בין הזמנים 2018 (כתבה מקו עיתונות) --מזעזע--

לדעת ולדון על הנעשה והנשמע בציבור החרדי.

המנהלים: יאיר, אחד, המפצח

בין הזמנים 2018 (כתבה מקו עיתונות) --מזעזע--

הודעה שלא נקראהעל ידי חויזר » 07 אוגוסט 2018, 00:27

עולם התורה רואה בבחורי הישיבות את חוד החנית שלו.
בחורים שמתנזרים מן העולם הזה לטובת חיים רוחניים. לא תמיד
זה קל, בהתחשב בעובדה שהיום הכל נגיש וההקרבה היא הקרבה
אמתית. עם זאת, בחורי הישיבות נהנים מיחס מאוד מוערך בכלל
המגזר החרדי.
השאלה המסקרנת בימים אלה, כיצד בני הישיבות מנצלים את
החופשה הקצרה של שלושה שבועות בלבד. שהרי בחופשת בין
הזמנים של סוכות ופסח, החגים מותירים להם לא יותר משבוע
אחד לחופש אמיתי. החגים לרוב הם מאוד משפחתיים והבחורים
פחות חופשיים לדברים שהיו רוצים לעשות ללא המשפחה,
ובימים שלפני החג - מעסיקים אותם בהכנות לחג.
החופשה הקצרה הזו, בין הזמנים של חודש אב, היא זאת
שאמורה לתת להם את הכוחות לכמעט שנה קדימה, בה הם
מקסימום יתפנקו על צלחת צ'ולנט בליל שישי פעם ב...
עת לעבוד
"אני עובד", עונה לנו בקצרה בצמד מילים משה, בחור ישיבה
שמנצל את זמן החופשה בכדי לממן את עצמו להמשך השנה. הוא
מספר כי בנוסף הוא יוצא עם משפחתו לנופש.
אז בואו נדבר על תופעת העובדים: לא הרבה בחורים עובדים
בימי בין הזמנים, אבל אלה שעושים זאת, מרוויחים מעט מאוד.
לעיתים מדובר בעבודות פיזיות תמורת תשלום יחסי והוגן, אבל
בוודאי שזה לא מספיק למימון שנה שלמה. אלה שעושים זאת,
למעשה מוותרים על החופשה לטובת עבודה.
בחור ישיבה נוסף בשם נפתלי מספר לנו, שחופשה גם היא יכולה
להתבטא באמצעות עבודה. "לא חייב להיות טיול 'בומבסטי'
בשביל ליהנות. אני כל השנה יושב על הספסל ולומד, המסלול נע
בין בית מדרש, חדר האוכל ומשם לחדר. פתאום אני מגיע ומרים
ברזלים, מתאמץ רץ ומוציא מרץ של שנה שלמה. זה דבר נהדר".
נפתלי, הבחור אתו אנו משוחחים, עובד בשיפוצים בישיבה
בה הוא לומד ומתאר כיצד מתנהלת עבורו החופשה. גם משה
וגם בחור הישיבה השני מסכימים אתנו שרוב בני הישיבות בכלל
עסוקים בטיולים עם חבריהם לספסל הלימודים וגיבוש מהישיבות
הקטנות.
עת לנפוש
טבריה וצפת – אלו היעדים המרכזיים אליהם בני הישיבות
נוסעים בכדי לנפוש, כך יצא לנו משיחות עם הרבה מהם. הסיבה
לכך טמונה באתרים הקרובים ליעדים המוזכרים. מירון, כנרת,
גולן ומסלולי הליכה רבים באזור. זה מה שרוב בני הישיבות
עושים, כך על פי הבדיקה שערכנו.
"אין דבר יותר נהדר מלשבת עם בחורים שרק עכשיו פגשנו
אותם ולהחליף חוויות על הישיבה", מתאר לנו חיים, נופש בצפת
שבדמים מרובים משלם יחד עם חבריו על דירונת בעיר הפופולרית
הזו לנופשים. פתאום אתרים שלא תמיד מלאים בחרדים, הופכים
למקום מפגש מקורי של בני הישיבות. חלקם יוצאים השכם בבוקר
בכדי להניח את כף רגלם על עוד פיסה מארץ ישראל ובמהלך היום
יצעדו בשבילי ישראל.
חלקם פשוט יטיילו ויתפללו בקברי צדיקים. אליהו, בחור ישיבה
נוסף, משתף אותנו במה הוא עושה עם חבריו בזמן החופשה:
