סיפור לפרשת השבוע

[דורדעה]

בראשית, ובחז"ל "העולם לא נברא אלא בשביל התורה ובשביל ישראל שנקראים ראשית.

אחת הדוגמאות הבולטות לכך בימינו היא, בבנייתה התמוהה כל כך של מסילת הרכבת הארוכה בעולם לסיביר. היה זה ברוסיה הסובייטית, שהייתה נתונה תחת שלטון הצאר אלכסנדר השלישי. שטחה של רוסיה משתרע על שטח עצום של מאות אלפי קילומטרים מרובעים, וצידה המזרחי, 'סיביר', היה מדבר שומם מלא קרח וכפור. הצאר החליט יום אחד, שיש ליישב את סיביר, ולכן החליט לסלול מסילת ברזל לאורך של מעל תשע אלפים קילומטר- ממרכז המדינה עד נקודת הסיום שלה בערבות סיביר הקפואה לחופי יפן. לא היה כל הגיון בהקמת מסילה ארוכה שכזו במקום שומם כל כך, אבל הפקודה ניתנה! אלפים רבים גויסו לעבודה מפרכת זו, בתנאים קשים של קור וסופות שלגים. פועלים רבים קיפחו את חייהם בעבודה זו, שהושלמה כעבור 25 שנה של עבודת פרך קשה ורצופה!! כאשר נחנך קו הרכבת. היה מספר המשתמשים בו מועט מאד, כצפוי.

כמה עשרות שנים אחרי חנוכת הקו אמר הרב מבריסק זצ"ל: היום יודע אני מדוע נבנתה מסילה זו! היה זה בשנות השואה האיומה, כאשר ישיבות רבות נסגרו ונחרבו ורבנים ותלמידיהם הובלו לטבח. נדמה היה שיד הכורת עלתה, ח"ו, על עולם התורה, ובלבבות פנימה ריחפה השאלה- כיצד תישמר גחלת התורה לדורות הבאים? אך כיון שהובטחנו "כי לא תשכח מפי זרעו", היה ברור שרווח והצלה יעמוד ליהודים, השאלה הייתה רק היכן וכיצד? והנה, נתגלתה יד ה' באופן מופלא ביותר, בישועה שהייתה לבני ישיבת מיר. בשרשרת נסים מופלאה הורשו לצאת ממדינתם כמה מאות בחורים, ובכללם בחורים ששרדו מישיבות אחרות. המדינה היחידה שהסכימה לפתוח את שעריה בפני שארית הפליטה הזו- הייתה מדינת יפן, אך כיצד יגיעו מאות הבחורים לקצה זה של העולם? נמצא הפתרון! מסילת הברזל הארוכה לסיביר, שהגיעה עד למול חופי יפן! בני הישיבה עלו על הרכבת שנסעה על מסילה זו וכך הגיעו אל חוף מבטחים, ואלמלא מסילת רכבת זו, אין לשער כיצד היו מצליחים לצאת מאות הבחורים מן התופת וגיא ההריגה!! עד עצם היום הזה אין הגויים יודעים מה הייתה נחיצותה של המסילה הארוכה והמבוזבזת הזו, אבל אנחנו, מאמינים בני מאמינים, יודעים היטב! היא הייתה נחוצה להצלת עולם התורה! העולם נברא בשביל התורה ובשביל ישראל, והנה, על ידי הנסיעה על מסילה זו ניצלה ממלכת התורה של ישיבת מיר. הבחורים ורבותיהם שהו ביפן במשך תקופה של כחמש שנים, ולמדו שם בהתמדה עצומה עד יעבור זעם. מאוחר יותר, חלק מהרבנים ותלמידיהם עברו לארצות הברית, וחלקם עלו לארץ הקודש. כך שוקם ונבנה מחדש עולם התורה המשגשג ומלבלב כהיום הזה עד קץ הימים.

לעילוי נשמת ר' נחום אריה טננבוים זצ"ל מייסד "ציר חמד", המרכז לזוגות מעוכבי ילדים בירושלים.

השבת שבת מברכין "חודש חשון" בגימטריא "גאולה שלימה במהרה" - אמן, ראש חודש ביום שלישי וביום רביעי.

א גוט שבת מירושלים

[דורדעה]

בפרשת השבוע כתוב "כי מלאה הארץ חמס," וברש"י לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל. סיפור על כמה שצריך ליזהר בעניני כסף.

