרנ"ח-תשל"ח) - כיהן כראש ישיבת המקובלים "החיים והשלום" בירושלים: "ולו היה לנו לב לדעת ולהבין את הנס הגדול שנעשה לנו בשנת תש"ח שה' הצילנו מידי מרעים... ה' היה גומר את הגאולה בשלימות... אם כן לו עשינו כולנו כזאת ששמחנו בנס שעשה לנו ה' בשנת תש"ח שהצילנו מיד מרעים, והיינו מזמרים ומשבחים ומשוררים לה' על זאת, כי אז בוודאי הייתה הגאולה נגמרת, ואפילו שאין בידינו מעשים טובים שבזכותם ננצל ונגאל..." ("מחסה עוז", עמ' מ"ג)

הגאון הרב יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סג"ל זצ"ל (תרפ"ד-תשס"א) - מגדולי המקובלים בדורו ובעל רוח הקודש. נולד בירושלים, ובינקותו עברו הוריו לגור בנוה-שלום שביפו. בהיותו בן שנה וחצי הוא נחטף, וכפסע היה שאנחנו כבר לא נדע מיהו. אביו מצאו בתוך שק על שכמו של ערבי. כבר בהיותו ילד כבן 8-7 היה הציבור נהנה מדרשותיו. כשהתבגר למד בישיבת לומז'ה שבפתח-תקוה. ה"חזון-איש" אמר עליו שהוא ארי בין אריות. הרב סג"ל כתב מאמרים בעשרות כתבי עת היוצאים לאור על ידי חוגים שונים, כי הוא לא השתייך לאף חוג, אלא היה כלל ישראלי. מאמריו קובצו לספריו "חידושי רבי יהודה זרחיה" ו"צמח יהודה" (5 חלקים). השקפתו הייתה ציונית. "בחג העצמאות תשל"ז" (כך בלשונו) כתב לרצי"ה קוק מכתב ברכה, ובו שיבח אותו על שהוא "משמש אורה זו תורה לאלפי צעירים ומתסיס לאהבת ארץ ישראל", על כל חלקיה (שני עברי הירדן), "ובלי ספק זכותו רבה מאד והמקום יעזרנו לשמש בכהונה גדולה בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו". את יום העצמאות עצמו הוא מכתיר כ"יום גדול זה אשר בו מוקם כבוד שמים ומוחזרת השכינה לישראל כי כבוד ה' המחולל בגויים הולך ומתקדש בעצם קיום המדינה ומרכז לנדחי ישראל וממנה יתד וממנה פנה לחלות הנבואה בעמנו." על רוח קדשו מלמד סיפורו של אחד מבני קהילתו שבאמצע התפילה ניגש אליו הרב ואמר לו: "קח את הטלית ולך הביתה". הלה התפלא על שהוא כביכול מגורש מבית הכנסת, ופנה אל ביתו. שם מצא את אשתו מחוסרת הכרה. "משמים שלחו אותך הביתה להזעיק עזרה" אמרו לו הרופאים בבית החולים לאחר שחיי אשתו ניצלו.

מרן הגאון הרב יעקב משה חרל"פ זצוק"ל (תרמ"ב-תשי"ב) - בצעירותו היה מגדולי תלמידי המקובל הגאון הרב יהושע צבי מיכל שפירא זצוק"ל שאמר עליו כשהיה בגיל 15 שהוא "פלא", ולאחר מכן גדול תלמידיו של מרן הרב קוק וראש ישיבת "מרכז הרב" לאחר פטירת הרב קוק. כיהן גם כרב שכונת "שערי חסד". חיבר כרכי "בית זבול" בהלכה ו"מי מרום" במחשבה. לגבי הרב קוק, אמר הרב חרל"פ שלרבותיו הראשונים היו גם שעות אחרות ולא רק שעות של גדלות ואילו הרב קוק היה גדול בכל שעות היממה.

הגאון הרב יצחק אריאלי זצ"ל (תרנ"ו-תשל"ד) - מגדולי מורי ההוראה ומגדולי רבני ירושלים שמעולם לא אסר מספק ומחוסר ידע. היה המנהל הרוחני של ישיבת "מרכז הרב". כן כיהן כפוסק של בית החולים "ביקור חולים", וכרב לשכונת "בצלאל - כנסת ישראל", והיה ממייסדי השכונות "קריית שמואל" ו"נווה שאנן". חיבר את "עיניים למשפט" שפרסמו בעולם התורה, "שירת הגאולה" - פירוש להגדה של פסח ומאמרים על ענייני החג, "ירח האיתנים" על חגי תשרי.

הגאון הרב דוד יהודה אריה לייב הכהן זצ"ל (תרמ"ז-תשל"ב) - כונה "הרב הנזיר" וקיבל על עצמו נזירות בגלל יופיו כמו הנזיר מן הדרום בגמרא שהיו לו שער תלתלים זהוב ועיניים תכולות. היה גם צמחוני. ערך את "אורות הקודש" והיה מהר"מים בישיבת "מרכז הרב". חיבר את "קול הנבואה" על ההיגיון השמעי.
הגאון הרב משולם ראט[ה] זצ"ל (תרנ"ה-תשכ"ג) - מגאוני דורו הגדולים. עלה לארץ בתש"ד וכיהן כדיין בבית הדין הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל והפוסק שלה. גאונותו בולטת בספריו שו"ת "קול מבשר", "קול מבשר" על הרמב"ם, "מבשר ירושלים" על הירושלמי, ו"מבשר עזרא" על פירוש הראב"ע (רבי אברהם [א]בן-עזרא) לתנ"ך. פסק לומר הלל בברכה ביום העצמאות.

הגאון הרב משה אביגדור עמיאל זצ"ל (תרמ"ו-תש"ו) - מגדולי רבני פולין ששימש גם רב באנטוורפן בבלגיה. בתרצ"ו עלה לארץ לשמש כרבה הראשי של ת"א-יפו לאחר פטירת הגאון הרב שלמה הכהן אהרונסון זצוק"ל (תרכ"ג-תרצ"ה) שהיה רבה הראשי האשכנזי הראשון של ת"א. גדולתו התורנית בספריו "המדות לחקר ההלכה", "דרשות אל עמי", הגיונות אל עמי", "לנבוכי התקופה", "הצדק הסוציאלי והצדק המשפטי שלנו", "היסודות האידיאולוגיים של המזרחי". בצהרי ערב פסח אחד באה לפניו אישה עם שאלה בכשרות. הוא נזכר שבספר מסוים ישנו דיון בבעיה זו ומיד הלך לעיין בספר ואח"כ בספרים אחרים עד שלאחר כשעתיים אמר לאישה בשמחה: "כשר! כשר!"

הגאון הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל (תרמ"ט-תשי"ט) - מגדולי דורו ששימש כרב באירלנד לפני היותו הרב הראשי האשכנזי לארץ ישראל לאחר פטירת הרב קוק, ולאחר הקמת המדינה היה הרב הראשי האשכנזי לישראל. פעל רבות להחזרת ילדים יהודיים שהוחבאו במנזרים בזמן השואה לעם ישראל. מחבר שו"ת "היכל יצחק" ועוד.

הגאון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל (תר"ם-תשי"ג) - מגדולי יהדות המזרח שנולד בירושלים וכיהן כרבה של סלוניקי לאחר שהרב הקודם הגאון הרב יעקב מאיר זצוק"ל (תרט"ז-תרצ"ט) שנולד גם הוא בירושלים עבר לכהן כראשון לציון והרב הראשי הספרדי הראשון לארץ ישראל עם הקמת הרבנות הראשית לארץ ישראל. עלה לארץ בתרצ"ג לכהן כרב הראשי הספרדי הראשון לת"א-יפו, ומתרצ"ט לאחר פטירת הרב מאיר כיהן כראשון לציון והרב הספרדי הראשי לארץ ישראל ולאחר הקמת המדינה, הרב הספרדי הראשי לישראל. גם הרב עוזיאל וגם הרב מאיר היו מתלמידי הרב קואינקה. חיבר מגוון חיבורים במקצועות היהדות: "משפטי עוזיאל", "הגיוני עוזיאל", "מכמני עוזיאל", "דרושי עוזיאל", "גליוני עוזיאל", "השופט והמשפט".

הגאון הרב יוסף דוב סולובייצ'יק (מבוסטון ואח"כ ניו-יורק) זצ"ל (תרס"ג-תשנ"ג) - היה ממנהיגי ה"מזרחי". ביום העצמאות תשט"ז נשא נאום, שנקרא אחר כך "קול דודי דופק" שבו קרא להודות לקב"ה על הנסים שהתחוללו עם הקמת המדינה, "דפיקותיו" של האל על הדלת. את הצטרפותו לתנועה הסביר בדרשותיו המפורסמות (קובצו לספר "חמש דרשות"), בכך שהשווה בין ה"מזרחי" ליוסף שסלל את הדרך לחיי ישראל במצב החדש שפגשו במצרים. חיבר לא מעט ספרי הגות ביניהם "איש ההלכה - גלוי ונסתר", "איש האמונה הבודד", "דברי השקפה", "דברי הגות והערכה", "בסוד היחיד והיחד", "אדם ועולמו", "אדם וביתו", "ימי סערה" (אבלות וייסורים), "עבודה שבלב" (התפילה), "על התשובה", "ימי זיכרון", "זמן חרותנו", ספרי של חידושים ושיעורים בגמרא והלכה חוברו ברובם ע"י תלמידיו מהשמועה ומרשימות והקלטות ומיעוטם על ידו: "שיעורים לזכר אבא מרי" (ניתנו ביום השנה למות אביו), 'אגרות הגרי"ד' (חידושים ששלח לאביו בשנות ה-20 וה-30), "סדר עבודת יום הכיפורים" (שיעורים על שבעת הפרקים הראשונים במסכת יומא), 'שיעורי הגרי"ד על יו"ד', 'שיעורי הגרי"ד על מצוות התלויות בארץ', 'שיעורי הגרי"ד על הלכות אבלות והלכות ט' באב', "רשימות שיעורים על בבא קמא, סוכה, שבועות ונדרים' (ארבעת האחרונים מפי השמועה) 'הלכות סת"ם' (שיעורים לפי רשימות התלמידים והקלטות), "קובץ חידושי תורה" (מאמרים שפרסמו הוא ואביו בחייהם), 'חידושי הגר"מ והגרי"ד' (חידושים שנתלבנו ביחד על-ידם).

מרן הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל (תרע"א-תשס"ח) - החזון איש אמר עליו בהיותו אברך צעיר שהוא יהיה מגדולי הדור. היה ראש ישיבת "מרכז הרב" והרב הראשי האשכנזי לישראל.

מרן הגאון הרב מרדכי צמח אליהו זצ"ל (תרפ"ט-תש"ע) - מגדולי המקובלים והפוסקים שהיה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל לצד הרב שפירא. היה קדוש וטהור ובעל רוח הקודש כפי שאפשר לראות ב"אביהם של ישראל".
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:14

גדול הדור כתב:2. בישיבות הציוניות הגבוהות כמו "מרכז הרב" וכמו ישיבות ההסדר כמו ישיבת קריית שמונה שבה למדתי וישיבת שעלבים שבה אחי למד לא לומדים קולנוע, לא תיאטרון, לא אבולוציה ולא ביקורת המקרא. וגם בישיבות תיכוניות לומדים תנ"ך לפי הפרשנים המסורתיים ולא לפי ביקורת המקרא.

החרדים-לאומיים מאמצים לא רק את אדיקות החרדים אלא גם את שיטות הלוחמה שלהם. לפני שנתיים הורה ראש ישיבת "שבי חברון", הרב משה בלייכר, על החרמת ספר מאמרים בנושא הצניעות משום שהתייחס לאבות האומה במונחי אהבה וזוגיות, כלומר כמו שהתנ"ך מתייחס אליהם. לפני כחודש עלה העימות מדרגה. הרב צבי טאו אסר ללמוד וללמד במכוני המורים של ישיבות ההסדר, המלמדים ביקורת המקרא, והאשים אותם בהרעלת המחנה.


מאת יאיר שלג.


הספור הזה, שיש בו החרמות ספרים וגם קונטרס היוצא חוצץ נגד מחנכים ה"מרעילים" את המחנה, מתאים יותר לחצרות האחוריים של העולם החרדי. אבל הוא מתרחש בלב-לבו של העולם הדתי לאומי, ומעורבים בו כמה מבכירי רבניו ומוסדותיו. המחרימים הם רבנים שמקובל להגדירם כחרדים לאומיים ואילו הרבנים המותקפים נחשבים דתיים מודרניים.


תחילתו לפני כשנתיים כאשר הרב יובל שרלו ראש ישיבת ההסדר בפתח תקוה ואחד מראשי עמותת רבני הדור הצעיר של הציונות הדתית "צוהר", פרסם מאמר בספר בשם "כתנות אור"- המכיל קובץ מאמרים העוסקים בנושא הצניעות.


במאמר עסק שרלו בהשוואה בין שני סוגים של זוגיות, על פי מודלים מקראיים: זוגיות בנוסח יעקב ורחל, שהיא זוגיות רומנטית של אהבה בין גבר לאשה, וזוגיות בנוסח יעקב ולאה, שהיא לפי הגדרתו "זוגיות לצורכי הקמת משפחה".


על המאמר הזה יצא קצפו של הרב משה בלייכר, ראש ישיבת "שבי חברון", שביישוב היהודי בחברון. בלייכר זעם על עצם ההתיחסות לאבות האומה במונחים של אהבה וזוגיות בני זמננו. התייחסות כזאת היא ענין רגיש בקרב חוגים דתיים שונים, שכן הם רואים בה הד לגישה ארצית חילונית לגיבורי התנ"ך. לפני יותר מעשור יצאו חוגים חרדיים בהשראת הרב שך נגד הרב עדין שטיינזלץ על שבספרון של האוניברסיטה המשודרת העז לתאר את נשות התנ"ך בתיאורים אנושיים ארציים. גם בקרב אנשי הזרם החרד"לי (הזרם הציוני הדתי שיחסו לתרבות המודרנית דומה לעמדה החרדית), שבלייכר נמנה עמם, ההסתייגות הזאת רווחת מאד.


בהקשר זה יש לציין שהיות שהמקרא עצמו מתייחס לגיבוריו כדמויות בשר ודם, ואינו נמנע מפירוט חולשותיהם וחטאיהם -הרי שבמדה רבה נסוב הויכוח על השאלה אם יש בכלל לגיטימציה ללמוד את התנ"ך כפשוטו, או שיש ללומדו רק דרך ה"משקפיים" של חז"ל ושאר פרשנים מאוחרים שלעתים קרובות- בהחלט לא תמיד-העניקו לטקסט המקראי פרשנות "מרככת" ולגיבוריו הילת קדושה בנוסח דתי מאוחר (כמו תיאורו המדרשי של דוד המלך כתלמיד ישיבה או המשפט הטוען, אפילו בנוגע לחטא דוד ובת-שבע, ש" כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה)..


וכך אסר בלייכר להכניס את "כתנות אור" לספריית בית המדרש בישיבתו. כשנודע הדבר לשרלו, הוא שלח לבלייכר מכתב אישי נזעם. המכתב, הוא אומר, לא נועד לפרסום, "ולכן הרשיתי לעצמי סגנון הרבה יותר תקיף מכפי שהייתי כותב במכתב פומבי". במכתב התקומם שרלו קודם כל נגד עצם השימוש בטקטיקה של החרמת ספרים במסגרת ויכוח אידיאולוגי, וגם לגופו של ענין, הוא אומר, "טענתי שיש שתי קומות בלימוד דמותם של האבות.בוודאי שאינני מקבל גישה אקדמית-חילונית הרואה באבות רק בני אדם כמו כולנו. הם בוודאי דמויות קדושות גם בשבילי, ובכל זאת גם מבחינתי יש בדמותם רומה ארצית בסיסית, שעל גביה כאים הדברים הנעלים יותר. גישה שלא מאפשרת לייחס לאבות אהבה רומנטית פשוטה היא בעיני התקרבות מסוכנת לנצרות. הגישה הזאת גם מחמיצה את המסר הדתי האמיתי שטמון בהצגת חטאיהם של גדולי האומה- עוצמתה של התשובה. אחד מתלמידי הגישה הזאת כבר אמר שאסור אפילו לייחס חטא לאחי יוסף שמכרו אותו, שהרי הם "גדולי האומה".


בלייכר לא הגיב ישירות למכתבו של שרלו אלא ביקש מאחד מבכירי תלמידיו, יאיר הלוי, להגיב במקומו. לדברי הלוי (בלייכר עצמו לא השיב לפניות "הארץ" לשוחח אתו), הסיבה לכך היא פשוט חוסר זמן (של בלייכר). מכל מקום, התגובה עברה את אישורו של בלייכר ועל כן ברור שהיא משקפת את עמדתו. הלוי, המקפיד בתגובתו לכנות את שרלו בתואר "כבוד תורתו" כמעט בכל משפט, מתפלמס בה עמו גם על העיקרון של התייחסות לאבות האומה במונחים ארציים של זמננו, וגם על דוגמאות ספציפיות שהזכיר שרלו במאמרו- כמו למשל, העלאת האפשרות שרחל גנבה מאביה את פסלי העבודה זרה משום שהיתה נגועה בעצמה בעבודה זרה (אפשרות הנתמכת גם בפסוקים אחרים). כותב הלוי: "האם יעז כבוד תורתו לכתוב בספריו על אדם כשר כלשהו שחי כיום, שאולי הוא עובד עבודה זרה? איך ייתכן כי רק כבודה של רחל אמנו הוא כאסקופה הנדרסת?... לו יצויר חלילה, כי יישהו היה כותב על אדם היקר לכבוד תורתו כי הוא עובר על חטאים חמורים- האם היה מסכים כבוד תורתו להכניס ספר כזה לישיבתו?" (שרלו הבהיר בתגובה שהתכוון לאפשרות שרחל עבדה את ה' באמצעות פסלים ולא שעבדה אלילים).

הלוי גם מתח ביקורת על הישיבה שבה למד שרלו, ישיבת ההסדר "הר עציון" שבגוש עציון. "הר עציון" ידועה זה כבר לא רק כישיבה מובילה בתחום לימודי התנ"ך בציונות הדתית (הוקם שם מכון מיוחד ללימודי התנ"ך, כתב עת למחקרים בתנ"ך ועוד) אלא גם כמי שמטפחת את לימוד המקרא "כפשוטו". הלוי הגדיר במכתבו את "הר עציון" כמקום ה"נגוע" בגישה מכוונת של חיפוש חטאי האבות (בשיחה אמו טען הלוי שלא התכוון לישיבה כולה אלא רק למכון להכשרת מורים שלה).


אגב, בתגובתו למכתב הלוי מודה שרלו כי גם הוא לא יכניס כל ספר לספרית בית המדרש, אבל לדעתו הקריטריונים צריכים להיות שניים בלבד: אמונה בתורה מן השמים, וכבוד לתלמידי חכמים (בשל כך, לדבריו, אינו מכניס לבית המדרש את ספריו של ישעיהו לייבוביץ').






הרחקה מהעולם החילוני




לפני כחודש עלה העימות מדרגה. הרב צבי טאו, מבכירי הרבנים בציונות הדתי, ראש ישיבת "הר המור" ולשעבר מראשי ישיבת "מרכז הרב", פרסם חוברת בשם "צדיק באמונתו יחיה", העוסקת בדרך הנכונה לדעתו ללימוד התורה. אלא שהחוברת כוללת גם התקפה בוטה נגד המכונים להכשרת מורים בישיבות ההסדר (ואגב כך גם נגד הישיבות המפעילות אותם). טאו, הנחשב לתלמידו הקרוב ביותר של הרב צבי יהודה קוק (מי שהיה מנהיגם הרוחני של אנשי גוש אמונים), והוא גם מורו של בלייכר, טוען שבמכונים הללו ניתנת לגיטימציה לביקורת המקרא, כלומר לתפישה המבטלת את קדושת התנ"ך ורואה בו ספר שנכתב ע"י בני אדם בתקופות שונות לגמרי מאלה שבהן הוא עוסק, ולפיכך גם מלא סתירות פנימיות.


המכונים להכשרת מורים הם כיום חלק חשוב מישיבות ההסדר. מכיון שמשך הלימודים בישיבות (כולל שרות צבאי) הוא חמש שנים- הרבה מעבר לשלוש שנות השרות הסדיר בצה"ל- מבקשים רבים מתלמידי הישיבות, גם כאלה שאינם מתכוונים לעסוק בחינוך, לנצל את התקופה לרכישת מקצוע מעשי כמו הוראה. מבחינת הישיבות, זו דרך למשוך את הצעירים לעיסוק בחינוך והוראה, שבהם הן רואות יעד חשוב. כך למשל, במכון בישיבת ההסדר "הר עציון" לבדה לומדים כאלף תלמידי הוראה- נתון מרשים בהתחשב במספר הקטן של גברים חילונים הלומדים הוראה- לא רק מבני "הר עציון" עצמה גם מישיבות רבות אחרות. גם מכונים אחרים (כמו מכללת ליפשיץ בירושלים) מושכים אליהם מאות רבות של תלמידי ישיבות.


בחלק מהמכונים, ובמיוחד ב"הר עציון", טופחה תפיסה המעניקה לגיטימציה מסויימת לביקורת המקרא, או לפחות לשאלות שהיא מציגה. מי שטיפח את התפיסה הזאת היה הרב מרדכי ברויאר, חתן פרס ישראל וחלוץ מורי התנ"ך ב"הר עציון". לשיטתו של ברויאר, הסתירות שעליהן מצביעה ביקורת המקרא אמנם נכונות, אך ההסבר שהיא מציעה להן- כתיבת הספרים השונים בידי מחברים שונים, בתקופות שונות- שגוי. לדעתו ה"סתירות" באות לייצג דוקא בחינות שונות של המסר הדתי, המקודש של התנ"ך.




תפיסתו של טאו הפוכה. הוא אינו מנסה לקרב ו"ליישב" בין התפישות הדתית והמדעית, אלא "לקדש" ככל האפשר את החיים הדתיים באמצעות הרחקה מקסימלית מן העולם חילוני. וכך, אף על פי שהוא עצמו נחשב דווקא בקיא בספרות עולמית ובפילוסופיה (אחותו מרצה עד היום מחשבת ישראל באוניברסיטאות בן גוריון והיידלברג שבגרמניה), הוא מבקש להרחיק ככל האפשר את תלמידיו מלימודי חול. אנשיו הקימולילדיהם תלמוד-תורה, שההתנגדות בו ללימודי חול גדולה מרוב תלמודי-התורה החרדיים.