"טבריה, נהרות, כנרת, לומדים גמרא בחיק הטבע – תנסה גם,
זה גישמאק – מתבודדים ומדברים עם הקב"ה, ישנים ביום וערים
בלילה, וגואה", הוא מגולל במהירות מסחררת את הדברים שהוא
מספיק לעשות בשלושה שבועות.
את ההמלצה ללמוד בטבע, בוודאי שננסה, אך משהו לא ברור
לי: מה זה "גואה"? גואה היא מדינה קטנה בהודו למיטב ידיעתי...
אך הוא מסביר: "יש חנות נרגילות שנקראת גואה. אנחנו הולכים
ארבעה-חמישה בחורים ויושבים לעשן נרגילה. אנחנו יושבים על
שולחן נמוך, מעשנים ומשחקים שש-בש". מפתיעה היצירתיות
ששמורה לאנשים מבוגרים שיושבים סביב נרגילה ומשחקים שש
– בש להנאתם בתקופת הפנסיה.
אני מנסה לברר האם ישנה תופעה של בחורים שיוצאים
למקומות לא ראויים בתקופת בין הזמנים. "אני לא מכיר. תראה,
גם בחור שיוצא בתקופה זו למקומות לא טובים, זה כי הוא בחור
בעייתי. הוא יוצא כנראה גם באמצע הזמן, אז השאלה לא נכונה
מיסודה. אם תשאל אם יש בחורים שכללית יוצאים למקומות לא
טובים, כנראה שכן. הם מיעוט. הם לא משפיעים ועל פי הידוע
לי אי אפשר לקרוא לזה תופעה. בסביבה איכותית, הם כנראה לא
יהיו מחוברים חברתית – כי מי יסכים לצאת איתם נניח לטבריה?"
בחור ישיבה מחברון מוסיף לנו על דבריו של הנ"ל, שאם כבר
בחורי ישיבה שהולכים למקומות לא טובים, עושים את זה דווקא
באמצע הזמן, כי בבין הזמנים עסוקים בטיולים ובעצם בין הזמנים
עבורם הוא דווקא באמצע השנה, אותם בחורים שהם לא תמיד
הראויים, יש להם הרבה זמן, אבל כאמור אלה שוליים ממש.
עת לטוס
הופתענו במהלך הכנת הכתבה, לשמוע במהלך שיחות רבות על
תופעה חדשה ומעניינת – בחורי ישיבה שטסים לחו"ל.
בחור מסוים סותר את העובדות שהעלנו לעיל וטוען שמסלולי
ההליכה דעכו לטובת "שריפת זמן" עם החברים בצפון. "לכל
משפחה יש את הזמן, השבוע הזה שמוקדש למשפחה, אבל
כבר אין את התופעה של מסלולי ההליכה. יוצאים עם החברים
ומעבירים את הזמן בדירות או בצימרים", הוא מציין שקיימת
תופעה של טיסות לחו"ל.
יהודה, בחור נוסף, מכניס אותנו לפרטים: קבוצת בחורים
מתארגנים על דעת עצמם וטסים לחו"ל לשבוע, בדרך כלל ליעדים
מאוד זולים - שם הם יוצאים לאתרים לטייל בהם. ומה הישיבות
אומרות על זה? "הם בוודאי לא אוהבים את זה, אבל אם זאת
קבוצה קטנה שיוצאים בשקט, כנראה שיעלימו להם עין", הוא
מסביר.
שמואל, כבר תחילת השיחה מודיע לנו שברגעים אלה הוא
מחפש יעד טוב לטוס עם חברים. "תראה, אין לנו כוונה לשבור
מוסכמות שהם בסך הכל מאוד הגיוניות. אבל החישוב הפשוט
אומר שאם אני טס לרודוס עם חברים, זה יותר זול לי מחופשה
בארץ. לקעמפ של הישיבה אני משלם בסביבות 600 שקל – זה
סכום שאני יכול להיות איתו ביוון ארבעה ימים, למה שאמשיך
לשלם?" הוא טוען בלהט.
לשאלה האם לראשי ישיבות יש שליטה במצב, שמואל עונה כי
"כי קודם כל זו תופעה ישנה, רק היא מתפתחת בשנה זו ובשנה
שעברה לממדים שווים התייחסות. לראשי ישיבות אין הרבה מה
לעשות בעניין, כי זה באמת לא תופעה בעייתית כי בחורים שאנחנו
מדברים עליהם, באמת לא עושים שטויות, אז לאסור את המותר?"
