לימודי רפואה

פורום זה נועד לתת מענה ועזרה ללומדים לימודי חול במכללות השונות, מתוך רצון לעזור אחד לשני. 'איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק'.

מנהל: strauss david

לימודי רפואה

הודעה שלא נקראהעל ידי dvoramitelman » 21 דצמבר 2015, 13:49

החלום שלי תמיד היה להיות רופאה, בארץ לצערי אין לי סיכוי להתקבל ואני מתחילה לחשוב על לימודי רפואה בחו"ל. קראתי קצת מידע[נערך ע"י המנהל "אריה ענק משאר האריות" מטעמי פרסומת] וראיתי שיש מדינות שניתן לעשות את הלימודים באנגלית ובחלק בשפת המקום. אני יודעת שהרבה נוסעים ללמוד בהונגריה אבל לפי מה שראיתי מבחני הקבלה וגם הלימודים הם בשפת המקום. האם זה בכלל אפשרי גם ללמוד שפה חדשה וגם ללמוד בה לימודים כאלה מורכבים? האם מישהו למד רפואה בחו"ל ויכול לספר קצת רשמים על התהליך, על הלימודים על עצמם? איזה מדינות כדאי לי לשקול ללמוד בהן? אשמח למידע. תודה.
dvoramitelman
 
הודעות: 1
הצטרף: 21 דצמבר 2015, 13:30
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימודי רפואה

הודעה שלא נקראהעל ידי דבי » 07 ינואר 2016, 16:32

dvoramitelman כתב:החלום שלי תמיד היה להיות רופאה, בארץ לצערי אין לי סיכוי להתקבל ואני מתחילה לחשוב על לימודי רפואה בחו"ל. קראתי קצת מידע [נערך ע"י המנהל "אריה ענק משאר האריות" מטעמי פרסומת]וראיתי שיש מדינות שניתן לעשות את הלימודים באנגלית ובחלק בשפת המקום. אני יודעת שהרבה נוסעים ללמוד בהונגריה אבל לפי מה שראיתי מבחני הקבלה וגם הלימודים הם בשפת המקום. האם זה בכלל אפשרי גם ללמוד שפה חדשה וגם ללמוד בה לימודים כאלה מורכבים? האם מישהו למד רפואה בחו"ל ויכול לספר קצת רשמים על התהליך, על הלימודים על עצמם? איזה מדינות כדאי לי לשקול ללמוד בהן? אשמח למידע. תודה.

יש אישה חרדית אחת שלמדה רפואה בהונגריה.
אפשר לחפש אותה ברשת.
דבי
 
הודעות: 6169
הצטרף: 06 ינואר 2013, 21:14
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימודי רפואה

הודעה שלא נקראהעל ידי דבי » 07 ינואר 2016, 16:36

הנה הכתבה עליה:
http://www.jbh.org.il/content/2539/

כתוב כאן שהיא מרחובות במקור. הקהילה הליטאית ברחובות לא כזו גדולה, בטח תוכלי לאתר שם מישהו שמכיר אותה.


בעוד כמה שנים תהפוך רחל אפשטיין לאחת מהרופאות החרדיות הראשונות בישראל ■ "אני מקווה להיות דוגמה לבנות אחרות שיממשו את הפוטנציאל והייעוד שלהן" אמרה בראיון לאתר "דה מרקר".
עבודות לחרדים | 22 דצמבר 2014 13:00

כמו כל חברותיה לכיתה בבית הספר לבנות "בית יעקב", רחל אפשטיין היתה אמורה להיות מורה. "בעולם החרדי, המסלול הטבעי הוא לסיים כיתה י"ב וללכת לסמינר למורות", היא מסבירה. אבל 15 שנים אחרי סיום הלימודים, אפשטיין נמצאת על המסלול בדרך לפריצת דרך היסטורית בדברי ימי הציבור החרדי בישראל: היא עתידה להפוך לרופאה חרדית – אחת מתוך שתיים, הראשונות אי פעם במדינה.

בדרך למטרה, הספיקה אפשטיין כבר לשבור לא מעט מוסכמות, נתקלה ועודה מתמודדת עם קשיים אדירים – אך הכל במסגרת גבולות ההלכה ומבלי להפנות עורף לתפישת עולמה ואמונתה.

הקשיים בדרך למימושה העצמי של אפשטיין התחילו כבר בתיכון. היא למדה ברחובות, בבית הספר בית יעקב, שהוא חלק מרשת חינוך לבנות חרדיות. באותן שנים לא איפשר המוסד לבנות לגשת לכל המבחנים הנדרשים לתעודת בגרות מלאה – "אולי כדי למנוע מהן לצאת ללימודים אקדמיים בהמשך", מספרת אפשטיין. "אבל ידעתי שבעתיד אשלים את הבגרות", היא מוסיפה. "לא ידעתי במה ארצה לעסוק כשאהיה גדולה, אבל היה לי ברור שאעשה משהו שונה מהמסלול הרגיל".