ברוח זו טאו אף פילג לפני כחמש שנים את ישיבת "מרכז הרב" והקים את "הר המור", כשהעילה המיידית (שהיתוספה לויכוחים ארוכי שנים עם ראש הישיבה, הרב הראשי לשעבר אברהם שפירא) היתה הכוונה להקים ב"מרכז הרב" מכון להכשרת מורים, שבו יילמדו כמובן הפדגוגים הלא-יהודים לצד לימודי הקודש. טאו ראה בכך "צלם בהיכל".


התקפתו הנוכחית של טאו על המכונים נוסחה בסגנון חריף במיוחד: "כל מי שלמד ומלמד במקומות כאלה הוא מורעל. הוא מורעל והוא מרעיל, וצריך להתקומם על זה... אסור ללמוד במקומות כאלה בשום פנים ואופן. זה בבחינת "ייהרג ואל יעבור" ממש.. זו טומאה שאין כדוגמתה. אם זה היה בא בכפייה, היינו מכריזים על זה גזירת שמד".


הוא טוען שכל משברי החברה הדתית-הלאומית כיום- ממשבר החילון ועד הסכנות המדיניות- נעוצים בתהליך הזה: "מי כמוכם יודע שיש משבר בחינוך הדתי-הלאומי... כאן הכלב קבור, וטוב שזה נאמר פעם אחת ומצווה לפרסם את הדבר הזה... מי שלוחם על ארץ ישראל שיקרה לו, על ירושלים שיקרה לו ועל הר הבית שיקר לו- על זה הוא צריך להלחם, כי כאן שורש השורשים, כאן מלחמת התרבות, וכל היתר זה רק תוצאות". על פי דבריו, "חילונה" של ההשקפה הדתית, באמצעות ביקורת המקרא וה"ריאליזציה" של גיבורי התנ"ך (כאן הקשר לעימות שרלו-בלייכר), תביא לירידת המוטיווציה למאבק זה: "כדי להיפטר מכל הקנאות הזאת על ארץ ישראל, על מדינה גדולה ועל חזון הגאולה- צריך להוריד את התנ"ך בעיני הציבור. לכן צריך להחדיר לתוך הישיבות... את הגישה החילונית המשפלת והמרוקנת את נשמת הקודש, והורסת את יסוד הקודש מהדתיים".


לדעתו מדובר בקונספירציה שלה שותפים גם האיחוד האירופי והעולם הנוצרי; הוא אינו מפרש כיצד הם קשורים לכך, אבל נראה שהוא קושר זאת לפרסומים על אודות מימונן של עמותות פוליטיות וחינוכיות שונות (בהן גם עמותת "מפנה" של צביה גרינפילד הפועלת לדמוקרטיזציה של החינוך הדתי) על ידי האיחוד האירופי. הוא גם מאשים את אנשי המכונים כי הם משתעבדים להפצת התזות הללו תמורת בצע כסף: "כל מי שמקבל מהם משכורות הוא משועבד להם. הוא מפחד מהם, והוא לא חופשי להגיד את האמת". כחלק מהתרחקותו מהעולם המודרני-החילוני, טאו אינו מוכן להתראיין לכלי התקשורת, לרבות אלה הדתיים. גם אחד מתלמידיו הקרובים שנחשב "פתוח" יותר, סירב להתראיין ולהסביר את עמדת רבו.




מי הם המרעילים והמורעלים


הדברים החריפים של טאו הפתיעו את עולם הישיבות הדתי-הלאומי. אחד מראשי הישיבות מצוטט כמי שאמר ש"החפץ חיים' לא היה מחזיק חוברת כזו (כמו של טאו,י"ש) ביד". הוא התכוון לקפדנותו הגדולה של "החפץ חיים", מגדולי התורה של המאה ה-20, בהלכות לשון הרע. אבל במיוחד נסערו אנשי "הר עציון", שהרי אצלם מצוי המכון הגדול ביותר והם נחשבים לחלוצי העיסוק בריאליה מקראית ובהתמודדות עם שאלות של ביקורת המקרא.


עם זאת, שני ראשי הישיבה, הרב יהודה עמיטל, והרב אהרון ליכטנשטיין, שומרים בינתיים על שתיקה. גורם מקורב להם מסביר ש"אין זה לכבודו של הרב עמיטל להגיב על השמצות של הרב טאו, שהיה בעבר תלמיד שלו, ואילו הרב ליכטנשטיין עדיין מתלבט אם להגיב".


מי שכן הגיב היה דווקא אחד הרבנים הצעירים בישיבה, הרב אמנון בזק, בשיחה לפני תלמידיו שפורסמה אחר כך באתר באינטרנט של הישיבה. גם הוא תוקף קודם כל את הסגנון-הוא מונה את שמות הרבנים החשובים המלמדים במכון ושואל אם הם "המרעילים ומורעלים" שלהם מכוון טאו. ואשר לגוף הטענות, הוא מציין את ההבחנה שעשה הרב ברויאר (הבחנה שלדבריו קיימת כבר אצל הרב קוק) בין השאלות הלגיטימיות ואף המוצדקות של ביקורת המקרא, לבין התשובות שאותן הוא דוחה ומציע פתרון אחר. הוא גם טוען שאין קשר בין שאלת היחס לביקורת המקרא לבין שאלת ה"זכות" למתוח ביקורת על מעשי האבות.


ב"הר עציון" אומרים שהחוברת של טאו לא גרמה עד עתה למכון נזק ממשי. הפסקת הלימודים היחידה נרשמה מצד הרב בלייכר, שהודיע לפני כשבועיים כי תלמידיו יפסיקו ללמוד בשלוחה של המכון בישיבתם. לדברי עזרא קהלני, סגן מנהל המכון, "מדובר ממילא בתלמידים בודדים". אגב, מציין קהלני, בלייכר עצמו, שמלמד במסגרת המכון של "הר עציון", דוקא לא הודיע בינתיים על הפסקת שיעוריו: " הוא אמור ללמד עד סוף השנה, ויש בהחלט סיכוי שימשיך גם בשנה הבאה".


בנוגע לתלמידים מישיבות אחרות, הוא אומר ש" ממילא באו אלינו תלמידים מישיבות שמזדהות עם הקו שלנו, שלהערכתי הוא הוא גם הקו המקובל על הרוב הגדול של הציונות הדתית, כך שאני לא צופה הרבה ביטולים". שרלו מעריך שהמבחן המכריע יהיה בקיץ; אז מקיים המכון ימי עיון שנתיים בתנ"ך, הפתוחים לקהל הרחב ומושכים אליהם מאות רבות של אנשים. "המבחן יהיה כמה אנשים יבואו לימים האלה", הוא אומר. ("הארץ", יום רביעי 13 בפברואר, 2002).


ואנחנו אומרים- כל מלה נוספת מיותרת...
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:16

נתבשרנו כי בישיבה התיכונית (המשתייכת לרשת נועם המתהדרת בתורניותה) דרכי נועם בפתח תקוה הוקרן לשכבת כיתות ז' סרט העוסק בסוגית יציאת מצרים שהוא לא פחות מאשר סרטו של סטיבן שפילברג... דהיינו סרט שהראש העומד מאחוריו הוא גוי!!


הילדים אף קבלו שאלות על הסרט על מנת שיוכלו לרענן בזכרונם מה בדיוק ראו.


למותר לציין איך נראו לתלמידים בסרט זה דמויות כמו: משה רבנו, אהרון הכהן, ציפורה ויוכבד, ומה ההשלכות החמורות של מראות אלה יחד עם תפיסה גויית ותכנים נוכריים על חניכי הישיבה הצעירים שבתקופה זו פחות או יותר אמורים לציין את הכנסם לעול תורה ומצוות.


עוד דבר שצריך לזכור הוא, שרשת "נעם" הוקמה במטרה לתת חינוך תורני יותר מהחינוך הממלכתי דתי הפורמלי של משרד החינוך ובתי הספר שלה נחשבים ל"תורניים" יותר . ואם לימוד יציאת מצרים יחד עם סרט הוליוודי של גויים זה "תורני" מה קורה בסתם בית ספר ממלכתי דתי??


אח"כ ישאלו בפליאה: "איך אתם מדברים כך על הישיבות הקדושות של הצבור הדתל"י המלאות בלימוד תורה בעמקות, יראת שמים, עבודה על המידות ו...צפיה בסרטים מצויירים על משה רבנו (סליחה..."נסיך מצרים").
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:19

ואמר מרן הסטייפלער על הישיבות התיכוניות שלומדים שם מינות ואפיקורסות ועל כל מילה של מינות יש דין של יהרג ולא יעבור {"אורחות רבנו", חלק א' עמ' רנג']
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:21

במחיצתם חלק א' עמוד 81 כאשר שאלתיו מדוע הוא לוחם נגד אנשי המזרחי הלא דרכו היא לקרב את הרחוקים וכי גרועים הם מאחרים הרחוקים מן היהדות?
מרן השיב שהוא מקרב את הרחוקים המכירים בכך שיש טובים מהם והם יודעים להעריך יהודי אמיתי אולם אנשי המזרחי גורסים שהבינוניות שלהם היא היהדות האמיתית ושונאים את ה"קיצוניים" ולכן הוא מרחיק אותם.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:21

שם עמוד 163 כידוע הגר"ח פסל בזמנו את תנועת המזרחי ואף יצא נגדה בחריפות. מספר רבנים שהיו מתומכי המזרחי פנו אליו בשאלה: הלא ידוע לכל שאתם מיראי ההוראה ואם בשאלה קלה כביעתא בכותחא אינכם פוסקים מפני שאתם יראים לפסוק כיצד בדבר זה הנוגע לעשרות ולמאות אלפי יהודים דתיים ובראשם אדמו"רים ורבנים חשובים אתם פוסקים באופן בורו ומוחלט?
ענה להם רבי חיים מכאן ראיה! הנכם רואים שכאשר יש לי ספק אפילו הקטן ביותר אני לא פוסק. אם כן כאשר אני פוסק ש'המזרחי' פסול הרי שאין לי בזה אפילו ספק קטן ביותר..
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 20:22

משולש כתב:מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (שכללה את כל הציבור החרדי באירופה) החליטה שהרב זוננפלד הוא המכריע בכל ענייני ארץ ישראל.
המגילות לא מעניינות אף אחד.

המגילות לא מעניינות קנאי קיצוני כמוך שמסלף ומזייף את העובדות ומתחמק מהאמת שלא מתאימה לדעתו.
המגילות מוכיחות בבירור שהתייחסו לרב קוק כאל רבה של ירושלים.
למשל איך תסביר למל את מכתבו שלר"ש אלישוב בעל ה"לשם" שבו מברך את הרב קוק על בחירתו לרבנות ירושלים?
איך תסביר את התייחסותם של למשל הרב ז'ק מריגה, הרב בנגיס, ה"ברכת שמואל", "הסבא מסלבודקה" והרבי מוסצ'וב לרב קוק כרבה של ירושלים?
המגילות מראות בדיוק שכלל קהילת האשכנזים בירושלים וגדולי ישראל התייחסו לרב קוק כרבה של ירושלים, ואין זה סותר שתמכו בהשקפתו של הרב זוננפלד אך ראו גם ברב קוק את אחד מגדולי הדור אף שחלקו על דרכו ולכן התייחסו אליו למרות זאת כרבה של ירושלים כי הכירו בגדולתו האישית כפי שעולה מהתייחסותם הכללית נוסף על ההתייחסות לרבנות ירושלים.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:22

מחשבת זקנים (ד עמ' קי ) הרב שך בפתיחה לירחי כלה אב תשמ: "אוי! אין מילים כיצד לבטא כמה התרחקו! ראו כמה מתפעלים ומושפעים ונמשכים מהרחוב! נתפרסם בעיתון שאליפות הישיבות התיכונית בכדורסל נערכה לא מכבר במגרשי הספורט בקרית נוער בהשתתפות הישיבות התיכוניות מכל רחבי הארץ! כך יכולים להבין לומדי תורה? הרי היו צריכים לקרוע קריעה על כך! עשו מרכז של אלופי כדורסל מכל הישיבות התיכוניות לבחור את המנצח!"
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:26

גדול הדור כתב:למשל איך תסביר למל את מכתבו שלר"ש אלישוב בעל ה"לשם" שבו מברך את הרב קוק על בחירתו לרבנות ירושלים?
איך תסביר את התייחסותם של למשל הרב ז'ק מריגה, הרב בנגיס, ה"ברכת שמואל", "הסבא מסלבודקה" והרבי מוסצ'וב לרב קוק כרבה של ירושלים?
המגילות מראות בדיוק שכלל קהילת האשכנזים בירושלים וגדולי ישראל התייחסו לרב קוק כרבה של ירושלים, ואין זה סותר שתמכו בהשקפתו של הרב זוננפלד אך ראו גם ברב קוק את אחד מגדולי הדור אף שחלקו על דרכו ולכן התייחסו אליו למרות זאת כרבה של ירושלים כי הכירו בגדולתו האישית כפי שעולה מהתייחסותם הכללית נוסף על ההתייחסות לרבנות ירושלים.

אין חולק שהיה גדול בתורה, אך כמה שתעשה אותו יותר גדול כך אתה הופך אותו ליותר מזיד. בדברי הכפירה שכתב בחוברותיו.
הרבה מהכבוד שקיבל היה שוחד חנופה. כמו שתראה בתמונה המצורפת.
קבצים מצורפים
סנקציות על מתנגדיו.png
(140.81 KiB) הורד 390 פעמים
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:27

ספר הזכרון לבעל "מכתב מאליהו" ב"ב תשסד עמ' שדמ: המזרחי בכלל היה מופרך אצלו מעיקרא והוא התנגד לדרכו נמרצות".
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 20:27

משולש כתב:שם עמוד 163 כידוע הגר"ח פסל בזמנו את תנועת המזרחי ואף יצא נגדה בחריפות. מספר רבנים שהיו מתומכי המזרחי פנו אליו בשאלה: הלא ידוע לכל שאתם מיראי ההוראה ואם בשאלה קלה כביעתא בכותחא אינכם פוסקים מפני שאתם יראים לפסוק כיצד בדבר זה הנוגע לעשרות ולמאות אלפי יהודים דתיים ובראשם אדמו"רים ורבנים חשובים אתם פוסקים באופן בורו ומוחלט?
ענה להם רבי חיים מכאן ראיה! הנכם רואים שכאשר יש לי ספק אפילו הקטן ביותר אני לא פוסק. אם כן כאשר אני פוסק ש'המזרחי' פסול הרי שאין לי בזה אפילו ספק קטן ביותר..

כבודו של הגר"ח במקומו מונח, אך הראיתי גדולי עולם שלא פסלו את ה"מזרחי" כלל ואף תמכו בו, וביניהם למשל מרנן הגאונים ה"בית יצחק" מלבוב מגדולי הפוסקים בדורו ו"החשק שלמה" מוילנה שחתמו על הצהרת היסוד של ה"מזרחי".

על אף מעבר העילוי ממייצ'יט ל"מזרחי", הגר"ח שהעילוי ממייצ'יט היה מגדולי תלמידיו, שיבחהו ביותר: בהזדמנות מסוימת כשהיה הרב פוליצ'ק ראש ישיבה בישיבת "תורה ומדע" בלידה מיסודו של הגרי"י ריינס דיבר הגר"ח מבריסק עם מקורביו והתגלגלו הדברים על הרב פוליצ'ק, ור' חיים שבחו ביותר. אחד ממקורביו העיר שכיוון שר' חיים מתנגד חריף לציונות והמייצ'יטי הוא מה"מזרחי" והעלה את קרנה של ישיבתו של הרב ריינס בלידה, אפשר היה לשער שלא ישבח אותו כך. השיב ר' חיים ואמר ש"יכול אני להתנגד לציונות ולהיות חסיד של הרב ריינס. אני רשאי להתנגד גם אליו ולחשוב שישיבתו היא טובה, וגם אם הישיבה לא לרוחי היא, עדיין עומד המייצ'יטי בחשיבותו כמות שהיה!"
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 20:29

גדול הדור כתב:
משולש כתב:שם עמוד 163 כידוע הגר"ח פסל בזמנו את תנועת המזרחי ואף יצא נגדה בחריפות. מספר רבנים שהיו מתומכי המזרחי פנו אליו בשאלה: הלא ידוע לכל שאתם מיראי ההוראה ואם בשאלה קלה כביעתא בכותחא אינכם פוסקים מפני שאתם יראים לפסוק כיצד בדבר זה הנוגע לעשרות ולמאות אלפי יהודים דתיים ובראשם אדמו"רים ורבנים חשובים אתם פוסקים באופן בורו ומוחלט?
ענה להם רבי חיים מכאן ראיה! הנכם רואים שכאשר יש לי ספק אפילו הקטן ביותר אני לא פוסק. אם כן כאשר אני פוסק ש'המזרחי' פסול הרי שאין לי בזה אפילו ספק קטן ביותר..

כבודו של הגר"ח ואחרים שתביא במקומו מונח, אך הראיתי גדולי עולם שלא פסלו את ה"מזרחי" כלל ואף תמכו בו, וביניהם למשל מרנן הגאונים ה"בית יצחק" מלבוב מגדולי הפוסקים בדורו ו"החשק שלמה" מוילנה שחתמו על הצהרת היסוד של ה"מזרחי".

על אף מעבר העילוי ממייצ'יט ל"מזרחי", הגר"ח שהעילוי ממייצ'יט היה מגדולי תלמידיו, שיבחהו ביותר: בהזדמנות מסוימת כשהיה הרב פוליצ'ק ראש ישיבה בישיבת "תורה ומדע" בלידה מיסודו של הגרי"י ריינס דיבר הגר"ח מבריסק עם מקורביו והתגלגלו הדברים על הרב פוליצ'ק, ור' חיים שבחו ביותר. אחד ממקורביו העיר שכיוון שר' חיים מתנגד חריף לציונות והמייצ'יטי הוא מה"מזרחי" והעלה את קרנה של ישיבתו של הרב ריינס בלידה, אפשר היה לשער שלא ישבח אותו כך. השיב ר' חיים ואמר ש"יכול אני להתנגד לציונות ולהיות חסיד של הרב ריינס. אני רשאי להתנגד גם אליו ולחשוב שישיבתו היא טובה, וגם אם הישיבה לא לרוחי היא, עדיין עומד המייצ'יטי בחשיבותו כמות שהיה!"
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:30

הסיפורים שלך הם חסרי בסיס ולקוחים מסופרים סרוגים זייפנים.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:31

שייכותם של סאטמאר לעולם התורה גדולה בהרבה משייכות שהל מרכז הרב לעולם התורה ומשקלו של הרבי מסאטמאר זצוק"ל בעולם התורה היה גדול בהרבה ממשקלו של הראי"ה קוק בעולם התורה וכל שכן ממשקלם של תלמידיו ממשיכיו. ואגב, לא המזרחי ולא שום גוף בציונות הדתית הכריז אי פעם כי הוא מחוייב לפסקיו של הר' קוק בתחום כלשהו הם השתמשו בדבריו לתיבול רעיונותויהם אך מעולם לא ראו בו פוסק מחייב כך שגם בעולם התורה של הציונות הדתית משקלו של הר' קוק הלכה למעשה היה ועודנו אפסי וחסר ערך.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:32

הר' קוק מקונן (באגרות הראי"ה חלק א' אגרת רעד') כי "קשה לי מאד לבא לעמק השוה עם רוב גדולי הזמן, ד' ישמרם, שהם חפצים ללכה רק במסלול הישן, להתרחק מכל כשרון ומכל תנועה של חיים מה שהוא לדעתי ברור נגד דרך ד' לגמרי, ובזה נותנים יד לפריצים ומחזיקים ידי מרעים, ואוי לנו מענותנותם של אלה, אע"פ שכוונתם רצויה". (דוק-בודה מלבו דרך חדשה ואח"כ אומר על אלה שהולכים בדרך הישנה כי הם ההולכים נגד דרך ה' והם הנותנים כח לפריצים בשעה שהוא מהלל רשעים מהבוקר עד הלילה ומוסר בידיהם את קדשי ישראל, כלל ישראל וארץ ישראל וטוען שהאפיקורסים הם מביאים ל"תחיית עם ישראל" עפ"ל.). עכ"פ הר' קוק מודה כי דרכו החדשה היא דעת מיעוט שרוב גדולי הזמן לא מסכימים עמה כך שכל הדיבורים על מאות ואלפים שתומכים בדרכו הם שקר גס וחוכא ואיטלולא המתאים רק לתלמידי הר' קוק וממשיכיהם בהסדר ברמת גן.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:33

פוק חזי בכל עולם לימוד הקבלה אם מאן דהו מזכיר את שמו של הראי"ה קוק, מתרץ קושיא עפ"י דבריו הרי את ספריו ב"קבלה" למד הרצי"ה קוק בחברותא עם קיבוצניקיות שבאו לביתו
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:35

דברי מרן בעל הלשם בספר הדע"ה אחר שכותב כי כל האומר על החול כי מלובש בו קודש הוא אביזרייהו של עבודה זרה (והגדיר בזה ברור מה דינה של שיטת הר' קוק ב"קבלה") סיים והדגיש בדבריו: "והזהר והשמר בנפשך ולא תקדש שום דבר מה שלא קדשתו התורה עפ"י הדין המבואר בפוסקים, וכן גם בדברים המקודשים אל תעלנה יותר מהראוי לה ע"פ הדין המבואר בגמרא ופוסקים, וכנודע שיש הפרש בין מעשר לתרומה ובין תרומה לקודש ובין קודש לקודש הקודשים. ומכש"כ להשמר ולהזהר לתעב ולשקץ כל דבר מה שהזהירה תורה עליה לשקצנה ולתעבנה, ותקבע בלבך כי הדין והסוד אחד הוא, והגמרא והזוה"ק כולם ניתנו מרועה אחד, א-ל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא". עכלה"ק (ספר הדע"ה ח"א דרוש ה' סי' ז' אות ד'.).
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 20:37

גדול הדור כתב:
גדול הדור כתב:
משולש כתב:שם עמוד 163 כידוע הגר"ח פסל בזמנו את תנועת המזרחי ואף יצא נגדה בחריפות. מספר רבנים שהיו מתומכי המזרחי פנו אליו בשאלה: הלא ידוע לכל שאתם מיראי ההוראה ואם בשאלה קלה כביעתא בכותחא אינכם פוסקים מפני שאתם יראים לפסוק כיצד בדבר זה הנוגע לעשרות ולמאות אלפי יהודים דתיים ובראשם אדמו"רים ורבנים חשובים אתם פוסקים באופן בורו ומוחלט?
ענה להם רבי חיים מכאן ראיה! הנכם רואים שכאשר יש לי ספק אפילו הקטן ביותר אני לא פוסק. אם כן כאשר אני פוסק ש'המזרחי' פסול הרי שאין לי בזה אפילו ספק קטן ביותר..

