עמוד 1 מתוך 1

אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 05 נובמבר 2015, 13:01
על ידי יאיר
כאן נרכז בעז"ה טעויות נפוצות בכללי דקדוק לטובת חברי הפורום ונלמד לכתוב נכון.

(ותטעו אותי אם אני צודק..אה סליחה, תקנו אותי אם אני טועה).

ההבדל בין 'אם' ל'עם'

הודעה שלא נקראהפורסם: 05 נובמבר 2015, 13:10
על ידי יאיר
המילה 'אם' משמשת כתנאי "אם אין לחם תאכלו עוגות..."

המילה 'עם' משמשת כמילת חיבור "תביא לי את הבקבוק עם הפקק הירוק".

"אני אלך" או "אני ילך"?

הודעה שלא נקראהפורסם: 05 נובמבר 2015, 13:11
על ידי יאיר
כשאדם רוצה לומר פעולה על עצמו (לשון נוכח) בל' עתיד צריך לומר כך: "אני אלך לשם", "אני אסע אליו".

המילה ילך/יסע וכו' משמשת בלשון נסתר (מישהו אחר) עתידי :"הוא אמר שילך למכולת".

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 05 נובמבר 2015, 13:11
על ידי יאיר
הבו עוד!

מילים בתוספת אותיות (כתיב מלא/חסר)

הודעה שלא נקראהפורסם: 05 נובמבר 2015, 13:37
על ידי נחמן
יפה מאוד!
בשנים האחרונות נסחב גם אצלנו החרדים, שמקורם מהעיתונים החילונים וכדו',
מלים עם תוספת אותיות, ולפעמים זה מעלה גיחוך.

לדוגמא:
חדר = חיידר
שבת- שאבעס
מלה - מילה
מלים - מילים
עשו - עשיו

וכו' יש עוד הרבה.

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 05 נובמבר 2015, 13:45
על ידי יאיר
מחילה. כמדומני שבכל המקרים שהבאת זה תקני.

חיידר ושאבעס זה כלשון המדוברת.

מילה/מילים (וכן נ"ל לגבי עשיו)- ניתן לכתוב בכתיב מלא כך.

לשון זכר ולשון נקבה

הודעה שלא נקראהפורסם: 05 נובמבר 2015, 13:49
על ידי יאיר
יש לשים לב להבדיל בין ל' זכר לל' נקבה.

הדרך המוכרת לעשות זאת היא ע"י שימוש בתואר מסויים.

לדוגמא. אם איני יודע איך לומר, חלונות גדולים/גדולות? הדרך לדעת היא להצמיד תואר לשם עצם יחיד.

איך אומרים חלון גדול או חלון גדולה? חלון גדול! א"כ חלון הוא זכר ולכן יש לומר חלונות גדולים.

עוד טעות נפוצה בשימוש במילה איזה/איזו. במקום לומר איזה פאדיחה, יש לומר איזו פאדיחה...(שהרי היא ל' נקבה).

מילים שמשמות פעמים כזכר ופעמים כנקבה

הודעה שלא נקראהפורסם: 05 נובמבר 2015, 13:50
על ידי יאיר
אגב. יש מילים שמשמות פעמים כזכר ופעמים כנקבה:

[בסוגריים - המין הנהוג היום]
אש - [נקבה] - אש לוהטת
דופן (דפנות) - [נקבה] - דופן דקה
דיוקן (דיוקנאות) - [זכר] - דיוקן מדויק
דרך (דרכים) - [נקבה] - הדרך האמצעית
חצר (חצרים/חצרות) - [נקבה] – חצר רחבה
כד (כדים) - [זכר] - כד קטן
כוס (כוסות) - [נקבה] - כוס שקופה
כיכר1 (כיכרים/כיכרות) - [נקבה] - כיכר לחם שלמה
כנף (כנפות/כנפיים) - [נקבה] - כנף שבורה
לשון (לשונות) - [נקבה] - לשון עוקצנית
מחנה (מחנות) - [זכר] - מחנה צבאי
מטבע (מטבעות) - [זכר] - מטבע זר
סכין (סכינים) - [זו"נ - שני המינים משמשים כיום במידה שווה]
עת (עיתים) - [נקבה] - לעיתים מזומנות
פנים - במובן של פרצוף (face) - [נקבה רבים] - פנים מאירות
במובן של צד, שיקול (facet) - [זכר רבים] - לנושא שלושה פנים: הפן האחד .. הפן השני .. (אבל עדיף: משתמע לשתי פנים)
רוח (רוחות) - [נקבה] - רוח צפונית
שדה (שדות) - [זכר] - שדה חרוש
שמש (שמשות) - [נקבה] - שמש לוהטת
תבל - [נקבה] - מה יפה היא התבל
תהום (תהומות) - [נקבה] - תהום עמוקה

שני או שתי?