עם סיום הלימודים בבית יעקב הגיעה פרשת הדרכים הראשונה – האם להשלים את הבגרויות או לצעוד במסלול המוכר של לימודים בסמינר למורות. "זו היתה תקופה קשה. ידעתי שאני לא רוצה להיות מורה, ומצד שני הייתי קצת יותר צעירה מרוב הבנות בשכבה ומאוד פחדתי לצאת לעולם הגדול. חששתי והיו לי המון לבטים. כולם אמרו – לא יהיה לך שידוך, מה יהיה עם האחים שלך, אם יש לך אח או אחות גדולה – צעד כזה יכול לפגוע בהם. היה לחץ חברתי נוראי".

ומה אמרו ההורים?

"להורים פחות אכפת מה אומרים אחרים. הם אנשים עם כתפיים מאוד רחבות והם סמכו עליי וידעו שאני יודעת לשמור על עצמי". לבסוף התקבלה החלטה ואפשטיין החלה ללמוד בסמינר למורות בירושלים יחד עם חברותיה, אך במקביל גם למדה לבחינה הפסיכומטרית והשלימה שלוש בגרויות. "אז עוד לא ידעתי מה ארצה ללמוד. תמיד רציתי רפואה אבל בכלל לא חלמתי שלימודים באוניברסיטה יהיו אופציה", היא נזכרת. "חשבתי על משהו שקשור לתחום – סיעוד, עבודה סוציאלית או קלינאית תקשורת. משהו שכולל עבודה עם חולים. תמיד רציתי לעבוד עם אנשים, כי בבית גדלתי על עזרה לזולת".

אפשטיין למדה לבגרויות ולפסיכומטרי בסתר, כשמלבד הוריה לא ידע איש על תוכניותיה. "באותה תקופה גרתי במעונות בירושלים. הספר של הפסיכומטרי הוא ענקי, וחששתי שמישהו יראה אותו אצלי. אז אמא שלי חילקה לי אותו לקבצים, ובכל פעם שהייתי חוזרת הביתה, הייתי לוקחת אתי עוד קובץ ולומדת בספרייה, שאף אחד לא יראה".

אפשטיין השלימה את לימודי ההוראה בסמינר עם התמחות באנגלית, אבל הרגישה "שיש עוד אלפים, מאות בנות שיכולות להיות מורות במקומי" – והחלה ללמוד סיעוד בבית החולים לניאדו בנתניה, "כי זה בית חולים חרדי ובית הספר לסיעוד הוא על טהרת הדת ומיועד רק לבנות. היום יש שם כבר הרבה יותר חרדיות, אבל אז היינו רק אני ועוד שתיים – והן היו מבוגרות יותר ונשואות עם שישה־שבעה ילדים. הן היו חסידות צאנז ששכנותיהן הפסיקו לדבר איתן כשהתחילו ללמוד".

גם את לימודי הסיעוד החלה אפשטיין בסתר: "בהתחלה אף אחד לא ידע על כך. אחרי כמה שבועות, המורה שלי מהסמינר התקשרה ורצתה שאחליף אותה. הייתי כבר באמצע הלימודים ולא ידעתי מה להגיד לה, אז פשוט אמרתי שאני עסוקה כי אני לומדת. היא שאלה מה אני לומדת, אז הייתי חייבת להגיד 'סיעוד'. היה שקט בשיחה ואז היא שאלה 'למה?'. אמרתי לה – 'כי זה מה שאני רוצה לעשות'. היא מילמלה כמה דברים ואמרה שלום. אחר כך החלו כל החברות שלי להתחתן, ובחתונות כולם שאלו אותי איפה אני מלמדת. כשסיפרתי שאני לומדת סיעוד, מישהי פשוט הסתובבה והלכה. אלה היו התגובות שקיבלתי בהתחלה. רק זמן רב אחר כך היו חברות שאמרו לי, 'הלוואי שהיה לי האומץ שלך'. לקח לי זמן להבין שאחרות היו גם רוצות לעשות דברים דומים".

טיפלת בכל החולים? מבחינה הלכתית, מותר לאשה חרדית לטפל בגבר?