כבודו של הגר"ח ואחרים שהבאת ושתביא במקומו מונח, אך הראיתי גדולי עולם שלא פסלו את ה"מזרחי" כלל ואף תמכו בו, וביניהם למשל מרנן הגאונים ה"בית יצחק" מלבוב מגדולי הפוסקים בדורו ו"החשק שלמה" מוילנה שחתמו על הצהרת היסוד של ה"מזרחי", מרנן הגאונים רי"צ ריבלין שהיה מגדולי הדור בנגלה ובנסתר ומייסד סניף ה"מזרחי" בירושלים, רא"י הכהן בורוכוב שהתפרסם כרבה של וולקוביסק ומחבר "חבל יעקב שהיה מגדולי דורו ומראשוני הרבנים שהצטרפו ל"מזרחי", הגרי"ג הורוביץ שכיהן כר"י "מאה שערים" ורב השכונה והיה ממניהיגי ה"מזרחי" בירושלים", רנ"נ אויירבך (נכד "האמרי בינה") שהיה ממנהיגי ה"מזרחי" בירושלים, רבצמ"ח עוזיאל שהיה מגדולי יהדות המזרח ומרבני ה"מזרחי", ראב"צ קואינקה שהיה ראב"ד הספרדים בירושלים ומרבני ה"מזרחי".
וכן הראיתי גדולי עולם וקדושי עליון תומכי הציונות שלא היו בתנועת ה"מזרחי" אך תמכו בהשקפה דתית-לאומית.

על אף מעבר העילוי ממייצ'יט ל"מזרחי", הגר"ח שהעילוי ממייצ'יט היה מגדולי תלמידיו, שיבחהו ביותר: בהזדמנות מסוימת כשהיה הרב פוליצ'ק ראש ישיבה בישיבת "תורה ומדע" בלידה מיסודו של הגרי"י ריינס דיבר הגר"ח מבריסק עם מקורביו והתגלגלו הדברים על הרב פוליצ'ק, ור' חיים שבחו ביותר. אחד ממקורביו העיר שכיוון שר' חיים מתנגד חריף לציונות והמייצ'יטי הוא מה"מזרחי" והעלה את קרנה של ישיבתו של הרב ריינס בלידה, אפשר היה לשער שלא ישבח אותו כך. השיב ר' חיים ואמר ש"יכול אני להתנגד לציונות ולהיות חסיד של הרב ריינס. אני רשאי להתנגד גם אליו ולחשוב שישיבתו היא טובה, וגם אם הישיבה לא לרוחי היא, עדיין עומד המייצ'יטי בחשיבותו כמות שהיה!"
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:42

קפט. החלק הב' - החונף אשר יהלל רשע לפני בני אדם אם בפניו אם שלא בפניו. אף על פי שלא יצדיקנו על חמסו ולא יכזב על משפטו. אבל יאמר עליו כי איש טוב הוא. על זה נאמר (משלי כח) עוזבי תורה יהללו רשע. כי לולא אשר עזב את התורה. לא הלל העובר על דבריה. ומפר מצותיה. וגם כי לא ישבח את הרשע זולתי במה שנמצא בו מן הטוב. ויליץ עליו בפני בני אדם להגיד לאדם ישרו. גם זו רעה חולה. כי בזכרו את הטוב. ואת הרע לא יזכור. ועל כל פשעיו יכסה. צדיק יחשב אצל השומעים ויתנו לו יקר וירים ידו וגבר.

וכבר הקדמנו להודיעך המכשולות והשחיתות הנמצאות בכבוד הרשעים. על כן לא נכון להזכיר צדקתם בלתי אם יזכיר רשעם וכסלם. כמו שנאמר (משלי י) ושם רשעים ירקב. ונאמר (ישעיה נז) אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך. פירוש לא יועילוך מעשים הטובים להצילך מרעתך בקומי למשפט. ובערכי לעולמם רב פשעיך ומעשה תעתועיך. כי דברי עונותיך גמרו מהם. וכמו שאמרו רבותינו כי מי שעונתיו מרובין מזכיותיו נכתב ונחתם למיתה. והרשעים נכרים בשיחתם והנהגתם כאשר הקדמנו לך בשערי יראת חטא:

קצ. והנה הצדיקם יתעבו הרשע. כמו שנאמר (משלי כט) תועבת צדיקים איש עול. ואשר בסוד הצדיקים לא יהיה. אם תעב לא יתעבנו. וגם קב לא יקבנו. (וגם) [גם] ברך לא יברכנו:

קצא. ויתכן כי יקר מקרה המשבח את הרשע מדרך פתיות. כי הפתי אומר לשבח טוב (הוא) אם היו יהיה על דבר אמת. ואם תהיה תמורתו. ומבלי הדעת שבח הוא את המתים. כי אמרו רבותינו על הרשעים רפאים יחשבו בחיים. ומתים קרויים שנאמר (קהלת ט) והמתים אינם יודעים מאומה. והשגגה הזאת עולה זדון כי לא יאהב העבד האדון. אם יאהב משנאיו ויקרב רחוקיו. הלא להם לדעת מדרך הדעת כי כן. ונאמר (משלי ג) וכסילים מרים קלון. וכבר הקדמנו פירושו:
עד כאן מספר שערי תשובה לרבינו יונה
קבצים מצורפים
הרצי''ה בשבח נורדאו והרצל.jpg
הרצי''ה בשבח נורדאו והרצל.jpg (170.83 KiB) נצפה 22950 פעמים
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:45

בדרשה שאמר מרן הגר"א וסרמן בלונדון העיד על עצמו ששימש את מרן ה"חפץ חיים" ארבעים שנה ומעולם לא אמר דבר מבלי שבדק קודם אם יש לו הסכמת ה"חפץ חיים" לאומרו. כך שגם אם לא היה תלמיד של מרן ה"חפץ חיים" כלל הרי שכשמגדיר את הר' קוק כ"רשע גמור ומחטיא הרבים במדרגה היותר נוראה" בטוח מרן הגר"א וסרמן כי מרן החפץ חיים מסכים לכך ללא כל ספק היפך כל הבדותות שניסה הרצי"ה קוק למכור לתלמידיו באשר ליחס החפץ חיים לאביו.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:46

אם היו בנמצא רק שבחים על הר' קוק ניחא אבל כשמנגד לשבחים אלה ישנן האשמות חמורות מצד גדולי ישראל הידועים כגדולי הדור בדורו הן בארץ והן בחו"ל מה בצע בשבחים כאלה או אחרים שנכתבו אליו או עליו? אם רבי אלחנן וסרמן הי"ד שהיה בתקופת הראי"ה קוק אחד מהגדולים המפורסמים ביותר כותב מפורשות כי הר' קוק הוא "רשע גמור" ומחטיא הרבים במדרגה היותר נוראה ומביא לכך סימוכין ממעשיו במציאות ומרבנו יונה אזי כל זמן שלא יסתור את דבריו גדול אחר דבר קיימים גם כנגד אלף שבחים שכתבו לו היכן שמענו שהכרעה המבוססת הלכתית כנגד פלוני תדחה ורק מפני שעל פלוני זה נכתבו שבחים כאלה או אחרים? אתמהה.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:46

בנושא הר' קוק צריך לדעת שמדובר באדם שהיה קרוב למלכות (הן לבריטים והן להנהגה הציונית) מה שגרם לכך שהרבה גדולי תורה היו צריכים לו ולעזרתו בהרבה ענינים שחלקם כרוך בפיקוח נפש (כגון מתן סרטיפיקט (אישור עליה) לבחור ישיבה הנמצא תחת השלטון הרוסי האכזר וכד') וחלקם כרוך בבירוקרטיה ארוכה שיכלה להימנע עם התערבותו ואדרבה העובדה שהיו צריכים להתחנף אליו בתארים כאלה או אחרים כדי שיפעל לטובת אחיו מעידה על פחיתות ולא על מעלה.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:47

כבר כתב רבנו אברהם בן הרמב"ם בתשובה (שו"ת רבי אברהם בן הרמב"ם סי' ד') וז"ל: "וידוע הוא אצל בעלי השכל והבינה שרוב אלו הכנויים שמכנים לאדם, זה הוא לשון הבאי ופטומי מילי בעלמא ובקיאי הדעת ממעטין בהן ושונאין אותן, ואוהבי הגדולה הרודפים אחרי השררה מרבים בהם ואוהבים אותם שהם גדולתם ומעלתם". וכן כתב הגאון הרש"ר הירש בתשובה (שו"ת שמש מרפא יו"ד סי' נב' וז"ל: "והנסיון של דורנו מוכיח, כי אין גבול לתארים אשר בהם מכבדים איש את רעהו, כולם גאונים ומאורות גדולים, מופלגים ומופלאים וכו', וכדאיות חנופות אלו לכהות ולטשטש ביקור עצמי ולהביא את האדם לידי גאוה והתעלות מדומה".
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:48

אדם לא נמדד עפ"י תארי כבוד שחלקו לו אחרים אלא עפ"י התאמת /חוסר התאמת דעותיו דיבוריו ומעשיו למה שנצטווה ע"י הקב"ה בתורתו.
עצם ההזדקקות לתארים ושבחים כדי להוכיח גדלות של אדם או להצדיק את שיטתו היא בושה וחרפה הן לאדם הנידון והן למנסים לגדלו ולפארו כי מראים הם בזה קבל עם ועדה שבתורתו אין כלל ראיה לגדלותו ואם תורתו אינה מעידה על גדלותו (כמו שבכל הדורות היתה המקור העיקרי להעיד על גדולתם של גדולי ישראל) ואם תורתו אינה מעידה על גדלותו ואדרבה גדולי דורו חרצו עליה כליה והתעלמות מוחלטת מה נפק"מ איזה תואר ושבח כתב לו פלוני או אלמוני גדול ככל שיהיה?
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:49

הרצי"ה מתבטא על האפיקורס י.ח. ברנר וז"ל: (מתוך התורה הגואלת / חלק א / שנת התשל"ח / פר' בחוקותי): "...השלישי, ברנר . היה בעל כישרון, והיה זמן , שתפס מקום גדול בספרות. ענינו היה כפירה , אבל לא סתם, אלא מתוך האמת שלו, עפרא לפומיה, כפר וביזה כל קדוש בישראל, עד ש"אחד העם" כבר לא היה יכול לסבול יותר, תארו לכם ! והוא הפסיק את התמיכה, שהיתה באה מאודיסה ל"הפועל הצעיר". כל זה נבע מתוך תכונת האמת הפנימית שלו, ומתוך כך, היה מלא שנאה לשם שמים , לתורה, לרבנות, ולרבנים. אחר כך חל, באיזה מידה,בנסתר שלו, מפנה של תשובה ...
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:50

בספר "משכנות הרועים" (חלק ג') שם מובא מעשה כי בשיעור אחד בירושלים הוזכר שמו של הראי"ה קוק ואמר אחד התלמידים "קוק ימח שמו" ואמר לו הרב שלא ייכנס עוד לשיעוריו עד שילך אצל קברו של הראי"ה ויבקש מחילה. הצטער הבחור מאד וסח את צערו לקרובו. הלה אמר לו כי יגיד לרבו כי הוא רוצה לברר עפ"י דעת תורה אם מחוייב הוא לבקש מחילה ויציע בפניו שלש אפשרויות: או לגשת למרן הגרי"ז מבריסק או למרן הגרז"ר בנגיס, או למרן הגרי"צ דושינסקי וכך עשה והחליט הרב ללכת למרן הגרי"ז מבריסק ואמר מרן הגרי"ז מבריסק דכיוון שיש עדה שלמה של יראים שחרצה דינו שהינו אפיקורוס אין צריך לילך ולבקש מחילה. (ועיי"ש מה שאמר הרב מבריסק לאותו רב כאשר ראה שאינו מרוצה מהפסק. הדברים עלולים להיות קשים מדי למבקרי הפורום ולכן איני מביאם).
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:51

על הרצל לא תמצאו מילה של ביקורת אצל הרצי"ה קוק ותמונתו הופיעה על שלחן עבודתו של הרצי"ה קוק לצד ה"חפץ חיים". הוא לא מצא סתירה בין המשומד הרצל ל"חפץ חיים" אבל הוא כן מוצא סתירה בין ה"חפץ חיים" למרן הגרי"ז מבריסק וכמו שמביאים תלמידיו ב"התורה הגואלת" וז"ל:

"לאחר ר' חיים המשיך למלא תפקידו בנו - הרב מבריסק. אין להכחיש, גדול מאוד בידיעת התורה, בהעמקה והבנה. אבל שוב, יש לדעת ולהסתכל על הדמות בשלמותה. וכשעומד לעומתו ה"חפץ חיים" בקדושתו ובצדקותו - מיד רואים שאין מה להשוות - ולוא אף רק בענין שמירת הלשון. ידוע שכשהיו יושבים תלמידיו בביתו, מידי פעם היו מושכים אותו לדבר על "עניני העולם", ותמיד היה מתקיף בחריפות גדולה מאוד את מנהיגי הציונות הדתית. )מתוך התורה הגואלת / חלק ב / "כי אלוקים יושיע ציון" / ז(.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:52

בקיצור: עולם התורה על לומדיו וקברניטיו מעולם לא התייחס לראי"ה קוק כ"גדול הדור", דרכו של הראי"ה קוק ביחסו לציונות היתה מנוגדת לדעת כל גדולי דורו וכן לדעת גדולי הדור שקדם לו וכן גם לדעת רבותיו ובסופו של דבר הביאה לחורבן גדול שכל מי שנתקל בו יודע כי מקורו הוא טשטוש הגבולות בין חושך לאור ובין צדיק לרשע, ובין טוב לרע, טשטוש שלכתביו של הראי"ה קוק מעשיו, והתבטאויותיו יש חלק גדול מאד באחריות אליו.
ולסיכום, רוב ככל הציבור הדתי לאומי אינו רואה בראי"ה קוק דמות לחיקוי או מקור להדרכת בנינו הרוחני אלא משתמש בו כאסמכתא להצדקת רשעים וכמקור ללגיטימציה לעבירות ולחטאים. ולצערנו נתקיים בהם:
"וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל"... וגם המעט שעוד מנסים ללכת בדרכו מקבלים אותה דרך הרצי"ה ותלמידיו שהם בעיקר מסלפי משנתו הגדולים ביותר והדוגמא החיה הטובה ביותר לסכנות הרבות הטמונות בכתביו בפירושיהם הנלוזים לדבריו ובמסקנות המעווותות אליהן הגיעו מ"עיון" בכתביו. ואם מישהו רואה עצמו באמת כתלמיד של הראי"ה קוק הרי צריך הוא לומר בראש מורם "אינני ציוני, ואינני "מזרחי"" כמו שאמר הראי"ה קוק לאדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת" בהפגשם.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 20:53

משולש כתב:
גדול הדור כתב:למשל איך תסביר למל את מכתבו שלר"ש אלישוב בעל ה"לשם" שבו מברך את הרב קוק על בחירתו לרבנות ירושלים?
איך תסביר את התייחסותם של למשל הרב ז'ק מריגה, הרב בנגיס, ה"ברכת שמואל", "הסבא מסלבודקה" והרבי מסוכצ'וב לרב קוק כרבה של ירושלים?
המגילות מראות בדיוק שכלל קהילת האשכנזים בירושלים וגדולי ישראל התייחסו לרב קוק כרבה של ירושלים, ואין זה סותר שתמכו בהשקפתו של הרב זוננפלד אך ראו גם ברב קוק את אחד מגדולי הדור אף שחלקו על דרכו ולכן התייחסו אליו למרות זאת כרבה של ירושלים כי הכירו בגדולתו האישית כפי שעולה מהתייחסותם הכללית נוסף על ההתייחסות לרבנות ירושלים.

אין חולק שהיה גדול בתורה, אך כמה שתעשה אותו יותר גדול כך אתה הופך אותו ליותר מזיד. בדברי הכפירה שכתב בחוברותיו.
הרבה מהכבוד שקיבל היה שוחד חנופה. כמו שתראה בתמונה המצורפת.

מה שייך חנופה במכתבי ידידות ומכתבי תורה?
מה שייך חנופה במכתב שבו מציע הרב פנחס אפשטיין מיוזמתו לפני הרב קוק את דעתו בעניין הלכתי מסוים? מי הכריחו לשלוח מכתב זה לפני הרב קוק ולכתוב לרב קוק את דעתו בעניין זה?
מה שייך חנופה במכתב בעל ה"לשם" המברכו על קבלת רבנות ירושלים? מי הכריחו לברך את הרב קוק על קבלת רבנות ירושלים ולאחל לו שימשיך ברנות זו שנים רבות?
מה שייך חנופה במכתבו של ה"סבא מסלבודקה" שמבקשו להעניק סמיכת חכמים לשניים מתלמידיו? מי הכריחו לבקש זאת מהרב קוק?
מה שייך חנופה במכתב הרבי מסוכצ'וב שכל כולו עוסק בעד כמה התענג לפגוש את הרב קוק עד כמה התענג לפוגשו בירושלים?
מי הכריח את ה"ברכת שמואל" לכתוב במכתבו 'האב"ד בירושלים' לעומת 'אב"ד בירושלים' שכתב לרב זוננפלד ומי הכריח אותו לכתוב במכתב "יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הקדושה"?
וכן בעוד מכתבי ידידות רבים עולה יחס של הערצה גדולה לרב קוק ולא שייך כלל חנופה במכתבים כאלו.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:54

מתוך הספרים הרבים שנכתבו על תולדות חייו של הרב קוק אף לא אחד מעוטר בהסכמה פומבית של אחד מגדולי ישראל (בניגוד לספרים שנכתבו על הגרי"ח זוננפלד, מרן ה"חפץ חיים" ועוד..). והמקור לשבחים הוא כמעט תמיד מדברים שנאמרו בצנעה ולא מהתבטאויות פומביות. גם מרן ה"פחד יצחק" שבתחילה הדפיס את ספרו "תורת הנזיר" עם הסכמת הראי"ה קוק השמיטה מהמהדורות היותר מאוחרות של הספר (כך נמסר לי מתלמיד חתן ה"פחד יצחק") ובכל ספרי מרן ה"פחד יצחק" לא מוזכר הראי"ה קוק אפילו פעם אחת בניגוד לגדולים אחרים המוזכרים כמו מרן החזו"א, מרן הגרי"ז מבריסק ועוד...)
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:55

שייך ושייך חנופה. ולא אתה תחליט מה שנראה לך אלא הקוראים יסתכלו ואם יש עוד מישהו שהבין כמוך חוץ מבן ארי ושילת הוא מוזמן לשאול.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 20:56

משולש כתב:בדרשה שאמר מרן הגר"א וסרמן בלונדון העיד על עצמו ששימש את מרן ה"חפץ חיים" ארבעים שנה ומעולם לא אמר דבר מבלי שבדק קודם אם יש לו הסכמת ה"חפץ חיים" לאומרו. כך שגם אם לא היה תלמיד של מרן ה"חפץ חיים" כלל הרי שכשמגדיר את הר' קוק כ"רשע גמור ומחטיא הרבים במדרגה היותר נוראה" בטוח מרן הגר"א וסרמן כי מרן החפץ חיים מסכים לכך ללא כל ספק היפך כל הבדותות שניסה הרצי"ה קוק למכור לתלמידיו באשר ליחס החפץ חיים לאביו.

לא מדובר ברצי"ה, אלא בדברים של חתן הח"ח שכותב במפורש שחותנו מוקיר ומחבב מאוד את הרב קוק, וכן חותנו של הרב וסרמן, ר"מ אטלס משאוול חלק כבוד רב לרב קוק למרות התנגדותו לציונו.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 20:58

מתוך הספרים הרבים שנכתבו על תולדות חייו של הרב קוק אף לא אחד מעוטר בהסכמה פומבית של אחד מגדולי ישראל (בניגוד לספרים שנכתבו על הגרי"ח זוננפלד, מרן ה"חפץ חיים" ועוד..). והמקור לשבחים הוא כמעט תמיד מדברים שנאמרו בצנעה ולא מהתבטאויות פומביות. גם מרן ה"פחד יצחק" שבתחילה הדפיס את ספרו "תורת הנזיר" עם הסכמת הראי"ה קוק השמיטה מהמהדורות היותר מאוחרות של הספר (כך נמסר לי מתלמיד חתן ה"פחד יצחק") ובכל ספרי מרן ה"פחד יצחק" לא מוזכר הראי"ה קוק אפילו פעם אחת בניגוד לגדולים אחרים המוזכרים כמו מרן החזו"א, מרן הגרי"ז מבריסק ועוד...)
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 20:58

משולש כתב:שייך ושייך חנופה. ולא אתה תחליט מה שנראה לך אלא הקוראים יסתכלו ואם יש עוד מישהו שהבין כמוך חוץ מבן ארי ושילת הוא מוזמן לשאול.