סיפר הגאון רבי חיים מוולוז'ין זצוק"ל: "בשכונתי התגוררו שני שכנים – זלמן היה עשיר מופלג ואילו יענקל היה עני מרוד. יום אחד נכנס 'דיבוק' ביענקל, ומאותו היום יענקל הציק לזלמן, צועק ומבזה אותו, עד שהמצב שנוצר היה בלתי נסבל. באחד הימים זלמן תפס את יענקל והביא אותו לפני." "שאלתי אותו: 'מי אתה?'. ענה לי הדיבוק: 'אני הייתי מלמד תינוקות בביתו של מנדל, אביו של זלמן. יום אחד מנדל עשה עסקה עם הקבלן איבן, גו שהתגורר בשכונה, ורימה אותו ב10,000 רובל! ואני הייתי חתום בתור עד על אותה העסקה וידעתי מהרמאות. לאחר מאה ועשירם הגעתי לבית דין של מעלה ושם דנו את דיני ואמרו כי מכיוון שאני הייתי עד - עליי לחזור לעולם השפל כדי לשלם את החוב, ולכן אני מטרטר את זלמן כדי שישלם את החוב של אבא שלו, מנדל.' לשמע הדברים הללו צעק זלמן: "רמאי! נוכל! שקרן! אני מכיר אותך! אתה הרי עברת את כל העבירות שכתובות בתורה! אז אל תספר סיפורים שהתגלגלת 'רק בשביל איזה חתימה שחתמת בתור עד, ואפילו לא גנבת, הרי אתה עשית דברים חמורים בהרבה מזה.'" ענה לו הדיבוק: "נכון, אתה צודק במאה אחוז לגבי העובדה שעברתי עבירות, אבל אינך יודע, שבסוף חיי עשיתי תשובה שלמה לפני מי שאמר והיה העולם. והייתי לומד כל יום ארבע שעות תורה לשמה וכך עשיתי עד יומי האחרון, וכשהגעתי לשמיים התברר שמחלו לי על הכל, חוץ מהכסף. על הכסף אי אפשר למחול, הייתי חייב לרדת לפה בתור דיבוק כדי לסדר את התשלום.

א גוט שבת מירושלים

[דורדעה]

פרשת השבוע כתוב "והרעב כבד מאוד" ואח"כ "ואברהם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב." אלו מהניסיונות שעבר אברהם אבינו, ועמד בכולם, והשריש בנו את הכוחות לעבור ניסיונות אלו בכל דור ודור.

ר' ברוך זלדוביץ ממינסק, שבבעלותו מפעל גדול לזיקוק סוכר, היה מהגבירים הגדולים ברוסיה הצארית ותומך תורה גדול. ר' ברוך היה גומל חסד גדול כל השנים והחיה הרבה משפחות עניות ומחוסרות כל, ביתו היה פתוח לכל, וכל גדולי ישראל שהגיעו לעיר היה מתארחים אצלו. בימי מלחמת העולם הראשונה, כאשר רוב הישיבות נאלצו לגלות ממקומותיהן, החזיק ר' ברוך על חשבונו את שלוש הישיבות הגדולות: קמניץ, סלבודקה ונובהרדוק, אך כשעלו הבולשביקים לשלטון הם הרגו את כל הגבירים, אבל ר' ברוך ניצל בזכות צדקתו, כי מבין המשפחות שתמך בהן, היו גם כאלה שבניהם הצטרפו לבולשביקים והם זכרו לו את חסדו, עד שבעצמם הצילו אותו. הם אפשרו לר' ברוך לצאת בחשאי מרוסיה ואף נתנו לו קצת כסף שיוכל לנסוע לארץ ישראל. בדרכו לארץ ישראל, ביקר ר' ברוך את ר' חיים מבריסק. ר' חיים שראה את ר' ברוך בגדולתו, ועכשיו בשפלותו אמר: "יודע אתה, כי כאשר הולכים ללמוד באוניברסיטה, לומדים קורס אחד, ולאחר שמצטיינים בו, הולכים לקורס שני. העולם הזה הוא אוניברסיטה גדולה, ויש בו שני קורסים, אחד הוא ניסיון העוני ואחד הוא ניסיון העושר. אתה עברת את ניסיון העושר בהצלחה גדולה, עכשיו הקב"ה שולח אותך לקורס של ניסיון העוני, מי יתן ותעבור עכשיו את ניסיון העוני בהצלחה." וכך נפרדו ר' ברוך ור' חיים.

