הפורומים של אתר לדעת

על ידי **יאיר** » 05 נובמבר 2015, 13:01

כאן נרכז בעז"ה טעויות נפוצות בכללי דקדוק לטובת חברי הפורום ונלמד לכתוב נכון.

(ותטעו אותי אם אני צודק..אה סליחה, תקנו אותי אם אני טועה).

על ידי **יאיר** » 05 נובמבר 2015, 13:10

המילה 'אם' משמשת כתנאי "אם אין לחם תאכלו עוגות..."

המילה 'עם' משמשת כמילת חיבור "תביא לי את הבקבוק עם הפקק הירוק".

על ידי **יאיר** » 05 נובמבר 2015, 13:11

כשאדם רוצה לומר פעולה על עצמו (לשון נוכח) בל' עתיד צריך לומר כך: "אני אלך לשם", "אני אסע אליו".

המילה ילך/יסע וכו' משמשת בלשון נסתר (מישהו אחר) עתידי :"הוא אמר שילך למכולת".

על ידי **יאיר** » 05 נובמבר 2015, 13:11

הבו עוד!

על ידי **נחמן** » 05 נובמבר 2015, 13:37

יפה מאוד!
בשנים האחרונות נסחב גם אצלנו החרדים, שמקורם מהעיתונים החילונים וכדו',
מלים עם תוספת אותיות, ולפעמים זה מעלה גיחוך.

לדוגמא:
חדר = חיידר
שבת- שאבעס
מלה - מילה
מלים - מילים
עשו - עשיו

וכו' יש עוד הרבה.

על ידי **יאיר** » 05 נובמבר 2015, 13:45

מחילה. כמדומני שבכל המקרים שהבאת זה תקני.

חיידר ושאבעס זה כלשון המדוברת.

מילה/מילים (וכן נ"ל לגבי עשיו)- ניתן לכתוב בכתיב מלא כך.

על ידי **יאיר** » 05 נובמבר 2015, 13:49

יש לשים לב להבדיל בין ל' זכר לל' נקבה.

הדרך המוכרת לעשות זאת היא ע"י שימוש בתואר מסויים.

לדוגמא. אם איני יודע איך לומר, חלונות גדולים/גדולות? הדרך לדעת היא להצמיד תואר לשם עצם יחיד.

איך אומרים חלון גדול או חלון גדולה? חלון גדול! א"כ חלון הוא זכר ולכן יש לומר חלונות גדולים.

עוד טעות נפוצה בשימוש במילה איזה/איזו. במקום לומר איזה פאדיחה, יש לומר איזו פאדיחה...(שהרי היא ל' נקבה).

על ידי **יאיר** » 05 נובמבר 2015, 13:50

אגב. יש מילים שמשמות פעמים כזכר ופעמים כנקבה:

[בסוגריים - המין הנהוג היום]
אש - [נקבה] - אש לוהטת
דופן (דפנות) - [נקבה] - דופן דקה
דיוקן (דיוקנאות) - [זכר] - דיוקן מדויק
דרך (דרכים) - [נקבה] - הדרך האמצעית
חצר (חצרים/חצרות) - [נקבה] – חצר רחבה
כד (כדים) - [זכר] - כד קטן
כוס (כוסות) - [נקבה] - כוס שקופה
כיכר1 (כיכרים/כיכרות) - [נקבה] - כיכר לחם שלמה
כנף (כנפות/כנפיים) - [נקבה] - כנף שבורה
לשון (לשונות) - [נקבה] - לשון עוקצנית
מחנה (מחנות) - [זכר] - מחנה צבאי
מטבע (מטבעות) - [זכר] - מטבע זר
סכין (סכינים) - [זו"נ - שני המינים משמשים כיום במידה שווה]
עת (עיתים) - [נקבה] - לעיתים מזומנות
פנים - במובן של פרצוף (face) - [נקבה רבים] - פנים מאירות
במובן של צד, שיקול (facet) - [זכר רבים] - לנושא שלושה פנים: הפן האחד .. הפן השני .. (אבל עדיף: משתמע לשתי פנים)
רוח (רוחות) - [נקבה] - רוח צפונית
שדה (שדות) - [זכר] - שדה חרוש
שמש (שמשות) - [נקבה] - שמש לוהטת
תבל - [נקבה] - מה יפה היא התבל
תהום (תהומות) - [נקבה] - תהום עמוקה