לא אתה הוא שתחליט מה שנראה לך!
במכתבי ידידות שאין בהן צורך בעזרה או טובה אישית כלשהי לא שייך חנופה כי אין כל סיבה לחנופה, וכך בדיוק התייחסו כלל גדולי היהדות החרדית לרב קוק, כגדול שבגדולים על אף המחלוקת החריפה על דעותיו.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 21:03

אסכם את כל ה"תירוצים" שהמצאת עד עכשיו כדי "להתמודד" עם ההוכחות הכתובות שהבאתי ממקורות נאמנים:
1. קנאים.
2. קיצונים.
3. מיעוט.
4. הונגרים.
5.מזויפים.
6. פחדנים.
7. ואחרון חביב, חזרה על המשפט הריק מכל תוכן: "כלל גדולי היהדות החרדית התייחסו לרב קוק כגדול שבגדולים על אף המחלוקת החריפה על דעותיו."
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 21:03

אף לא מקור הלכתי אחד תומך בשיטתו של הראי"ה קוק בקשר למתן לגיטימציה לתנועה שהכריזה מרד על בורא עולם ושתוף פעולה עמה שלא מתוך מלחמה נגדה.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 21:04

לגבי אישיותו של הראי"ה קוק לא היו הדעות שוות ואם כי חלק מגדולי ישראל ראו בו אפיקורוס, חלק לא מבוטל גם הוא העריכוהו מאד. הנושא המרכזי שעליו דברנו וממנו אתה ורבים אחרים מנסים להתחמק הוא העובדה הפשוטה שאף לא אחד מגדולי ישראל הסכים עם שיטתו של הראי"ה קוק ולמרות זאת הוא פעל על דעת עצמו ולא שעה לגדולים ממנו בחכמה ובמנין (ולא שאל בעצת מרן ה"חפץ חיים", ולא בעצת אף אחד מגדולי ישראל הזקנים והגדולים ממנו בעשרות שנים ומנוסים ממנו בהרבה (לשם דוגמא הגרי"ח זוננפלד היה אב"ד בירושלים בבית דינו של ענק הענקים המהרי"ל דיסקין כשהראי"ה קוק היה נער בן 14 בלבד) והביא חורבן על כל מאמצי משנתו והעובדה כי שמו של הראי"ה קוק וציטוטים ממשנתו מוזכרים בעיקר ע"י הפוסחים על שתי הסעיפים, והאומרים לאור חושך ואילו בעולם התורה שפתותיו דוממות וספריו ומשנתו אין להם דריסת רגל בשום אכסניה של תורה, לא אצל תלמידי רבנו ירוחם ממיר, ולא אצל תלמידי הרב מבריסק, ולא אצל תלמידי הגרב"צ אבא שאול, ולא ע"י תלמידי מרן ה"פחד יצחק" ולא אצל תלמידי מרן הגרשז"א אויערבך, ולא אצל תלמידי הגרי"ש אלישיב שליט"א.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 21:05

משולש כתב:מתוך הספרים הרבים שנכתבו על תולדות חייו של הרב קוק אף לא אחד מעוטר בהסכמה פומבית של אחד מגדולי ישראל (בניגוד לספרים שנכתבו על הגרי"ח זוננפלד, מרן ה"חפץ חיים" ועוד..). והמקור לשבחים הוא כמעט תמיד מדברים שנאמרו בצנעה ולא מהתבטאויות פומביות. גם מרן ה"פחד יצחק" שבתחילה הדפיס את ספרו "תורת הנזיר" עם הסכמת הראי"ה קוק השמיטה מהמהדורות היותר מאוחרות של הספר (כך נמסר לי מתלמיד חתן ה"פחד יצחק") ובכל ספרי מרן ה"פחד יצחק" לא מוזכר הראי"ה קוק אפילו פעם אחת בניגוד לגדולים אחרים המוזכרים כמו מרן החזו"א, מרן הגרי"ז מבריסק ועוד...)

המו"ל הסיר מיוזמתו את ההסכמה שלא על דעת הרב הוטנר, ואין כל סיבה שפתאום הרב הוטנר ישנה את דעתו ביחס האישי על הרב קוק והוא לא שינה כלל כפי שעולה מכך שהמשיך בידידותו הקרובה עם הרב נריה והרצי"ה ואף ביקר בארץ אותם. הוא המשיך בהערצתו על הרב קוק למרות התנגדותו לציונות ואף תמך במשנתו של הרב קוק וראה בה את תורת א"י, ובסוכתו שם את תמונת הרב קוק ולא כל תמונת רב אחר ועל כך שאלו תלמידו הרב שטיינברגר והרב הוטנר אמר לו על גדולתו של הרב קוק שהיה "גדול בתורה ביראה ובחסידות מכל אשר חלקו עליו". ובשיקול דעתו של הרב הוטנר כדי להימנע הוא הבליע דברים שקיבל מהרב קוק בספריו בלי להזכירו כפי שהבאתי דוגמאות לכך ולמשל בביקור הרב נריה אצל הרב הוטנר , הרב הטנר הראה לרב נריה כיצד הוא מעבר קטע מ'עולת ראי"ה' לתוך שיעורו.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 21:08

חתנו של הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ר' עזריאל אוירבך יבחלט"א סיפר כי בכל עשרות השנים שהיה אוכל על שולחן חמיו, מעולם לא שמע אותו מזכיר את שמו של הרב קוק.

זה לא דומה לשקרים שהסופרים שלכם ממציאים על אנשים רק אחרי שהם מתים ואינם יכולים להכחיש.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 21:10

משולש כתב:אסכם את כל ה"תירוצים" שהמצאת עד עכשיו כדי "להתמודד" עם ההוכחות הכתובות שהבאתי ממקורות נאמנים:
1. קנאים.
2. קיצונים.
3. מיעוט.
4. הונגרים.
5.מזויפים.
6. פחדנים.
7. ואחרון חביב, חזרה על המשפט הריק מכל תוכן: "כלל גדולי היהדות החרדית התייחסו לרב קוק כגדול שבגדולים על אף המחלוקת החריפה על דעותיו."

זה לא עניין של תירוצים. העובדה היא שרובם ככולם של הגדולים שהבאת (וש"דוד לוי" הביא) שייכים לבעלי הדעה האנטי-ציונית הקיצונית ביותר כאלו שמזמן קום המדינה רואים אותה כמעשה שטן, והם היו והינם המיעוט שבמיעוט מכלל גדולי היהדות החרדית מכל החוגים והעדות גם ביחס לציונות ולמדינה, וגם בפסילה הגורפת של רבנים ציוניים ובראשם הרב קוק.

אני לא מתפלא שקנאי קיצוני כמוך מתייחס לאמת כפי שהיא כריקה מתוכן. זאת דרככם מאז ומעולם כשהאמת לא מתאימה לדעתכם.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 21:13

גדול הדור כתב:
משולש כתב:מתוך הספרים הרבים שנכתבו על תולדות חייו של הרב קוק אף לא אחד מעוטר בהסכמה פומבית של אחד מגדולי ישראל (בניגוד לספרים שנכתבו על הגרי"ח זוננפלד, מרן ה"חפץ חיים" ועוד..). והמקור לשבחים הוא כמעט תמיד מדברים שנאמרו בצנעה ולא מהתבטאויות פומביות. גם מרן ה"פחד יצחק" שבתחילה הדפיס את ספרו "תורת הנזיר" עם הסכמת הראי"ה קוק השמיטה מהמהדורות היותר מאוחרות של הספר (כך נמסר לי מתלמיד חתן ה"פחד יצחק") ובכל ספרי מרן ה"פחד יצחק" לא מוזכר הראי"ה קוק אפילו פעם אחת בניגוד לגדולים אחרים המוזכרים כמו מרן החזו"א, מרן הגרי"ז מבריסק ועוד...)

המו"ל הסיר מיוזמתו את ההסכמה שלא על דעת הרב הוטנר, ואין כל סיבה שפתאום הרב הוטנר ישנה את דעתו ביחס האישי על הרב קוק והוא לא שינה כלל כפי שעולה...

שקרן! התלמיד של חתנו אמר במפורש שר' יצחק הוטנר הוריד את ההסכמה בעצמו. אם אין לך מה לענות אל תמציא שקרים.
(שים לב איך בהתחלה אתה כותב: "אין כל סיבה שישנה". ופתאום זה נהיה ברור לך: "והוא לא שינה כלל")
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 21:19

משולש כתב:חתנו של הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ר' עזריאל אוירבך יבחלט"א סיפר כי בכל עשרות השנים שהיה אוכל על שולחן חמיו, מעולם לא שמע אותו מזכיר את שמו של הרב קוק.

זה לא דומה לשקרים שהסופרים שלכם ממציאים על אנשים רק אחרי שהם מתים ואינם יכולים להכחיש.

מחבר "השקדן" אינו ציוני ולא הולך בדרכו של הרב קוק והוא כותב בספרו של הרב אליישיב שהתייחס לרב קוק כאיש קדוש. את הערצתו לרב קוק ראה מאביו, הרב מהומל שלמסדר הקידושין של בנו בחר ברב קוק (כך גם אביו של הגרש"ז אויירבך). וכן סבו של הרב אליישיב וחותנו של הרב מהומל, ר"ש אלישוב בעל "לשם שבו ואחלמה" הייחס בהערצה אישית לרב קוק שהיה תלמיד-חבר שלו בקבלה ור"ש אלישוב כפי שהבאתי בירכו על בחירתו לרבנות ירושלים וכן אמר לר' אריה לוין, "הצדיק הירושלמי" שרי"ש היה חתנו, שהרב קוק הוא כליל השלמות בגאונות, בצדקות במחשבה ובהנהגה.
לכן ברור שהרב אליישיב ימשיך את היחס הזה לרב קוק שראה אצל סבו ואצל אביו.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 21:20

.
קבצים מצורפים
פוסל יין לחזון איש.png
(114.17 KiB) הורד 350 פעמים
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 21:21

משולש כתב:
גדול הדור כתב:
משולש כתב:מתוך הספרים הרבים שנכתבו על תולדות חייו של הרב קוק אף לא אחד מעוטר בהסכמה פומבית של אחד מגדולי ישראל (בניגוד לספרים שנכתבו על הגרי"ח זוננפלד, מרן ה"חפץ חיים" ועוד..). והמקור לשבחים הוא כמעט תמיד מדברים שנאמרו בצנעה ולא מהתבטאויות פומביות. גם מרן ה"פחד יצחק" שבתחילה הדפיס את ספרו "תורת הנזיר" עם הסכמת הראי"ה קוק השמיטה מהמהדורות היותר מאוחרות של הספר (כך נמסר לי מתלמיד חתן ה"פחד יצחק") ובכל ספרי מרן ה"פחד יצחק" לא מוזכר הראי"ה קוק אפילו פעם אחת בניגוד לגדולים אחרים המוזכרים כמו מרן החזו"א, מרן הגרי"ז מבריסק ועוד...)

המו"ל הסיר מיוזמתו את ההסכמה שלא על דעת הרב הוטנר, ואין כל סיבה שפתאום הרב הוטנר ישנה את דעתו ביחס האישי על הרב קוק והוא לא שינה כלל כפי שעולה...

שקרן! התלמיד של חתנו אמר במפורש שר' יצחק הוטנר הוריד את ההסכמה בעצמו. אם אין לך מה לענות אל תמציא שקרים.
(שים לב איך בהתחלה אתה כותב: "אין כל סיבה שישנה". ופתאום זה נהיה ברור לך: "והוא לא שינה כלל")

אתה השקרן1 וזה עוד אחד מהשקרים הרבים של קנאים כמוכם שלא יבחלו בשום בדיה ובשום עלילה כדי לבזות את הרב קוק, בניגוד לדעתם של כלל גדולי היהדות החרדית.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 21:25

משולש כתב:לגבי אישיותו של הראי"ה קוק לא היו הדעות שוות ואם כי חלק מגדולי ישראל ראו בו אפיקורוס, חלק לא מבוטל גם הוא העריכוהו מאד. הנושא המרכזי שעליו דברנו וממנו אתה ורבים אחרים מנסים להתחמק הוא העובדה הפשוטה שאף לא אחד מגדולי ישראל הסכים עם שיטתו של הראי"ה קוק ולמרות זאת הוא פעל על דעת עצמו ולא שעה לגדולים ממנו בחכמה ובמנין (ולא שאל בעצת מרן ה"חפץ חיים", ולא בעצת אף אחד מגדולי ישראל הזקנים והגדולים ממנו בעשרות שנים ומנוסים ממנו בהרבה (לשם דוגמא הגרי"ח זוננפלד היה אב"ד בירושלים בבית דינו של ענק הענקים המהרי"ל דיסקין כשהראי"ה קוק היה נער בן 14 בלבד) והביא חורבן על כל מאמצי משנתו והעובדה כי שמו של הראי"ה קוק וציטוטים ממשנתו מוזכרים בעיקר ע"י הפוסחים על שתי הסעיפים, והאומרים לאור חושך ואילו בעולם התורה שפתותיו דוממות וספריו ומשנתו אין להם דריסת רגל בשום אכסניה של תורה, לא אצל תלמידי רבנו ירוחם ממיר, ולא אצל תלמידי הרב מבריסק, ולא אצל תלמידי הגרב"צ אבא שאול, ולא ע"י תלמידי מרן ה"פחד יצחק" ולא אצל תלמידי מרן הגרשז"א אויערבך, ולא אצל תלמידי הגרי"ש אלישיב שליט"א.

אתה פתאום אומר שחלק לא מבוטל מגדולי ישראל העריכוהו מאוד, אז זהו שזה הרבה יותר מחלק לא מבוטל שרובם ככולם של כלל גדולי היהדות החרדית, ואלו שפסלוהו הם רק הקנאים הקיצוניים ביותר כאלו שמקום המדינה רואים בה מעשה שטן. הם המיעוט בין כלל גדולי היהדות החרדית גם בהתנגדות הקיצונית ביותר לציונות ולמדינה וגם בפסילה הגורפת של רבנים ציוניים ובראשם הרב קוק.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 21:27

גדול הדור כתב:
משולש כתב:חתנו של הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ר' עזריאל אוירבך יבחלט"א סיפר כי בכל עשרות השנים שהיה אוכל על שולחן חמיו, מעולם לא שמע אותו מזכיר את שמו של הרב קוק.

זה לא דומה לשקרים שהסופרים שלכם ממציאים על אנשים רק אחרי שהם מתים ואינם יכולים להכחיש.

מחבר "השקדן" אינו ציוני ולא הולך בדרכו של הרב קוק והוא כותב בספרו של הרב אליישיב שהתייחס לרב קוק כאיש קדוש. את הערצתו לרב קוק ראה מאביו, הרב מהומל שלמסדר הקידושין של בנו בחר ברב קוק (כך גם אביו של הגרש"ז אויירבך). וכן סבו של הרב אליישיב וחותנו של הרב מהומל, ר"ש אלישוב בעל "לשם שבו ואחלמה" הייחס בהערצה אישית לרב קוק שהיה תלמיד-חבר שלו בקבלה ור"ש אלישוב כפי שהבאתי בירכו על בחירתו לרבנות ירושלים וכן אמר לר' אריה לוין, "הצדיק הירושלמי" שרי"ש היה חתנו, שהרב קוק הוא כליל השלמות בגאונות, בצדקות במחשבה ובהנהגה.
לכן ברור שהרב אליישיב ימשיך את היחס הזה לרב קוק שראה אצל סבו ואצל אביו.

הרב אלישיב מתעלם מהרב קוק לגמרי, לא מזכיר אותו כלל בשום הזדמנות, לעומת כל שאר גדולי ישראל שמזכיר אותם כל הזמן. הרב אלישיב כתב מכתב ברכה לספר "האיש על החומה" שבו כתוב על הרב קוק דברים חמורים מאוד.
ההמצאות האחרות לא ראויות לתגובה, הם מפרי עטו של הסופר המזרחיסט הסלפן שמחה רז. שכתב את כל ספרו כנביא מפי הגבורה בלי מקור לאף אחד מסיפוריו. רק "מספרים", "ידוע", "אומרים", ועוד כאלו המצאות.
רק שבעל הלשם לא הסכים שיאמרו בפניו את שיעור הרב קוק כיון "שאין סבון בעולם שיכול לנקות השקפות פסולות". ובספרו הוא כותב בצורה חריפה ששיטה כדוגמת שיטת הרב קוק היא עבודה זרה. רק ששמחה רז כתב מה שהוא רוצה. וגם אני יכול לכתוב הפוך.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 21:28

גדול הדור כתב:
משולש כתב:לגבי אישיותו של הראי"ה קוק לא היו הדעות שוות ואם כי חלק מגדולי ישראל ראו בו אפיקורוס, חלק לא מבוטל גם הוא העריכוהו מאד. הנושא המרכזי שעליו דברנו וממנו אתה ורבים אחרים מנסים להתחמק הוא העובדה הפשוטה שאף לא אחד מגדולי ישראל הסכים עם שיטתו של הראי"ה קוק ולמרות זאת הוא פעל על דעת עצמו ולא שעה לגדולים ממנו בחכמה ובמנין (ולא שאל בעצת מרן ה"חפץ חיים", ולא בעצת אף אחד מגדולי ישראל הזקנים והגדולים ממנו בעשרות שנים ומנוסים ממנו בהרבה (לשם דוגמא הגרי"ח זוננפלד היה אב"ד בירושלים בבית דינו של ענק הענקים המהרי"ל דיסקין כשהראי"ה קוק היה נער בן 14 בלבד) והביא חורבן על כל מאמצי משנתו והעובדה כי שמו של הראי"ה קוק וציטוטים ממשנתו מוזכרים בעיקר ע"י הפוסחים על שתי הסעיפים, והאומרים לאור חושך ואילו בעולם התורה שפתותיו דוממות וספריו ומשנתו אין להם דריסת רגל בשום אכסניה של תורה, לא אצל תלמידי רבנו ירוחם ממיר, ולא אצל תלמידי הרב מבריסק, ולא אצל תלמידי הגרב"צ אבא שאול, ולא ע"י תלמידי מרן ה"פחד יצחק" ולא אצל תלמידי מרן הגרשז"א אויערבך, ולא אצל תלמידי הגרי"ש אלישיב שליט"א.

אתה פתאום אומר שחלק לא מבוטל מגדולי ישראל העריכוהו מאוד, אז זהו שזה הרבה יותר מחלק לא מבוטל שרובם ככולם של כלל גדולי היהדות החרדית, ואלו שפסלוהו הם רק הקנאים הקיצוניים ביותר כאלו שמקום המדינה רואים בה מעשה שטן. הם המיעוט בין כלל גדולי היהדות החרדית גם בהתנגדות הקיצונית ביותר לציונות ולמדינה וגם בפסילה הגורפת של רבנים ציוניים ובראשם הרב קוק.

ראה למשל דבריו של הגאון הרב בן ציון מוצפי שליט"א - מגדולי הדור ומרבני יהדות עיראק המתנגד בחריפות לציונות שנשאל לגבי כת הדרדעים התימנית הכופרת בתורת הנסתר, בניגוד גמור לכלל יהדות תימן בפרט ושומרי המצוות בכלל. בתשובתו כותב שרבנים מכל גוני הקשת גינו אותם ומזכיר את הרב קוק וכן את הרב חרל"פ והרב הרצוג והרב עוזיאל לצד הרב זוננפלד, הרב אלפנדארי, הרב יוסף ידיד הלוי, "כף החיים" ועוד גדולים חרדיים נודעים (שני הראשונים כאמור לעיל התייחסו בכבוד רב לרב קוק למרות המחלוקת ההשקפתית הקשה ושני האחרונים היו מהאנטי ציוניים הקיצוניים ביותר):
שאלה - 50510:
לכבוד הרב מוצפי שליט"א שלום לכבוד הרב ושלומו יסגא לעד, תודה על אשר מחכימנו ביראה ודעת, חכמה ומוסר ודברי הלכה. חבר וידיד שלי אמר לי כי הכת הנקראת אצל התימנים "דרדעים", והם אינם מאמינים בקדמות ספר הזוהר, היו להם תומכים מקרב רבני ירושלים. האם הדבר נכון? ויש בדברים משהו מן האמת ?
תשובה:
אוי הדרדעים לפני קרוב למאה שנה חיבלו והשחיתו כרם השם צבאות בדיעותיהם הכוזבות והמשובשות וגרמו אש מחלוקת נוראה בתוך יהדות תימן המפוארת השלימה והשליווה. הגיעו הדברים לפני גדולי ישראל בארץ הקודש, כולם כאחד התייצבו מולם בנידוי חרם ושמתא עליהם ועל הנלווים אליהם במלים חריפות וקשות ללא יוצא מהכלל כל גווני הקשת החל מהגאון הרב קוק שהתבטא במלים חריפות ואתו הרב חרל״פ והרב הרצוג, הרב זוננפלד מהעדה החרדית והרב אלפנדרי ועמו המקובל הרב אלישיב וגדולי רבני תימן ורבני הספרדים כשמונים גדולים, עליהם נמנו הרב יוסף ידיד ראב״ד ירושלים, ואתו הרב כף החיים ורבנו שלום הדאיה ראש רבני בית אל והרב שאול דוויק הכהן והרבנים אפרים הכהן, והרב חזקיה שבתי ז"ל רבה של ירושלים, הרב עוזיאל הראשון לציון ועוד. וכל רבני הספרדים והאשכנזים השתמשו בביטויים חריפים של חרם נידוי ושמתא. ספר אמונת השם נדפס בשני כרכים להרב עראקי ז״ל בשנת תרח"ץ בירושלים, ואתו גדולי רבני תימן הגדולים שבירושלים ואגפיה וכל גדולי רבני אשכנז. שם יש חלק מפסקיהם של גדולי הדור ההוא עם תשובה לטענותיהם הנלוזות.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 21:30

גדול הדור כתב:אתה השקרן1 וזה עוד אחד מהשקרים הרבים של קנאים כמוכם שלא יבחלו בשום בדיה ובשום עלילה כדי לבזות את הרב קוק, בניגוד לדעתם של כלל גדולי היהדות החרדית.

הלו! שים לב לפני שאתה צועק. הוכחתי שאתה שקרן, מה זה התשובה הזו? תענה על ההוכחה!
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 21:32

אם כבר מזכירים כאן את הגרב"צ מוצפי שליט"א שימו לב לתשובתו הבאה:
שאלה - 2290
לכבוד הרב שלום רב,
רבו הספרים העוסקים באתחלתא דגאולה וכד' (כל אלו שאומרים הלל ביום העצמאות), רציתי לדעת איזה ספר (אם יש) עוסק בהשקפה השנייה (ללמוד על מנת לקיים).
תודה
תשובה
דת הציונות. (למי שלא יודע זה ספר שחלק נכבד ממנו עוסק בהכפשת הרב קוק, ועוד עומד לצאת כרך שלם רק על הרב קוק). מקטוביץ עד ה באייר, כחש.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 21:35

היחס לר' קוק כאל תלמיד חכם אינו סותר כלל את ההאשמות החמורות שהואשם בהן ע"י גדולי ישראל. מובא במדרש (ויק"ר פ"א ט"ו) ש"כל תלמיד חכם שאין בו דעת נבילה טובה הימנו" הרי לך שגם אחרי שמצד מעשיו "נבילה טובה הימנו" מכנים אותו תלמיד חכם. אף אחד לא חולק על היותו של הר' קוק ת"ח אלא אדרבה עוהדת היותו ת"ח מוסיפה חומרה רבה לכל ההאשמות החמורות שהואשם בהן ע"י גדולי דורו ואשר הוכפלו ושולשו בעשרות השנים מאז פטירתו שרואים כיצד נראים הפירות של דיעותיו הכוזבות.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 21:40

.
קבצים מצורפים
האדמו''ר מגור. מזרחי סכנה ליהדות קטן.png
האדמו''ר מגור. מזרחי סכנה ליהדות קטן.png (68.11 KiB) נצפה 23165 פעמים
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 21:43

.
קבצים מצורפים
החזו''א_יהרג ואל ילמד במזרחי קטן.png
החזו''א_יהרג ואל ילמד במזרחי קטן.png (39.35 KiB) נצפה 23165 פעמים
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 21:45

משולש כתב:אף לא מקור הלכתי אחד תומך בשיטתו של הראי"ה קוק בקשר למתן לגיטימציה לתנועה שהכריזה מרד על בורא עולם ושתוף פעולה עמה שלא מתוך מלחמה נגדה.