הודעה שלא נקראהפורסם: 05 נובמבר 2015, 14:05
על ידי יאיר
טעות נפוצה מאוד הוא בשימוש במילה שתי/שני הרבה פעמים טועים לומר (לדוגמא): "שני כתבות" או "שתי ספרים".

גם כאן יש להבדיל בין ל' זכר לל' נקבה ולומר: "שתי כתבות" , "שני ספרים" וכדומה.

איך לספור?

הודעה שלא נקראהפורסם: 05 נובמבר 2015, 14:14
על ידי יאיר
עוד בהקשר זה.

בל' זכר יש לומר: אחד, שניים, שלושה, ארבעה וכו'. (ארבעה כסאות משום ש'כיסא' - זכר).

ובל' נקבה יש לומר: אחת, שתיים, שלוש, ארבע וכו'.

לכן כשאומרים תאריך (לועזי) יש לומר שישה ליולי/לשביעי או תשעה עשר לאוקטובר/לעשירי (כי המס' מתייחס ל'יום' -זכר).

וכמו שאומרים בתאריך העברי: עשרה בטבת.

ולכן כשמשחקים 'מחבואים' יש לספור כך: "אחת (ולא אחד), שתיים, שלוש, ארבע, חמש וכו'..."

Re: ההבדל בין 'אם' ל'עם'

הודעה שלא נקראהפורסם: 05 נובמבר 2015, 22:45
על ידי יאיר
יאיר כתב:המילה 'אם' משמשת כתנאי "אם אין לחם תאכלו עוגות..."

המילה 'עם' משמשת כמילת חיבור "תביא לי את הבקבוק עם הפקק הירוק".

דוגמא יפה:
viewtopic.php?f=1&t=1130#p24449

Re: איך לספור?

הודעה שלא נקראהפורסם: 05 נובמבר 2015, 23:18
על ידי 1010
יאיר כתב:עוד בהקשר זה.

בל' זכר יש לומר: אחד, שניים, שלושה, ארבעה וכו'. (ארבעה כסאות משום ש'כיסא' - זכר).

ובל' נקבה יש לומר: אחת, שתיים, שלוש, ארבע וכו'.

לכן כשאומרים תאריך (לועזי) יש לומר שישה ליולי/לשביעי או תשעה עשר לאוקטובר/לעשירי (כי המס' מתייחס ל'יום' -זכר).

וכמו שאומרים בתאריך העברי: עשרה בטבת.

ולכן כשמשחקים 'מחבואים' יש לספור כך: "אחת (ולא אחד), שתיים, שלוש, ארבע, חמש וכו'..."

אשכול מעניין...
האם כשאומרים איזה יום לחודש [בלי לציין איזה חודש] - כגון העשירי לחודש וכדו' כן אומרים בלשון נקיבה?

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 05 נובמבר 2015, 23:51
על ידי אידך-גיסא
יישר כחך יאיר על רעיון של האשכול הזה, וגם אני מתעצבן כשאני רואה טעויות כדוגמאות שהבאת, ואני מסכים עם כמעט כל מילה (מלה) שכתבת, גם בנוגע לכתיב מלא. אבל מה שכתבת:
יאיר כתב:חיידר ושאבעס זה כלשון המדוברת.


בזה אני מוחה, כי אין כאן "לשון המדוברת" אלא התלוצצות ממסורת אבותינו בצורת היגוי לשון הקודש, ובפרט לגבי שבת, שהוא (או היא, כי תיבת "שבת" משמשת לשון זכר ונקיבה כדמוכח מלשונות התפילות, דוק ותשכח) שמו של הקב"ה ולשנות דרך כתיבתו הוא זלזול בשבת קודש לדעתי.