ויש לו גם טיפ עבור ראשי הישיבות: "מבחינת הצבא בבית
הזמנים מותר לטוס לחו"ל )ראוי לבדוק, ישנם קריטריונים מסוימים
א.צ(, שיעבירו את הסמכות לראשי הישיבות ורק הם ייקבעו למי
לכל זמן ועת
פרויקט מיוחד: מה עושים בחורי הישיבות ב'בין הזמנים'? • עת לעבוד:
בחורים שמנצלים את חודש אב להגדלת קופת החיסכון האישית
• עת לנפוש: בחורים ש'מתארגנים' עם חברים על דירה בצפון או
טיול מרתק • עת לטוס: התופעה החדשה שמתפתחת למורת רוחם
של ראשי הישיבות – טיסות ליעדי נופש מוזלים • עת לשבות: אלה
שפשוט מעדיפים 'לא לעשות כלום', ועושים את זה לפעמים אפילו
בישיבה עצמה • ועת ללמוד: אחרונים חביבים, שממשיכים לשקוד על
תלמודם במסגרת 'ישיבות בין הזמנים'
מותר לטוס ולמי לא ולא וועד הישיבות", הוא
אומר ולמעשה מסייע לתהליך שאם וכאשר
דווקא יהיה זה שימנע ממנו לטוס עם חבריו...
שוחחנו בהקשר זה עם יענקי פרבר, עיתונאי בחדרי חרדים
ומתעסק רבות בעניינים חינוכיים, ושאלנו אותו בהקשר זה: "תלוי
עם מי ולאן. בעיקרון אין בעיה ואפילו לדעתי בארץ יותר בעייתי. כי
בחו"ל יותר נזהרים. ודבר נוסף, שבארץ יותר מתמצאים בשטויות
ויודעים היכן לחפש אותם".
עת לשבות
תופעה נוספת שעולה, היא תופעת השובתים. תופעה של בחורים
של לא עושים כלום ויש להם גם שיטה. "כל השנה אני מחויב
לזמנים, לסדרים ולשיעורים. היום מתחיל בלילה. הסיידר מסתיים
ב–11 ,להתארגן לשינה לוקח חצי שעה, נותרת לי שעה עד שאני
הולך לישון בשביל שאצליח לקום בבוקר. הסדר יום די צפוף ואם
אני צריך מנוחה, זה בין הזמנים.
"כל מה שאני צריך זה פשוט לא להיות מחויב לזמנים. ללכת
לישון מתי שאני רוצה, לקום מתי שאני רוצה ולא לעשות כלום.
אני נמצא בבית, מסתובב ואוכל, משחק ובגדול לא משהו מוגדר.
ההורים שלי מן הסתם מצפים שאני אסייע במלכות הבית, אבל אני
מסביר להם שאו שאני פה לא עושה כלום, או יוצא עם חברים. כך
או כך, אני לא עוזר. כמובן שבמידת הצורך, בשעת לחץ אני אתן את
כל כולי, אבל בשגרת החופש, אני אתמקד בזה. ההורים מבינים",
מתאר בפנינו בצלאל. בתחילה נדמה היה שמדובר בתופעה ייחודית
שמאפיינת בודדים, לא משהו שמסמן תופעה נרחבת, אבל התברר
לנו שישנם עוד בחורים רבים שנוהגים כך.
התופעה היותר מעניינת כשדבר כזה קורה בישיבות. ישיבות לא
מעטות, בהן קבוצת בחורים נשארת בישיבה לימי בין הזמנים, או
לפחות בחלק מן הימים. אין סדרים בישיבות, אין חדר אוכל, אבל
חשמל למזגן צונן, תאורה, יש גם יש. "אנחנו קמים בשעות שלנו,
הולכים לישון בשעות שלנו, אנחנו נמצאים עם החברים הקרובים,
משחקים משחקי חברה, שומעים שירים וכל היום שלנו". אומר לנו
אלעזר, בחור ישיבה שובת וגם דואג להכניס אותנו לפסיכולוגיה
עמוקה יותר: "זה גם בריא לנו לנפש. מבחינת בחורים מסוימים,
ישיבה זה עול. הם אוהבים את הישיבה ומחוברים, אבל זה עול.
בחור צריך לפגוש את הישיבה גם בהקשרים יותר נוחים ואנחנו
יותר מחוברים לישיבה בצורה כזו".
לעומתו בחור אחר מבקר את התופעה: "אם יש משהו שבחור