אז זהו שהראיתי שגדולי עולם רבים תמכו בציונות וזה עצמו מראה שיסודות ההשקפה הדתית-לאומית נשענים על יסודות נאמנים בתורתנו לא פחות מכל השקפה חרדית, שאחרת גדולים כאלו לא היו תומכים בהשקפה זו, ואלו ואלו דברי גדולי עולם ואלו ואלו דברי אלוקים חיים!

מדינת ישראל כאתחלתא דגאולה
1. הגאולה אינה תלויה בתשובה
אנו רואים שהקמת המדינה ושלטונה הם דווקא ע"י אנשים פורקי עול תורה ומצוות שהולכים נגד התורה, כפי הנאמר בסוף מסכת סוטה שבעיקבתא דמשיחא... מלכות תיהפך למינות. וכן מִקוֹם המדינה חלה הידרדרות רוחנית גדולה בחלק גדול מעם ישראל כתוצאה משלטון זה. ולכאורה, איך הדברים עולים בקנה אחד מה שאמור להיות לפי דרך התורה?
בכדי לענות על שאלה זו, נחזור לדברי הגר"א על תיקוני זוהר שכותב: "והוא יהיה פקידה כמו שהיה בבית שני בימי כורש". בסוף גלות בבל, כשעלה עזרא הסופר עם עם ישראל לא"י ובנו את ביהמ"ק, היו אלה יהודים עובדי עבודה זרה ונשואים לנוכריות, ואלה הם אשר עלו לארץ ובנו את ביהמ"ק, ורק לאחר שנבנה ביהמ"ק התחיל עזרא להוכיח את העם על מעשיהם ולהחזירם בתשובה. והסיבה לעיכוב זה כדי שלא יהיה קטרוג בשמיים על חזרת עמ"י לארץ ועל בניית ביהמ"ק, שכן כאשר רואָה הסיטרא אחרא שהדבר נעשה ע"י עובדי עבודה זרה וכו' אינה מקטרגת בחושבה שזה איננו מצד הקדושה, ואחר ששבו לארץ ובנו את ביהמ"ק, אז כבר אין חשש לקטרוג ולכן התחיל עזרא להוכיח את העם.
כמו אז כן היום, הקב"ה שהוא אל נורא עלילה גרם לכל התהליכים האלו להיעשות ע"י יהודים רחוקים מתורה ומצוות כדי שלא יהיה קטרוג על זה בשמיים. ב"ה זכינו בעשרים שנה האחרונות לחזרה בתשובה גדולה בעמ"י ועוד היד נטויה.
על נקודה זו כתב גם הגאון הרב חיים בן-עטר זצוק"ל זיע"א ב"אור החיים" הקדוש בפרשת בלק בביאור הנבואה של בלעם על אחרית הימים ואלו דבריו: "יתבאר על פי דבריהם ז"ל שאמרו (סנהדרין צ"ח ע"א) שאם תהיה הגאולה באמצעות זכות ישראל יהיה הדבר מופלא במעלה, ויתגלה הגואל ישראל מן השמים במופת ואות, כאמור בספר הזוהר (ח"א קי"ט), מה שאין כן כשתהיה הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויים לה תהיה באופן אחר, ועליה נאמר (זכריה ט', ט') שהגואל יבא עני ורוכב על חמור: והוא מה שאמר כאן, כנגד גאולת בעיתה שהיא באמצעות זכות ישראל, שרמז במאמר אראנו ולא עתה, אמר דרך כוכב, שיזרח הגואל מן השמים, גם רמז לכוכב היוצא באמצע השמים לנס מופלא, כאמור בספר הזוהר (שם) וכנגד גאולת בעתה, שרמז במאמר אשורנו ולא קרוב, אמר וקם שבט מישראל, פירוש שיקום שבט אחד מישראל כדרך הקמים בעולם דרך טבע, על דרך אומרו (דניאל ד', י"ד) ושפל אנשים יקים עלה, שיבוא עני ורוכב על חמור, ויקום וימלוך, ויעשה מה שנאמר בסמוך." הרי אנו רואים מדברי "אור החיים", שאנו בתקופת גאולה של בעתה ולכן אלה שיגרמו לגאולה זו יהיו אנשים שפלים שנאמר: "ושפל אנשים יקים עליה".
רואים אנו מדברי חז"ל הקדושים שהקב"ה פועל בצורה מכוונת ונסתרת על מנת שנגיע לגאולה השלימה ועל דברים אלו אמרו חז"ל: "כי לא מחשבותיי מחשבותיכם". ולכן צריך להבדיל בין שלטון הערב רב הכפרני שהקים את המדינה לבין תהליכי הגאולה והניסים הגדולים שעשה ועושה עמנו הקב"ה, ועל זה צריך לשמוח ולהודות (אבל לא בדרך של הכופרים...) ולקוות לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.
במסכת סנהדרין דף צ"ז ע"ב מובאת מחלוקת תנאים האם גאולה תלויה בתשובה. דעת רבי אליעזר היא שגאולה תלויה בתשובה, ואילו לפי דעת רבי יהושע יתכן ותבוא הגאולה גם אם עם ישראל לא ישוב בתשובה. ומסיימת הגמרא את הסוגייא במילים: "ושתק רבי אליעזר."
הראשונים והאחרונים, וביניהם: הרס"ג, רש"י, רמב"ן, רד"ק, מהרש"א, מהר"ל, רמח"ל, "אור החיים" וה"חפץ חיים", זצוק"ל זיע"א, הבינו מלשון זו של הגמרא שנפסקה ההלכה כרבי יהושע והגאולה לא תלויה בתשובה, וראו בהמשך עמוד זה דברי הגר"נ פרידלנדר זצ"ל. כלומר, יכולה הגאולה להתרחש גם כאשר המצב הרוחני של עם ישראל אינו מושלם.
וכך כותב הגר"א: "בכל דור יש קיצים לפי עניין התשובה והזכויות המיוחדים לאותו דור, אבל קץ אחרון לא תלוי בתשובה אלא בחסד, כמו שכתוב "למעני למעני אעשה" (ישעיה מ"ח, א') וגם בזכות אבות, וזה שאומרים וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה" ("אבן שלמה' קמ"ז, וכן ב"תיקוני זוהר" תיקון כ"ב, ועיין "מעייני הישועה" לר"מ קצנלבויגן עמ' 15). במקום אחר אומר הגר"א, כי הגאולה תבוא "בדור שכולו חייב" ('ביאור הגר"א לתקוני זוהר' קכ"ז).
גם תלמידי הגר"א ותלמידי תלמידיו, וכן מקובלים נוספים מבית מדרשו של הגר"א, כותבים מפורשות שגאולה לא תלויה בתשובה, ורבים המקורות לכך (ועיינו בספר 'אחרית כראשית' - מאמרי גאולה מהרמח"ל והגר"א). נביא לדוגמא את דבריו של הגאון הרב יוסף זונדל מסלנט זצוק"ל, שהיה מתלמידיו המובהקים של הגר"ח מוולוז'ין, ואף עלה ארצה ע"פ ציוויו. ר' יוסף זונדל היה מחובבי ציון הגדולים, וראה בבניין הארץ את תחילת הגאולה. את דבריו על סוגיה זו של גאולה ותשובה, מביא תלמידו, הרב נתן פרידלנד (בספרו 'יוסף חן' דף כ"ז), וזה לשונו: "אחרי המחלוקת הנ"ל (האם גאולה תלויה בתשובה) חתמה הגמרא שם 'ושתק רבי אליעזר'. ואמר לי מו"ר (ר' יוסף זונדל) תנצב"ה כי שתיקה כהודאה דמיא, דאל"כ למה צריכה הגמרא דווקא פה לסיים 'שתק ר"א' דלא כהרגיל, אלא רק להודיע שהודה לר"י (שגאולה לא תלויה בתשובה) והראה לי ב'פרקי דר"א' שהודה ר' אליעזר בפירוש, נמצא רב יחידאי שהדבר תלוי בתשובה (עיינו סנהדרין צ"ז ע"ב), ואחרי תיבות "ושתק רבי אליעזר" הביאה הגמרא תכף ומיד על זה: "ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא", היינו על כל הנ"ל, כאומר: אין תשובה מעכבת ואין קץ מעכב, כי אין קץ בדבר רק זה הקץ המגולה, כאשר בכל זמני הכושר יתקרבו ישראל לבוא אל ארץ הקדושה של נחלת שדה וכרם והארץ תתן להם יבולה בשפע רב זה הוא הקץ המגולה, וזה הוא דור שבן דוד בא (כי סתמא דגמרא כתבה שם 'ואמר רבי אבא' בוא"ו אף שלא נזכר שם ר' אבא מקודם, לומר שר' אבא סובב הולך על כל דברי התנאים והאמוראים שם").
וז"ל מרן הגאון הרב שלמה אליישיב זצוק"ל: "גאולה העתידה אינה תלויה בזכות ומעשים כלל... וכן מורה כמה פסוקים ביחזקאל ל"ו ל"ז. מבואר שם כמעט בפירוש שהגאולה האחרונה אינה תלויה בתשובה ומעשים טובים כלל" ("הקדמות ושערים" ל"לשם שבו ואחלמה" שער ו' פרק ט'). למפרע, כולנו רואים כיום את התקיימות דעת רבי יהושע; אנו נמצאים בתהליך גאולה למרות המצב הרוחני הקשה שאנו רואים בעינינו.
חשוב להדגיש נקודה זו, משום שרוב אלו הטוענים שאיננו ב"אתחלתא דגאולה", הוכחתם היא מהמצב הרוחני של העם, וסבורים הם כי גאולה תלויה בתשובה (עיין למשל ב"ויואל משה" עמ' נ"ו, צ"ב, ק', ק"ב, ועין 'פרדס חב"ד' גיליון12 , עמ' 240). אך כאמור, מסקנת הגמרא, כפי שהבינו רוב גדולי ישראל, היא שאין הגאולה תלויה בתשובה. וממילא גם כאשר המצב הרוחני קשה מאוד תוכל להתרחש הגאולה.
הדברים עולים בקנה אחד עם דברי גדולי עולם להלן בהקשר לשיתוף פעולה עם רשעים בבניין הארץ כי בגלל שהגאולה אינה תלויה בתשובה, מדינת חילונית שמובלת בידי רשעים יכולה להיות חלק מתהליך הגאולה ואז חובה להיות שותפים במהלך הגאולה וכך היא מדינת ישראל, ומה גם שהחילונים הם לרוב תינוקות שנשבו:
מרן הגאון ר' אליהו גוטמאכר מגריידיץ זצוק"ל (תקנ"ו-תרל"ה) שהיה מתלמידי מרן הגאון הרב עקיבה אייגר זצוק"ל ונודע כאחד מגדולי הדור וכן כבעל מופת. אמנם הוא נפטר 7 שנים לפני תחילת העלייה הציונית הראשונה, אך דעותיו והשקפתו ביחס ליישוב א"י מתאימים לדעה הדתית-לאומית כפי שנראה בדבריו להלן. מדבריו: 'אצלי כבר ברור שאם יקיימו ישראל שיתחילו לעבוד אדמת הקודש בסך ק"ל משפחות שתהיה התחלת הגאולה גם כשלא יהיו ישראל ראויים לכך... ויש לראות גודל התכלית בזה שהקליפה גוברת גם בצדיקים היותר גדולים לבטל הטוב הזה.' (במכתבו לגאון הרב חיים אלעזר ווקס זצ"ל מפיוטרקוב שנדפס בשו"ת "נפש חיה", סוף סימן א')
בתקופת הרב גוטמאכר היו שניים נוספים שהיוו אתו את מבשרי הציונות והיסודות להשקפה הדתית-לאומית:
מרן הגאון הרב צבי הירש קלישר מטהורן זצוק"ל (תקנ"ו-תרל"ה) שהיה מחשובי תלמידי ר' עקיבא אייגר והגאון הרב יעקב ליברבוים מליסא זצוק"ל. משנתו לגבי יישוב הארץ ב"דרישת ציון" ו"אמונה ישרה". הוא כתב כתב: 'נמצאים שם בא"י רבים אשר אור התורה לא זרח למו, ורוצים בכל לב לבקש עבודת האדמה, ואדרבה המה יחזיקו את לומדי התורה תשושי הכוח אשר תורתם אומנותם'.
מרן הגאון ר' חיים ישראל מורגנשטרן מקוצק-פילוב זצוק"ל (ת"ר-תרס"ה) - נכד הגאון ר' מנחם מנדל מקוצק זצוק"ל, שמתרל"ג החל לכהן כאדמו"ר בקוצק ואחרי כן בפילוב. משנתו הציונית בספרו "שלום ירושלים". כתב ב"שלום ירושלים", סימן א': '...שאף כי העוסקים אינם צדיקים כ"כ, כבר למדנו אשר מהאנשים הפשוטים מבני ישראל, ימצא בהם הקב"ה קורח רוח ולפעמים יותר מן הצדיקים הגמורים, ואין אתנו יודע במי חפץ ה' יתברך לקדש שמו על ידו במהרה וזכות מי תגדל יותר בזה...'
הגאון הרב עקיבה יוסף שלזינגר זצוק"ל (תקצ"ז-תרפ"ב) - תלמיד הגאון ה"כתב סופר" זצוק"ל וחתן הגאון הרב הלל ליכטנשטיין זצוק"ל, תלמיד הגאון ה'חת"ם סופר' זצוק"ל וחברו של הגאון הרב יהושע אהרן צבי ויינברגר, ראב"ד ממרגרטן בטרנסילבניה, (המהריא"ץ) זצוק"ל שהיה גם הוא תלמיד החת"ם סופר. מדבריו: "מי הם החייבים, המתחדשים או המתקדשים, יגיד לנו המשיח, כי אין אנו יכולים לדעת אם אלה שקוראים אותם פושעים, אבל בכל נפשם ובכל מאודם עובדים בעד ציון. מה היו צריכים כבר לעשות אלה מסדרי חצות בעד ציון? לכל הפחות לקיים 'ציון במשפט תפדה'. מפני זה יכול להיות שאלה יש להם זכות יותר גדולה, כי הם רק תינוק שנשבה לבין הגויים."
מרן הגאון ישראל אליהו יהושע טרונק מקוטנה זצוק"ל (תקפ"א-תרנ"ג) מגדולי הפוסקים שהתפרסם בשו"ת "ישועות מלכו". תמך בהיתר המכירה בשמיטה ובאתרוגי א"י כנגד אתרוגי יוון ואיטליה. כך כתב על העלייה הציונית הראשונה: "העלייה לארץ ישראל מצווה גדולה היא... אין ספק שהיא מצווה גדולה, כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה ונאמר 'עוד אקבץ עליו לנקבציו', ועיין ביבמות דף ס"ד שאין השכינה שורה פחות משתי רבבות מישראל, ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה, הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בלבותם, קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה. אשרי חלקו שהוא ממזכה רבים." (בשו"ת, חלק יו"ד, סימן ס"ו)
מרן הגאון הרב נצי"ב זצוק"ל (תקע"ז-תרנ"ג) - דבריו על העלייה הראשונה: "ראה ראינו כי היה ה' את רוח עמו ישראל... להתיישב נחלות שוממות בארץ הקדושה ולכונן שם מושבות לנדחי ישראל, וקול ה' דופק על פתחי לבבנו לאמר: 'פתחו לי פתח בפעולתכם, כי הגיעה השעה אשר לא ייאמר עוד על ארץ ישראל עזובה ואין דורש אותה ועתה סרה מעליכם קללת ה' שתהיה הארץ שוממה' ובא דבר ה' בכריתת ברית לאמור: 'והארץ אזכור'."
"וכמו שהיה בימי עזרא הסופר נושאי נשים נוכריות... מורגלים בחילול שבת ולא ידעו את התורה כלל, כל אלה נתקבצו והכינו את יישוב הארץ בערים עד שאחרי כן נתמלאה הארץ בבניה, כך עלינו להתעורר לקול רצון ה'... בכל מקום אשר אחינו מפוזרים שם... ובכל סוגי ישראל." (שני הקטעים האחרונים מ"שיבת ציון" ח"ב, עמ' 6-5)
הגאון הרב יוסף זכריה שטרן משאוול זצוק"ל (תקצ"א-תרס"ד) - חתנו של הגר"מ גימפל-יפה מגדולי הדור שהתפרסם כרבה של שאוול וכמחבר "זכרון יהוסף". בשיחה עם הרב שמואל הכהן קוק זצ"ל, אחיו של מרן הגאון הראי"ה קוק זצוק"ל, אמר הרב שטרן: "חופשים, כופרים, מה יהיה עם השמיטה, הכול אלו פרטים שלא משנים את עצם הדבר. כולם חייבים להיות ציונים, לעסוק ביישוב ארץ ישראל!"
הגאון הרב יצחק צבי ריבלין זצוק"ל (תרי"ז-תרצ"ד) - הוריו, הגאון הרב בנימין זצוק"ל, ראב"ד טאלאצין ורייזל היו נכדי הגאון הרב משה ריבלין זצוק"ל, "המגיד משקלוב", שהיה ממנהיגי האשכנזים בירושלים, בן הגאון הרב הלל משקלוב זצוק"ל, מחבר "קול התור" ותלמיד מרן הגר"א מוילנה זצוק"ל זיע"א. למד אצל אביו ובישיבת וולוז'ין כאביו. כונה בישיבה 'העילוי מטולצ'ין' או 'הש"ס החי'. אשתו, אם חמשת ילדיו, התנגדה לרצונו לעלות לארץ, והוא נתן לה גט ועלה יחידי בתרמ"ד. גם בין גדולי ירושלים התבלטה גאונותו המופלגת, בייחוד בבקיאותו הנפלאה בש"ס ופוסקים ובשקידתו העצומה. הוא ידע היכן נמצא כל דבר שבש"ס במידה מדויקת יותר מב'מסורת הש"ס'. כוח תפיסתו היה עצום, עד שהיה יכול להגיד במהירות את מספר המרצפות שבחדר או מספר האבנים שבבנין. היה מגדולי ירושלים וממנהיגי ה"מזרחי" ובתרס"ג ראש מייסדי סניף ה"מזרחי" בירושלים שהיה הראשון בארץ. באחת מדרשותיו שנערכה ע"י חברת "ישוב ארץ ישראל", הדגיש הגרי"צ שחובה עלינו ליתן כבוד לכל חברות המשתדלים ברעיון הזה ולקרב את החופשים. והתריע נגד המסרבים לעלות, בהזכירו את היראים שלא רצו לעלות מבבל לא"י בימי נחמיה בעטיים של אלה שהיו דורכים גתות בשבת, וע"י שיטה זו גרמו לנו את הגלות המרה הזאת: "גם המרגלים היו גדולי הדור אז וטעו ועי"ז מתו יותר מחצי מליון יהודים. עיקר מצוות ישוב א"י היא בנין ונטיעת אדמתה, ולא המדרש עיקר אלא המעשה - עלינו להתעורר מלמטה, ואז תהיה התעוררות מלמעלה, ועלינו לתקן את עוון המרגלים ואח"כ ירחם ה' את יעקב." ('מוסד היסוד' עמ' 61 ועמ' 292).
וכן מצאנו אצל גדולי עולם קדושי עליון יחס לרשעים החיים בארץ המתאים להשקפה דתית-לאומית ולא להשקפה חרדית:
מרן הגאון הרב אברהם אזולאי זצוק"ל (ש"ל-ת"ד), סבו של הגאון החיד"א זצוק"ל ובעל "חסד לאברהם", לגבי ארץ ישראל והיחס לאנשים שאינם שומרי מצוות החיים בארץ מתאימה להשקפה הדתית-לאומית וכך כתב בספרו המפורסם: 'כל הדר בא"י נקרא צדיק הגם שאינו צדיק כפי הנראה לעיניים, כי אם לא היה צדיק הייתה הארץ מקיאו... וכיוון שאין הארץ מקיאו, בהכרח הוא נקרא צדיק, ואף אם הוא בחזקת רשע.' (מעיין ג', נהר י"ב)
וכן כתב בסגנון אחר מרן הגאון הרב משה חגיז זצוק"ל (תל"ב-תק"י): ''כי יצאה הגזרה מלפניו יתברך כי כשם ש"כל האנשים הרואים את כבודי'... אני גוזר עליהם שלא יראו את הארץ, כך לדורות הבאים, כל מי שמוציא לעז על הארץ ילקה בגופו וייכנס בעונש זה, היינו 'וכל מנאצי לא יראוה' דקאי על העתיד ג"כ.' ("שפת אמת" דף ל"ב, ב' במהדורת וילנה תרל"ו)
וכן הגאון הרב החפץ בעילום שמו מאוהל זצוק"ל שנפטר בתרכ"א, וחיבר בעילום שמו את הספר "נחלה לישראל", ולאחר כ-40 שנים שבהן כיהן כרבה של אוהל ועלה לארץ, דעתו ביחס ליושבי הארץ מתאימה לדעה הדתית-לאומית: הוא מביא דברי החסד לאברהם ומוסיף עליהם שאין אנו יכולים להבין בעינינו הגשמיות את יושבי א"י ולכן "אין אנו יכולים לדונם ולבזות אישים פרטיים וכל שכן הכלל, אפילו אנו רואים מהם אשר לא הוטב בעינינו ולא טוב עשה בקרב עמיו" (דבריו מובאים ב"אם הבנים שמחה", עמ' כ"ג במהדורת "קול מבשר" לאחר דברי ר' משה חגיז וה"חסד לאברהם" הנ"ל).