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 06 נובמבר 2015, 01:21
על ידי עויבד
שאלה לי ל"אידך-גיסא למה כתבת כמה פעמים "נקיבה" ולא כרגיל "נקבה" האם זה אכן הדקדוק הרצוי?????

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 06 נובמבר 2015, 01:24
על ידי יאיר
כתיב מלא וכתיב חסר (אפשר כך ואפשר כך).
(אבל למה כמה פעמים? אני רואה רק פעם אחת).

[אתה עוייבד בחיידר?]

Re: איך לספור?

הודעה שלא נקראהפורסם: 06 נובמבר 2015, 01:28
על ידי יאיר
7686775 כתב:
יאיר כתב:עוד בהקשר זה.

בל' זכר יש לומר: אחד, שניים, שלושה, ארבעה וכו'. (ארבעה כסאות משום ש'כיסא' - זכר).

ובל' נקבה יש לומר: אחת, שתיים, שלוש, ארבע וכו'.

לכן כשאומרים תאריך (לועזי) יש לומר שישה ליולי/לשביעי או תשעה עשר לאוקטובר/לעשירי (כי המס' מתייחס ל'יום' -זכר).

וכמו שאומרים בתאריך העברי: עשרה בטבת.

ולכן כשמשחקים 'מחבואים' יש לספור כך: "אחת (ולא אחד), שתיים, שלוש, ארבע, חמש וכו'..."

אשכול מעניין...
האם כשאומרים איזה יום לחודש [בלי לציין איזה חודש] - כגון העשירי לחודש וכדו' כן אומרים בלשון נקיבה?

צודק. אבל גם שם 'עשירי' מתייחס ל'יום'. היום העשירי בחודש.

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 06 נובמבר 2015, 01:53
על ידי נחמן
יאיר כתב:חיידר ושאבעס זה כלשון המדוברת.


ואם אכתוב ככה:
נח = נויאח,
גן עדן = גן עיידן,
גשם = געשעם,
משה = מוישע,
תרח = תעראך,
וכו' וכו',

זה גם כלשון המדוברת?

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 06 נובמבר 2015, 02:03
על ידי יאיר
לא יודע. בכל זאת אתה רואה שזה הסתכם בחיידר ושאבעס (אני מקוה). נו שויין, אולי אתם צודקים...

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 06 נובמבר 2015, 11:20
על ידי 1010
יאיר כתב:לא יודע. בכל זאת אתה רואה שזה הסתכם בחיידר ושאבעס (אני מקוה). נו שויין, אולי אתם צודקים...

המקור זה מהיידישסט'ן, בארצות הגולה לפני שנות הזעם, הם היו אפיקורסים ומשכילים בכל נשמתם, ורק התחזקו בדיבור היידיש, והם אלו שהמציאו את את זה שצריך לכתוב שאבעס [כי שבת זה הרי לא ביידיש...], רוב גדולי ישראל מהדור ההוא יצאו לקראתם בחרב וחנית, כי הם היו מקלקלים נשמות ישראל, בחוץ היה נראה שהם חרדים לדבר ה' ואינם מדברים בלשון המדינה, אך בפנים היו מקולקלים ביותר.
יש עד היום הרבה מאוד אנשים יראים ושלמים [בעיקר בחו"ל] שנזהרים מאוד מלכתוב את המילים האלו שהמציאו היידישסט'ן
לדוגמא: מודעה עם טקסט כזו, לעולם לא תמצא על לוח המודעות בוויז'ניץ או בבעלזא וכדו'
א גוט שבת!

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 03 דצמבר 2015, 00:40
על ידי בנש''ק

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 03 דצמבר 2015, 00:42
על ידי יאיר

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 03 דצמבר 2015, 00:46
על ידי בנש''ק

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 03 דצמבר 2015, 00:54
על ידי יאיר
חח הבנתי. בגלל ששינית את ההגדרה לסדר 'יורד' אז הלינקים שלנו לא עובדים טוב אחד לשני...
(שנינו התכוונו לאותה הודעה אבל בגלל שההגדרות שלנו שונות זה לא עובד טוב).

כנראה שזה לא רעיון כ"כ טוב לשנות את ההגדרה..