צריך לעשות בחופש, זה להתנתק מהישיבה. לחלוטין. לשכוח
שהיא קיימת. שלושה שבועות של ניתוק ובחורים חוזרים כמו
חדשים לישיבה. אני לא יכול לחלוק על בחורים שזה עוזר להם,
אני כופר ברעיון שזה דווקא מועיל".
אגב, בישיבות בודדות מתקיים גם סדר יום במהלך החופשה.
הבולטת שבהם, היא ישיבת רש"י: בישיבה אין בין הזמנים, במשך
כל ימות השנה, למעט חג הפסח. הבחורים לא מתלוננים על הנוהל
הזה, ולהפך, הם נהנים כיוון שהם מחוברים מאוד אל הישיבה
ובעיקר אל הווי הישבה. במקום זאת יוצאים הבחורים לקעמפ
ייחודי שנמשך כשבועיים, בשבוע הראשון שוהים הבחורים
במלון מוזל אותו שוכרת הישיבה, בשבוע השני שוהים התלמידים
בזולה הנפרסת על גדות הירדן. הדבר מלווה בתוכניות משקעות
ומעניינות. כמי שלמד בישיבה זו, אפשר להעיד שמדובר בציפייה
מתמשכת כל השנה לימים אלה. בישיבות נוספות ישנם קעמפים,
אבל זה לא נחשב לסדר רשמי של הישיבה.
עת ללמוד
ניסינו לברר על ישיבות בין הזמנים ומאפייני הלימוד בבין
הזמנים, שם עלתה תמונה מעניינת: מרבית הבחורים שדיברנו
איתם, לא מכירים בחורים שלומדים בישיבות בין הזמנים, למרות
זאת, אנחנו מדברים על מדגם שלא בהכרח מייצג במאה אחוז.
ישיבות בין הזמנים קיימות בהחלט, אבל כנראה כמשהו מאוד
שולי.
יאיר, בחור ישיבה אתו שוחחנו, מסביר את התופעה: "תראה,
ישיבות בין הזמנים זה דבר מאוד חדש. בתקופה של האבות שלנו
זה לא היה קיים בכלל. ניסו להכניס כזה דבר שהוא בתשלום, אבל
בפועל זה פשוט לא תפס. יש ישיבות ויש בחורים שכן הולכים
ללמוד במסגרות כאלה, אבל מאוד בודדים", הוא אומר.
יאיר גם נותן גם פרשנות מעניינת: "אפשר לראות הרבה יותר
בחורים מישיבות קטנות יושבים ולומדים בישיבות בין הזמנים,
באופן כללי, אצל הבחורים הישיבות הגדולות, זה לא תפס. הסיבה
לכך טמונה בעובדה שבחורי ישיבות מישיבות
גדולות, רגילים ליותר חופשיות באמצע הזמן,
ופתאום סופרים להם שעות ואנחנו לא ממש
מתחברים לזה. מה שמעניין שעל דעת עצמם בחורי
ישיבות יוצאים ללמוד ללא פיקוח כזו או אחר".
עוד ועוד בחורים מאשרים לנו את דבריו של
יאיר, אבל מצאנו לבסוף בחור אחד בשם נתנאל
שלומד בישיבת בין הזמנים ויש לו עמדה מאוד
נחרצת ובלתי ניתנת לערעור: "בן תורה אמור להגות
בתורה עד סף כוחותיו. כל בחור יש לו את הסף
שלו. אני יכול להניח שלא דיברת עם נוער שוליים
בכתבה, אלא עם בחורים שמכירים את מהות ערך
הלימוד, ולכן אני בטוח שבחור שלא מסוגל לשבת
וללמוד בבין הזמנים, הוא באמת לא מסוגל. תטריד
אותו המחשבה בזמן אלול, 'למה לא ניצלתי את ימי
בין הזמנים?' לכן אין פה שאלה של ערכיות כלפי
אותו רוב בני תורה שלא הולכים בהכרח ללמוד
בבין הזמנים ואגב, אפילו ראשי הישיבות מצדדים
בחופשה שנקראת בין הזמנים. אני כן מסוגל לשבת
וללמוד כמוני יש עוד עשרות אלפים, אבל לא כולם
עושים את זה דווקא במסגרות של ישיבות בין
הזמנים", הוא אומר ולמעשה הוא גם מסכים כי
בחורים לא לומדים במסגרת המסגרות הממוסדות
בדגל התורה נלך , נקדש שם שמים !
סמל אישי של המשתמש
חויזר
 