2. גאולה בדרך הטבע
אנו רואים בבירור ממקורות חז"ל שהגאולה תבוא או לפחות יכולה לבוא בדרך טבעית במצב של העם לא יכול לזכות לדרך ניסית, וממילא מדינת ישראל הציונית החילונית יכולה להיות נקודת ההתחלה של תהליך גאולה טבעי עד זמן הגאולה השלמה, ובפרט שראינו שהגאולה אינה תלויה בתשובה, וכאמור לעיל.
"אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב (ישעיהו ס') 'בעתה', וכתיב, 'אחישנה'! זכו - 'אחישנה', לא זכו - 'בעתה'."
"אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב (דניאל ז') 'וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה', וכתיב (זכריה ט') 'עני רוכב על חמור'! - זכו - 'עם ענני שמיא', לא זכו - 'עני רוכב על חמור'." (מסכת סנהדרין צ"ח, ע"א)
"רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא בי רבי כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימעה קימעה כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא? (מיכה ז) 'כי אשב בחושך ה' אור לי' (מיכה ז', ח'). כך בתחילה 'ומרדכי יושב בשער המלך' (אסתר ב', כ"א) ואחר 'ויקח המן את הלבוש ואת הסוס' (שם ו', י"א) ואחר כך 'וישב מרדכי אל שער המלך' (שם ו', י"ב) ואחר כך (אסתר ח) 'ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות' (שם ח', ב') ואחר כך 'ליהודים היתה אורה ושמחה' (שם פסוק ט"ו)." (ירושלמי ברכות פרק א', הלכה א' [דף ד' ע"ב]; שם יומא פרק ג', י"ב; תהילים רבה [בובר], מזמור כ"ב; שיר השירים רבה [וילנה] פרשה ו', פסיקתא י' על הפסוק "מי זאת הנשקפה כמו שחר" [שיה"ש ו', י']; ילקוט שמעוני תהילים, פרק כ"ב, רמז תרפ"ה - בהבדלי נוסח מסוימים)
"כתוב אחד אומר 'מגדול' ('מגדול ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו', שמואל ב', כ"ב, נ"א), וכתוב אחד אומר 'מגדיל' ('מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו', תהילים י"ח, נ"א). רבי יודן אומר: לפי שאין הגאולה באה על אומה זו בבת אחת, אלא קמעא, קמעא. ומהי 'מגדול'? לפי שהיא מתגדלת והולכת לפני ישראל. עכשיו הם שרויים בצרות גדולות, וכשתבוא הגאולה בבת אחת, אינם יכולים לסבול ישועה גדולה... לפיכך היא באה קמעא, קמעא, ומתגדלת והולכת לפניו." (מדרש שוחר טוב י"ח, ל"ו)
" 'רבי יהודה פתח ואמר: "מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות"… מי זאת הנשקפה? אלו הם ישראל, בזמן שהקב"ה יקים אותם ויוציאם מן הגלות, אז יפתח להם פתח אור דק מדק וקטן מאד. ואחר כך פתח אחר מעט גדול, ממנו עד שהקב"ה יפתח להם את השערים העליונים, הפתוחים לארבע רוחות העולם. וכן כל מה שעושה הקב"ה לישראל ולצדיקים שבהם, הכל כן הוא, ולא בפעם אחת. [בדומה] לאדם הנתון בחשך, ותמיד בחשך היה משכנו, שבעת שרוצים להאיר לו צריכים לפתוח לו תחילה, אור קטן כפתחו של מחט ואחר כך מעט גדול ממנו, וכן בכל פעם, עד שמאירים לו כל האור כראוי. כך הם ישראל… האור שלהם הולך ואור מעט מעט עד שיתחזק ויאיר להם הקב"ה… והכול שואלים עליהם ואומרים: "מי זאת הנשקפה כמו שחר" - "שחר" הוא שחרית הבוקר, דהיינו החשיכה התחזקת שטרם אור הבוקר, וזהו אור הדק מדק, ואח"כ "יפה כלבנה" כי הלבנה אורה מרובה יותר משחר, ואח"כ ו"ברה כחמה" אשר אורה חזק המאיר יותר מלבנה, ואח"כ איומה כנדגלות. (תרגום לעברית מהזוהר וישלח ח"א דף ק"ע, א' על הפסוק "שלחני כי עלה השחר" [בראשית ל"ב, כ"ו]).

אם דברי חז"ל לא מספיקים, אביא גם מגדולי הדורות אחריהם שדיברו שהגאולה תבוא בדרך הטבע:
רבי סעדיה גאון זיע"א
הרמב"ם זיע"א
הרמב"ן זיע"א
הגאון הרב יוסף יעב"ץ זצוק"ל זיע"א - מחכמי ספרד בתקופת הגירוש. ראה תחילת ספרו "אור החיים" (מהדורה אחרונה בבני-ברק תש"ס עם הערות "מעין גנים" של הגאון ר' צבי אלימלך שפירא [ה"בני יששכר"] מדינוב זצוק"ל והערות "הצבי והצדק" של הגאון ר' צבי אלימלך פאנט זצוק"ל, נכדו של הגאון ר' יחזקאל פאנט [ה"מראה יחזקאל"] זצוק"ל).
הגאון הרב חיים בן-עטר זצוק"ל זיע"א - ראה למשל בויקרא כ"ה, כ"ז (שם מדבר כדברי הגמרא בסנהדרין שאם זכו ישראל הגאולה ניסית אך אם לא זכו הגאולה תבוא בדרך טבעית) ובמדבר כ"ד, י"ז.
הגאון ר' ישראל בעל-שם-טוב זצוק"ל זיע"א
הגאון הרב אליהו קרמר (הגר"א) מוילנה זצוק"ל זיע"א
תלמידי הבעש"ט
תלמידי הגר"א - הקימו מחדש את ביה"כ ע"ש רבי יהודה החסיד זצוק"ל זיע"א (עלה לארץ בה'ת"ס [1700 למניינם] בראשות 300 אנשים, אך עלייתם נכשלה ונכנסו לחובות שבגללם הערבים הרסו את ביה"כ שהקים ליד ביה"כ של הרמב"ן) וקראו לזה "ראשית צמיחת גאולתנו" ו"אתחלתא דגאולה".
השל"ה הקדוש.
אדמו"רי בית רוז'ין שבראשו הגאון ר' ישראל פרידמן מרוז'ין זצוק"ל.
אדמו"רים רבים מפולין ורוסיה.
הגאון הרב עקיבה אייגר זצוק"ל.
הגאון הרב משה סופר זצוק"ל.
הגאון הרב עקיבה יוסף שלזינגר זצוק"ל.
הגאון הרב צבי הירש קלישר זצוק"ל.
הגאון הרב אליהו גוטמאכר מגריידיץ זצוק"ל.
הגאון הרב יהודה חי אלקלעי זצוק"ל.
הגאון הרב מלבי"ם זצוק"ל.
הגאון הנצי"ב מוולוז'ין זצוק"ל.
הגאון הרב ישראל מאיר הכהן קגן מראדין זצוק"ל.
הגאון הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק זצוק"ל.
הגאון הרב מרדכי גימפל-יפה זצוק"ל.
הגאון הרב אדר"ת זצוק"ל.
הגאון הרב פנחס הכהן לינטופ זצוק"ל.
ועוד רבים.

3. סימנים ורמזים המחזקים את ההשקפה הדתית לאומית
*הגאון הרב דוד בהר"ן זצוק"ל (צאצא של הגאון הרב נחום לוי משאדיק זצוק"ל, מחמשת האחים הקדושים של הגאון הרב אברהם לוי מפוזנה זצוק"ל, שעלה בתר"ג לירושלים עם שני אחיו, הגאון הרב אשר למל והגאון הרב יעקב יהודה לייב, זצוק"ל כשאחים נוספים הם הגאון הרב שלמה זלמן והגאון הרב ישראל לוי, זצוק"ל) אמר שבמשנת הגאולה של הגר"א לפני ביאת המשיח תהיינה 3 פקידות: א. תש"ז-תש"ח. ב. תשי"ז-תשי"ח. ג. תשכ"ז-תשכ"ח. יש לציין שרבי דוד בהר"ן זצ"ל נפטר בשנת תש"ו, כשנתיים לפני מלחמת השחרור. בשלוש התקופות האמורות אירעו כידוע האירועים האלה: בתש"ז-תש"ח - מלחמת השחרור, בשנת תשי"ז-תשי"ח - מלחמת סיני, בשנת תשכ"ז-תשכ"ח - מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים (מפי ר' אברהם אייזן מירושלים בשם הרב יעקב גליס והרב יהושע לוי, ולדבריהם היו הדברים ידועים ומפורסמים בין תושבי שכונת "שערי חסד" עוד לפני הכרזת המלחמה בתש"ח. מובא בספר "התקופה הגדולה" עמ' תקנ"ח).
נקודה חשובה בעניין ה"אתחלתא דגאולה" היא עניין ה"שישים ריבוא מישראל" שיעלו ארצה. מספר זה של שישים ריבוא כיוצאי מצרים מסמל את כלל ישראל כולו. וכך גם מפורש בחזונו של הגר"א. וז"ל תלמידו רבי הלל משקלוב "קול התור" פרק א']: "שאלתי את פי רבנו אם יהיה האפשרות במציאות הגשמית להעביר את כל ישראל בפעם אחת לארץ ישראל, כיצד לעשות, הרי יעמדו לפנינו שאלות רבות וקשות בנוגע לסידור הישוב. אחרי עיון רב בשאלה זו ענה לנו רבנו, אם יהיה אפשר להעביר לארץ ישראל שישים ריבוא בפעם אחת, צריכים לעשות זאת מייד, כי מספר זה של שישים ריבוא כוחו גדול ושלם להכריע את הס"מ בשערי ירושלים, ואז תשתלם מיד הגאולה השלימה בענני שמיא בדרך ניסית. וע"פ האמור: "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה", שע"פ רבנו נאמר זה על משיח בן יוסף, וע"פ חז"ל (שבת פ"ח ע"א) בפסוק זה נכלל המספר שישים ריבוא".
עניין זה של קבוץ גלויות בשיעור של 'שישים רבוא בשערי ירושלים', עמד בראש שאיפתם של תלמידי הגר"א מייסדי הישוב.
ניתנו כמה מקורות אפשריים לדבריו אלו של הגר"א. בזוהר כתוב בקשר לפסוק "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" (תהילים קכ"ב): "הכי אמינא לך, לא איעול אנא לעילא עד דעילון בך אולכוסא לתתא" (הקב"ה אומר: אני לא אכנס לירושלים של מעלה עד שיתכנסו אוכלוסא דישראל לירושלים של מטה). ובתלמוד בבלי בברכות נ"ח ע"ב כתוב: "אין אוכלוסא פחות משישים ריבוא" (ועיין 'דורש לציון' עמ' רטז שמסביר זאת באורך). רמז נוסף ניתן למצוא בדברי המדרש ("ילקוט שמעוני" ב', הושע, רמז תקי"ח): "כתיב "וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים", מה יציאתם ממצרים בשישים ריבוא וכניסתן לארץ בשישים ריבוא, וכן לימות המשיח בשישים ריבוא".
מספר זה של 'שישים ריבוא' כותב גם ר' יהושע מקוטנא (בספרו 'ישועות מלכו' פ"א מתרומות הלכה כ"ו) לעניין 'ביאת כולכם', שהשיעור הוא שישים ריבוא. שם מדובר בסוגיה הלכתית של חיובי תרומות ומעשרות מן התורה.
כלומר רואים שאוכלוסייה של ששים ריבוא היא סימן ברור לגאולה. בשנת תש"ח היו בארץ כשישים ריבוא יהודים ובשנת תשכ"ז היו כשישים רבוא גברים מעל גיל 20.
*בספר "צדיק יסוד עולם" (פירוש על מגילת רות) כתב: בפירושו על הפסוק "ליני הלילה והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנוכי חי האל שכבי עד הבקר", מבואר שהלילה רומז לגלות והגואל הוא הקב"ה וישנם שני אפשרויות לגאולה. הראשונה ע"י זכויות של עם ישראל אם יעשו תשובה וזה מבחינת אחישנה, ועל זה אמר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא האפשרות השנייה היא גאולה בזמנה, ועל זה נאמר וגאלתיך אנוכי וכו'. ומבאר האר"י ש"חי" רומז ליסוד (על פי הקבלה) ושם ה' רומז לתפארת, ופה כותב האר"י "ויש בכאן רמז גדול שלא ניתן לכתוב באשר שנוגע אל זמן הגאולה". האר"י אומנם לא מבאר את הסוד, אך היום אנו יודעים שיסוד שבתפארת (שמרומז ב"חי ה'...") זהו היום בספירת העומר בתאריך ה' באייר. רואים מכאן, שהאר"י עוד לפני למעלה מ-500 שנה כבר ראה ברוח קודשו את החשיבות של יום זה. ואפשר להוסיף על דבריו בסוף הפסוק "שכבי עד הבקר" שאם נוציא את האות ה' של הבקר נקבל גימטרייה של שלושת התיבות 708 ועם האות ה' שרומזת ל-5000 נקבל את התאריך ה'תש"ח (וכן ראיתי שביאר כך בספר "רסיסי לילה").
*הגמרא במסכת סנהדרין ל"ח מבארת לנו את שלבי בריאת האדם הראשון ביום הששי למעשה בראשית: "אמר רבי יוחנן בר חנינא שתים עשרה שעות הוי היום שעה ראשונה הוצבר עפרו שניה נעשה גולם שלישית נמתחו אבריו רביעית נזרקה בו נשמה חמישית עמד על רגליו ששית קרא שמות שביעית נזדווגה לו חוה שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה תשיעית נצטווה שלא לאכול מן האילן עשירית סרח אחת עשרה נידון שתים עשרה נטרד והלך לו שנאמר אדם ביקר בל ילין".
בכדי להבין זאת נאמר שחז"ל משווים את יומו של הקב"ה לאלף שנים שלנו שנאמר: "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור". אם כך, אדם הראשון שנברא ביום הששי מרמז על האלף הששי שבו אנו נמצאים.וכידוע שהלילה רומז לגלות, לכן לא יכולה להיות גאולה בלילה שהן 500 שנה ראשונות אלא ע"י זכות גדולה שלא זכינו אליה כידוע. אם כך, נשאר לנו 500 שנה של יום הששי עצמו ונחלק אותם ל-12 שעות היום יוצא לנו שכל שעה של הקב"ה היא 41.6 שנים שלנו, וכך יוצא לנו:
שעה ראשונה הוצבר עפרו (5500-5541.66)
שניה נעשה גולם (5541.66-5583.3)
שלישית נמתחו אבריו (5583.33-5625)
רביעית נזרקה בו נשמה (5625-5666)
חמישית עמד על רגליו (5666-5708.3)
ששית קרא שמות (5708-5750)
שביעית נזדווגה לו חוה (5750-5791.66)
שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה (5791.66-5833.33)
תשיעית נצטווה שלא לאכול מן האילן (5833.33-5875)
עשירית סרח (5875-5916.66)
אחת עשרה נידון (5916.66-5958.33)
שתים עשרה נטרד והלך לו (5958.33-6000)
מכאן רואים, שהשעה החמישית שנאמר "קם על רגליו" מסתיימת בשנת ה'תש"ח.
*בסוף "יד משה" מביא הרמ"ך חישוב על חזון דניאל פרק ח' פס' י"ד: "וַיֹּאמֶר אֵלַי עַד עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְנִצְדַּק קֹדֶשׁ". מבאר המלבי"ם שפסוק זה מדבר על התחלת הגאולה. וכותב הרב כלפון שמניין 2300 שנה המוזכרים בפסוק מתחילים בסוף ה-70 שנה של גלות בבל, שכן חזון דניאל היה בתוך ה-70 שנה. החשבון יוצא כך: בית ראשון נחרב בשנת 3338 ונוסיף 70 שנות גלות בבל ועוד 2,300 שנה מחזון דניאל, נקבל שנת ה'תש"ח.
*בספרים נוספים העוסקים בענייני גאולה, שנכתבו לפני כמאה שנה ויותר, מדובר על שנת תש"ח כשנת גאולה, חלקם כותבים זאת ע"פ הגר"א ('קונטרס היחיאלי' עמ' צ"ח ביחס לחודש שבט תש"ט שבו קמה מדינת ישראל באופן רשמי, ובספר 'חשבונות גאולה' עמ' 40 על שנת תש"ח ע"פ הגר"א. ועיינו "התקופה הגדולה" עמ' 708, ובספר "מדרש שלמה" עמ ו'. כך גם נזכר בדבריו של ר' דוד בהר"ן זצ"ל שהבאנו לעיל. כך גם מספר ר' יוסף ליב זוסמן זצ"ל: "ר' שמעון הורוויץ שייסד את ישיבת המקובלים 'שער השמים' ואף עמד בראשה, דיבר על זה שעכשיו זה זמן הגאולה. הוא אמר לי הרבה שנים לפי קום המדינה שלפי החשבון של הגר"א הגאולה צריכה להיות בשנת תש"ח-תש"ט." (מודפס ב'קונטרס היחיאלי' שהדפיס זאת עוד בשנת תרפ"ח, 20 שנה קודם קום המדינה, וכן ב"מבחירי צדיקיא" עמ' קס"ח, ועיין בספרו של הגאון המקובל הרב שמעון צבי הורוויץ, "קול מבשר", העוסק בעניין קיבוץ גלויות, החזרת עשרת השבטים, והחובה לעסוק ב'אתערותא דלתתא' לקרב הגאולה).
*בשו"ע או"ח מופיע האתב"ש המפורסם של מועדי ישראל כנגד שבעת ימי הפסח כשכל מועד חל באותו יום בשבוע של היום מחג הפסח שכנגדו, למעט שביעי של פסח שלא היה לו אז מועד כנגדו.
זכינו בזמננו למדינת ישראל שקיבלה עצמאות מהמנדט הבריטי בה' באייר תש"ח וה' באייר חל בדיוק באותו יום בשבוע שבו חל שביעי של פסח והושלם הא"ת ב"ש. ולהוסיף על זה, יום שחרור ירושלים (כ"ח באייר) חל באותו יום בשבוע שבו חל היום השני של פסח ובכך זה מוסיף על ב-ש:
א' - תשעה באב (אף שהוא יום החורבן, יש לו צד של מועד לעתיד לבוא ולכן לא אומרים בו תחנון כבשאר המועדים).
ב' - שבועות, שחרור ירושלים.
ג' - ראש השנה.
ד' - קריאת התורה=שמחת תורה.
ה' - צום=יום הכיפורים.
ו' - פורים שלפניו.
ז' - עצמאות [מדינת ישראל].
*"בסוף החמשת אלפים ושבע מאות שנה לבריאת העולם, בקירוב, אם מעט קודם או מעט אחר כך, יבוא קיצנו בעזרת ה', למען יוכלו לשבת בני ישראל בטח על אדמתם, בשלש מאות שנה מהאלף הששי, למען יתראה לעין כל היות האמת אתם, ויהנו בגוף ובנפש מן העולם הזה, תחת אשר נענשו בעול גלות האומות בגוף ונפש." (פירוש חמש מגילות להרב דון יוסף ב"ר דוד אבן יחייא ז"ל מגולי ספרד)
*אדם-דוד-משיח: מאדם עד דוד - 2854 שנה. מדוד עד ה'תש"ח-2854 שנה.
*הגר"מ אליהו זצ"ל: "רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב". המלה "שבות" - קרי "שבית", וכתיב "שבות". "שבות" מלשון שיבה, תשובה. ובגימטרייה שווה 708 - רמז לשנת תש"ח (708). בשנת תש"ח השיב הקב"ה את "שבות יעקב" עם קוממיות ישראל במדינתנו.
*בשנת היובל הזאת תשבו (=תש"ח) איש אל אחוזתו".
*הפסוק ה-5700 בתורה: "וַיִּחַר אַף ה' בָּאָרֶץ הַהִוא לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת כָּל הַקְּלָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה."
הפסוק ה-5708 בתורה: "וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ."
הפסוק ה-5727 בתורה: "וְעָשָׂה ה' לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי וּלְאַרְצָם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֹתָם."
(דברים כ"ט, כ"ו; ל, ה'; ל"א, ד - סיחון אותיות חוסין ששלט בירדן אז)
*מה שמפליא ביותר הוא, שתאריך זה של ה' באייר תש"ח לא נקבע ע"י ישראל בכלל, אלא ע"י פקיד בריטי באופן שרירותי, שבתאריך 14 במאי48 ' למניינם יסתיים המנדט, ולא ידע מכל רמזים הנ"ל. באותה שנה יצא תאריך זה בה' באייר, וליל שבת קודש היה, וכל זה מורה על ההשגחה האלוקית שבדבר.
נערך לאחרונה על ידי גדול הדור בתאריך 01 ינואר 2013, 21:50, נערך 3 פעמים בסך הכל.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 21:45

.
קבצים מצורפים
אין לאכול משחיטתו ק.png
אין לאכול משחיטתו ק.png (16.14 KiB) נצפה 23164 פעמים
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 21:54

כל "ראיותיך" לא מעניינות אף אחד. אתם מסמנים את המטרה ואחר כך הולכים להביא "ראיות" לשיטתכם.
הרב משה שטרנבוך הוכיח בספרו תשובות והנהגות את שקריכם ואת העובדה שאתם מנסים להתלות באילנות גדולים שכבר נפטרו ואינם יכולים להכחיש את המצאותיכם. כל תלמידיהם של כל הרבנים שהזכרת מעולם לא תמכו בציונות החילונית הכופרת.

אין שום קשר לדרך הטבע או נס. כל מי שתומך ברשעים שהקימו מוסד שמטרתו להעביר את עם ישראל על דתו. הוא רשע גמור. כמו שכתב ר' אלחנן וסרמן ואין על זה שום חולק.
כל גדולי ישראל שתמכו בעליה לא"י היה רק על פי התנאי של התורה: "ולא תקיא אתכם הארץ בטמאכם אותה" כמו שהחילונים והד"לים מטמאים אותה בכל תועבותיהם.
הרב קלישר כתב במפורש שבמדינה שהוא יקים מי שלא ישמור מצוות יגרשו אותו לגמרי. ואתם מחבקים את המומרים ושונאים את החרדים שומרי המצוות.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 21:55

משולש כתב:אם כבר מזכירים כאן את הגרב"צ מוצפי שליט"א שימו לב לתשובתו הבאה:
שאלה - 2290
לכבוד הרב שלום רב,
רבו הספרים העוסקים באתחלתא דגאולה וכד' (כל אלו שאומרים הלל ביום העצמאות), רציתי לדעת איזה ספר (אם יש) עוסק בהשקפה השנייה (ללמוד על מנת לקיים).
תודה
תשובה
דת הציונות. (למי שלא יודע זה ספר שחלק נכבד ממנו עוסק בהכפשת הרב קוק, ועוד עומד לצאת כרך שלם רק על הרב קוק). מקטוביץ עד ה באייר, כחש.