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 03 דצמבר 2015, 00:56
על ידי בנש''ק
מאן יימר, אולי עדיף שכולם יהפכו
אתה יודע בכל זאת יש עניין שיהפך הכל לטובה

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 03 דצמבר 2015, 00:57
על ידי יאיר
אתה לא יודע שהכל הולך אחר הראש?...

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 06 מאי 2016, 00:26
על ידי סבא קשישא
מקובל לומר שאין 'פיחדתי' אלא 'פחדתי' אין 'פיחד' יש 'פחד' (וכפי שכבר הערתי לאחד מהחברים במקו"א).

אמנם לפי מילון ספיר הצורה פיחד קיימת אך "בלשון ילדים" לדבריהם...

בביטוי - הלך אחר הראש

הודעה שלא נקראהפורסם: 09 מאי 2016, 18:10
על ידי יאיר
בביטוי בעל שני מילים (או יותר) שהראשונה ל' זכר והשניה ל' נקיבה, יש ללכת אחר המילה הראשונה.

לדוגמא:

בית כנסת גדול (לא גדולה) - בית ל' זכר

תפוח אדמה יפה - תפוח ל' זכר

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 09 מאי 2016, 21:37
על ידי תלתלים
השעה עשרה לעשר במקום לומר עשר דק' לעשר,
דקה היא נקבה לכן יש לומר עשר ולא עשרה.

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 10 מאי 2016, 15:08
על ידי מודה
תלתלים כתב:השעה עשרה לעשר במקום לומר עשר דק' לעשר,
דקה היא נקבה לכן יש לומר עשר ולא עשרה.

טעות!
יש התייחסות של האקדמיה ללשון (שכמובן אתה אמור להתייחס אליהם, כי אם לא, הרי שהמילה 'דקה' אינה במשמעות זו, ואכמ"ל), ובה הבהרה כי בניסוח ציון השעה, מציינים את מספר הדקות בזכר, אפילו שדקה' היא נקבה.
המקור של הנוהג הזה (שהתקבל והוא תיקני), עוד מזמן שבמקום 'דקה' היו משתמשים ב'רגע', לציון החלק האחד חלקי שישים מדקה.
ואתה עדיין יכול לשמוע אנשים מבוגרים משתמשים במילה 'רגע' במקום 'דקה'.
בכל מקרה, זה לא נחשב לטעות דקדוקית.

Re: בביטוי - הלך אחר הראש

הודעה שלא נקראהפורסם: 10 מאי 2016, 17:36
על ידי שבט מישור
יאיר כתב:בביטוי בעל שני מילים (או יותר) שהראשונה ל' זכר והשניה ל' נקיבה, יש ללכת אחר המילה הראשונה.

לדוגמא:

בית כנסת גדול (לא גדולה) - בית ל' זכר

תפוח אדמה יפה - תפוח ל' זכר


כמו כן: ספר תורה גדול (לא גדולה) - ספר ל' זכר

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 10 מאי 2016, 18:25
על ידי יאיר
שכחתי לציין שמה שכתבתי הינו בעברית.

בתורה (לשון הקודש) מוזכר פעמיים:
ספר התורה הזה
ספר התורה הזאת (קאי על 'התורה').

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 26 יוני 2016, 16:12
על ידי סבא קשישא

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 26 יוני 2016, 16:25
על ידי סבא קשישא
למתקדמים: מטע זיתים או כרם זיתים?

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 26 יוני 2016, 16:31
על ידי יאיר
"מטע של ענבים מכונה כידוע כֶּרֶם. הכרם הראשון ניטע לפי התנ"ך לאחר המבול: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם. וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר…" (בראשית ט, כ–כא). פעם אחת מוצאים בתנ"ך את הצירוף 'כרם זית' – בתיאור נקמתו של שמשון בפלשתים: "וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים… וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת… וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת" (שופטים טו, ד–ה). צירוף זה מעיד לכאורה על שימוש במילה כֶּרֶם בהקשר של זיתים, אך יש הסוברים שכוונת הכתוב היא 'כרם וזית'. כך או כך, בלשון ימינו משמש לעתים הצירוף 'כרם זיתים' בהשראת הכתוב הזה, לצד הצירוף 'מטע זיתים'. בתנ"ך מטע זיתים מכונה 'זית': "שְׂדֹתֵיהֶם כַּרְמֵיהֶם זֵיתֵיהֶם" (נחמיה ה, יא)."

http://hebrew-academy.org.il/2014/01/16 ... 7%92%D7%9F

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 26 יוני 2016, 16:32
על ידי סבא קשישא
יאיר - יפה!