על ידי **יאיר** » 05 נובמבר 2015, 14:05

טעות נפוצה מאוד הוא בשימוש במילה שתי/שני הרבה פעמים טועים לומר (לדוגמא): "שני כתבות" או "שתי ספרים".

גם כאן יש להבדיל בין ל' זכר לל' נקבה ולומר: "שתי כתבות" , "שני ספרים" וכדומה.

על ידי **יאיר** » 05 נובמבר 2015, 14:14

עוד בהקשר זה.

בל' זכר יש לומר: אחד, שניים, שלושה, ארבעה וכו'. (ארבעה כסאות משום ש'כיסא' - זכר).

ובל' נקבה יש לומר: אחת, שתיים, שלוש, ארבע וכו'.

לכן כשאומרים תאריך (לועזי) יש לומר שישה ליולי/לשביעי או תשעה עשר לאוקטובר/לעשירי (כי המס' מתייחס ל'יום' -זכר).

וכמו שאומרים בתאריך העברי: עשרה בטבת.

ולכן כשמשחקים 'מחבואים' יש לספור כך: "אחת (ולא אחד), שתיים, שלוש, ארבע, חמש וכו'..."

על ידי **יאיר** » 05 נובמבר 2015, 22:45

יאיר כתב:המילה 'אם' משמשת כתנאי "אם אין לחם תאכלו עוגות..."

המילה 'עם' משמשת כמילת חיבור "תביא לי את הבקבוק עם הפקק הירוק".

דוגמא יפה:
viewtopic.php?f=1&t=1130#p24449

על ידי **1010** » 05 נובמבר 2015, 23:18

יאיר כתב:עוד בהקשר זה.

בל' זכר יש לומר: אחד, שניים, שלושה, ארבעה וכו'. (ארבעה כסאות משום ש'כיסא' - זכר).

ובל' נקבה יש לומר: אחת, שתיים, שלוש, ארבע וכו'.

לכן כשאומרים תאריך (לועזי) יש לומר שישה ליולי/לשביעי או תשעה עשר לאוקטובר/לעשירי (כי המס' מתייחס ל'יום' -זכר).

וכמו שאומרים בתאריך העברי: עשרה בטבת.

ולכן כשמשחקים 'מחבואים' יש לספור כך: "אחת (ולא אחד), שתיים, שלוש, ארבע, חמש וכו'..."

אשכול מעניין...
האם כשאומרים איזה יום לחודש [בלי לציין איזה חודש] - כגון העשירי לחודש וכדו' כן אומרים בלשון נקיבה?

יישר כחך יאיר על רעיון של האשכול הזה, וגם אני מתעצבן כשאני רואה טעויות כדוגמאות שהבאת, ואני מסכים עם כמעט כל מילה (מלה) שכתבת, גם בנוגע לכתיב מלא. אבל מה שכתבת:

יאיר כתב:חיידר ושאבעס זה כלשון המדוברת.

בזה אני מוחה, כי אין כאן "לשון המדוברת" אלא התלוצצות ממסורת אבותינו בצורת היגוי לשון הקודש, ובפרט לגבי שבת, שהוא (או היא, כי תיבת "שבת" משמשת לשון זכר ונקיבה כדמוכח מלשונות התפילות, דוק ותשכח) שמו של הקב"ה ולשנות דרך כתיבתו הוא זלזול בשבת קודש לדעתי.

על ידי **עויבד** » 06 נובמבר 2015, 01:21

שאלה לי ל"אידך-גיסא למה כתבת כמה פעמים "נקיבה" ולא כרגיל "נקבה" האם זה אכן הדקדוק הרצוי?????