הוא התייחס לדברים ביחס לציונות ולא ליחס האישי לרב קוק ואכן חלק נכבד מהספר עוסק בהתנגדותלציונות שתומך בה הרב מוצפי ולכך היו מכוונים דבריו.
אאמנם לגבי היחס האישי לרב קוק אם היושואלים אותו הוא היה מתנגד לדברים בעניין זה בספר שהרי מדוע מזכירו בכבוד, ויש לצין שמביא בין הרבנים עוד רבנים ציוניים כמו הרבנים חרל"פ ועוזיאל שגם אותם מכפישים ב"דת הציונות", כך שממה שהבאת אין ראיה שמזלזל ברב קוק ששהרי מה הזכיר בכבוד את הרב קוק לגבי הדרדעים ועוד רבנים ציוניים לצד אנטי ציוניים?
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 21:56

משולש כתב:כל "ראיותיך" לא מעניינות אף אחד. אתם מסמנים את המטרה ואחר כך הולכים להביא "ראיות" לשיטתכם.
הרב משה שטרנבוך הוכיח בספרו תשובות והנהגות את שקריכם ואת העובדה שאתם מנסים להתלות באילנות גדולים שכבר נפטרו ואינם יכולים להכחיש את המצאותיכם. כל תלמידיהם של כל הרבנים שהזכרת מעולם לא תמכו בציונות החילונית הכופרת.

אין שום קשר לדרך הטבע או נס. כל מי שתומך ברשעים שהקימו מוסד שמטרתו להעביר את עם ישראל על דתו. הוא רשע גמור. כמו שכתב ר' אלחנן וסרמן ואין על זה שום חולק.
כל גדולי ישראל שתמכו בעליה לא"י היה רק על פי התנאי של התורה: "ולא תקיא אתכם הארץ בטמאכם אותה" כמו שהחילונים והד"לים מטמאים אותה בכל תועבותיהם.
הרב קלישר כתב במפורש שבמדינה שהוא יקים מי שלא ישמור מצוות יגרשו אותו לגמרי. ואתם מחבקים את המומרים ושונאים את החרדים שומרי המצוות.

עובדה שהיו גדולי עולם רבים שתמכו בציונות וראו בהתיישבות הציונית ובמדינה כאתחלתא דגאולה כפי שהבאתי.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 22:00

שוב אתה שב על קיאך.
הרב מוצפי ממליץ לקרוא את דת הציונות, ולא רק זה אלא אומר (בהזדמנות אחרת) שזה ספר חובה בבית יהודי, למרות שהספר מחרף את הרב קוק בצורה חריפה ביותר.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 22:01

"צבי יהודה קוק היה משבח ומצטט הרבה פעמים את זלזולו של ניצ'ה בנצרות. בהקשר אליו היה מזכיר מידי פעם (אמרה של הרב), שהיו נשמות גדולות שהתגלגלו אל בין הגויים" ‏{דרך אגב, ניצ'ה הוא אחד מאבות הכפירה המודרנית ואמר משפטים כמו "האלוקים ברא את האדם(רק הפוך)" והרבה פילוסופים היום חושבים שהיו לדעותיו הרבה השפעה על גרמניה הנאצית. נשמה גדולה???} (גדול שמושה, קלג,י)
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 22:01

עוד מפניני רצי"ה לימוד זכות על הרפורמים: "נטיות מצומצמות של חזרה אל הגוף הלאומי הכלל ישראלי" (לנתיבות ישראל ג, עמ' רפב. והוא נוקט שם שמות של רפורמים)
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 22:02

"לשמירת כבודו של רח"נ ביאליק... ויעמוד בפרץ למען שמירת כבודו הגדול של משוררנו הלאומי ז"ל..." (לנת"י ג, עמ' רסו)
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 22:02

"למעלת כבוד ר"מ הדגולה מרבבות ישראל - מרת גולדה מאיר" (שם עמ' רנח)
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 22:03

מתוך המאמר "להצדיק צדיקים הרצל" שהתפרסם בעיתון הצופה (לנת"י ב, עמ' קכג): הרצל - איש אמונה {נכון, אמונה מהסוג של שפינוזה שר"י. לעומת זאת על החרדים הוא אומר: "כפירה המתלבשת בחרדיות וצדקנות"... לנת"י ג, עמ' פג,. אני} נורדאו - בעל תשובה במלוא מובן המילה {הוא חי עם גויה עד יומו האחרון, סתם פרט שולי... אני}
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 22:13

מרן ה"קהילות יעקב" (ר' יעקב ישראל קנייבסקי): כתביו כתבי קוסמין והוראותיו כהוראת הרע-בנים הרפורמים שר"י שכבר הוציא עצמו מכלל שלומי אמוני ישראל והציג עצמו בשורה אחת עם האח"ר שהיה בזמן חתם סופר וכיו"ב, וכמוהם ישארו שמם לשמצה ולקלון לחרפות ולדיראון עולם לדורי דורות". דעת תורה (פורסמה בי"ח כסלו תשל"ג): "נדהמים אנחנו מחילול כבוד שמים הנורא שנעשה ע"י הדבר החמור שנפל בישראל אשר כמוהו לא נהיתה להרים יד בתורה ולקעקע את ההוראה בישראל לגלות פנים בהוראה בדרכי תעתועים להתיר איסורים חמורים בריש גלי ע"י מעשים במחשך ולהשים ללעג וקלס את כל דברי ההוראה בישראל מקדמת דנא. אי לזאת הננו מכריזים שפסקיו והוראותיו בטלין. הכותבים וחותמים בלב קרוע ומרותח: יחזקאל אברמסקי, משה חברוני, חיים שמואלביץ', שלמה זלמן אויערבך". בס"ד כסלו תשל"ג: מזועזים אנו עד עומק נפשנו מן המעשה הנורא שקם אחד אשר בשם רב יכונה ויעז במצח נחושה לשלוח יד בתורת משה להתיר מפסולי קהל בדרכי תעתועים בהפקעת יהדותו של אדם העומד בחזקת גר והפיכתו לגוי, בזה פרץ פירצה נוראה בחומת דת תורתנו הקדושה, על כן אנו מכריזים שכל הוראותיו של איש זה בטלין ומבוטלין, ואסור לסמוך עליהם כלל וכלל. הכותבים בלב נשבר ומרותח: יעקב ישראל קנייבסקי, יוסף אדלר, יוסף שלום אלישיב, אלעזר מנחם מן שך, ישראל וועלץ, שלמה זלמן פרידמן, שמעון יחזקאל יעקובוביטש". (אגב,לדבריהם של גדולי הדור בארץ הצטרפו גם גדולי ישראל מחו"ל, ושליח גדולי ישראל בכנסת הרב מנחם פורוש הביע את דבריהם מעל בימת הכנסת בהוראתם.

ואז פרסם הרב צבי יהודה קוק את ה"מחאה" הבאה בעתון "הצופה": "נזדעזעתי לראות דברי הנבלה של אותו החצוף, אשר לפי דברי חז"ל (במסכת תענית דף ז') מותר לקרותו רשע ומותר לשנאותו, {איפה דת האהבה והרחמים של תלמידי הרב קוק?} ובפירש"י שם אע"ג דכתיב ואהבת לרעך כמוך, והרי זה יצא מהכלל. אשר בזה ברבים בשעתו מרן אבא הרב זצ"ל, ואשר לפיכך הרב ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל עזב בית הכנסת הזה, ואשר הוא כמו נציג של אנשי ה"אגודה" הידועה שהם כיבו אורו של עולם, {תקשיבו טוב: הרצל ונורדאו צדיקים גמורים, ואגודת ישראל בראשות כל גדולי ישראל- מכבים אורו של עולם!!} שפכו דמיו וקצרו חייו של מרן אבא הרב זצ"ל אשר אמר על "מנהיגם" הידוע {כוונתו לרב משה בלוי ממנהיגי אגו"י בא"י} כי הארץ תקיא אותו {תקיא אותו, ולא את הגוים הערב רב מחללי קדושתה!} וזה נתקיים במלואו בצאת נשמתו בחו"ל בדרך נסיעתו בשליחות ה"אגודה" {הרב משה בלוי הומת ע"י הכנסת סם מות למשקהו ע"י עסקנים ציוניים אשר הפליג אתם יחד בשליחות באניה מטעם גדולי ישראל כפי שהעיד הרופא באניה} ובצילו של אותו האיש הידוע, הנקרא בדברי חז"ל (גטין נ"ז) פושע-ישראל, שעשאוהו נוכרים עבודה זרה, כלשון קדשו של אדמו"ר הרב זצ"ל. והרי דינו של המבזה תלמיד חכם ברור ומוחלט ומפורש בהלכה הפסוקה בסימן רמג', שהוא מנודה ומוחרם ורבצה בו האלה והקללה, דכתיבא בספרא דאורייתא, והרי הוא אפיקורס מוחלט כמפורש בדחז"ל בגמרא ובפוסקים וכנ"ל. וידועים דברי חז"ל שהקפיד הקב"ה על כבודם של צדיקים יותר מאשר על כבודו בעצמו. ואין מקיפין בחילול ה' ויזכנו ה' יתברך להרבות קידוש השם ולהגדיל תורה ולהאדירה ולזכות כל ישראל בריבוי תורה ומצוותיה" וממשיך הרצי"ה וכותב: "מתוך סור מרע (היינו מאותה "אגודה" הידועה) אל עשה טוב. מתוך טפול בפסול ההתחצפות האגודתית ומחשכיה, אל ברור קדושתה האמיתית של הרבנות הראשית לישראל והארותיה. הרבנות הראשית לישראל הראשית לישראל נוסדה על ידי מרן הרב זצ"ל במעמד האסיפה הגדולה של רוב ככול רבני א"י {עוד אחד מהשקרים של הרצי"ה, הרבנות הוקמה במעמד 34 רבנים שרובם לא מוכרים עד היום לאיש מישראל}. ההמשך של זה ברבנות של הרב ר' יצחק אייזיק הרצוג זצ"ל ואח"כ ברבנות של הרב ר' איסר יהודה אונטרמן זצ"ל ועכשיו ברבנות של הרב ר' שלמה גורן שליט"א. {בתחילת התנועה הציונית אמר מרן הגר"ח מבריסק כי בודאי יקימו הציונים רבנות ותחילה ישימו כהן אח"כ לוי אח"כ ישראל ואח"כ ממזר והנה הראשון היה הראי"ה קוק שהיה כהן אחריו היה הרב הרצוג שהיה לוי אח"כ הרב אונטרמן שהיה ישראל ואח"כ הרב גורן מתיר הממזרים שאמר אודותיו הרב שך שאם הם (הממזרים) כשרים לבוא בקהל הרי הוא (הרב גורן) אינו כשר לבוא בקהל} על זה האחרון כתב מרן אבא הרב זצ"ל, שציוה שלא לתארו בעצמו בשום שבחי תארים מיוחדים- כי עלה במעלת הקודש ויהיה מהיחידים העומדים לנס בין גדולי ישראל גאוני הדור. {כמה מגוחך שאפשר להיות, כשנפטר הראי"ה ז"ל היה הרב גורן בן 17 אבל זה לא מפריע לרצי"ה לומר בלי ספק ועוד בשם אביו שהוא אחד מ"היחידים העומדים לנס בין גדולי ישראל גאוני הדור"}. בהמשך הנשגב של עליתו בקודש של זה רבן של ישראל מורנו ורבנו שליט"א נתקבלה ונקבעה סמכות גאונותו בכל תפוצות ישראל כמו במלוא רוחב ארצנו כולה. בתוך כך נתפרסמה גם הכרזתו של הגאון ר' יוסף אליהו הענקין זצ"ל כי אין להרהר אחרי הוראותיו ופסקי הלכותיו של ר' שלמה גורן שליט"א. וכבר לימדונו חז"ל בקדושתם כי כל המהרהר אחרי רבו כאילו מהרהר אחרי השכינה של ושכנתי בתוכם". כך מדבר הרצי"ה על גדולי ישראל ועל "מחשכי" האגודה בה בשעה שמחפה על מגלי פנים בתורה שלא כהלכה ואומר על רשע צדיק. וזה לא מפריע לרבים בציונות הדתית לדבר על מסולק דעת זה כממשיך דרכו של הראי"ה קוק וכ"גדול הדור" בה בשעה שאין לך סילוק הדעת גדול יותר מהתבטאויותיו.)
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 01 ינואר 2013, 22:19

עכשיו תשפטו אתם:
גדולי ישראל = חצוף, רשע, מותר לשנאתו, פושע ישראל, עבודה זרה, אפיקורס מוחלט, ועוד כינויי גנאי כיד ה' הטובה עליו.
ביאליק = "כבודו הגדול של משוררנו הלאומי", גולדה מאיר = "הדגולה מרבבות ישראל", הרצל = צדיק גמור נשמה פלאי פלאים. נורדאו = בעל תשובה גמור.

חשבתם שהם יודעים רק על אהבת ישראל ואינם יודעים לשנוא?
הגרי"ח זוננפלד אמר עליהם: הם טוענים שישראל אף על פי שחטא ישראל הוא, אבל שכחו שישראל אף על פי שלא חטא גם הוא נקרא ישראל...
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי שכל חד וצלול » 01 ינואר 2013, 23:00

משולש - כל הכבוד על הבקיאות הרבה, מעניין שדבריך עושים רושם כי היום פגשתי אחד והוא ספר לי משהו ממה שהבאת הוא אמר שהוא ראה באיזה מקום (והוא לא אחד שמתסכל באינטרנט).
אולי כדאי למען זכות הרבים, שמישהו ילקט את כל מה שנאמר על המזרחי ורבניה השונים ומשונים לתועלת הרבים. ועי"ז ייצא תועלת מהניק גדול הדור ומרא דראע ישראל וכו'.
הציבור פשוט לא יודע על מה אבותינו מסרו את הנפש ומתייחסים לציבור החרדלי כדברים של מה בכך.
שכל חד וצלול
 
הודעות: 297
הצטרף: 12 דצמבר 2012, 19:17
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי סקאפלער » 01 ינואר 2013, 23:24

אנ'לא יודע כל כך הרבה כמו המשולש ששופך כאן הרבה דברים שהוא גאון ויודע
אבל למדתי פעם על איש שהיה ראש סנהדרין בזמן שלפני הבית הראשון ובטח היה תלמיד חכם גדול וגם היו לו הרבה מכתבים מרבנים עם תוארים גדולים וענקיים ואין לו חלק לעולם הבא.
וגם היה פעם איש שהיה חשוב מאד מאד והיו לו מכתבים מהרבה רבנים והיה ידוע לירא שמים וצדיק ואנחנו מכירים אותו בשם ירבעם בן נבט שחטא והחטיא את הרבים.
גם הרב קוק יכול לשבת אתם באותה רשימה - זה לא סותר את כל המכתבים שהביאו כאן
סקאפלער יש רק אחד!
סקאפלער
 
הודעות: 210
הצטרף: 09 נובמבר 2012, 12:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 01 ינואר 2013, 23:58

משולש כתב:שוב אתה שב על קיאך.
הרב מוצפי ממליץ לקרוא את דת הציונות, ולא רק זה אלא אומר (בהזדמנות אחרת) שזה ספר חובה בבית יהודי, למרות שהספר מחרף את הרב קוק בצורה חריפה ביותר.

אתה הוא שחוזר על קיאתך ועל צואתך. הר מוצפי מתייחס לדברים נגד הציונות והציונות הדתית, אך עובדה היא שכמו שבתשובה הזו משבח את "ת הציונות", בתשובה על הדרדעים כותב "הגאון הרב קוק" ומזכיר עוד רבנים ציוניים לצד אנטי ציוניים.
אם כ"כ מזלזל ברב קוק וברבנים ציוניים אחרים כמו מחבר "דת הציונות" מה היה לו לכתוב "הגאון הרב קוק" ולהזכיר עוד רבנים ציוניים לצד אנטי-ציוניים?
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 02 ינואר 2013, 00:01

סקאפלער כתב:אנ'לא יודע כל כך הרבה כמו המשולש ששופך כאן הרבה דברים שהוא גאון ויודע
אבל למדתי פעם על איש שהיה ראש סנהדרין בזמן שלפני הבית הראשון ובטח היה תלמיד חכם גדול וגם היו לו הרבה מכתבים מרבנים עם תוארים גדולים וענקיים ואין לו חלק לעולם הבא.
וגם היה פעם איש שהיה חשוב מאד מאד והיו לו מכתבים מהרבה רבנים והיה ידוע לירא שמים וצדיק ואנחנו מכירים אותו בשם ירבעם בן נבט שחטא והחטיא את הרבים.
גם הרב קוק יכול לשבת אתם באותה רשימה - זה לא סותר את כל המכתבים שהביאו כאן

ירבעם בן נבט וראש הסנהדרין לא שייך לכאן כי כמו שאתה יודע לא הייתה אז כתיבת מכתבים ובכל מקרה בשני המקרים הכלל התייחסו להם ככופרים, אך המכתבים ודברים אחרים שהבאתי מצביעים על כך שכלל גדולי היהדות החרדית ראו בו כמי שיש לו חלק גבוה בעולם הבא חלק של קדוש, ציס"ע וגאון אדיר.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 02 ינואר 2013, 00:03

שכל חד וצלול כתב:משולש - כל הכבוד על הבקיאות הרבה, מעניין שדבריך עושים רושם כי היום פגשתי אחד והוא ספר לי משהו ממה שהבאת הוא אמר שהוא ראה באיזה מקום (והוא לא אחד שמתסכל באינטרנט).
אולי כדאי למען זכות הרבים, שמישהו ילקט את כל מה שנאמר על המזרחי ורבניה השונים ומשונים לתועלת הרבים. ועי"ז ייצא תועלת מהניק גדול הדור ומרא דראע ישראל וכו'.
הציבור פשוט לא יודע על מה אבותינו מסרו את הנפש ומתייחסים לציבור החרדלי כדברים של מה בכך.

זה שאבותיכם מסרו את הנפש על מה שמסרו לא הופך אותם לבעלי ההשקפה התורנית. כשם שהיו גדולים רבים שהתנגדו לציונות ול"מזרחי" כך היו גדולי עולם רבים שתמכו בציונות וב"מזרחי" ואלו ואלו דברי אלוקים חיים!
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 02 ינואר 2013, 00:11

משולש כתב:
גדול הדור כתב:
משולש כתב:חתנו של הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ר' עזריאל אוירבך יבחלט"א סיפר כי בכל עשרות השנים שהיה אוכל על שולחן חמיו, מעולם לא שמע אותו מזכיר את שמו של הרב קוק.

זה לא דומה לשקרים שהסופרים שלכם ממציאים על אנשים רק אחרי שהם מתים ואינם יכולים להכחיש.

מחבר "השקדן" אינו ציוני ולא הולך בדרכו של הרב קוק והוא כותב בספרו של הרב אליישיב שהתייחס לרב קוק כאיש קדוש. את הערצתו לרב קוק ראה מאביו, הרב מהומל שלמסדר הקידושין של בנו בחר ברב קוק (כך גם אביו של הגרש"ז אויירבך). וכן סבו של הרב אליישיב וחותנו של הרב מהומל, ר"ש אלישוב בעל "לשם שבו ואחלמה" הייחס בהערצה אישית לרב קוק שהיה תלמיד-חבר שלו בקבלה ור"ש אלישוב כפי שהבאתי בירכו על בחירתו לרבנות ירושלים וכן אמר לר' אריה לוין, "הצדיק הירושלמי" שרי"ש היה חתנו, שהרב קוק הוא כליל השלמות בגאונות, בצדקות במחשבה ובהנהגה.
לכן ברור שהרב אליישיב ימשיך את היחס הזה לרב קוק שראה אצל סבו ואצל אביו.

הרב אלישיב מתעלם מהרב קוק לגמרי, לא מזכיר אותו כלל בשום הזדמנות, לעומת כל שאר גדולי ישראל שמזכיר אותם כל הזמן. הרב אלישיב כתב מכתב ברכה לספר "האיש על החומה" שבו כתוב על הרב קוק דברים חמורים מאוד.
ההמצאות האחרות לא ראויות לתגובה, הם מפרי עטו של הסופר המזרחיסט הסלפן שמחה רז. שכתב את כל ספרו כנביא מפי הגבורה בלי מקור לאף אחד מסיפוריו. רק "מספרים", "ידוע", "אומרים", ועוד כאלו המצאות.
רק שבעל הלשם לא הסכים שיאמרו בפניו את שיעור הרב קוק כיון "שאין סבון בעולם שיכול לנקות השקפות פסולות". ובספרו הוא כותב בצורה חריפה ששיטה כדוגמת שיטת הרב קוק היא עבודה זרה. רק ששמחה רז כתב מה שהוא רוצה. וגם אני יכול לכתוב הפוך.

אתה שום עם ההמצאות על הסבון! עובדה היא שר"ש אלישוב בירך את הרב קוק על בחירתו לרבה של ירושלים ועובדה היא שחתנו ואביו של הגרי"ש בחר ברב קוק כמסדר החופה והקידושין של בנו הגרי"ש. אלו עובדות ברורות ולא המצאות של שמחה רז! וכן מחבר השקדן לא כתב מפי שמחה רז ואינו ציוני והוא כתב שהרב אליישיב רא ברב קוק איש קדוש. וזה שאתה אומר שלא הזכיר כלל, זה עדיין לא עושה זאת נכון. אתה מוזמן לשאול את הרב יוסף אפרתי על יחסו של הרב אליישיב לרב קוק.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 02 ינואר 2013, 00:13

משולש כתב:
גדול הדור כתב:אתה השקרן!1 וזה עוד אחד מהשקרים הרבים של קנאים כמוכם שלא יבחלו בשום בדיה ובשום עלילה כדי לבזות את הרב קוק, בניגוד לדעתם של כלל גדולי היהדות החרדית.

הלו! שים לב לפני שאתה צועק. הוכחתי שאתה שקרן, מה זה התשובה הזו? תענה על ההוכחה!