רוצה עוד כיוצא בזה?

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 26 יוני 2016, 16:33
על ידי יאיר
אם מתחשק לך לפעמים..

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 26 יוני 2016, 16:57
על ידי סבא קשישא
יש סוג של טעויות הנובעות מחלוקה לא נכונה של מילים - כתיבת מילה אחת כשתיים בעקבות הפרדת אותיות השימוש מהמילה אליה הן מצורפות.

לדוגמה - 'כשה למדתי', 'שה היה' או 'מי כולם'.

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 26 יוני 2016, 16:59
על ידי יאיר
כשה תמים

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 26 יוני 2016, 17:01
על ידי סבא קשישא
יש גם טעויות הנובעות משמיעת הגיית המילים לכתיבת המילים בצורה לקויה.

לדוגמה - 'ספתא' במקום 'סבתא' (דמיון בין שני עיצורים סותמים שפתיים), ו'אגדח' במקום 'אקדח' (דמיון בין שני עיצורים סותמים אחוריים).

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 26 יוני 2016, 17:05
על ידי יאיר
לכתיבת אותן*

מוסיקה-מוזיקה

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 08 יולי 2016, 03:13
על ידי סבא קשישא
סבא קשישא כתב:יש סוג של טעויות הנובעות מחלוקה לא נכונה של מילים - כתיבת מילה אחת כשתיים בעקבות הפרדת אותיות השימוש מהמילה אליה הן מצורפות.

לדוגמה - 'כשה למדתי', 'שה היה' או 'מי כולם'.

דוגמה דומה: viewtopic.php?f=1&t=8504&start=20#p283300

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 08 יולי 2016, 03:14
על ידי סבא קשישא
ואגב מי יודע כיצד כותבים דוגמה או דוגמא?

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 08 יולי 2016, 07:02
על ידי זעקל
איך כותבים קשישא או קשישה
למעשה נראה לי שכותבים את שניהם
לא ברור לי איך נכנס הא' הסופית לעברית, כנראה זה נלקח מזה שההוא שעשה את העברית לקח מילים מהמקורות

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 08 יולי 2016, 07:52
על ידי שים שלום
זעקל כתב:איך כותבים קשישא או קשישה
למעשה נראה לי שכותבים את שניהם
לא ברור לי איך נכנס הא' הסופית לעברית, כנראה זה נלקח מזה שההוא שעשה את העברית לקח מילים מהמקורות

לענ"ד, קשישא נקרא במלרע וקשישה במלעיל
קשישא אומרים על זכר (יעקב קשישא) וקשישה אומרים על נקבה (רחל הקשישה)

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 08 יולי 2016, 09:49
על ידי סבא קשישא
בעבר, בהשפעת צורת הכתיבה הארמית, היה נהוג לכתוב את המילה דוגמא בא' בסופה (וכך גם מילים רבות נוספות: גרסא, טבלא, אסמכתא, משכנתא וכו'). בעברית, לעומת זאת, הסיומת הנכונה היא בה', למשל: כורסה, סדנה, עסקה, פסקה ועוד.

אחד מתהליכי השינוי הטבעיים של מילים זרות הנקלטות בעברית הוא התאמה למבנה הסיומות העברי, ובפרט - הפיכת הסיומת א' לה'.

האקדמיה ללשון העברית דנה בנושא והחליטה:

שמות שהתגלגלו לעברית מן הארמית והמשמשים בצורת נקבה, כגון דוגמה, נכתבים בה' בסופם. דוגמות נוספות: סדנה, טבלה, פסקה, עסקה, קופסה, גרסה. הוא הדין בשמות כגון משכנתה, אסמכתה, אתנחתה, בדותה. יוצא מן הכלל כתיב המילה סבתא
.

מן הראוי לציין, שההחלטה הזאת אינה מתייחסת ללשון רבים. בלשון רבים, ההטמעה לעברית עוד לא הושלמה, והאקדמיה מתירה להשתמש בצורת הריבוי הארמית דוגמאות, לצד הצורה העברית דוגמות.