הודעות: 3617
הצטרף: 15 פברואר 2016, 20:43
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: בין הזמנים 2018 (כתבה מקו עיתונות) --מזעזע--

הודעה שלא נקראהעל ידי חויזר » 07 אוגוסט 2018, 00:28

בצורה קצת יותר נוחה לקריאה.
קבצים מצורפים
1.PNG
1.PNG (634.83 KiB) נצפה 1878 פעמים
2.PNG
2.PNG (606.06 KiB) נצפה 1878 פעמים
בדגל התורה נלך , נקדש שם שמים !
סמל אישי של המשתמש
חויזר
 
{ AUTHOR_TOPIC }
הודעות: 3617
הצטרף: 15 פברואר 2016, 20:43
{ TOPIC_AUTHOR }
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב

Re: בין הזמנים 2018 (כתבה מקו עיתונות) --מזעזע--

הודעה שלא נקראהעל ידי שר המודיעין » 07 אוגוסט 2018, 15:17

חויזר כתב:ניסינו לברר על ישיבות בין הזמנים ומאפייני הלימוד בבין
הזמנים, שם עלתה תמונה מעניינת: מרבית הבחורים שדיברנו
איתם, לא מכירים בחורים שלומדים בישיבות בין הזמנים, למרות
זאת, אנחנו מדברים על מדגם שלא בהכרח מייצג במאה אחוז.
ישיבות בין הזמנים קיימות בהחלט, אבל כנראה כמשהו מאוד
שולי.

הכותב מגזים בתיאור שלו ומוציא שם רע על כלל בחורי ישיבה !

לקרוא לישיבות בין הזמנים משהו מאד שולי , זה פשוט לא נכון .
יש אלפים רבים של בחורי ישיבה בכל עיר חרדית בארץ שיושבים בבקרים בבתי מדרש ולומדים בין שעתיים לארבע שעות.
המלגות של הישיבות בין הזמנים מגלגלים מליוני ש"ח בכל בין הזמנים !
שר המודיעין
 
הודעות: 309
הצטרף: 29 יולי 2014, 21:16
{ THANKS }: { THANKS_TIME }
{ THANKED }: ב


חזור אל חרדים לדעת

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: [G], RUSHL, אברהם משה, בת חן, עקיב'לה ו־93 אורחים