עניתי ואמרתי שאתה משקר וזו המצאה קנאית כמו שאתם המצאתם דברים רבים על הרב קוק שלא היו ולא נבראו.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 02 ינואר 2013, 00:16

משולש כתב:היחס לר' קוק כאל תלמיד חכם אינו סותר כלל את ההאשמות החמורות שהואשם בהן ע"י גדולי ישראל. מובא במדרש (ויק"ר פ"א ט"ו) ש"כל תלמיד חכם שאין בו דעת נבילה טובה הימנו" הרי לך שגם אחרי שמצד מעשיו "נבילה טובה הימנו" מכנים אותו תלמיד חכם. אף אחד לא חולק על היותו של הר' קוק ת"ח אלא אדרבה עוהדת היותו ת"ח מוסיפה חומרה רבה לכל ההאשמות החמורות שהואשם בהן ע"י גדולי דורו ואשר הוכפלו ושולשו בעשרות השנים מאז פטירתו שרואים כיצד נראים הפירות של דיעותיו הכוזבות.

התייחסו אליו הרבה יותר מת"ח אלא כאל איש קדוש, ציס"ע וגאון אדיר כפי שברור מההתייחסויות אליו שהבאתי כולל התייחסות אליו כאל רבה של ירושלים וכולל דברים של התבטלות גמורה וביטויי הערצה מופלגים ביותר שהתעלמת מהם.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 02 ינואר 2013, 00:20

משולש כתב:בנושא הר' קוק צריך לדעת שמדובר באדם שהיה קרוב למלכות (הן לבריטים והן להנהגה הציונית) מה שגרם לכך שהרבה גדולי תורה היו צריכים לו ולעזרתו בהרבה ענינים שחלקם כרוך בפיקוח נפש (כגון מתן סרטיפיקט (אישור עליה) לבחור ישיבה הנמצא תחת השלטון הרוסי האכזר וכד') וחלקם כרוך בבירוקרטיה ארוכה שיכלה להימנע עם התערבותו ואדרבה העובדה שהיו צריכים להתחנף אליו בתארים כאלה או אחרים כדי שיפעל לטובת אחיו מעידה על פחיתות ולא על מעלה.

אני הבאתי מכתבי ידידות רבים שלא הייתה בהם כל בקשת עזרה או סיוע ובוודאי לא פיקוח נפש בכל זאת התיחסו אליו בהערצה רבה.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 02 ינואר 2013, 00:22

משולש כתב:אם היו בנמצא רק שבחים על הר' קוק ניחא אבל כשמנגד לשבחים אלה ישנן האשמות חמורות מצד גדולי ישראל הידועים כגדולי הדור בדורו הן בארץ והן בחו"ל מה בצע בשבחים כאלה או אחרים שנכתבו אליו או עליו? אם רבי אלחנן וסרמן הי"ד שהיה בתקופת הראי"ה קוק אחד מהגדולים המפורסמים ביותר כותב מפורשות כי הר' קוק הוא "רשע גמור" ומחטיא הרבים במדרגה היותר נוראה ומביא לכך סימוכין ממעשיו במציאות ומרבנו יונה אזי כל זמן שלא יסתור את דבריו גדול אחר דבר קיימים גם כנגד אלף שבחים שכתבו לו היכן שמענו שהכרעה המבוססת הלכתית כנגד פלוני תדחה ורק מפני שעל פלוני זה נכתבו שבחים כאלה או אחרים? אתמהה.

אז זהו בדיוק העניין שככל הגדולים החרדיים התייחסו בכבוד רב לרב קוק למרות המחלוקת, כולל רבו וחותנו של הרב וסרמן.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי ארטישוק » 02 ינואר 2013, 00:39

סקאפלער כתב:אנ'לא יודע כל כך הרבה כמו המשולש ששופך כאן הרבה דברים שהוא גאון ויודע
אבל למדתי פעם על איש שהיה ראש סנהדרין בזמן שלפני הבית הראשון ובטח היה תלמיד חכם גדול וגם היו לו הרבה מכתבים מרבנים עם תוארים גדולים וענקיים ואין לו חלק לעולם הבא.
וגם היה פעם איש שהיה חשוב מאד מאד והיו לו מכתבים מהרבה רבנים והיה ידוע לירא שמים וצדיק ואנחנו מכירים אותו בשם ירבעם בן נבט שחטא והחטיא את הרבים.
גם הרב קוק יכול לשבת אתם באותה רשימה - זה לא סותר את כל המכתבים שהביאו כאן

בתוספת למה שכתבת על ירבעם בן נבט, אני חושב שאפשר לדייק עוד נקודה.
שהרי כמבואר בנביאים גם המלכים הצדיקים שביערו את הע''ז מא''י כתוב על כולם שביערו את הע''ז לבד מעגלי הזהב של ירבעם בן נבט.
ונשאלת השאלה הרי ידעו שהע''ז היא כלום ושאסור לעובדה והא ראיה שביערו את הע''ז ורדפו את עובדיה, וא''כ למה לא ביערו את עגלי הזהב של ירבעם?
והתשובה לענ''ד (לא ראיתי את זה כתוב) שהרי ירבעם בן נבט היה מגדולי ישראל אם לא הגדול שבהם, כמבואר בגמ' טובא, וא''כ פשיטא שהיה לו הרבה תירוצים וחבורות וספרים שלמים שחוברו לשיטתו להסביר למה מותר לעבוד את עגלי הזהב והם לא בכלל איסור ע''ז שבתורה, ולכן בכל מאות השנים שאח''כ לא ביערו אותם שהרי מרן גדול הדור ראש כל ישראל שדיבר עם השכינה ואף יכל להיות קודם לדוד המלך (לולי שגאוותו הפילתו) חיבר ספרים וחידושים להתיר ומי יעלה בהר הקודש לחלוק עליו, ורק אחר מאות שנים ראו כולם שטעה והודו שזה ע''ז.
וא"ת א''כ מה הטענה על עמ''י הרי הוא היה גדול הדור כדאמרן. וי''ל שאמנם היו ת''ח שסברו כמוהו אבל יש את הת''ח האמיתיים שלהם צריכים לשמוע והם אמרו שזה ע''ז והטענה על עמ''י שלא זיהה למי צריך להקשיב.
ואמנם לומר כאלו דברים זה מפחיד, כי מי יימר לן שהרב שלי הוא באמת צדיק ות''ח אמיתי ויש לו דעת תורה אמיתית ושמא ברוב השנים יתברר שטעיתי.
ונראה שע''ז אמרו רבותינו החת''ס ושאר גדולי ישראל כל המשנה ידו על התחתונה, וכן נראה לי שאם ישב אדם עם עצמו ויחשוב ויחשבן היטב עם עצמו האם הרב/הקהילה/וכו' באמת נראים לו שאכפת להם מהתורה ומקיום המצוות ומדקדוק ההלכה, והאם מחפשים לקיים את התורה ואת ההלכה, או למצוא את הדרכים להנות בלי לסתור כביכול את התורה וכו' וכו' כאלה דברים שבעצם הם עיקר היהדות ולפ''ז ימצא את הרב האמיתי והדרך האמיתית.
"אדם עצב, אל תאנח,
כי אחרי טירחא יבוא אתנח,
אל תתהדר, אדם גביר,
כי אחרי דרגא יבוא תביר"...
(של"ה דפוס אמשטרדם תנ"ח דף רמג, א)
סמל אישי של המשתמש
ארטישוק
 
הודעות: 283
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 10:54
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי דוד לוי » 02 ינואר 2013, 01:06

גדול הדור כתב:וע"כ אמר הנצי"ב בפתיחתו לחומש בראשית שזו הייתה הבית בבית שני שצדיקי הדור שהיו עוסקים בתורה וגומלי חסדים לא היו ישרים בהליכות עולמים שכל מי שהיה שונה מדעתם היו מתייחסים אליו כאל צדוקי ואפיקורס וזה היה מיסודות שנאת החינם שהחריבה את ביה"ק השני שהייתה קודם כל גם אצל צדיקי הדור, וכך אתם אינכם ישרים בהליכות עולמים ומי שלא מתאים לאג'נדה הקנאים שלכם הוא בהכרח פסול וזו שנאת חינם שבינה לבין דרך יהודית תורנית אמתית אין כל קשר.

הגאון רבי יונתן אייבשיץ זצ"ל כתב בספרו (יערות דבש ח"א) וז"ל:
הביטו וראו כמה גדול עון שנאת חנם, וכמה טובה מעכבת על ידה, ובעוה"ר פשתה הנגע צרעת בקרב ישראל, דהיינו ח"ו לומר שלא יאהב איש את גופו של חבירו, ואם יקרה לו נזק הלא כל ישראל זריזין להצילו בהשתדלות בנפשם ומאודם וכו'.

אבל באהבת הנפש, שהיא עיקר האהבה, אהבה נצחית ואהבה שסופה להתקיים, בעוה"ר אין בינינו אלא מעט, כי אם יראה איש את רעהו הולך שובב בדרך לבו, לא ייסר אותו, ולא יאמר לו אל אחי, לא טוב המעשה ולא זו דרך החיים וכו', ולא ימחה בידו כלל.

אוי ואבוי, היש לך שונא גדול מזה, רואה חבירו טובע בנהר ואין מוחה, זו שנאת חנם בלי מצות שהיה בזמן בית שני, כי רבו העוברים ולא מיחו, ובשביל זה נעשו פרצות רבות בבית שני, שהיו כת צדוקים ויתר כיתות שפקרו בדברי תורה שבע"פ, ומרו פי בית דין הגדול שבירושלים, וזהו יותר עון כל העונות, כי זהו בכלל כפירה, עכ"ל.
דוד לוי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 91
הצטרף: 26 דצמבר 2012, 16:00
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי דוד לוי » 02 ינואר 2013, 01:07

גדול הדור כתב:עובדה שהיו גדולי עולם רבים שתמכו בציונות וראו בהתיישבות הציונית ובמדינה כאתחלתא דגאולה כפי שהבאתי.

סיפר מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל, ששאל פעם את ה"חפץ חיים" זצ"ל, כיצד זה יתכן כי בבני תורה ורבנים נמשכים אחר ה"מזרחי"?
והשיבו ה"חפץ חיים": וכי חסרו באומות העולם חכמים גדולים, ואיך נמשכו אחרי עבודה זרה ועבדו לעץ ולאבן?
אלא התירוץ הוא, אם התהווה חור בראש אז יתכן הכל! (ספר "עקבתא דמשיחא").
דוד לוי
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 91
הצטרף: 26 דצמבר 2012, 16:00
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 02 ינואר 2013, 01:39

גדול הדור כתב:
אתה שום עם ההמצאות על הסבון! עובדה היא שר"ש אלישוב בירך את הרב קוק על בחירתו לרבה של ירושלים ועובדה היא שחתנו ואביו של הגרי"ש בחר ברב קוק כמסדר החופה והקידושין של בנו הגרי"ש. אלו עובדות ברורות ולא המצאות של שמחה רז! וכן מחבר השקדן לא כתב מפי שמחה רז ואינו ציוני והוא כתב שהרב אליישיב רא ברב קוק איש קדוש. וזה שאתה אומר שלא הזכיר כלל, זה עדיין לא עושה זאת נכון. אתה מוזמן לשאול את הרב יוסף אפרתי על יחסו של הרב אליישיב לרב קוק.

רק שבעל הלשם לא הסכים שיאמרו בפניו את שיעור הרב קוק כיון "שאין סבון בעולם שיכול לנקות השקפות פסולות". זה סיפור שהתאמת מפי כמה וכמה גדולי דורנו. ובספרו הוא כותב בצורה חריפה ששיטה כדוגמת שיטת הרב קוק היא עבודה זרה.
מה שמעת מהרב אפרתי על יחסו של הרב אלישיב?
אני שמעתי על חתנו של הרב אלישיב שחי אתנו היום שאמר בפירוש שהרב אלישיב לא הזכיר מעולם את שמו של הרב קוק. (זה שסידר קידושין לא אומר כלום)
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי משולש » 02 ינואר 2013, 01:42

תודה לכל המעודדים אותי. אני בהחלט לקחתי הרבה מהדברים מאתר דת הציונות. וכמובן שגם בדקתי אחריהם, ולא האמנתי להם בצורה עיוורת כמו שיריבי מאמין לכל בלוף שסופרים סרוגים וזייפנים מוכרים לו.
לילה טוב והמשך יבוא מחר בלי נדר.
סמל אישי של המשתמש
משולש
 
הודעות: 13743
הצטרף: 07 נובמבר 2012, 22:24
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי כרם » 02 ינואר 2013, 01:45

שמעתי קצת לחדד את הדברים.
ממתן תורה ועד השנים האחרונות לא שמענו ולא ראינו את ההגדרה "חרדים", זו הגדרה מחודשת שנכנסה ללשון רק בדורות האחרונים. הבה ונתחקה על עקבותיה.
כל עוד היו כל היהודים שומרי תורה ומצוות, ולא היתה חלוקה למפלגות, לא נתחדשה ההגדרה "חרדים", כי כולם היו שומעים לתורה ולמצוותיה. רק כאשר נפרצו פרצות בחומת הדת, רוח של פריקת עול החלה לסחוף עמה חלק מן הצבור, היה צורך בהגדרת שני חלקי העם, אלו שנשארו נאמנים לתורה ולמצוותיה מחד, ואלה שפרקו את העול מאידך.
כעת - רק כעת כאשר קיימים שתי מחנות - התחדשו ההגדרות. אלו נקראו "חרדים" ואלו נקראו "חפשים". ניתקו החרדים עצמם מן החפשים לבל יהיה להם עסק אתם.
כעת נוצרה גם כתה חדשה, שראתה את עצמה כ"גשר" בין החרדים והמתונים, כתה זו לא נקרא "חרדים", כי לא היו חרדים. גם לא נקראו "חפשים" כי לא היו חפשים. כתה זו נקראה "מתונים".
מדינת ישראל החילונית - חפשים.
מתנגדי המדינה - חרדים.
הרב קוק שייך בפירוש למתונים.
כאשר עם השנים התברר כי שיטת המתונים היתה גשר חד סטרי למעבר לצד החפשים - התברר כי כל מי שתמך בהרב קוק בזמנו, שגה, טעה.
הרב קוק נחשב לירבעם בן נבט - חוטא ומחטיא את הרבים.
מרגע זה נמחקו כל זכויותיו, פסו תמו כל קדושתו וציס"ע'תו - מחוץ למחנה מושבו עם שלשה מלכים וארבע הדיוטות.
זה החינוך שקבלנו, זה החינוך שאנחנו מנחילים לדורות הבאים.
ועל כן בפורום "חרדי", אין מקום ללמד זכות עליו כלל וכלל.
כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב (משלי כד ל)
כרם
 
הודעות: 78
הצטרף: 08 נובמבר 2012, 23:53
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי שכל חד וצלול » 02 ינואר 2013, 09:02

לפי דעתי ועל דרך מה שארטישוק אמר
אפשר לומר שהרב קוק חיבר המון ספרים הרי היכולת היצירתית שלו היתה מדהמה, ולכן גדולי הדור בהתחלה ראו את ספריו בהלכה ואת תשובותיו שרואים שהוא גדול הדור, וכמו שהחזון איש אמר שבחוץ לארץ חשבו שהוא אדם כשר.
ולאט אט ראו את ביטוייו בספריו באגדה והזדעזעו, כן כל הגדולים שאוחזים ממנו זה טרם ראו את דבריו המצמררים, ועם השנים יותר ויותר ראו את דבריו (הר החזון איש ראה מאמר שכתב הרב קוק בסוף ימיו ואמר שזה טרייף), עכ"פ גם ידוע שהרבה מכתבי הרב קוק עדיין מוסתרים מחמת אימת הציבור החרדי, ובשנים האחרונות יצאו עוד ספרים ונחשף עוד מהלך מחשבתו.
דבר נוסף שאפשר גם לעיין בספר "תורת הקנאות" על שבתי צבי לראות הרבה גדולי ישראל שהתפעלו ממנו ואין ראוי להזכיר שמם מחמת כבודם - וכולם חזרו בהם אחרי ההתאסלמות, וכמובן מאוד טפשי להביא את כל תארי הכבוד שכתבו עליו..
עכ"פ דברים כאלה מתבררים עם השנים- וכיום שבעים שנה אחרי לא נותר אף אחד שאוחז מדרכו ודיעותיו. (רק יש כאלה שאינם מכירים אותו רק מפי השמועה).
גם כיון שהחזון איש אמר שהכבוד שהרשעים נתנו לו שיבש את דעתו, אולי זה אומר שבחוץ לארץ הוא באמת עדיין היה אדם גדול עד שנשתבש (וכמו ירבעם שעד שלא עלה למלכות היה אדם כשר וביקש הקב"ה לקחתו קודם זמנו כידוע), ואם כך ייתכן שמה שהוא כתב בחוץ לארץ הם דברים קדושים (וצריך אדם גדול שיכריע כמובן), ומפי השמועה אומרים בשם החזון איש שאת כתביו בהלכה אפשר לקרוא, אולי כתביו בהלכה נכתבו בתקופה יותר מוקדמת.
וצריך לדעת שהכבוד שהציונים נתנו לו אי אפשר לתאר הם פשוט החניפו לו בצורה כזו שכל אדם היה באמת מתחיל לחשוב שהנה הוא יכול לקרב אותן, וצריך לבקש שלא ינסו אותנו בכאלה נסיונות, אולם למעשה הוא התחיל להשתבש ולכתוב ספרי מינות נוראים.
שכל חד וצלול
 
הודעות: 297
הצטרף: 12 דצמבר 2012, 19:17
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 02 ינואר 2013, 12:22

משולש כתב:
גדול הדור כתב:2. בישיבות הציוניות הגבוהות כמו "מרכז הרב" וכמו ישיבות ההסדר כמו ישיבת קריית שמונה שבה למדתי וישיבת שעלבים שבה אחי למד לא לומדים קולנוע, לא תיאטרון, לא אבולוציה ולא ביקורת המקרא. וגם בישיבות תיכוניות לומדים תנ"ך לפי הפרשנים המסורתיים ולא לפי ביקורת המקרא.

החרדים-לאומיים מאמצים לא רק את אדיקות החרדים אלא גם את שיטות הלוחמה שלהם. לפני שנתיים הורה ראש ישיבת "שבי חברון", הרב משה בלייכר, על החרמת ספר מאמרים בנושא הצניעות משום שהתייחס לאבות האומה במונחי אהבה וזוגיות, כלומר כמו שהתנ"ך מתייחס אליהם. לפני כחודש עלה העימות מדרגה. הרב צבי טאו אסר ללמוד וללמד במכוני המורים של ישיבות ההסדר, המלמדים ביקורת המקרא, והאשים אותם בהרעלת המחנה.

במכון המורים של ישיבת קריית שמונה שהלומדים בו מקבלים תואר הוראה ממכון ליפשיץ שאמנם לא למדתי להוראה שם אך שמעתי שיעורים שניתנו במסגרת המכון, ולא היה לימוד של ביקורת המקרא אלא רק לימוד מסורתי. הרב שרלו העביר בקריית שמונה במשך 9.5 שנים שיעורים בתנ"ך וזה לא היה לימוד התומך בביקורת המקרא אלא נגד הדעות של ביקורת המקרא.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: היהדות החרדית הוקע את "קוק" וחבריו

הודעה שלא נקראהעל ידי גדול הדור » 02 ינואר 2013, 12:32

משולש כתב:
גדול הדור כתב:
אתה שום עם ההמצאות על הסבון! עובדה היא שר"ש אלישוב בירך את הרב קוק על בחירתו לרבה של ירושלים ועובדה היא שחתנו ואביו של הגרי"ש בחר ברב קוק כמסדר החופה והקידושין של בנו הגרי"ש. אלו עובדות ברורות ולא המצאות של שמחה רז! וכן מחבר השקדן לא כתב מפי שמחה רז ואינו ציוני והוא כתב שהרב אליישיב ראה ברב קוק איש קדוש. וזה שאתה אומר שלא הזכיר כלל, זה עדיין לא עושה זאת נכון. אתה מוזמן לשאול את הרב יוסף אפרתי על יחסו של הרב אליישיב לרב קוק.

רק שבעל הלשם לא הסכים שיאמרו בפניו את שיעור הרב קוק כיון "שאין סבון בעולם שיכול לנקות השקפות פסולות". זה סיפור שהתאמת מפי כמה וכמה גדולי דורנו. ובספרו הוא כותב בצורה חריפה ששיטה כדוגמת שיטת הרב קוק היא עבודה זרה.
מה שמעת מהרב אפרתי על יחסו של הרב אלישיב?
אני שמעתי על חתנו של הרב אלישיב שחי אתנו היום שאמר בפירוש שהרב אלישיב לא הזכיר מעולם את שמו של הרב קוק. (זה שסידר קידושין לא אומר כלום)

1. זה שאתה אומר שהסיפור עם הסבון התאמת מדולי דורנו, אתה לא אמין בכך ומה הציטוט של הדברים ששיטה כמו שיטתו של הרקוק היא ע"ז והיכן בדברים ישנה התייחסות לרב קוק?
ואיך תסביר את מכתבו הידידותי מאוד שבו מברך ר"ש אלישוב את הרב קוק על בחירתו לרבה של ירושלים?

2. אני קראתי ושמעתי התייחסות של כבוד רב של הרב יוסף אפרתי כלפי הרב קוק וזה היה יחסו של הרב אליישיב לרב קוק כפי שהתייחס סבו מבחינה אישית לרב קוק.
ושוב, מחבר ה"שקדן" הוא חרדית ובהשקפה חרדית ולא בדרכו של הרב קוק והוא כתב שהרב אליישיב התייחס אל הרב קוק כאיש קדוש.
וזה שאביו לקח את הרב קוק כמסדר החופה והקידושין לחתונת נכדו בהחלט אומר הרבה כי זה אומר שראה בו את אחד הרבנים הגדולים כי אם לא כן מדוע שירצה שהוא יערוך את חופת בנו? האם מי שמזלזל ברב קוק היה לוקח אותו כמסדר החופה והקידושין של בנו? זה מראה שבמשפחת אליישיב התייחסו לרב קוק כאל רבם.
"האהבה הגדולה שאנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אך גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקייה היא מכל מום. 'כולך יפה רעיתי ומום אין בך'."
גדול הדור
 
הודעות: 1315
הצטרף: 31 דצמבר 2012, 13:20
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

הקודםהבא

חזור אל חרדים לדעת

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: [G], Yitzchoke, אני פה, המוזיקאי, יהיה טוב, יעבץ, משיב., קא סלקא דעתך ו־113 אורחים