"כשזה קשר טיפולי – אין מניעה. זה עניין של עבודה ועזרה. הרבה חברות שאלו אותי, 'איך את נוגעת בגברים?'. עניתי שאני מטפלת בהם. זה כמו ששאלו אותי איך אני עובדת בשבת. אין מה לעשות – חייבים לטפל, גם בשבת. המון מטופלים, דווקא חרדים ודתיים, היו ניגשים אליי ואומרים, 'כל הכבוד לך'. גם הצוות שם מדהים. זה היה הבית השני שלי". אבל משהו בכל זאת היה חסר: "תוך כדי עבודה, מאוד התחברתי עם הרופאים. אפילו יותר מאשר עם האחיות. תמיד ניסיתי להסתובב אתם, לשאול ולהבין למה ככה ולמה ככה. חשבתי שבטח כל האחיות מרגישות כמוני – שהן מצטערות על כך שלעולם לא יהיו רופאות. אבל משיחות אתן הופתעתי לגלות שרובן המכריע אמרו 'מה פתאום? מה אני צריכה את האחריות וכאב הראש הזה?'. רוב האחיות מאוד שלמות עם עצמן".

זמן לא רב לאחר שנחתה במחלקה, קיבלה אפשטיין – אז רק בת 22 – הצעה לא שגרתית: "תוך כדי סיום התואר הציעו לי להיות סגנית אחראית מחלקה". אך התקדמותה המהירה בהיררכיה הארגונית, חיידק הרפואה לא הרפה: "כל הזמן, עניין הרפואה הידהד בראש שלי. לא היה יום שלא חשבתי על זה. דיברתי על זה המון עם רופאים, במיוחד עם רופאה אחת, ד"ר שרון אבנת־תמיר, שאמרה לי, 'לכי על זה, למה לא?'. בכל פעם שראיתי סטודנטים לרפואה אמרתי 'אם הם יכולים, למה אני לא יכולה?'".

ד"ר אבנת־תמיר, אשר כיום עובדת בבית החולים וולפסון כמומחית לניתוחי אוזניים ואף־אוזן גרון וגם באוניברסיטת תל אביב, מתארת את הסיטואציה מנקודת מבטה:

"את רחל פגשתי לראשונה כשהיא היתה אחות בבית החולים שערי צדק, ואני הייתי מתמחה שנה שנייה. מה שהיה מדהים זה הידע שלה, שהיה רב יותר משל סטאז'רים שלנו. היא אף פעם לא הסתפקה במילוי אחר ההוראות שלי או של הרופאים האחרים, אלא תמיד הראתה יוזמה ורעיונות חדשים ויצירתיים".

לדברי אבנת־תמיר, "רחל היא אישה מדהימה ותמכתי בה עם הרבה שיחות עידוד. אמרתי לה כל הזמן, 'לא יכול להיות שאת לא תהיי רופאה. את חייבת להגשים את הייעוד שלך'. זה היה הייעוד שלה, עוד מבית יעקב. האישה הצעירה הזאת הגיעה לפסגה מחינוך שלא מאפשר לפרוץ גבולות – והכל בזכות עצמה. היא השלימה לבד בגרות חמש יחידות בכל מקצוע מדעי. זה יוצא דופן".

אפשטיין חזרה אל הרב שהתיר לה לפרוץ את המסגרת בפעם הקודמת. "הגעתי למסקנה שחייבים להכריע לכאן או לכאן. שאלתי את הרב אם יש בעיה מבחינה הלכתית. התשובה הפתיעה אותי. הוא אמר, 'אין כל בעיה הלכתית. את יכולה ללמוד רפואה, אבל בתנאי אחד – רק אחרי שאת מתחתנת'. כשיצאתי ממנו הלב שלי נפל. אמרתי לעצמי – זהו, אין מצב. אין בחור ישיבה שיסכים להתחתן עם בחורה שתגיד לו שהיא רוצה להיות רופאה. אני מאוד חרדית, ובחורים שהולכים בתלם לא רוצים בדרך כלל בחורות שונות, אלא בסגנון דומה". בדיעבד, היא אומרת היום, הרב צדק: "הוא חשב על כך שבנישואים יש לך את הגבולות שלך והמקום המוגן שלך, ויש לך מחויבות כלפי הבעל והבית. וזה דבר מאוד נכון. לקח לי הרבה זמן למצוא בעל מתאים. ומה שהכי מצחיק, זה שבעלי הוא תלמיד של הרב הזה – מה שגיליתי רק מאוחר יותר".