על ידי **יאיר** » 06 נובמבר 2015, 01:24

כתיב מלא וכתיב חסר (אפשר כך ואפשר כך).
(אבל למה כמה פעמים? אני רואה רק פעם אחת).

[אתה עוייבד בחיידר?]

על ידי **יאיר** » 06 נובמבר 2015, 01:28

7686775 כתב:
יאיר כתב:עוד בהקשר זה.

בל' זכר יש לומר: אחד, שניים, שלושה, ארבעה וכו'. (ארבעה כסאות משום ש'כיסא' - זכר).

ובל' נקבה יש לומר: אחת, שתיים, שלוש, ארבע וכו'.

לכן כשאומרים תאריך (לועזי) יש לומר שישה ליולי/לשביעי או תשעה עשר לאוקטובר/לעשירי (כי המס' מתייחס ל'יום' -זכר).

וכמו שאומרים בתאריך העברי: עשרה בטבת.

ולכן כשמשחקים 'מחבואים' יש לספור כך: "אחת (ולא אחד), שתיים, שלוש, ארבע, חמש וכו'..."

אשכול מעניין...
האם כשאומרים איזה יום לחודש [בלי לציין איזה חודש] - כגון העשירי לחודש וכדו' כן אומרים בלשון נקיבה?

צודק. אבל גם שם 'עשירי' מתייחס ל'יום'. היום העשירי בחודש.

על ידי **נחמן** » 06 נובמבר 2015, 01:53

יאיר כתב:חיידר ושאבעס זה כלשון המדוברת.

ואם אכתוב ככה:
נח = נויאח,
גן עדן = גן עיידן,
גשם = געשעם,
משה = מוישע,
תרח = תעראך,
וכו' וכו',

זה גם כלשון המדוברת?

על ידי **יאיר** » 06 נובמבר 2015, 02:03

לא יודע. בכל זאת אתה רואה שזה הסתכם בחיידר ושאבעס (אני מקוה). נו שויין, אולי אתם צודקים...

על ידי **1010** » 06 נובמבר 2015, 11:20

יאיר כתב:לא יודע. בכל זאת אתה רואה שזה הסתכם בחיידר ושאבעס (אני מקוה). נו שויין, אולי אתם צודקים...

המקור זה מהיידישסט'ן, בארצות הגולה לפני שנות הזעם, הם היו אפיקורסים ומשכילים בכל נשמתם, ורק התחזקו בדיבור היידיש, והם אלו שהמציאו את את זה שצריך לכתוב שאבעס [כי שבת זה הרי לא ביידיש...], רוב גדולי ישראל מהדור ההוא יצאו לקראתם בחרב וחנית, כי הם היו מקלקלים נשמות ישראל, בחוץ היה נראה שהם חרדים לדבר ה' ואינם מדברים בלשון המדינה, אך בפנים היו מקולקלים ביותר.
יש עד היום הרבה מאוד אנשים יראים ושלמים [בעיקר בחו"ל] שנזהרים מאוד מלכתוב את המילים האלו שהמציאו היידישסט'ן
לדוגמא: מודעה עם טקסט כזו, לעולם לא תמצא על לוח המודעות בוויז'ניץ או בבעלזא וכדו'
א גוט שבת!

על ידי **בנש''ק** » 03 דצמבר 2015, 00:40

viewtopic.php?f=1&t=9445#p223040

על ידי **יאיר** » 03 דצמבר 2015, 00:42

בנש''ק כתב: viewtopic.php?f=1&t=9445#p223040

כוונתך לזה?
viewtopic.php?f=1&t=9445&start=20#p223040

על ידי **בנש''ק** » 03 דצמבר 2015, 00:46

יאיר כתב:
בנש''ק כתב: viewtopic.php?f=1&t=9445#p223040

כוונתך לזה?
viewtopic.php?f=1&t=9445&start=20#p223040

לא, לזה viewtopic.php?f=1&t=9445#p223040

על ידי **יאיר** » 03 דצמבר 2015, 00:54

חח הבנתי. בגלל ששינית את ההגדרה לסדר 'יורד' אז הלינקים שלנו לא עובדים טוב אחד לשני...
(שנינו התכוונו לאותה הודעה אבל בגלל שההגדרות שלנו שונות זה לא עובד טוב).