שנים אחר כך אמר ר' שלום שבדרון זצ"ל "הכרתי את ר' ברוך כאשר הגיע לירושלים, ואני יכול להעיד שהוא עבר גם את ניסיון העוני בהצלחה." כשר' ברוך נפטר, הספיד אותו ראש ישיבת חברון, והוא אמר, כתוב: "פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד". מה הפירוש של "פזר נתן לאביונים"? יש אנשים שהם פזרנים, ויש בזה מעלה וגם חסרון. המעלה היא, שאפשר לקבל מהם הרבה כסף, לפי שהם פזרנים מטבעם, הכסף נושר להם מידיהם, וזה גם חסרון, כי לא הם הנותנים, שהרי הכסף נופל מידיהם מאליו. ויש גם מי שיודע להעריך את ערכו של הכסף, וגם בזה יש מעלה וחסרון. המעלה היא, שכאשר הוא נותן, הוא נותן, כי הוא יודע מה זה כסף והוא בכל זאת נותן, והחיסרון הוא, שהוא לא נותן כל כך הרבה. אבל "פזר נתן לאביונים" כורך את שתי המעלות גם יחד, הוא "פזר", נותן כמו פזרן, אבל הוא גם "נתן", כי הוא יודע ערכו של הכסף, ולכן "צדקתו עומדת לעד". וראש ישיבת חברון סיים בהספדו: כזה היה ר' ברוך, הוא היה "פזר" והיה גם "נתן", ידע מה זה כסף, אבל הוא נתן כמו פזרן!

א גוט שבת מירושלים

[דורדעה]

בפרשת השבוע כתוב "והנה שלושה אנשים נצבים עליו"  והמדרש מסביר "שאנשים" אלו היו שלושה מלאכים שבאו בשליחות מיוחדת. מלאך אחד – שבא לרפאות את אברהם, השני בא לבשר על הולדת יצחק, ומלאך נוסף שהיה בדרכו להפוך את העיר סדום. ולמה שלושה מלאכים? למה אי אפשר שמלאך אחד יעשה את כל העבודה? כי אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות. לכל מלאך תפקיד ומשימה, ואין מלאך אחד יכול לעשות יותר ממשימה אחת. מזה אנו למדים שהאדם נעלה מהם, כי הם אינם עושים שתי שלוחיות אבל האדם יכול, והאמת היא כי גם האדם עושה רק שליחות אחד, שעובד את ה', א"כ בכל מה שהוא עושה, הוא רק צריך להתבונן האם זהו רצון ה'.

בטקסס היה חברה גדולה לייצור פלסטיק. מזכיר החברה, ראובן היה המום לגמרי. העוזר החדש, יהושע,  שהגיע לפני כחודש והתחיל בתפקיד כנער שליחויות, עקף את כל המערכת, והפך פתאום למנהל מחלקת הלוגיסטיקה. נכון שמנהל המחלקה הקודם, שמואל, יצא לפנסיה, ונכון שהמשבצת בדיוק הייתה פנויה, אבל איך יכול להיות שדווקא את יהושע, העובד שבקושי חודש בחברה מינו למנהל המחלקה, ואילו אני, שיושב כאן מעל שני עשורים לא זכה אפילו לקידום?

ראובן התרומם בכבדות מכיסא העור שלו, פסע בצעדים כבדים עד לקצה המסדרון ודפק בלהיטות על דלת עץ המפוארת שעליה היו חקוק באותיות מוזהבות 'מנכ"ל'- דורון פלד.'

'כנס!' נשמע קולו העבה והסמכותי של דורון מבעד לדלת. ראובן נכנס, בצעדים כבדים אך נחושים, באף מורם ובגב זקוף. 'למה הוא?' שאל ראובן. 'למה מי?' החזיר דורון שלא הבין לאן ראובן חותר. 'למה קידמת את יהושע לתפקיד מנהל המחלקה? הוא נמצא כאן בקושי חודש. אני כבר עובד פה מעל עשרים שנה. אז למה הוא?' 'תעשה לי טובה רק רגע', אמר דורון, 'תברר לי קודם מתי הטיסה הבאה לטורונטו?' ראובן לא הבין מה הקשר אבל בהכנעה המתאימה למעמדו הוא חצה את המסדרון, פנה אל מעבר לדלפק וחזר כעבור כמה דקות כשבפיו תשובה פשוטה: 'בעוד שמונה שעות אדוני, בשעה שבע בערב!' 'וכמה עולה כרטיס?' משך ראובן בכתפיו וחצה שוב את המסדרון. כשחזר הוא ידע לומר שהכרטיס עולה שמונה מאות ארבעים ותשעה דולרים במחלקת העסקים. 'וכמה עולה כרטיס במחלקה הראשונה?' ושוב עמד ראובן לחצות את המסדרון הארוך, אלא שדורון עצר בעדו: 'שב לידי!' ציווה, ובאינטרקום הפנימי חייג ליהושע: 'תברר לי בבקשה מתי הטיסה הבאה לטרונטו,' לא חלפו דקות ארוכות והאינטרקום הבהב. דורון לחץ על כפתור הרמקול וקולו של יהושע בקע בשטף: 'בעוד שמונה שעות, בשעה שבע בערב יצא המטוס הבא של חברת דלתא, מחיר הכרטיס שמונה מאות ארבעים ותשעה דולר במחלקת העסקים, ואלף וחמש מאות במחלקה הראשונה, בגלל שאתה חבר מועדון תוכל לזכות להנחה של עשרים אחוז, וכרטיס החזרה הוא כרטיס פתוח. האם להזמין לך הסעה לשדה התעופה בשעה חמש אדוני?' ' לא תודה, לבנתיים אל תזמין שום דבר' אמר המנכ"ל והניח את השפופרת. 'ואתה?!', חזר דורון ופנה לראובן שעמד לפניו מבויש, האם הבנת למה קידמתי אותו למנהל המחלקה? אם הייתי מקדם אותך, הייתי זקוק לעוד שלושה אנשים כדי למלא תפקיד אחד פשוט. אבל יהושע, בשיחת טלפון אחת עשה את כל העבודה. וביסודיות. זהו כוחו המופלא של האדם, שיכול לעשות אין ספור דברים ובשלמות.