במילה דוגמאות, בנוסף לכח ההרגל ולהיתר האקדמיה, יש סיבה נוספת להעדיף את סיומת הרבים -אות, והיא להבדיל בינה לבין המילה דוֹגמוֹת (במלעיל), צורת הרבים של המילה הלועזית דוֹגְמָה (dogma), שפירושה קביעה מושרשת – לרוב קביעה שרירותית שאין מהרהרים אחריה. אמנם ביחיד אי אפשר להבדיל בין דוּגמה לבין דוֹגמה, אבל לפחות ברבים, הצורה "דוגמאות" מאפשרת להבחין בין שתי המילים.

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 14 יולי 2016, 23:45
על ידי סבא קשישא
אני כל כך גרוע בלהתמקח על מחירים בשוק. מעשה שהיה כך היה.

אני: כמה זה עולה?

מוכר: עשר שקל.

אני: *עשרה שקלים

מוכר: עשינו עסק

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 02 אוקטובר 2016, 10:53
על ידי סבא קשישא
ראיתי בסופר...

שחיתת.JPG
שחיתת.JPG (37.24 KiB) נצפה 21656 פעמים

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 06 אוקטובר 2016, 02:56
על ידי א ניגון
ראיתי כתוב:
על תיקון בספר אחד "זה טעות הדפום"

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 07 אוקטובר 2016, 16:22
על ידי סבא קשישא
חדתי חידה לחכם אחד בפרטי, כיצד צריך לומר, 'שבת שלום ומבורך' או 'שבת שלום ומבורכת'?

אותו חכם ענה לי: "מבורכת, לא?".

ובכן... הוא צדק אבל לא ממש לגמרי.

מי יצליח להסביר מדוע צדק (זה פשוט)? ומי יצליח להסביר מדוע האומרים 'מבורך' צודקים?

בכ"א שיהיה לכולם - שבת שלום ומבורך!

ס"ק

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 07 אוקטובר 2016, 16:34
על ידי שים שלום
סבא קשישא כתב:חדתי חידה לחכם אחד בפרטי, כיצד צריך לומר, 'שבת שלום ומבורך' או 'שבת שלום ומבורכת'?

אותו חכם ענה לי: "מבורכת, לא?".

ובכן... הוא צדק אבל לא ממש לגמרי.

מי יצליח להסביר מדוע צדק (זה פשוט)? ומי יצליח להסביר מדוע האומרים 'מבורך' צודקים?

בכ"א שיהיה לכולם - שבת שלום ומבורך!

ס"ק

שבת היא נקבה-שבתות,
שלום הוא זכר,
השאלה את מי מברכים

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 07 אוקטובר 2016, 16:36
על ידי סבא קשישא
גם נכון. אך ניתן לענות תשובה גם אם נניח שאנו מברכים את השבת.

התדע?

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 08 אוקטובר 2016, 22:14
על ידי יאיר
מברכים את יום השבת שהוא זכר.

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 08 אוקטובר 2016, 22:14
על ידי יאיר
כמו ספר התורה הזאת/הזה.

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 08 אוקטובר 2016, 22:23
על ידי סבא קשישא
יפה. אני מעתיק תמיהה נוספת:

ברכה זו התמיהה מכבר כמה מבעלי לשון: בצירוף של שני הלוואים השונים לשם העצם שבת - לוואי ראשון שם עצם שהוא סמוך (בגניטיב), ואחריו לוואי שם תואר (בנומינטיב).


מי יצליח לפתור (גם את השאלה...)?

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 09 אוקטובר 2016, 02:07
על ידי סבא קשישא
טוב... כיון שלא נראה לי שמישהו יצליח אני מגלה...

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 09 אוקטובר 2016, 11:25
על ידי קריא
טעויות נפוצות
שנים טובים
שבועות אחרונות
אגב, משהו יכול להסביר אם יש עקרון שתיבות הנשלמות ב-ות כמו גדולות/ארוכות הן לשון נקיבה, ואם מסתיים ב-ים כמו גדולים וארוכים הרי הם לשון זכר, אם כן איך בשבועות ושולחנות, הם משמשים בלשון זכר.