כנראה שזה לא רעיון כ"כ טוב לשנות את ההגדרה..

על ידי **בנש''ק** » 03 דצמבר 2015, 00:56

מאן יימר, אולי עדיף שכולם יהפכו
אתה יודע בכל זאת יש עניין שיהפך הכל לטובה

על ידי **יאיר** » 03 דצמבר 2015, 00:57

אתה לא יודע שהכל הולך אחר הראש?...

על ידי **סבא קשישא** » 06 מאי 2016, 00:26

מקובל לומר שאין 'פיחדתי' אלא 'פחדתי' אין 'פיחד' יש 'פחד' (וכפי שכבר הערתי לאחד מהחברים במקו"א).

אמנם לפי מילון ספיר הצורה פיחד קיימת אך "בלשון ילדים" לדבריהם...

על ידי **יאיר** » 09 מאי 2016, 18:10

בביטוי בעל שני מילים (או יותר) שהראשונה ל' זכר והשניה ל' נקיבה, יש ללכת אחר המילה הראשונה.

לדוגמא:

בית כנסת גדול (לא גדולה) - בית ל' זכר

תפוח אדמה יפה - תפוח ל' זכר

על ידי **תלתלים** » 09 מאי 2016, 21:37

השעה עשרה לעשר במקום לומר עשר דק' לעשר,
דקה היא נקבה לכן יש לומר עשר ולא עשרה.

על ידי **מודה** » 10 מאי 2016, 15:08

תלתלים כתב:השעה עשרה לעשר במקום לומר עשר דק' לעשר,
דקה היא נקבה לכן יש לומר עשר ולא עשרה.

טעות!
יש התייחסות של האקדמיה ללשון (שכמובן אתה אמור להתייחס אליהם, כי אם לא, הרי שהמילה 'דקה' אינה במשמעות זו, ואכמ"ל), ובה הבהרה כי בניסוח ציון השעה, מציינים את מספר הדקות בזכר, אפילו שדקה' היא נקבה.
המקור של הנוהג הזה (שהתקבל והוא תיקני), עוד מזמן שבמקום 'דקה' היו משתמשים ב'רגע', לציון החלק האחד חלקי שישים מדקה.
ואתה עדיין יכול לשמוע אנשים מבוגרים משתמשים במילה 'רגע' במקום 'דקה'.
בכל מקרה, זה לא נחשב לטעות דקדוקית.

על ידי **שבט מישור** » 10 מאי 2016, 17:36

יאיר כתב:בביטוי בעל שני מילים (או יותר) שהראשונה ל' זכר והשניה ל' נקיבה, יש ללכת אחר המילה הראשונה.

לדוגמא:

בית כנסת גדול (לא גדולה) - בית ל' זכר

תפוח אדמה יפה - תפוח ל' זכר

כמו כן: ספר תורה גדול (לא גדולה) - ספר ל' זכר

על ידי **יאיר** » 10 מאי 2016, 18:25

שכחתי לציין שמה שכתבתי הינו בעברית.

בתורה (לשון הקודש) מוזכר פעמיים:
ספר התורה הזה
ספר התורה הזאת (קאי על 'התורה').

מי יודע ששלחתם או ששלכתם?...

viewtopic.php?f=1&t=10613&p=279100&hilit=%D7%A9%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%AA#p279100
viewtopic.php?f=3&t=8639#p280043

למתקדמים: מטע זיתים או כרם זיתים?