והמוסר מובן: אדם נעלה מן המלאכים, האדם ניחן בכוחות המשלבים באין ספור יכולות, בכוחו להתעלות
ולהתרומם ולהגיע לשלימות, וזה תפקידנו בעולם הזה.

לעילוי נשמת ר' נחום אריה טננבוים זצ"ל מייסד "ציר חמד", המרכז לזוגות מעוכבי ילדים בירושלים.

א גוט שבת מירושלים

[דורדעה]

בפרשת השבוע, תולדות, כתוב "בעבור תברכך נפשי בטרם אמות"

שואלים המפרשים מדוע ביקש יצחק לברך את עשיו ולא את יעקב?!

מתרץ האלשייך הקדוש על פי משל למה הדבר דומה:

ד"ר הנס שמידט מברלין היה רופא אלטרנטיבי מוצלח. לד"ר מימון היו שבעה בנים. לצערו, כולם היו הוללים ומתענגים על הרווחים הגדולים שהגיעו מייצור התרופות מצמחים טבעיים שרקח לאנשים שהגיעו אליו. כולם, למעט בנו הקטן, טום, אשר ישב ולמד את סודות הרפואה, עמד על דרך גידול הצמחים המיוחדים ואף לא פעם רקח תרופות בעצמו כשאביו נעדר מהקליניקה.

ד"ר שמידט הזקין ולקראת מותו קרא לעורך דינו וביקש לרשום צוואה. העו"ד שהכיר את טום, בנו המוצלח של הרופא אמר: "אני מבין בוודאי שכבודו רוצה להנחיל הכול לטום?"

"לא", השיב הד"ר, "רשום הכול על ששת הבנים האחרים ולטום אל תיתן כלום!"

התפלא עורך הדין ושאל מדוע?!

השיב הרופא החכם: "בני הקטן טום אינו זקוק לכסף שלי. הרי כשאמות - כל הקליניקה שלי תעבור לרשותו, לאחיו האחרים אין עניין בה. המוניטין שלי גדול, הלקוחות שלי מכירים אותו, יגיעו אליו והוא יתפרנס בכבוד. לעומתו - אחיו זקוקים לכסף כדי להמשיך בבזבזנות שלהם. אין לי ספק כי עד מהרה לא יישאר מכל הוני מאומה, בטיפשותם הם יבזבזו אותו מיד. אך חושש אני שאם אתן גם לטום כמותם, יבואו הם אל טום וידרשו את ממונו בטענה: "שכל העושר שלך הוא מאבינו הרי קיבלת חלק כחלק ובנוסף את רזי המקצוע" כעת שלא קיבל הוא מאומה, ממילא לא תהיה להם תרעומת עליו."
כן הוא הנמשל:

יצחק ידע שיעקב יסתדר עם הקב"ה שהרי לימוד התורה יביא עמו עושר וכבוד כמאמר חז"ל: "אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד"...הוא רצה למנוע מעשיו להתנכל לבנו יעקב בעתיד ולכן העדיף לברך דווקא את זה שזקוק יותר.

לעילוי נשמת ר' נחום אריה טננבוים זצ"ל מייסד "ציר חמד", המרכז לזוגות מעוכבי ילדים בירושלים.

א גוט חודש אין א גוט שבת מירושלים