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 09 אוקטובר 2016, 11:29
על ידי סבא קשישא

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 09 אוקטובר 2016, 11:40
על ידי קריא
סבא תודה

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 10 אוקטובר 2016, 11:18
על ידי יאיר
יאיר כתב:כמו ספר התורה הזאת/הזה.


...

Re: ההבדל בין 'אם' ל'עם'

הודעה שלא נקראהפורסם: 02 ינואר 2017, 16:06
על ידי בחור צעיר
יאיר כתב:המילה 'אם' משמשת כתנאי "אם אין לחם תאכלו עוגות..."

המילה 'עם' משמשת כמילת חיבור "תביא לי את הבקבוק עם הפקק הירוק".

נכון מאוד.

והיום נפלה לי קושיא. כשרוצים לכתוב שהיה כך וכך למרות כך וכך, כותבים למשל כך "אכלתי את הגלידה אם כי היא הייתה מקולקלת". וצ"ע מדוע כותבים "אם כי", לכאורה יש לכתוב "עם כי". לא?

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 03 ינואר 2017, 02:42
על ידי יאיר

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 25 מאי 2017, 21:34
על ידי יאיר
צ"ל אתכם* ולא אותכם

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 25 מאי 2017, 22:18
על ידי פעמון זהב ורימון
טעות נפוצה בשיר הילדים לעמוד בתור מלפנים ומאחור.


או מלפנים ומלאחור,
או מפנים ומאחור.

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 25 מאי 2017, 22:24
על ידי יאיר
אני מקוה שאינך רציני...

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 25 מאי 2017, 22:26
על ידי פעמון זהב ורימון
אני משתדל. לא תמיד מצליח.

אני לא יודע להבדין בין מתי שמצליח ומתי שלא.


(פע"ח היה רציני תמיד..)

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 01 יוני 2017, 13:29
על ידי לעבדך באמת
הרבה אנשים מתבלבלים ואומרים שוב פעם, "שוב פעם זה קרה לך?!".
וזאת טעות, כי שוב הכוונה עוד פעם, לכן אמור או "שוב", או "עוד פעם".
"שוב פעם"- "עוד פעם פעם".

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 01 יוני 2017, 13:31
על ידי יאיר
ומה תגיד על 'לחזור בתשובה'? הרי תשובה זה לשוב..

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 01 יוני 2017, 13:41
על ידי לעבדך באמת
נכון, תשובה זה לשוב, אבל מה הקשר לשוב פעם?

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 01 יוני 2017, 21:43
על ידי יאיר
כוונתי שכביכול גם הביטוי 'לחזור בתשובה' הוא כפול.

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 04 יוני 2017, 20:43
על ידי פעמון זהב ורימון
זה כבר קשור לאשכול הכפלשון

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 05 יוני 2017, 04:48
על ידי מישהו מיוחד
שאלה לספרדים בלבד:

שמעתי שיש מחלוקת אצל הספרדים בפרשת השבוע [נשא], האם אומרים 'ונזרעה זרע' [הרי''ש בשו''א], או 'ונזרועה זרע' [הרי''ש בחולם], והנדון בזה הוא כיון שיש שני שואי''ן ואח''כ קמץ.

ואותו הנדון יש ג''כ במגילת אסתר, בפסוק ונקראה בשם, שיש אומרים 'ונקרואה בשם', כיון שיש שני שוואי''ן ואח''כ קמץ.

מישהו יודע יותר פרטים?

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 05 יוני 2017, 10:00
על ידי ענת
זה לא קשור בכלל לשני שוואים, הרי יש הרבה מקומות שיש שני שוואים ואחר כך קמץ ולא מסתפקים שם בהגיה. זה רק שאלה של מסורת קריאה. ואכן בכתר ארם צובא מופיע חטף קמץ, וגם במנחת שי מציין שיש מקצת ספרים ובדפוס קדמון שיש ברי"ש חטף קמץ. מכל מקום המנהג לא כך.

Re: אשכול הדקדוק - טעויות נפוצות

הודעה שלא נקראהפורסם: 05 יוני 2017, 19:55
על ידי מישהו מיוחד
המנהג אצלך לא כך, אבל אני ראיתי שיש נוהגים כך.