על ידי **יאיר** » 26 יוני 2016, 16:31

"מטע של ענבים מכונה כידוע כֶּרֶם. הכרם הראשון ניטע לפי התנ"ך לאחר המבול: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם. וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר…" (בראשית ט, כ–כא). פעם אחת מוצאים בתנ"ך את הצירוף 'כרם זית' – בתיאור נקמתו של שמשון בפלשתים: "וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים… וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת… וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת" (שופטים טו, ד–ה). צירוף זה מעיד לכאורה על שימוש במילה כֶּרֶם בהקשר של זיתים, אך יש הסוברים שכוונת הכתוב היא 'כרם וזית'. כך או כך, בלשון ימינו משמש לעתים הצירוף 'כרם זיתים' בהשראת הכתוב הזה, לצד הצירוף 'מטע זיתים'. בתנ"ך מטע זיתים מכונה 'זית': "שְׂדֹתֵיהֶם כַּרְמֵיהֶם זֵיתֵיהֶם" (נחמיה ה, יא)."

http://hebrew-academy.org.il/2014/01/16 ... 7%92%D7%9F

יאיר - יפה!

רוצה עוד כיוצא בזה?

על ידי **יאיר** » 26 יוני 2016, 16:33

אם מתחשק לך לפעמים..

יש סוג של טעויות הנובעות מחלוקה לא נכונה של מילים - כתיבת מילה אחת כשתיים בעקבות הפרדת אותיות השימוש מהמילה אליה הן מצורפות.

לדוגמה - 'כשה למדתי', 'שה היה' או 'מי כולם'.

על ידי **יאיר** » 26 יוני 2016, 16:59

כשה תמים

יש גם טעויות הנובעות משמיעת הגיית המילים לכתיבת המילים בצורה לקויה.

לדוגמה - 'ספתא' במקום 'סבתא' (דמיון בין שני עיצורים סותמים שפתיים), ו'אגדח' במקום 'אקדח' (דמיון בין שני עיצורים סותמים אחוריים).

על ידי **יאיר** » 26 יוני 2016, 17:05

לכתיבת אותן*

מוסיקה-מוזיקה

סבא קשישא כתב:יש סוג של טעויות הנובעות מחלוקה לא נכונה של מילים - כתיבת מילה אחת כשתיים בעקבות הפרדת אותיות השימוש מהמילה אליה הן מצורפות.

לדוגמה - 'כשה למדתי', 'שה היה' או 'מי כולם'.

דוגמה דומה: viewtopic.php?f=1&t=8504&start=20#p283300

ואגב מי יודע כיצד כותבים דוגמה או דוגמא?

על ידי **זעקל** » 08 יולי 2016, 07:02

איך כותבים קשישא או קשישה
למעשה נראה לי שכותבים את שניהם
לא ברור לי איך נכנס הא' הסופית לעברית, כנראה זה נלקח מזה שההוא שעשה את העברית לקח מילים מהמקורות

על ידי **שים שלום** » 08 יולי 2016, 07:52

זעקל כתב:איך כותבים קשישא או קשישה
למעשה נראה לי שכותבים את שניהם
לא ברור לי איך נכנס הא' הסופית לעברית, כנראה זה נלקח מזה שההוא שעשה את העברית לקח מילים מהמקורות

לענ"ד, קשישא נקרא במלרע וקשישה במלעיל
קשישא אומרים על זכר (יעקב קשישא) וקשישה אומרים על נקבה (רחל הקשישה)

בעבר, בהשפעת צורת הכתיבה הארמית, היה נהוג לכתוב את המילה דוגמא בא' בסופה (וכך גם מילים רבות נוספות: גרסא, טבלא, אסמכתא, משכנתא וכו'). בעברית, לעומת זאת, הסיומת הנכונה היא בה', למשל: כורסה, סדנה, עסקה, פסקה ועוד.

אחד מתהליכי השינוי הטבעיים של מילים זרות הנקלטות בעברית הוא התאמה למבנה הסיומות העברי, ובפרט - הפיכת הסיומת א' לה'.