אין גב כלכלי, 
אין אוכל כשר

בשנה שעברה, אחרי חמש שנים של עבודה כאחות בכירה בשערי צדק וכשהיא מצוידת במכתבי המלצה חמים ממנהל המחלקה ורופאים נוספים, התחילה אפשטיין את לימודיה באוניברסיטת דברצן בהונגריה. היא מדברת איתנו משם, באמצע תקופת מבחנים לחוצה ביותר. "הגענו לכאן שבוע לפני תחילת שנת הלימודים הראשונה. פשוט קפצנו למים", היא מספרת. לדבריה, "אנגלית היא שפת האם שלי, אז זו לא בעיה, אבל יש קשיים אחרים – בראש ובראשונה הקשיים הכלכליים: הלימודים פה מאוד יקרים, כשרק ההוצאות הישירות על שכר לימוד הן כ–60,000 שקל לשנה. מעבר לכך, יש הוצאות עקיפות על הלימודים כמו ספרים, וביטוח רפואי שגם הוא מהווה הוצאה גדולה".

לדברי אפשטיין, "פנינו להמון גופים וקרנות, ביקשנו סיוע במימון כי אנחנו עושים הכל בכוחות עצמנו, ואין לנו גב כלכלי. קיבלנו תגובה שלא מממנים סטודנטים בחו"ל. זה מתסכל מאוד".

ויש גם קשיים נוספים: "אין כאן אוכל כשר, אז בכל פעם שבעלי מגיע מישראל הוא מביא אתו 50 ק"ג של אוכל. אנשים נכנסים פה למטבח ומרגישים בארץ. חוץ מקמח, אורז, פסטה, סוכר וקמח אני לא יכולה לקנות פה כלום – אפילו חלב אנחנו מביאים מהארץ, כך שאם לא נבשל לבד, לא יהיה לנו מה לאכול. יש לכך גם השלכה כלכלית: לסטודנטים זול יותר לקנות אוכל מקומי, שאינו כשר – מגש פיצה או המבורגר וצ'יפס עולים כ–14 שקל – אבל אנחנו מביאים אוכל מהארץ, והעלויות גבוהות יותר".


איך אתם מסתדרים מבחינה 
חברתית?
"אני בת 32, מבוגרת יחסית, נשואה, חרדית – זה לא פשוט. יש פה סטודנטים בני 18 מניגריה, קוריאה, קפריסין. אני סבתא לידם. אבל יש פה גם מאות ישראלים בכל מקום. אנשים מדהימים. היום אני חלק מהם. יש פה מעט מאוד שומרי שבת ואנשים מאוד מכבדים כשהם מגיעים אלי הביתה. בעלי נותן את כל־כולו כדי לאפשר לי ללמוד. אני לומדת מהבוקר עד הלילה, והוא זה שמבשל ומנקה. אני חייבת לו הכל. בסך הכל, המעבר לפה היה מאוד לא פשוט. אבל כרגע אלה החיים שלי, ואני שלמה עם זה".

כיום יש רופאים חרדים ספורים במערכת הבריאות בישראל – כולם חוזרים בתשובה או "חוצניקים", שלמדו בחו"ל ועשו עלייה. מלבד אפשטיין, יש בישראל רק עוד סטודנטית חרדית אחת שלומדת רפואה באוניברסיטה העברית, והיא נשואה ואם לשניים.

"העולם החרדי היום באמת משתנה. זה שינוי אטי אבל מטורף. אני יודעת שאם לא הייתי עושה את זה הייתי מתחרטת על זה עד סוף חיי",אומרת אפשטיין. היא מדגישה שאינה יוצאת נגד החברה החרדית, אבל יש לה מסר לחרדיות כמוה: "אני מאמינה שהקב"ה חנן כל אחת ואחד בכישרונות שונים ומיוחדים. אני מרגישה שאני מתאימה להיות רופאה, זה התפקיד אותו אני רוצה להגשים, ואני מקווה להיות דוגמה לאחרות שיממשו את הייעוד שלהן".
דבי
 
הודעות: 6169
הצטרף: 06 ינואר 2013, 21:14
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימודי רפואה

הודעה שלא נקראהעל ידי ברי עדיף » 17 יולי 2017, 16:08

מייאש
טוב אין לי יותר כעת מה לכתוב, ולהתראות בתגובה באשכול אחר.
ברי עדיף
 
הודעות: 461
הצטרף: 03 יולי 2015, 00:47
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: לימודי רפואה

הודעה שלא נקראהעל ידי סקאפלער » 20 יולי 2017, 15:26

היצר הרע עוזר לכמה חרדים או חרדיות לעבור את האקדמיות עם דתיות טוב רק כדי שיסחוב אתו עוד כמה מאות ויקלקל אותם שם
סקאפלער יש רק אחד!
סקאפלער
 
הודעות: 205
הצטרף: 09 נובמבר 2012, 12:43
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב


חזור אל לימודים אקדמאיים

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־4 אורחים