האקדמיה ללשון העברית דנה בנושא והחליטה:

שמות שהתגלגלו לעברית מן הארמית והמשמשים בצורת נקבה, כגון דוגמה, נכתבים בה' בסופם. דוגמות נוספות: סדנה, טבלה, פסקה, עסקה, קופסה, גרסה. הוא הדין בשמות כגון משכנתה, אסמכתה, אתנחתה, בדותה. יוצא מן הכלל כתיב המילה סבתא

.

מן הראוי לציין, שההחלטה הזאת אינה מתייחסת ללשון רבים. בלשון רבים, ההטמעה לעברית עוד לא הושלמה, והאקדמיה מתירה להשתמש בצורת הריבוי הארמית דוגמאות, לצד הצורה העברית דוגמות.

במילה דוגמאות, בנוסף לכח ההרגל ולהיתר האקדמיה, יש סיבה נוספת להעדיף את סיומת הרבים -אות, והיא להבדיל בינה לבין המילה דוֹגמוֹת (במלעיל), צורת הרבים של המילה הלועזית דוֹגְמָה (dogma), שפירושה קביעה מושרשת – לרוב קביעה שרירותית שאין מהרהרים אחריה. אמנם ביחיד אי אפשר להבדיל בין דוּגמה לבין דוֹגמה, אבל לפחות ברבים, הצורה "דוגמאות" מאפשרת להבחין בין שתי המילים.

אני כל כך גרוע בלהתמקח על מחירים בשוק. מעשה שהיה כך היה.

אני: כמה זה עולה?

מוכר: עשר שקל.

אני: *עשרה שקלים

מוכר: עשינו עסק

ראיתי בסופר...

: שחיתת.JPG (37.24 KiB) נצפה 21830 פעמים

ראיתי כתוב:
על תיקון בספר אחד "זה טעות הדפום"

חדתי חידה לחכם אחד בפרטי, כיצד צריך לומר, 'שבת שלום ומבורך' או 'שבת שלום ומבורכת'?

אותו חכם ענה לי: "מבורכת, לא?".

ובכן... הוא צדק אבל לא ממש לגמרי.

מי יצליח להסביר מדוע צדק (זה פשוט)? ומי יצליח להסביר מדוע האומרים 'מבורך' צודקים?

בכ"א שיהיה לכולם - שבת שלום ומבורך!

ס"ק

סבא קשישא כתב:חדתי חידה לחכם אחד בפרטי, כיצד צריך לומר, 'שבת שלום ומבורך' או 'שבת שלום ומבורכת'?

אותו חכם ענה לי: "מבורכת, לא?".

ובכן... הוא צדק אבל לא ממש לגמרי.

מי יצליח להסביר מדוע צדק (זה פשוט)? ומי יצליח להסביר מדוע האומרים 'מבורך' צודקים?

בכ"א שיהיה לכולם - שבת שלום ומבורך!

ס"ק

שבת היא נקבה-שבתות,
שלום הוא זכר,
השאלה את מי מברכים

גם נכון. אך ניתן לענות תשובה גם אם נניח שאנו מברכים את השבת.

התדע?

על ידי **יאיר** » 08 אוקטובר 2016, 22:14

מברכים את יום השבת שהוא זכר.

על ידי **יאיר** » 08 אוקטובר 2016, 22:14

כמו ספר התורה הזאת/הזה.

יפה. אני מעתיק תמיהה נוספת:

ברכה זו התמיהה מכבר כמה מבעלי לשון: בצירוף של שני הלוואים השונים לשם העצם שבת - לוואי ראשון שם עצם שהוא סמוך (בגניטיב), ואחריו לוואי שם תואר (בנומינטיב).

מי יצליח לפתור (גם את השאלה...)?

טוב... כיון שלא נראה לי שמישהו יצליח אני מגלה...

על ידי **קריא** » 09 אוקטובר 2016, 11:25

טעויות נפוצות
שנים טובים
שבועות אחרונות
אגב, משהו יכול להסביר אם יש עקרון שתיבות הנשלמות ב-ות כמו גדולות/ארוכות הן לשון נקיבה, ואם מסתיים ב-ים כמו גדולים וארוכים הרי הם לשון זכר, אם כן איך בשבועות ושולחנות, הם משמשים בלשון זכר.

קריא,

תקרא את זה - http://hebrew-academy.org.il/2010/03/25 ... %9B%D7%A8/

על ידי **קריא** » 09 אוקטובר 2016, 11:40

סבא תודה

על ידי **יאיר** » 10 אוקטובר 2016, 11:18

יאיר כתב:כמו ספר התורה הזאת/הזה.

...

יאיר כתב:המילה 'אם' משמשת כתנאי "אם אין לחם תאכלו עוגות..."

המילה 'עם' משמשת כמילת חיבור "תביא לי את הבקבוק עם הפקק הירוק".

נכון מאוד.

והיום נפלה לי קושיא. כשרוצים לכתוב שהיה כך וכך למרות כך וכך, כותבים למשל כך "אכלתי את הגלידה אם כי היא הייתה מקולקלת". וצ"ע מדוע כותבים "אם כי", לכאורה יש לכתוב "עם כי". לא?

על ידי **יאיר** » 03 ינואר 2017, 02:42

שאלתך מצויינת אם כי אינה חדשה. לדוגמא עיין כאן:
http://www.prog.co.il/showthread.php?t=97414

ובפרט כאן:
http://www.prog.co.il/showpost.php?s=15 ... ostcount=6

https://www.google.co.il/search?as_q=&a ... as_rights=

https://www.google.co.il/search?as_q=&a ... as_rights=

על ידי **יאיר** » 25 מאי 2017, 21:34

צ"ל אתכם* ולא אותכם

טעות נפוצה בשיר הילדים לעמוד בתור מלפנים ומאחור.

או מלפנים ומלאחור,
או מפנים ומאחור.

על ידי **יאיר** » 25 מאי 2017, 22:24

אני מקוה שאינך רציני...

אני משתדל. לא תמיד מצליח.

אני לא יודע להבדין בין מתי שמצליח ומתי שלא.

(פע"ח היה רציני תמיד..)

הרבה אנשים מתבלבלים ואומרים שוב פעם, "שוב פעם זה קרה לך?!".
וזאת טעות, כי שוב הכוונה עוד פעם, לכן אמור או "שוב", או "עוד פעם".
"שוב פעם"- "עוד פעם פעם".

על ידי **יאיר** » 01 יוני 2017, 13:31

ומה תגיד על 'לחזור בתשובה'? הרי תשובה זה לשוב..

נכון, תשובה זה לשוב, אבל מה הקשר לשוב פעם?

על ידי **יאיר** » 01 יוני 2017, 21:43

כוונתי שכביכול גם הביטוי 'לחזור בתשובה' הוא כפול.

זה כבר קשור לאשכול הכפלשון

שאלה לספרדים בלבד:

שמעתי שיש מחלוקת אצל הספרדים בפרשת השבוע [נשא], האם אומרים 'ונזרעה זרע' [הרי''ש בשו''א], או 'ונזרועה זרע' [הרי''ש בחולם], והנדון בזה הוא כיון שיש שני שואי''ן ואח''כ קמץ.

ואותו הנדון יש ג''כ במגילת אסתר, בפסוק ונקראה בשם, שיש אומרים 'ונקרואה בשם', כיון שיש שני שוואי''ן ואח''כ קמץ.

מישהו יודע יותר פרטים?

על ידי **ענת** » 05 יוני 2017, 10:00

זה לא קשור בכלל לשני שוואים, הרי יש הרבה מקומות שיש שני שוואים ואחר כך קמץ ולא מסתפקים שם בהגיה. זה רק שאלה של מסורת קריאה. ואכן בכתר ארם צובא מופיע חטף קמץ, וגם במנחת שי מציין שיש מקצת ספרים ובדפוס קדמון שיש ברי"ש חטף קמץ. מכל מקום המנהג לא כך.

המנהג אצלך לא כך, אבל אני ראיתי שיש נוהגים כך.

הפורומים של אתר לדעת

מי מחובר